מדריך לתייר בעיירה יהודית

הגעת לעייריה יהודית בתקופת ימי הביניים, אנחנו נמצאים 800 שנה בערך אחורה זמן מימינו, האימפריה הרומית נפלה זה מכבר וקולומבוס עדין לא גילה את אמריקה, אתה נמצא באמצע ימי הביניים – ברוך הבא.

ימי הביניים היו נזכרים בצורה שלילית כימי אפלה, חושך בערות, ימים שהעולם עצר מהתקדמות.

א. הקהילה בחברת ימי הביניים

אתה נכנס עכשיו לעיירה יהודית, הזהר כידוע בהיסטוריה היהודית ימי הביניים הם ימים של רדיפות והשפלות בארצות הנצרות. היהודים פה נחשבים לכופרים בישו והאשמים בהריגתו. לקהילה בעיירה יש חלק מכריע בשמירת קיומו של העם היהודי בימי הביניים. הקהילה בעיירה סיפקה צרכים דתיים, חברתיים כלכליים וציבוריים חיי היהודים ללא הקהילה מסוכנים ובלתי אפשריים ולכן אתה צריך את הקהילה, מעכשיו ועד שאתה עוזב בחזרה במכונת הזמן לימינו חזרה.

הצידוק הדתי של השכנים הנוצרים לקיום והשפלת היהודים בעיירה הוא רצח האל ישו:
הזהר כי כאשר השכנים הנוצרים יראו אותך ויזהו אותך כיהודי הם ידרשו שתתנצר, ולכן לא יהרגו אותך.

רוב היהודים בעיירה הם סוחרים, הם קבלו כתב זכויות מהשליט המקומי והקימו את העיירה שהגעת אליה לפני כ 150 שנה בערך.

ברחוב הראשי יש בית גדול בו גר החצרן, הוא השתדלן של העיירה אצל השליט,  הוא המתווך בין הקהילה ובין השלטון.

יש בעיירה משפחות עשירות אשר להן תפקיד בחצר המלך, פרנסים, חכמים.

לתושבי העיירה יש סמכויות קהילה שונות

1. מקור סמכות חיצוני- סמכות שהונקה לקהילה על ידי השלטון.

2. מקור מוסרי- מקור זה טמון ברעיון הערבות הדדית היהודית- “כל ישראל ערבים זה לזה” רעיון זה מבטא את אחדות ישראל ושותפות הגורל של בניו ואחריות הקהילה לחבריה.

3. מקור הלכתי-משפטי- מקור זה מבוסס כל מקורות הלכתיים להנהגת קהל, חכמי העיירה בודקים עקרונות מנחים בהלכות בנושאים שונים, ומחילים אותם על המציאות בקהילה.
הקהילה מתנהלת בדרך כלל על פי החלטת הרוב- נימוקים בעד הכרעת הרוב בקהילה:
שמור על הכללים

החלטות וכללי התנהגות בקהילה התקבלו על יד רוב חברי הקהילה קיבלו תוקף מחייב כדבר הלכה.

הסבר הצורך לתקן תקנות בקהילה:

– התקנות סייעו להתמודד עם המציאות החדשה.
– התקנות סייעו לאחדות הקהילה.
– התקנות סייעו לארגון ולסדר. נורמות מוסריות.
– התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט.
– התקנות חיזקו את סמכותה של הנהגת הקהילה.
דוגמאות לתקנות:
– איסור לשאת שתי נשים.
– איסור לגרש אישה בעל כורחה.
– איסור על אדם שאינו הנמען, לקרוא מכתב ששלח אדם לחברו.
– תקנות העוסקות ב”עיכוב תפילה”
– שימוש בכספי ההקדש לתשלום למלמדים.
– איסור לגנוב מהגויים ולשקר להם.

הצורך לשתף “אדם חשוב” כדי לאשר את תקנות הקהילה:
בקהילות היהודיות בימי הביניים נקבע נוהל, המחייב את שיתופו של “אדם חשוב” בתקנות, מהסיבות:

א. הייתה סכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה והצדק ויחייבו בהן את כל הקהילה.
ב. כדי למנוע פגיעה שרירותית בזכויות המיעוט.
ג. השפעת הנוהג הנוצרי. (גם הקהילות הנוצריות נהגו לשתף “אדם חשוב” בהחלטות).

טיעונים שיכלו להעלות חברי הקהילה בימי הביניים כדי להתחמק מציות לתקנות הקהל:
– הליכה אחר “בית דין יפה” (פנייה לבתי דין של מומחים).
– פנייה לבית דין “גדול בחכמה ובמניין” מזה המצוי בקהילה.
– טיעון של שנאה ואיבה מצד הדיין (חוסר אובייקטיביות בדין).

– העלאת טענות הלכתיות אחרות שנמצאות בתלמוד שתומכות בעמדת המתחמק.

נושאי תפקידים בעיירה היהודית והמבנה החברתי שלה

חצרן/שתדלן:
הקהילה תלויה בשלטון הנכרי, לכן זקוקה למתווך בינה ובין השלטון: אדם שישמור על האינטרסים של הקהילה אצל השלטונות ויגן עליה. למתווך
– ממון רב שהעניק לו השליט.
– עובד בעבודות שמשרתות את השליט (רופאים, פקידים וכד’).
– קשר אישי עם השליט ואמון שנוצר ביניהם.

בראש הקהילה עומד הפרנס משה כהן שנתמנה לתקופת זמן קבועה הוא אחראי על ניהול חיי הקהילה על תחומיה המנהליים השונים: ייצוג הקהילה בפני השלטון, גביית מסים, אחראי לביצוע פסקי דין של בית הדין, מבני ציבור.

רב הקהילה

לצד משה כהן הפרנס התמנה הרב שמעון, הנושא משרה רשמית בקהילה, תפקידיו של הרב: ללמד תורה ברבים, לפסוק הלכות, לדאוג שיבצעו את תקנות בית הדין המקומי ולשמש בורר ודיין.

הגבאי חיים אשר החזיק בכספי הקהל ועושה את מלאכתו בהתנדבות.

בקר במשחטה של השוחט יעקב אשר הוא אחראי על השחיטה.
השליט מינה אנשים לתפקידים בקהילה:

לעיתים הוא התערב במינוי אנשים בקהילה, היהודים ראו בתופעה זו פגיעה בקהילות מהסיבה:

– פגיעה באוטונומיה הדתית והשיפוטית שניתנה ליהודים.
– לעתים לא מונו אנשים שמתאימים לתפקיד.

היתרונות במינויים של השלטונות:

-הענקת סמכות בגביית המיסים.

– הכרעת סכסוכים בין איש לרעהו בדין אזרחי, כמו גניבות (שרק לשלטון היה סמכות לחקור בעניין).
המבנה החברתי בקהילה

שני מכשולים עמדו לקהילה 1. הצרת צעדיה על יד השלטונות 2. מאבקים פנימיים בתוך הקהילה.

כאשר אתה בעיירה אתה יכול להבחין בארבע שכבות עיקריות במבנה החברה היהודית בימי הביניים:

פשוטי העם

החכמים

הפרנסים

עשירים

-הנהגת הקהילה היא בידיהם של שתי השכבות הראשונות הקטנות.

מוסדות הקהילה

כאשר אתה מעביר את זמנך בעיירה שים לב כי חלק מחיי החברה, מתבטא בהקמת מוסדות שונים לשירות בני החברה – מוסדות המספקים שירותים שלא כל יחיד יכול לספק לעצמו.

בית כנסת

אל תוותר על ביקור בבית הכנסת, אשר נמצא ברחוב הראשי.

הפעילויות אשר נעשות בבית הכנסת:

תפילה, לימוד תורה, התדיינות, טכסים והנצחת העבר המשותף.

מוסדות חינוך:

החינוך היהודי תופס מקום מרכזי בקהילה וחשיבתו רבה- הקניית מיומנויות לימודיות יסודיות (קריאה, כתיבה, חשבון ולשון) הכשרת הילד לחברת המבוגרים, קיום מצות התורה וחיזוק הילד למציאות המורכבת.

חובת החינוך מוטלת על האב אך בגלל קשיי פרנסה ועול המשפחה נמסר החינוך למלמד ב”חדר”.

ליד הישיבה יש חדר היה מקום הלימוד הראשוני, כל יהודי השתדל שהבן שלו ילד לפחות את דברי היסוד.

הישיבה- “בית המדרש”:

הישיבה ממוקמת ליד בית הכנסת ונתמכת על ידי הקהילה ועל ידי נדבנים, אך לומדים בה גם תלמידים מקהילות רחוקות. רוב הנערים מסיימיםללמוד בחדר בגיל בר-מצווה ויוצאים לעבודה, אך עשירים ומוכשרים ממשיכים ללמוד בישיבה.
שני רחובות משם ימינה קיימים מוסדות הדין

מצווה מן התורה למנות בית דין בכל עיר, ככתוב: “שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך”

השלטון הנוכרי התיר ליהודים להקים מערכת שיפוט עצמאית. היהודים הקימו בתי דין בגלל הסיבות הבאות: הצורך בשפיטה על פי כללי היהדות.

הקמת בית הדין חייבה את כל חברי הקהילה לפנות רק אליו, ונאסרה הפנייה והתדיינות בערכאות של גויים  מהסיבות: פניית הפרט לערכאות של גויים הייתה משום חילול ה’ והכרה בעליונותו של החוק הנוכרי וגם כדי לחזק האוטונומיה השיפוטית שניתנה להם מהשלטון.

תפקידי בית הדין:

1. שיפוט- שיפוט בענייני ממונות כגון: הלוואות, גניבות, גזילות, חבלות וקנסות, נישואין וגירושין, ישוב סכסוכים בין איש לקהילתו, אי תשלום מסים עבירה על תקנות ומינויים קהילתיים שונים ועוד.

2. רישום חוזים ועסקאות- הרוצה לתת תוקף לחוזה פונה לבית דין.

3. אישור הסכמים כלכלים ומשפחתיים- במשפחות רבות היה עסק משותף שיכל לגרום למריבות רבות לכן בית דין אישר מסמך  שבו הייתה כתובה חלוקת העבודה וחלוקת הכספים.

4. ייפוי כוח למסמכי הרשאה- כדי לחזק את תוקף מסמך בין צדדים (בעל בית ושליח משודכים וכדו’) היה צריך מסמך הרשאה בבית דין, גם שטר הכתובה נחתם לעיתים במעמד בית דין.

מוסדות צדקה

הקהילה הקימה והחזיקה מוסדות צדקה רבים ממניעים דתיים, לאומיים ואנושיים.