ניתוח המקרה על פי זרמי הפסיכולוגיה

הקריה האקדמית אונו תשע”ב- סמסטר ב

עבודה מסכמת בקורס: היבטים פסיכולוגים בחינוך וחברה

מרצה: ד”ר עידית פינקלשטיין

מגישות:     

איטח מרי    ת.ז: 040320087

                    רובינוב נטלי  ת.ז: 065948051                     

הזרם הקוגניטיבי התנהגותי

על פי גישת הזרם הקוגנטיבי התנהגותי, הממד הקוגניטיבי משפיע על ההתנהגות ולכן ייתכן שהמקור להתפתחות הבעיה הפסיכולוגית נעוץ בדפוסי החשיבה הקיימים המשפיעים על התנהגותה של רותם. על פי זרם זה, המטרה היא לזהות את דפוסי החשיבה השליליים.

מטרתנו היא לעבוד עם רותם על שינוי דפוסים אלה. לכן, יחסי מטפל-מטופל הינם הדדיים ובעלי אופי של שיתופיות. ביחד נוביל את רותם לשחרר את החסימה שלה ונגיע לפתרון בשיתוף פעולה.

התהליך הטיפולי הוא תהליך מובנה, קצר מועד ומחייב שיתוף פעולה. אנו ניפגש לעבודה ממוקדת מטרה, ונצייד את רותם בכלים להתמודדות באופן עצמאי בהמשך דרכה. המטרה שלנו היא להקטין את סממני המצוקה והחרדה של רותם, ולאפשר לה רווחה נפשית בזמן קצוב.

ראשית, ננסה להבין במישור הקוגניטיבי מהם דפוסי החשיבה של רותם – כיצד היא מפרשת את מה שקורה לה ומהן אמונות היסוד שלה. ייתכן שהמחשבות הלא רציונליות שלה;  חוסר ביטחון, הערכה עצמית נמוכה והחרדה שלה מכישלון, מובילות למצוקה הנפשית שלה, לדחיינות והימנעות. במקרה של רותם למשל ייתכן שהיא מסיקה מסקנות – בטחון יתר בהיסק, היא בטוחה מראש שמה שהולך לקרות הוא שהיא לא תצליח באף מבחן ומסיקה זאת על סמך מה שחוותה במבחן בעבר. ייתכן כי  באחד המבדקים הראשונים שנערכו בחטיבה, קיבלה ציון נכשל למרות שמאד השקיעה ולמדה לקראתו רבות. תגובת המורה ומשפחתה הייתה שלילית והדבר השפיע עליה לרעה והכניס אותה לנוראיות-רותם מאבדת פרופורציה, הרגשה של סוף העולם אם קיבלתי ציון נמוך או שמישהו ילעג לי  על הציון שלי.  רותם מסיקה שכמה שלא תלמד ותתאמץ, היא לא תצליח שוב כמו באותה התנסות, ולכן היא בוחרת לדחות את הלמידה לקראת מבחנים לרגע

האחרון, ואף נמנעת מלהגיע ללימודים ביום הבחינה.

דפוס חשיבה נוסף יכול להיות הפחתת ערך עצמי. דפוס החשיבה הלקוי של רותם הוא שהערך העצמי שלה נקבע על ידי גורם חיצוני כמו ציון במבחן ו/או תגובות שליליות מהוריה,  אשר יכולים בקלות להוריד לה  את המוטיבציה ואת הערך העצמי שלה. דפוס חשיבה נוסף הוא הכללת יתר, אם פעם אחת נכשלתי אז אכשל בכל המבדקים הבאים.

הטיפול על פי הזרם הקוגניטיבי התנהגותי שיכול להתאים הוא REBT – ניישם את הטיפול לפי המודל בחמישה שלבים. בשלב הראשון – התוצאה הרגשית התנהגותית, נבחר ביחד את הבעיה המרכזית– התוצאה הרגשית שרותם מגיעה איתה לטיפול. חרדת הבחינות הנו הקושי העיקרי של רותם.  חוסר היכולת שלה ללמוד ולהגיע למבחן רגועה, להיות בטוחה בעצמה במהלך המבחן, החשש מפני תוצאותיו–(הציון שלה) וכן התגובה של הסביבה שלה לאותו ציון.

בשלב הראשון בטיפול נקשיב לכל מה שרותם משתפת ומספרת, את כל מכלול הרגשות שלה ותוך כדי ננסה להתמקד ולזהות את הרגשות השליליים המזיקים לה. זיהוי הרגשות השליליים הנובעים מהמחשבות הלא רציונליות יעזרו לנו להפוך אותן לרגש שלילי בריא המתמקד בפתרון הבעיה, יעיל ומעודד הסתגלות טובה למאורעות שליליים בלתי משתנים. בשלב הבא נבקש מרותם לשתף באופן מפורט אירוע מסוים שחוותה לאחרונה וגרם לה לתחושת חרדת הבחינות תוך כדי שיתוף בפרטים רבים ככל הניתן. נכוון אותה בתשובותיה על ידי שאלות מנחות (כגון “מה קרה במבחן”? “מי נכח בכיתה”? “באיזה חלק ביום נערך המבחן”? “איך הרגשת”?). למשל, דפוס חשיבה שלילי של רותם הוא הימנעות מהתמודדות- רותם נמנעת מלהתכונן למבחן מאחר וקשה לה להתמודד עם כל התופעות והחרדה לקראתו.  בנוסף, דפוס החשיבה של רותם הוא פרפקציוניזם- היא חייבת שהכל יהיה מושלם והיא חייבת לקבל ציון גבוה מאד על מנת שהערך העצמי שלה לא יפגע. לפי תפישתה, הערך העצמי שלה נקבע על ידי גורם חיצוני – הפחתת ערך עצמי, ולכן היא מאד חרדה מהשלכות המבחן.

לאחר שאיתרנו את המחשבות הלא רציונליות של רותם תוך כדי שאלת שאלות כלליות ומנחות, הגענו למסקנה שחרדת יתר והימנעות מתמודדות הן הדומיננטיות ביותר. היא נכנסת לחרדה עוד טרם האירוע, היא בחרדה מתמדת, כי למעשה בחטיבת ביניים ישנם ריבוי מבחנים בהפרשי זמן קצרים לאורך כל השנה.  קל יותר להימנע מהאירוע מאשר להתמודד איתו ולכן היא נמנעת מללמוד למבחן או לגשת אליו. בשלב ערעור המחשבה הלא רציונאלית, נרתום את רותם לתהליך שבו נעמוד יחד אל מול דפוס החשיבה ונתעמת עם המחשבה הלא רצונית שמקוננת בה. נוביל אותה להבנה שסחיבת המחשבה הלא רציונלית מזיקה ומקבעת את הבעיה. כמו כן היא מביאה אותה לרגש שלילי מזיק. ננסה להסביר לרותם את הקשר בין ההחזקה של המחשבה הלא רציונלית לבין הרגש שמנהל אותה, ננסה לתת לה מחשבה חלופית רציונלית תוך ערעור המחשבה המזיקה שלה.

ניתן להשתמש במגוון אפשרויות, למשל, ערעור לוגי בסגנון דידקטי תוך הסבר הבעיה. ניתן להסביר לה שהגרעין הרציונלי מאחורי המחשבה הלא רציונלית של חרדה והימנעות הוא הרצון שלה להגן על עצמה ולכן היא בוחרת להימנע כדי לא להיפגע. ניתן להשתמש גם בסגנון מטאפורי כדי להראות שאין היגיון בחשיבה שלה. כמו כן, ניתן להשתמש בערעור הפרגמטי – האם ההחזקה  באמונה הזאת מועילה לה ומה ההשלכות של ההחזקה במחשבה הלא רציונלית, אם המחשבות הן לא מועילות יש לשחרר אותן או לשלול אותן. האם הימנעות מהתכוננות למבחן הגעה למועד הבחינה  יעזרו להתמודד עם החרדה ולפתור את הקושי? – לא. אך אם רותם תצליח לגייס את עצמה  להתכונן למבחן ולהגיע פיזית לבחינה, מוכיח שיש בה את הכוח ושהיא לוקחת אחריות ומשנה את התנהלותה.

בשלב האחרון כתוצאה משימוש במחשבה הרציונלית החלופית, הרגש החדש שנולד אצל רותם הוא רגש שלילי בריא של מסוגלות עצמית ואמונה בכוחה.  רותם יכולה לדאוג לפני מבחן , אך עליה לארגן את הזמן שלה ולהשקיע לקראת הבחינה למרות התנסות קודמת שלא צלחה. העובדה שרותם תתכונן למבחן מספיק זמן מראש ותעז להגיע ביום הבחינה, מוכיחה שיש בה את הכוח לשנות את הרגש השלילי המזיק של חרדה , לרגש שלילי בריא של דאגה בריאה לעתיד שלה. כבן אדם פרפקציוניסט עמידה באתגר זה יעצים לרותם את התחושה שחשוב לה לקחת אחריות על חייה ועתידה. בשלב הסופי אנו בעצם מנכיחים את המחשבה הרציונלית בחיי היומיום של רותם.