את זוכרת,אהבה?

זו רק אני,

אני לבדי, 

אני מולך.

ישותי מול נוכחותך,

נוכחותך מול ישותי. ,

ובחלומי,

סביבנו מלאכים,

עלינו שומרים.

מותירים רק טוב

מפזרים ניצוצות

של אושר לרוב.

סוללים לנו דרך,

בישביל  החיים,

בשביל של החיים

בחצי הלילה

בחצי הלילה

כשהגעגוע כואב,

ואתה לא ליידי.

בחצי הלילה

כשהכוכבים

כה רומנטיים,

קורצים לי ומחייכים

ואתה לא ליידי,

לא זוכרת

אפילו את שמי.

לא רואה מאומה מסביבי.

רק הגעגוע כואב 

כשאתה לא ליידי.

   כשליבי ישן,

כשליבי ישן,

כשליבי חולם,

חושי ערים

ואתה,ליבך ישן,

עדיין חולם.

הפתעה של קיץ,

מתעורר עם נשיקה,

לאחר שינה שלווה,

אבל ליבך ישן.

?את זוכרת אהבה,

את זוכרת,אהבה

איך שכנת אצלי

בכל תא ותא?

את זוכרת אהבה,

איך תמיד טיפלתי בך,

הוספתי עצים וזרדים למדורה,

כדי שהאש בך תמיד תבער.

את זוכרת אהבה,

איך שמרתי עליך

ונהנייתי מכל רגע איתך?

את זוכרת אהבה

איך תמיד היינו מחוברות?

רציתי שתדעי אהבה,

שאני עדיין איתך

ואת איתי.

רק ההוא שעוד לא הגיע,

רק ההוא שטרם פגשתי,

לא מכיר אותך,אהבה שלי.

יש לי תמונה בליבי,

יש לי תמונה בליבי

והיא כמו קעקוע,

נושאת דמותך ודמותי יחד.
זוכר איך היינו?

כן,לי אמרת לא פעם,

גם בליבך,

נצורה פינה לשנינו.

והיא מעבר לזמן ולמקום

והיא מעל כל מימד.

היא בשום מקום ,

שניתן לראות

ובה בעת,היא פה.

מזרחית לשמש

מזרחית לשמש

ומערבית לירח,

שם אבחר

 להיות איתך.

 מצפון לעמק 

ומדרום להרים ,

שם אבחר

להיות איתך.

השמש חייכה,

הירח גם הוא,

העמק ניגן

וההרים דממו.

 כי אילוא אתה,

אילולא אני,

אילוא אנחנו…

ריפרפת באצבעותיך

ריפרפת באצבעותיך

על גופי,

גופי הגיב באנחות עונג 

קטנות.

מגעך בי התגבר,

תשוקתך בערה יותר

וכולי צמרמורות ורטט.

נצמדתי אליך לחוש את ערגתך,

הנה זה בא,

נגעתי בשמיים.

ללכת עם הלב,

ללכת עם הלב,

לשחרר הכל,

להתגלגל במורדות,

לתת לעצמי את החופש,

הכי-הכי.

לסכן את הלב,

בלי חוקים,בלי כללים.

לאבד שליטה

ולהנות מזה.

בואי נלך,לי אמרת.

בואי נלך,לי אמרת

שמתי ליבי בכף ידך

והלכנו לנו כך.

אני יודעת שסביבנו ערפל,

אנחנו מקרטעים לעברו,.

אני יודעת,רציתי אחרת.

האהבה שלי זוכרת.

לא רוצה שניפול ,

ללועו של בולען.

הכל שחור וקר שם.

ואני יודעת שעוד מעט,

אומר להגיון:”אתה מפוטר”.

ואני הולכת איתך,

כשליבי בכף ידך.