היבטים פסיכולוגיים בחינוך וחברה

תוכן עניינים

מהי חרדה?……………………………………………….  2

מהי חרדת מבחינות? ……………………………………… 2

  -תסמינים לחרדת בחינות ………………………………… 2

תיאור מקרה של חרדת מבחנים ……………………………. 3

טיפול קוגנטיבי התנהגות

   – הסבר מהי הגישה הקוגנטיבית התנהגותית……………… 5

טיפול טיפול קוגנטיבי התנהגותי בהקשר למקרה

  – המטרות המטרות המרכזיות של הטיפול ………………… 5

  – שלבי הטיפול………………………………………….. 9-6

טיפול בגישת הזרם ההומניסטי

מהו הזרם ההומניסטי……………………………………… 10

טיפול בגשה ההומניסטית בהקשר למקרה…………………. 16-10

הגדרה מהי חרדה

חרדה היא מצב נפשי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט נפשי או פיזי מתוך אמונה שמשהו רע עתיד להתרחש. מבחינה אבולוציונית, חרדה היא תגובה בעלת ערך אצל אדם משום שהיא תגובה טבעית נורמטיבית אשר נועדה לעזור לו להתמודד עם הבעיה. 

כאשר החרדה היא מוגזמת, מטרידה וממושכת אשר לא מתאימה למקרה הספציפי בו האדם נתקל היא תפגע באיכות חייו ותגרום לו לסבל רב. הפרעת חרדה בעוצמות רבות באה לידי ביטוי  בתחושות מתמשכות ואינטנסיביות של פחד, דאגה ואי נוחות. הפוגעת משמעותית באיכות החיים. אנשים הסובלים מהפרעות חרדה שונות ממשיכים לחוות רגשות ומחשבות שליליות גם לאחר שהסיטואציה הסתיימה. 

הגדרה חרדת בחינות

היא תגובה של מתח ולחץ (stress) כתוצאה מתקופה מאוד לחוצה של מבחנים, עבודות לשנן וללמוד לקראת הבחינה. כאשר מתפתחת חרדה מוגזמת היא תפגע בתפקוד ובהישגים של תלמיד.  

חלק מהתלמידים מתמודדים עם תסמינים פיזיים, רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים אשר פוגעים או מקשים על תפקודם במהלך הלימודים או הבחינה תסמינים פיזיים כגון: פחד וחרדה רבה, אכזבה עצמית, ייאוש, פגיעה בערך העצמי, מחשבות אילו עשויות להיות “אין לי סיכוי”  אם אני אכשל בבחינה זו אני אבוד”, ” הלך יךחח במחצית זו”, “אני לא מצליח להתמודד”, “אני לא שווה”, “רק אני היחיד שקשה לו” כל אלה נתפסות כמחשבות לא רציונליות כאשר הנטייה הנטייה האנושית היא לראות את הדברים כשחור/ לבן, הכל/ כלום, רע/ טוב. מחשבות אילו מאפיינות ילדים קטנים אך פעמים רבות זה נמשך גם בבגרות. 

תסמינים גופניים: ישנם תסמינים לתופעה זו כגון: סחרחורות, בחילה, הזעה מוגברת, רעד, כאבי בטן, פעימות לב חזקות. ישנם תלמידים רבים אשר במהלך הלמידה והבחינה מוותרים על אכילה מסודרת, אינם ישנים בצורה מסודרת. התנהגויות אלו משפיעות משפיעות על ההתנהלות הנורמטיבית וכתוצאה מכך התלמיד מגיע לבחינה עייף, לא מרוכז וחסר אנרגיה. התנהלות זו משפיעה על תפקודו בבחינה. 

תסמינים התנהגותיים- אי שקט נפשי, התפרצויות, שימוש יתר בחומרים כגון אלכוהול וסמים. 

תסמינים קוגניטיביים- חוסר ריכוז, קשיי קשב וריכוז, שכחה עד כדי בלאק אאוט מוחלט וחשיבה על כישלון. 

תיאור מקרה

ירון בן 16 תלמיד בכיתה יוד לומד בכיתת “מופת” -מצוינות הסובל מחרדת בחינות.

ירון מספר שהוא נתקף בחרדה בזמן מבחנים במתמטיקה ופשוט לא מתפקד. לדבריו וגם לדברי המורה שלו הוא יודע את החומר מצוין ואין לו כל בעיה במקצוע מתמטיקה. החרדה לפני המבחן פוגעת לו מאוד באיכות החיים, בציון שלו במתמטיקה כי הוא נכשל במבחנים והדימוי העצמי שלו מאוד נפגע. הוא מספר שיש לו אמביציה להצליח, אך הוא סובל מלחץ סביבתי (חברים ומשפחה) ו ניש לו פחד מכישלון שיכול להציג אותו כתלמיד שלא ראוי לשבת בכיתת מצוינות.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי

מהי הגישה הקוגנטיבית התנהגותית?

 מטרתה להדגיש את מרכזיות התפקוד הקוגניטיבי והשגת שינוי בהרגשה ובהתנהגות. לפי גישה זו, התנהגות ורגשות בעייתיים אינם נגרמים על ידי אירוע מסוים, אלא על ידי תהליך קוגניטיבי.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי בהקשר למקרה של ירון- לפי שלבים.

לפי הזרם קוגניטיבי-התנהגותי, ייתכן כי הבעיה של ירון מתבססת על החשיבה שאם הוא יכשל הסביבה תשפוט אותו והוא עלול ל”אבד” את מקומו בכיתה זו. 

הוא יושב בכיתת מצויינות “מופת” תלמידים בעלי יכולות גבוהות.  בכיתה זו רוב התלמידים שואפים לציונים גבוהים ועיתים ישנה ציפייה מצד ההורים וסגל המורים שהתלמידים יעמדו בסטנדרטים הגבוהים. 

המטרות המרכזיות של טיפול הן 

ראשית, יישום טכניקות יעילות ואפקטיביות בזמן קצר, הרי התלמיד זקוק לכלים מיידים כי הוא לומד בתיכון ולפני בגרויות. שנית, זיהוי הגורמים לחרדה ולנסות להבין מה משמר את הגורמים ומחזיק את החרדה, ולבסוף, איך מטפלים בגורמים אילו

 ומשתחררים מהמצוקה.  

שלבי טיפול

ישנם כמה שלבים בהם ניתן להגשים את מטרות אילו במקרה של ירון.

לפי גישה זו  מה שמשפיע על ההתנהגות של ירון זו לא הסיטואציה שהוא חווה, אלא דפוסי החשיבה שלו בנוגע לסיטואציה. 

בשלב הראשון ©, ירון יציף בפני המטפל את הבעיות השונות והמטפל יתמקד בבעיה אחת והיא חרדת בחינות. המטרה היא צמצום הבעיות לבעיה אחת והתמקדות בה. 

בשלב השני  (a) – המטפל יבקש מירון להציג מקרה שבו הרגיש את החרדה. על מה הוא חשב בזמן החרדה. מה הוא הרגיש.. לספר את הסיטואציה- חשוב שהסיטואציה תהיה מפורטת. ניתן להשתמש מיומנות של שאילת השאלות.

בשלב השלישי (b)- אבחון המחשבה הלא רציונלית של ירון. בשלב זה המטפל מכיר מספיק את עולמו של ירון.  ירון והמטפל ינתחו את המחשבות המתעוררות אצלו ואת תחושותיו הרגשיות והפיזיות בהקשר לחרדה. המטרה היא לזהות את דפוסי החשיבה של ירון כי הוא זה שישפיע על סוג הרגש ועל ההתמודדות עמו. ישנם שני

סוגי רגשות- רגש שלילי בריא ורגש שלילי מזיק. רגש שלילי בריא נובע מאמונות רציונליות- מחשבה הגיונית ורציונאלית, לעומת רגש שלילי מזיק הנובע מרגש לא רציונלי- אמונות בלתי רציונליות. זה יכול להיות באמצעות שאלות כלליות, שאלות מנחות, השלמת משפטים ושרשרת מחשבות. מובילים את ירון לתאר את החשיבה הלא רציונלית, כלומר מה עובר לו בראש באותה סיטואציה בזמן החרדה. המחשבה צריכה להיחשף כי זו ש”תוקעת” אותו. החברים לכיתה יעליבו אותו, המורים לא “יחזיקו” ממנו. הוא לא ראוי לכיתה. 

שלב רביעי (d)- הכנה- ערעור המחשבות הלא רציונליות. כאשר המטפל מזהה את המחשבה הבלתי רציונלית הוא יפריך את המחשבה. המטפל יוביל את ירון להבנה שאותה מחשבה שזורמת אצל ירון “האני מאמין שלו” היא זו שמביאה אותו למצוקה נפשית. לפי ירון הוא חושש מכישלון שלטענתו יכול להוביל לכך שיחשבו שהוא לא ראוי לשבת בכיתת מצוינות. המטרה להכיר במחשבה השלילית הזו ולהיפרד ממנה. ברגע שהוא יפרד ממנה הוא יפרד מהמצוקה שהוא חש.

 המטרה היא להשתחרר מהמחשבה הלא רציונלית. המטפל יגייס את הירון, על מנת לשנות את המחשבה, ולצקת מחשבה רציונאלית אחרת. 

ישנם כלים ושיטות כיצד מערערים את החשיבה הלא רציונלית. במקרה של ירון, הוא מספר שהוא חושש מכישלון שחלילה יוביל להוצאתו מהכיתה. אחד הכלים לערעור המחשבה הוא לחפש את ההיגיון במחשבה. מה מוביל אותו לחשוב כך. המטפל הלא שולל את המחשבה שלו כי זה לא יהיה יעיל, אלא מדייקים את המחשבה הלא רציונלית. 

לאחר שהמטופל וירון מצאו את החשיבה הלא רציונלית אם הוא יכשל אז יסתכלו עליו כתלמיד שלא ראוי לשבת בכיתה. המטפל וירון צריכים למצוא חלופה רציונלית. אין לשלול את מחשבה לגמרי. יש לבנות מחשבה חלופית העומדת בפני עצמה. לדוגמה, אפשר להגדיר עם ירון כי המחשבה הלא רציונאלית שלו היא שאם הוא לא יגיע להישגים הוא עלול לצאת מהכיתה, וכדי לבנות מחשבה רציונאלית חדשה אפשר להציע לו לבקש עזרה. כלומר לחשוף את הבעיה מול המחנכת והיועצת. להציג להן שיש לו פחד מאי הצלחה שיכול לגרור למעבר לכיתה אחרת, ולבקש עזרה. בקשת העזרה יכול להקל עליו ולגרום לו להרגיש אחראי לעצמו, להיות בעל מודעות למצב וייתכן שזה יעלה לו את הביטחון.

הרי חשובה לו ההצלחה והוא יודע היטב את החומר, אבל החשש מכישלון מונע ממנו להצליח. חשיפת הבעיה ובקשת עזרה יכולים לעזור לו לבנות ביטחון. יוצרים אצל ירון דפוס חשיבה שיוביל לביטחון לאחריות ויוזמה. 

שלב חמישי (e)- שלב האפקט הרגש החדש שירון מרגיש. ירון יסגל לעצמו ההתנהגות החדשה (בקשת עזרה) וכדי לשמר אותה יש לתחזק אותה- לתרגל אותה. המטופל יבנה עם ירון סיטואציות שבהן הוא יבקש עשוי לבקש עזרה. המטרה היא לתרגל את ההתנהגות החדשה וכך לתחזק את ההרגשה. 

לאורך כל טיפול מערכת היחסים בין המטפל למטופל היא שיתופיות. מערכת יחסים הדדית. הידע נמצא אצל המטופל והמטפל רוצה לעזור ולשחרר את המחשבה. המטפל והמטופל עוברים מסע משותף ומסתכלים על אותה מחשבה לא רציונלית שמפריעה ומצמצמת את ירון ורואים איך משתחררים ממנה.

הגישה ההומניסטית

מהו הזרם הפסיכולוגי ההומניסטי –

אקזיסטנציאליסטי מציע הסתכלות אחרת ושונה לגמרי מהזרמים האחרים. בזרם הקוגניטיבי יש מוקד אחד שמטרתו לזהות היכן נמצאת הבעיה והאיתור שלה מתחילתו של הטיפול. 

בזרם ההומניסטי ברגע שהמטופל נכנס לחדר אנו כמטפלים יודעים שהוא אכן סוחב איתו את הקשיים שלו כגון: בעיות ומצוקות אך יחד עם זאת אנו יודעים כי המטופל שלנו מגיע אלינו עם רגשות, מחשבות, יתרונות, רצונות וחוזקות שמהם אנו לא נתעלם. אנו נטפל בקושי שלו אך נתמקד בתחילת המפגש ביתרונות שלו במחשבות החיוביות שלו ונוביל את השיחה לאיפה אתה רוצה להיות ולשים את עצמך זאת אומרת איפה בעצם המימוש העצמי שלו ולכוון את מטרת השיחה  לכיוון הזה.

 טיפול בגישה ההומניסטי בהקשר למקרה

ירון תלמיד חכם מאוד אשר לומד בכיתת מצויינות והוא יודע את כל החומר הנלמד בתחום הדעת מתמטיקה אך הוא סובל מלחץ סביבתי (חברים ומשפחה) ויש לו פחד מכישלון בזמן בחינה אשר גורם לו לתגובת חרדה ומחשבה שמהדהדת בתוכו שהוא לא ראוי ללמוד בכיתת מצויינות.

הזרם ההומניסטי מתמקד בגישת ההסתכלות שלנו על האדם. מבחינת הנחת היסוד האדם בא לעולם והוא מודע במהלך שנות חייו שבעצם הבחירה שלו היא חופשית זאת אומרת בחירה מול אחריות. אני יכול לעשות מה שאני רוצה ובאיזה דרך שאבחר אך בעצם בחירה חופשית משתווה לאחריות לגמריי שלי ולכן, ישנם אנשים אשר בוחרים לברוח מהבחירה ולהסיר מעליהם את האחריות על ידי אמירות כגון: “אני לא אצליח בבחינה”, “אני לא מסוגל”, “אינני ראוי לכיתת מצויינות מופת”. בעצם המטופל שלנו ירון מגיע למצב בו הוא מוותר על הבחירה שלו וכאן נוצרת פתולוגיה – בעיה נפשית, מצוקה אשר נובעת מלחיות

 את החיים באופן מצומצם שבו אין לו כמעט בחירה וכתוצאה מכך ירון ירגיש חוסר משמעות קיומית וחוסר מסוגלות עצמית.

בהמשך למפגש עם ירון אנו נשים דגש ונכוון את השיחה למימוש עצמי.

איך אני ירון רואה את עצמי מבחינה קוגניטיבית, משפחתית, חברתית, לימודית, דימוי גוף והאני העצמי שלי. ולצד זה אנו נבקש מירון להציג את הצד האידיאלי שלו, איך אני רוצה להתנהל, במה אני רוצה להצליח, איך אני רוצה להתקדם, מה הייתי רוצה להיות, לאיזה מקומות או ציונים אני שואף להגיע.

בזמן השיחה עימו אנו נבחין בפער בין האני העצמי שלו לבין האידיאלי של ירון מכיוון שירון חש חוסר מסוגלות עצמית להתמודד עם חרדת הבחינות שלו וכל התחושות מסביב.  בנוסף, אנו נבין כי הוא חווה פתולוגיה אשר באה לידי ביטוי  בהרגשה של  חסימה ותקיעות.

השימוש בטכניקת הטיפול באים לידיי ביטוי באופן הבא: 

אנו נטפל בירון באמצעות גישת ה COACHING – הסתכלות הוליסטית והגעה למטרה להיות מאושר. המטרה היא בעצם להעצים ולהצמיח מחשבות חיוביות ולשים את ירון במקום גבוהה יותר מאשר במקום שהוא חווה כיום.

ישנם שלושה עקרונות כאשר תפקידם להעצים ולמצות את הפוטנציאל האישי של ירון ולשפר משמעותית ולאורך זמן את ביצועיו והישיגיו בזמן בחינה.

1. עקרון ההדדיות – ראשית אנו ניתן לירון את התחושה “אני המאמן ואתה המתאמן”. אנו נעבור את התהליך ביחד ובשותפות ונתחייב להגיע לכל מפגש, נתקדם ביחד, נוביל ביחד את התהליך, נתאמן, ניישם ונסכם אותו.
2. עקרון התוצאה – נבחן ונבדוק יחד את המקום שהגענו אליו, נציב מטרות ונפרק מטרות לתת מטרות מתוך הבנה שירון מכיר את עצמו ויודע למה הוא מסוגל, הידע שברשותו והשליטה בחומר הנלמד.
3. עקרון הבחירה – אנו נבחר יחד תחום מסויים וספציפי נבחר מטרה ונתמקד בה כלומר, הגעה לבחינה ופתרונה על הצד הטוב ביותר, אני יודע את החומר, אני אצליח יש לי את כל הידע הנדרש לפתור את הבחינה ולהיות ראוי לכיתת מצויינות מופת.

בו זמנית אנו ניתן דגש על צירי האימון המרכזיים:

1.  חיזוק שרירים – אנו נבדוק האם “השרירים” של ירון מספיק מחוזקים. נאתר אותם ונבחר לחזק לו את השריר “ניהול זמן והכנה לפני בחינה ובמהלך הבחינה”
2. חיזוק מנטלי – אנו נתמוך בירון ונחזק לו את תחושת המסוגלות שלו בעצמו תוך כדי עבודה אינטנסיבית וחיזוק מוטיבציה פנימית.

בזמן תהליך הטיפול אנו נדאג לטפל בירין ונבצע את כל שלבים. בניית חוזה ויחסים – היחסים בינינו, שיתוף פעולה, הדדיות, אנחנו ביחד בתהליך מתקדמים ותומכים אחד בשני לאורך כל המפגשים.

הגדרת החלום  – מהי המציאות המיטבית ששם הייתי רוצה להיות. בו נחלום ביחד ונתנתק מכל הרגשות והמחשבות שקיימות סביבי ונסיר אחריות. החלימה תעזור לנו להוביל ולהניע את ירון כמה צעדים קדימה. מה הכי טוב בשבילך ירון, איפה הייתה רוצה לראות את עצמך בסיום המחצית, איך אתה רואה את עצמך בעוד כחצי שנה. במקביל לכך אני מבקשת ממך ירון שתתאר לי את החלום שלך בזמן הווה זאת אומרת כאילו אתה חיי כרגע בחלום שלך , תתאר לי את המציאות העכשווית שלך אך בגישה חיובית.             ירון מתחיל לתאר את החלום שלו. “אני רואה את עצמי מגיע לבחינה ופותר אותה, אני נכנס לכיתה המורה מחלקת את הבחינה, אני קורא את השאלות ועונה עליהם ונזכר במה שלמדתי וכותב את התשובות, אני מרגיש רוגע בגוף אני משוחרר, אני מרגיש שהראש שלי עובד טוב. 

הגדרת החלום  – מהי המציאות המיטבית ששם הייתי רוצה להיות. בו נחלום ביחד ונתנתק מכל הרגשות והמחשבות שקיימות סביבי ונסיר אחריות. החלימה תעזור לנו להוביל ולהניע את ירון כמה צעדים קדימה. מה הכי טוב בשבילך ירון, איפה הייתה רוצה לראות את עצמך בסיום המחצית, איך אתה רואה את עצמך בעוד כחצי שנה. במקביל לכך אני מבקשת ממך ירון שתתאר לי את החלום שלך בזמן הווה זאת אומרת כאילו אתה חיי כרגע בחלום שלך , תתאר לי את המציאות העכשווית שלך אך בגישה חיובית.            

ירון מתחיל לתאר את החלום שלו. “אני רואה את עצמי מגיע לבחינה ופותר אותה, אני נכנס לכיתה המורה מחלקת את הבחינה, אני קורא את השאלות ועונה עליהם ונזכר במה שלמדתי וכותב את התשובות, אני מרגיש רוגע בגוף אני משוחרר, אני מרגיש שהראש שלי עובד טוב. 

נקבע תוכנית עבודה  – בשלב הזה אנו נקבע את הפעולות וההתנהגויות של ירון שיכולות לקדם אותו ואילו פעולות חוסמות אותך כדי להגיע לחלום. ומה הכי הרבה היה רוצה ירון להמשיך לחזק ולשמר ונמלא יחד טופס תוכנית פעולה אישית להגשמת חלום ומשם נעבור ל”מחנה האימונים” וזאת לאחר שציינו את הפרטים בטופס אנו נתחיל להפגש ולהתחיל ליישם את כל השלבים עד שנגיע לחשוב חשיבה מנצחת.

בכל כל התהליך מערכת היחסים בין המטופל למטפל חייבת להיות מושתת על יחסי אמון, שיתוף פעולה, אחריות ומחוייבות, תאום ציפיות אחד מול השני והצפייה לעבודה משותפת הזמנה לקשר ויציאה למסע.