מבוא

ספר זה מבוסס על ניסיון שנצבר במשך שלוש השנים האחרונות בקורס מקוון רב-מכללתי שהתקיים במסגרת של TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity).

התארגנות

ארגון אתר הקורס

ארגון נכון של אתר הקורס יכול לתרום מאד ללמידה. הכל צריך להיות מאוד מדוייק כדי שלא לגרום לעומס קוגניטיבי מצד אחד, וכן כדי שהדברים יהיו ברורים מאוד, שכן אין מרצה שעומד לצד הסטודנט כאשר הוא נכנס לקורס.

אתר הקורס שלנו היה גמיש-שינינו את התכנים על פי הצורך ומהלך הקורס, הורדנו נושאים שלא היו רלוונטיים לאחר תחילתו ועוד. היה הבדל ניכר אפוא, בין אתר הקורס בתצורת מרצה לאתר הקורס בתצורת סטודנט. בעוד שבאתר בתצורת מרצה, שמרנו על כל מה שהעלינו לקורס, הרי שבתצורת הסטודנט הדברים היו מינימליים, כלומר, רק מה שהסטודנט היה זקוק לו באותה נקודת זמן. את יחידות הלימוד גילינו רק לאחר שהיחידות נפתחו כך שאתר הקורס הלך וצמח עם הזמן, ככל שהתקדמנו במהלך הקורס. דבר זה חשוב ביותר כאמור, כדי שלא להעמיס על הסטודנט, שצריך לדעת לאן לגשת כדי ללמוד את היחידה. אין צורך לבלבל אותו עם תכנים שעבר זמנם מבחינת הרלוונטיות.

דוגמה לעיצוב מינימליסטי של אתר הקורס:

לחצו כאן

עקביות באופן הגשת החומרים

כדאי מאוד לשמור על עקביות בהגשת החומרים. באופן זה הסטודנט לומד לאחר התנסות ראשונית, להתנהל באתר.

לצורך זה הוגשה המשימה באמצעות הרכיב דף חוצצים שכלל כמה סעיפים כגון: חומרים ללמידה, משימה קבוצתית, משימה אישית, פארמטרים להערכת העבודה.

מעל דף החוצצים היה מבוא לנושא היחידה וכן תאריך הגשת המשימות והניקוד שניתן לצבור.

תקשורת עם הלומדים

שמרנו על תקשורת רב-ערוצית עם הסטודנטים. אחד המאפיינים של קורס מקוון הוא הבדידות של הסטודנט והצורך שלו להתמצא לבד בקורס. לעיתים הדברים דורשים הבהרה נוספת. התקשורת עם הסטודנטים הייתה בנוייה ממספר ממדים:

דוא”ל של המוודל. חשוב מאוד לוודא כבר בתחילת הקורס שהסטודנטים רשומים במייל שהם משתמשים בו באופן קבוע.

לוח מודעות.

קבוצת וואטספ של הקורס שבה יכלו לכתוב רק המנהלים. למדנו שיש להקפיד שלא לענות על הודעות וואטספ של סטודנטים אלא להרגילם לכתוב מייל. ההצטרפות לקבוצת הוואטספ לא הייתה חובה, אך רב הסטודנטים בחרו לעשות זאת.

בנוסף, הייתה כתובת אחת לשאלות המתייחסות לקורס והיא הכתובת של מרכז הקורס. חשוב לענות תוך 24 שעות כדי שהסטודנטים יחושו שמתייחסים אליהם וכדי שיוכלו לבצע את העבודה.

במקרים מסובכים במיוחד, איפשרנו לסטודנטים לצלצל למרכז הקורס והדבר חסך הרבה אי-הבנות.

איזון בין שיעורים סינכרוניים לא-סינכרוניים

כבר בתחילת העבודה על הקורס החלטנו שמספר השיעורים הסינכרוניים לא יעלה על שלושה (הקורס הוא סמסטריאלי). שאר היחידות נלמדות באופן מקוון א-סינכרוני.

השיעור הסינכרוני כולל הרצאה פעילה של עד שעה, ואחר כך עבודה של חצי שעה בקבוצות בתוך חדרים. העבודה הנעשית בקבוצות בזמן השיעור מזכה את משתתפיה ב-3 נקודות בכל שיעור על מה שאנו קוראים “השתתפות פעילה”. כדי לקבל את הנקודות השם של הסטודנט צריך להופיע על המסמך שהקבוצה יוצרת בזמן המפגש הקבוצתי. המפגש הקבוצתי נועד לתת פלטפורמה להיכרות אך גם לעבודה קבוצתית משותפת.

העבודה השיתופית הא-סינכרונית מורכבת מרכיב קבוצתי ואישי, כפי שיוסבר בדף העוסק באיזון בין העבודה הקבוצתית לעבודה היחידנית.

איזון בין הקבוצה ליחיד

העבודה הקבוצתית היא חלק חשוב מאוד בקורסים וגילינו שאין הדבר מובן מאליו. זאת בעיקר לנוכח העובדה שמדובר גם בקבוצה שהיא רב-תרבותית.

אנו מעודדים כבר בתחילת הקורס ליצור קבוצת וואטספ לקבוצה. כדי להקל על כך, אנו מפרסמים מסמך שבו מופיעים שמות הסטודנטים, מספר נייד ומייל, כשהחלוקה היא על פי הקבוצות. את הפרטים ממלאים הסטודנטים באמצעות טופס גוגל.

גם העבודה בקבוצות במהלך השיעורים המקוונים תורמת לעבודת הקבוצה.

רב המטלות שלנו מחולקות לחלק שהוא קבוצתי וחלק יחידני. המשימות הולכות ונעשות מורכבות יותר מבחינה קבוצתית. בתחילה יש רק להגיב על מה שכותבים שאר חברי הקבוצה. אח”כ יש לתכנן פעילות קצרה. אח”כ יש לדון בנושאים שצריכים להופיע בפוסטר על בטיחות באינטרנט. לבסוף יש לתכנן מרחב פיזיטלי.

למרות שהתכנון הוא משותף, כל סטודנט נדרש להגיש את העבודה באופן אישי, וזאת כדי להימנע ממצב של “אכילת ארוחת חינם”.

בקורסים הבאים הכוונה היא לשלוח באמצע הקורס טופס משוב על עבודת הקבוצה וזאת כדי לטפל בבעיות כאשר הן מתרחשות.

חלוקת עבודה בין אנשי הצוות

אנשי הצוות התחלקו בעבודה:

מרצה אחת הייתה אחראית על התכנים ועל העברת ההרצאות במהלך השיעור הסינכרוני. שתי המרצות האחרות היו אחראיות על הסטודנטים. השנה הדבר בא לידי ביטוי בבדיקת עבודות בעיקר. בשנה הבאה יהיו אחראים על הקבוצות בזמן העבודה הקבוצתית בתוך המפגש הסינכרוני.

חשוב לציין שמרכזת הקורס שהיא אחת מהמרצות הייתה אחראית על מתן תשובות לשאלות של הסטודנטים על המשימות השונות. בדרך זו נמנע “טלפון שבור” והסטודנטים יכולים היו לקבל באופן מהיר תשובות.

ניתן להגדיר את עבודת המרצים באופן הבא (ראו את העמוד הבא).

תכנים

בלמידה בכלל ובלמידה מקוונת בפרט, יש חשיבות רבה לתכני הלמידה. בנוסף, למידה מקוונת לוקחת בדרך כלל זמן רב יותר, וע”כ יש לדאוג לכך שיהיו פחות , ושאלה שיבחרו תכנים יהיו חשובים, רלוונטיים ומשמעותיים.

חשובים: בכל נושא ניתן להרחיב ולכלול תכנים רבים. אולם כדאי מאוד לזקק את התכנים החשובים ביותר שהינם חיוניים ביותר לתחום הנלמד ולוותר על התכנים האחרים. תמיד ניתן ליצור אפשרות להרחבה למתעניינים אך צריך לקחת בחשבון שמעטים מאד, אם בכלל, יעיינו בתכנים הללו. אם נראה לנו שבכל אופן כדאי לעודד סטודנטים לעיין בדברים, ניתן לתת מספר קטן של נקודות בונוס למי שעושים כן.

רלוונטיים: הסטודנטים בימינו הם פרגמטיים מאוד. כל מה שאינו נראה בעיניהם חשוב לחייהם המקצועיים ייחשב, לצערנו, כבזבוז זמן. יש לחשוב היטב כיצד אנו הופכים את תכני הלימוד לרלוונטיים. אחת הדרכים לעשות כן, היא לחברם לעולם האמיתי.

דוגמה לכך היא בחינת סביבה בגן פיזי באמצעות מחוון. באופן זה אנחנו הופכים את הסטודנטים לפעילים, אך גם מאפשרים להם לבצע את המשימהבסביבה פיזית ממשית ובכך גם להראות שהתוכן אינו רק ערטילאי, אלא יכול לשמשם כאשר יעבדו בגן אמיתי.

משמעותיים: בכך כוונתנו היא לתכנים שכאשר למדת אותם הדבר השפיע עליך-הרחיב את ידיעותיך, גרם לך לחשוב וכד’. באופן כללי נראה לנו שחשוב מאוד לגרום לסטודנטים לחשוב על הדברים על מנת שיהיו פעילים ולא פסיביים. ניתן להוסיף חלק רפלקטיבי למשימות כולן או לחלקן כדי להעלות למודעות את התרומה המקצועית של כל משימה ומשימה.

בנוסף לכל האמור לעייל, כדאי מאוד שהתכנים השונים יתלכדו יחד במשימת הסיכום. כלומר, שכל מה שנלמד במהלך הקורס יבוא לידי ביטוי במה שיעשו כסיכום לקורס.

ניקוד ושמירה על מתח לימודים

ניקוד המשימות יכול בהחלט לשמור על מתח לימודים, נושא החשוב מאוד לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון ונדרשים לגלות משמעת עצמית.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לנקד משימות כך שהסטודנטים אוספים במהלך הקורס נקודות שסכומם יהיה לבסוף 100. זהו מעין scoreboard הנהוג במשחקים. יש לדאוג לכך שהסטודנטים יידעו היכן הם יכולים לצפות בנקודות שקיבלו במהלך הקורס ולא רק בסופו. אכב, בעניין זה, יש לקבוע נוהל קבוע להגשת ערעור על קורס כמו, הסבר מדוע יש לשנות ציון+צילום מסך.

כדאי מאוד שהסטודנטים יידעו כבר מתחילת הקורס כמה שווה כל משימה.

נושא שתורם רבות הוא נקודות בונוס אותן יכול הסטודנט לצבור מדי פעם במהלך הקורס. מספר נקודות הבונוס לא צריך להיות גדול מדי, אך גם לא קטן מדי. לא כדאי להודיע מראש על נקודות בונוס כדי שלא לעודד סטודנטים שלא לבצע משימות.

שימוש בטכנולוגיה

מטבע הדברים, קורס מקוון מחייב שימוש בטכנולוגיה. אולם יש לזכור שהטכנולוגיה מהווה כלי ולא מטרה בפני עצמה.

עלינו לבחור בכלים המתאימים במיוחד להשגת מטרותינו, אך צריכים מאוד להיזהר שלא להציף את הסטודנטים שלנו בכלים. להפך, כדי לשמור על עקביות רצוי להגביל את השימוש בכלים טכנולוגיים. כך למשל, השתמשנו בעיקר בכלי המוטמע במוודל הנקרא “בלוג” (יומן רשת) לכל המשימות שהוגשו. הבלוג הוא כלי שקל מאוד לעבוד אתו, לתת ציונים, לאפשר לכל הקבוצה לצפות בתכני חבריה ומצד שני גם לאפשר מתן הערות אישיות שאחרים לא יראו. לצד מספר בעיות מינוריות הכלי הזה הוכיח את עצמו כיעיל ביותר להגשת משימות קבוצתיות. העובדה שהבלוג שימש אותנו בכל המשימות הקלה מאוד על הסטודנט.

*הערה חשובה: כדאי למספר כל בלוג על מנת למנוע בלבול של סטודנטים לגבי המקום שאליו יש להעלות את העבודה.

כלי נוסף שהשתמשנו בו היה זום. כאמור, בקורס התקיימו שלושה מפגשים סינכרוניים בלבד. המפגשים הסינכרוניים חולקו למפגש במליאה ומפגש בקבוצה. המפגש בקבוצה ארך עד שעה והוא נעשה באופן חי ופעיל. לאחר מכן הסטודנטים התחלקו לחדרים על פי הקבוצה שאליה השתייכו. כאן נדרשו לעשות

עבודה קבוצתית המבוססת על שיחה ויצירת מסמך כלשהו.

כל סטודנט שהשתתף במפגש הקבוצתי היה צריך להעלות את המסמך המשותף לבלוג, וכמובן לדאוג לכך ששמו יופיע על המפגש. הסטודנטים קיבלו 3 נקודות על השתתפות פעילה בכל אחד מהמפגשים (בסה”כ 9 נקודות). את הנקודות קיבלו רק אם העלו את המסמך הקבוצתי לבלוג. בכל מקרה חשוב מאוד שמפגש זום לא יתבסס רק על הרצאה ולא על למידה במליאה בלבד, אלא גם על שיחה ודיון בקבוצה.