הקונטרס שלי
Copyright © 2014
אלה חלק משירי הספר, השיר “סולם יעקב” התפרסם במוסף גלריה בעיתון הארץ
14
Published: Jul 15, 2014
Latest Revision: Feb 22, 2015
Ourboox Unique Identifier: OB-13443
Copyright © 2014
Skip to content
הקונטרס שלי
Shoshana Vegh
“הלילה אני כותבת פתקים לכותל המערבי
אני אעביר אותם דרכך
תוכל לקרוא אותם בדרך
תוכל לדעת הכל עלי
אבל אתה, אבא אלכסנדר
אתה, חידה.”
מבחינתי זה השיר שאומר הכל על זה שפורש וחושף – המשורר את
חייו באומץ. וגם אם הוא מנהל דיאלוג עם עצמו, או עם כל מי שיבחר לנכון, או עם קוראיו,
תמיד יהיה ויתקיים חוסר האיזון הזה.
אחד חושף , והשני רואה- מציץ חש ואולי גם מתחבר לחוויה
אישית שלו, אך היא נשארת כמוסה מעין, אולי גם צפונה במגירת שולחן, או במגירת הלב
ולא תראה אור.
ולא בכדי נאמר הוצאה לאור, כי באור רואים הכל, מעבר למילים
הכתובות, בלי כחל ושרק . האור הוא גם אכזרי לפעמים וצריך לעמוד באומץ רב, חשופים
ללא מגן, תחת הזרקורים שלו.
ספר שירים נפלא זה מנהל דיאלוג לא פתור בין זה שחושף לבין
שזה שרואה ואינו נראה.
הלא כן האב אלכסנדר?
לא סתם נבחרה דמות זו ע”י המשוררת, משל לעוצמה ושליטה
שנובעים בעיקר, מזה שרב הנסתר אצלו על הגלוי. פניו וליבו חתומים, בעוד היא מעבירה
דרכו את חייה בפתקים קטנים, וידויים אישיים, ומאפשרת לו כמו במכונת רנטגן לסקור ולראות
את הכל.
המשוררת אף אומרת לו, כי יוכל להיות הבלדר, בדרך אל הכותל.
כפי שמבקשים שליח ציבור לשאת תפילה לאלוהים בעד הקהל שלו, כך היא מקווה שבאמצעותו ובכוחו להגיע לשערי השמים והפתקים והתפילות שלה יגיעו ליעדם.
אך גם אז, כשכל הלכי הנפש וכאביה פתוחים לעיניו, עדיין אין מהאב
אלכסנדר רגע אחד של חסד, חיבה, ליטוף או חמלה. והוא ספון במגדל השן שלו.
” מנין ירדת אלינו
לבוש בגלימת הנזירות שלך
מציץ בחלון הראוה לתוך
הסביבון הגדול בעולם
מצלם אותנו בעד המחיצה.”
גם הוא , כמו האלוהים רחוקים מהישג, משקיפים מלמעלה כל אחד מממלכתו.
אלוהים מהשמיים והאב אלכסנדר מחלון הראווה- המחיצה שלו. אמנם הוא ירד אלינו, אך לא מספיק נמוך כדי להגיע , להביט, לשמוע ולדבר בגובה העיניים.
באותו גובה עיניים בו פורשת שושנה ויג את לבה.
“אני עולה למעלה לקומה בה
נמצא הלב של ברוס…
אני מביטה בשלט ויודעת
שגם לבי נדד הרחק מאהובי.”
ואיך לא אוהב ואזדהה כל כך.