יום בהיר אחד אפרוח קטנטן בקע מהביצה.
האפרוח נקרא באקי.
על באקי ללמוד לבד כיצד לשרוד בזכות עצמו בטבע הפראי והאכזר.
למחרת בבוקר, לאחר שינה עמוקה, התעורר באקי לאור שמש חמים ונעים,
לצליל הציפורים המצייצות בשלווה.
באקי לא בזבז לו רגע אחד בלול, מתח רגליו ויצא לדרכו לעולם החדש והמופלא.
בצאתו מן הלול, פגש בכלב גדול ומפחיד. עד מהרה גילה באקי שהוא רק נראה כך. שמו של הכלב הוא לאקי.
באקי נבהל כאשר הכלב לאקי החל לזוז..
“מה אתה עושה? תסתכל לאן אתה הולך!” אמר לאקי בשאיגה.
“יצאתי לחקור את העולם!” ענה באקי האפרוח.
“איפה אמא שלך? אתה לא מפחד אפרוח קטן?”
“אמא? מה זה אמא?” תהה בסקרנות באקי הקטן.
לחיי הכלב התחילו להסמיק- הרי לא פגש עוד ייצור ללא אמא אשר תטפל בו ותדאג לו.
“מה זאת אומרת מה זה אמא? זו הנקבה שהזדווגה עם אבא שלי וסחבה אותי במשך חודשיים ברחמה. ובנוסף היא גם זו שהמליטה, הניקה, טיפלה וגידלה אותי עד שגדלתי להיות כלב גדול ועצמאי.”
“רחם?” אמר באקי “אתה לא נולדת מביצה??”
“בלול שלנו כל האפרוחים יצאו מביצה וגדלו בכוחות עצמם, לנו לא הייתה אמא… ולי לקח לא חודשיים אלא שלושה שבועות בלבד עד שיצאתי לאוויר העולם” הוסיף באקי.
“ואיך נוצרה הביצה?” שאל לאקי הכלב.
“לפי מה שסיפרו לי, התרחשה הזדווגות בין תרנגולת לתרנגול שלאחר מכן התרנגולת הטילה את הביצים, בניהם הביצה ממנה אני בקעתי. אחר כך, דוגרת התרנגולת על הביצים במשך כ3 שבועות עד שיוצאים האפרוחים, עד שאני יצאתי :)”
“וואו, זה בהחלט סיפור מרתק. הדרך בה אני נולדתי שונה לגמרי!” אמר לאקי.
בעודם מטיילים סביב, שאל לאקי “לאן פניך מועדות?”
“שמעתי בלול על מקום קסום ,יפה ורטוב, ולפי דבריי חבריי התרנגולות בלול, זה המקום בו השמש שוקעת.”
“אתה מתכוון, ים?” שאל לאקי הכלב.
“כן!, קח אותי לשם” אמר באקי.
השניים יוצאים לעבר הים השופע, מקשקשים ומתחברים.
בדרכם, נתקלים בנחל הזורם לצד הדרך ושם פוגשים חבורה של ראשנים, קטנים וצעירים. “וואו, מה אלו היצורים הקטנים האלה?” שאל באקי.
לפתע, קפץ לפניהם ראשן אחד בשם קפיצי ובהתלהבות אמר “אני אהיה צפרדע!”.
“שלום לך!” אמר לאקי הכלב, ובסקרנות הוסיף באקי “גם לך יש אמא?”
“אוי אמא, הלוואי שהייתה לי אמא! אני צריך לדאוג לעצמי ולגדול לבד… הלוואי שהיה לי מישהו שיעזור…”
“רגע, גם אני צריך לגדול לבד! זה אומר שגם אתה באת מביצה? ואיך נוצרת?” אמר באקי.
“אכן, באתי מביצה. הביצה שממנה יצאתי היא הביצה שהטילה הקרפדה הנקבה אל המים לאחר שהתחבקה עם הזכר. כך נוצרתי בעצם, אמי הטילה ביצים ואבי פלט תאי זרע אל תוך המים, רבייה זוויגית! הפרייה חיצונית! שם נפגשו התאים והזרע הפרה את הביצה עד שבעצם יצאתי לאוויר העולם ועליי להסתדר בכוחות עצמי. הרי אמי כבר לא כאן לשמור עליי.” הסביר קפיצי הראשן.
“וואו” אמרו בקול אחד באקי ולאקי.
“אז, לאן אתם מתכוונים ללכת מכאן?” שאל קפיצי הראשן.
“אנחנו רוצים להגיע לים, אתה יודע לאן הולכים מכאן בשביל להגיע אל הים?” שאל באקי.
“כן בטח, הנחל מוביל אל הים, אלווה אתכם!” ענה קפיצי.
וכך השלשה טיילו במשך ימים ארוכים לאורך הנחל.
בהגיעם לים הבחינו כי קפיצי נעדר ומיד החלו בחיפושים אחריו.
במהלך החיפושים פגשו ביצור נוסף ומסתורי, צבת ים העונה לשם לאריסה.
“היי תראה באקי! אני יודע מה זה, זוהי צבת ים!” אמר לאקי.
אך לאריסה באותו הזמן הייתה על החוף, בדרכה אל הים,
ניגשו אל לאריסה הצבה, תהה לאקי “היי! מה את עושה מחוץ למים, כאן ביבשה? כיצד?”
“אני נקבת צב הים הירוק, אני בדרכי הביתה מהגומה שהכנתי לקראת הטלת הביצים שלי.”
“רגע, אז כיצד יגדלו העוברים שלך? איך יצרת אותם?” שאל באקי.
“איך להסביר בפשטות, אפרוח קטן.. אני הזדווגתי עם צב ים זכר בתוך המים תוך כדי שחיה! לאחר זמן קצר, אני צריכה להטיל ביצים ביבשה ולשם כך הלכתי לחפור את הגומה שם אטיל, בערך עד 200 ביצים!”
“ומה איתך? את תישארי לגדל את צאצאייך לאחר שיבקעו?”
“חהחהחה, איך ביכולתי אוכל לדאוג למספר צאצאים גדול שכזה? לאחר חודשיים בערך, הצבים הצעירים בוקעים מהביצה ורצים לעבר הים, בדרכם לגדילה ולחיים עצמאיים.” הסבירה.
“מאוד מעניין!” אמרו ביחד לאקי ובאקי.
ופתאום, לאחר ששוחחו השניים עם לאריסה, קפץ מבין הסלעים שבמים – קפיצי!
אך הפעם, לא כראשן, אלא כקרפדה בוגרת!
התפעלו החבורה למראה עיניהם והתגאו מאוד בקפיצי.
וכעת, למראה השמש השוקעת והחשכה הבאה, מחליטה החבורה לשוב כל ייצור לביתו.
באקי ולאקי יחדיו, לאריסה אל הים, וקפיצי אל הנחל.
מאושר עד מאוד, באקי מסיים את מסעו עם ידע חדש וחברים שלא חשב שיכיר.
Published: Jun 1, 2022
Latest Revision: Jun 7, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-1342161
Copyright © 2022