והילד הזה הוא אנחנו

קבוצת “סיפור מצחיק” של מרכז מרום מציגה

 שירים שלנו בסגנון

“והילד הזה הוא אני”

של

יהודה אטלס

אני קורא ספר

בהתחלה פעם ביום

אחר כך פעם ביומיים

ואז פעם בשבוע

ואז פעם בחודשיים

—

ורק אחרי שנה

כשאני נכנס לזה ממש

אני מסיים אותו בחצי שעה

ומתחיל מחדש

—

רותם אפרים

כשאני מצליח במשהו

זה מאד מרגש

וכשאני מראה לאחרים

הכל משתבש

—

אני יודע שזה לא נורא

אבל עדיין מתבייש

—

אופק שהרבני

לפעמים לפני שאני הולכת לישון

עולה לי בראש פתאום רעיון

אז כדי שהוא לא יברח

ואני לא אשכח

אני כותבת על דף

והראש נח

—

בבוקר אני מגלה

שכתבתי מגילה

על

בננה שנפלה??

—

רוני שלכט

בכל לילה לפני השינה

אבא מספר לי אגדה משונה

—

אני מקשיבה

אבל אחות ואח שלי ישנים

ולא שומעים

מה קרה לדרקונים

—

אלה קורן

פעם הלכתי לבית הספר

וחילזון קטן לא ראיתי ממטר

לא שמתי לב ודרכתי עליו

עכשיו הוא קצת יותר דומה לצב

—

רון רוזנברג

כשאני לומד למבחן

ובטוח שאני יכול

 ביום הבחינה

אני שוכח הכל

—

אני יודע

שזה לא באשמתי

אבל זה לא קורה

לאחותי

—

אני לומד ולומד

וזה פשוט לא עובד

—

אביתר שמעון

למה משאירים אותי כאן בכלל?

למה אני פה? כשאני אומלל?

רציתי לרוץ, לקפוץ עם חבר

אבל גם הוא, יושב עם ספר אחר

אני רוצה לטייל, להיות עצמאי

כי כאן בכיתה? זה לא בשבילי

אין יתרונות להגיע כל בוקר

ללכת לבית הספר עוד יעלה לי ביוקר

יעל חיימוביץ’