קישור להפעלה

לתוצאות 

מהם משאבי למידה פתוחים?

מבוא 

(Atenas& Havemann,2014) מציינים במאמרם שלטכנולוגיה של המחשבים והאינטרנט יתרונות רבים, שהקלו באופן משמעותי על ייצור משאבי למידה, וכן הובילו לריבוי משאבים חינוכיים לימודיים, היכולים להתפרס בין מוסדות ואנשים פרטיים, כלומר, הם אפשרו את הדרך למשאבי חינוך פתוחים(OER). “השיתוף החופשי והפתוח של משאבים חינוכיים חיוני לרשתות למידה ומצמצם את פער הידע המפריד בין חברות” (Mcgreal, Kinvthin & Marshall ,2013) (עמוד xvii).

בהקשר של עבודת המחנכים, הודות לשיתוף משאבים פתוחים ואיכותיים, מתבצע שחרור של כוח הלמידה המבוסס על משאבים חינוכיים (Butcher,2010). השימוש החוזר הנעשה בחומרי ההוראה ועריכתם על ידי אחרים, מסייע בשיפור היצירתיות של המחנכים ומעודדת אותם לחשיבה מחודשת בנוגע לאופן העברת ההוראה שלהם, ומעודדת את השיתוף פעולה ביניהם.

לא על ה- MOOC לבדו: משאבי למידה פתוחים בראי משבר
הקורונה

עקרונות מפתח מרכזיים בבניית מאגרי מידע פתוחים

1. חיפוש – גוגל הינו מנוע חיפוש המשמש נקודת התייחסות ראשונית עבור אנשים רבים, לכן הוא יכול להיחשב כ “אינדקס חי ומאגר לתוכן עצום” (Atkins, Brown & Hamond, 2007). לציבור המחנכים יש קושי רב באיסוף ותחזוקה של חומרים אישיים, וכן גוזל מהם זמן יקר (Wang & Hwang ,2004). חיפוש בחומרי למידה פתוחים מקל מאוד על עבודת המחנך.
2. לפי (Hyle’n ,2006) אחד היתרונות הבולטים בגילוי שיתוף משאבים חינוכיים הוא הגישה החופשית היוצרת טיפוח של ידע רחב ומהיר, ומסייעת בהנגשת המשאבים ליותר אנשים ופותרת את בעיותיהם. סרטון 
4. שימוש חוזר- דאגתם העיקרית של ציבור המחנכים נובעת מהבעיה של התאמה ,תרגום או שימוש חוזר בחומרים יכול להוות קושי ואף להיות יקר, לעומת יצירה של משאבים חדשים. כדי להקל על האתגר הזה הפתרון יכול להגיע מקהילות פדגוגיות , כלומר מאנשי אקדמיה ומורים שהם המייצרים את התכנים ומשתמשים בהם (Petrides & Nguyen,2008)
6. אם מאגרי הלמידה הפתוחים מתוכננים הייטב הם יכולים להקל באופן משמעותי על קהילות רבות של משתמשים, שמשתפת פעולה בהערכה ובשימוש חוזר בתכנים וביצירה משותפת של חומרים חדשים בעזרת עידוד השיח סביב שיפור ויעילות המשאבים (Petrides & Nguyen,2008)

מדדי איכות לבחינת מאגרי המידע השיתופיים

1. משאבים מומלצים– הדגשה של משאבים ספציפיים הנמצאים במאגר ויכולים לעזור מאוד למורים בכך שהם נחשפים לחומרים נוספים, מעניינים, מקוריים או חדשניים וכן גם על ידי הדגשת משאבים שדווחו כאיכותיים על ידי אחרים (Hylen,2006 ; Pelgler,2012; Petrides & Nguyen, 2008).רשימת מאגרי מידע בחינוך
2. כלים להערכת המשתמשים– כאשר ניתנת למשתמשים האפשרות להעריך משאבים , מקדם פיתוח מוצלח של קהילות משתמשי מאגרי למידה פתוחים ואף מסייע להם באחזור התוכן , מאחר ואקדמיים נוטים לסמוך על לומדים אחרים.
3. סקירת עמיתים – הספרות מדגישה את הערך המוסף של הערכת משאבי למידה פתוחים בעזרת תהליך רשמי של סקירת עמיתים, זהו תהליך שיכול לשפר את האיכות והתועלת של המשאבים.
4. חיבור משאבים– יכול לעודד אקדמיים להרגשת ביטחון בשימוש במאגרי למידה פתוחים ולעודד עמיתים לחלוק את המשאבים שלהם מתוך תחושה של ביטחון באמינות המקורות.
5. מילות מפתח– ניתן לספק מילות מפתח או מושגים תיאוריים שנוצרו על ידי המשתמש , דבר המאפשר שיפור הזדמנויות למשתמשים, לאחזר ולהעריך את התועלת שבמשאב (Davis et al.,2010 ; Richter & Mcpherson , 2012) .
6. שימוש במטא נתונים סטנדרטים עבור OER, הצריכים להיות ניתנים להפעלה בין מאגרים ולדאוג לרמה איכותית של הפדגוגיה.
7. רב לשוניות של מאגרים– יש לעודד פיתוח והתאמה של OER במגוון שפות והקשרים תרבותיים.
8. הכללה של כלי מדיה חברתית לשיתוף משאבים – שילוב שיטות מקוונות כמו מדיה חברתית, יוצרת סביבה איתנה שבה אנשים שותפים בקהילה (Jacobi & Van der woret, 2012).
9. מפרט של סוגי רשיונות משותפים ויצירתיים לכל משאב– עדכון ושימוש מחדש של חומרים חינוכיים בכל המדינות בעזרת רישוי פתוח, תוך כיבוד זכויות יוצרים (UNESCO,2012).
10. זמינות קוד המקור או הקבצים המקוריים– גם הרישיון הציבורי הכללי GNU והן ה CCL, דואגים שתהיה הגנה על זכויות יוצרים ובו זמנית גם מקלים על הנגישות לקבצים המקוריים.

מסקנות

עדיפות גבוהה:

רמת העדיפות משקפת את החשיבות במידת הדחיפות של הוספת תכונה מסוימת והערך המוסף שיש בכך עבור קהילת המשתמשים.

יכולת ההשגה גבוהה:

היא מדד למידת הקלות או הקושי שיש בהוספת תכונה למאגר, תוך התחשבות במשאבים זמינים לפיתוח.

קיימות גבוהה:

מתייחסת למשמעות המשאב של הכללת תכונה, בין אם במונחים של תמיכה טכנית מתמשכת או צורות אחרות של ניהול או תיאום.

תודה על ההקשבה