מעבר מנדלבאום

אתר שטח

יחידת ירושלים ב

מגישה:

איילת יגר

תשפב

תוכן:

מושגים…………………………………עמוד 5

סיפור מעבר מנדלבאום…………………..עמוד 9

תפקידי מעבר מנדלבאום………………. עמוד 11

הקניה…………………………………עמוד 23

שאלה יצירתית…………………………עמוד 24

סיכום אישי……………………………..עמוד 25

מושגים הקשורים לאתר ולתקופה:

הקו העירוני-

במשך 19 שנה בין השנים 1948-1967 נחלקה ירושלים בין מדינות ישראל וירדן בשנים אלו חצה את ירושלים קו גבול שכונה גם “קו העירוני”. הקו שורטט על מפה קטנה וגרם לבעיות רבות, כמו שטחי הפקר, שטחים מפורזים ועוד.

הר הצופים-

הר הצופים היה מובלעת ישראלית בלב השטח הירדני. מיקומות של הר הצופים היה אסטרטגי עבור ישראל. בהסכמי הפסקת האש נחתם כי הר הצופים ישראל שטח מפורז ללא כוחות צבא וכי יתאפשר לישראל להחזיקו. במהלך 19 שנה יצאו שיירות להר הצופים ללב שטח ירדן כדי להמשיך להחזיקו בידים ישראליות

סיפור מעבר מנדלבאום

בית מנדלבאום הוקם על ידי שמחה ואסתר מנדלבאום ונחנך בשנת 1928. מיקום הבית נבחר כדי ליצור רצף בין גוש השכונות של מאה שערים לבין הר הצופים. הבית נמצא בפאתי השכונה הערבית שיח גארח ובסמוך לשכונה היהודית שמעון הצדיק.

הבית נבנה עם 4 קומות ועשרות חדרים. חלק מהחדרים יועדו להשכרה לסטודנטים מאוניברסיטת הר הצופים.

סיפורים רבים התרחשו בבית שהפך למוקד תרבותי ודתי והתקיימו בו אירועים ותפילות דרך קבע.

בסוף ימי המנדט הבריטי נעזרו יחידות ההגנה בגג הבית וכתוצאה מכן הפך הבית למוקד התנכלויות של ערבים ובריטים.

בזמן מלחמת העצמאות נערכו סביב הבית קרבות קשים והבית עבר מיד ליד כמה פעמים. משפחת מנדלבאום ברחה מהבית תוך כדי הלחימה וגדוד מוריה של ההגנה תפס את השליטה על הבית. ביוני 1948 פוצצו הירדנים את הבית על החיילים שהיו בו.

בסוף מלחמת העצמאות נקבע מעבר הגבול בין המדינות על הריסות הבית ומכאן קיבל המעבר את שמו.

בתמונה- בית מנדלבאום עם סיום בנייתו ב1928

תפקידי מעבר מנדלבאום-

במהלך 19 שנה שימש מעבר מנדלבאום מעבר יחיד בין שטח העיר הירדני לשטח העיר הישראלי.

המעבר שימש למעבר השיירה הדו שבועיית להר הצופים. וכן לביקורי דיפלומטים כגון האפיפיור.

סמוך למעבר התכנסה מדדי פעם וועדת שביתת הנשק. ועדת נציגים ישראלים וירדנים אשר דנו בבעיות שנוצרו בקו הגבול המורכב בעיר.

השיירה הדו שבועית-

לפי ההסכמים מותר היה לישראל להכניס להר הצופים כוח אזרחי בלבד. בשל כך הותר להכניס להר הצופים שטרים ולא חיילים.

מדינת ישראל היתה לוקחת חיילים שמה עליהם מדי שוטרים וכך הגיעו להר הצופים. עם השנים ידעו גם הירדנים שכך ישראל עושה והחיילים מספרים כי הירדנים היו שואלים אותם:

“אתם שוטרים מגולני או גבעתי?”

בתמונה-חיילים במדי שוטרים עולים לשיירה להר הצופים

שלט הנצחה ליחידת משמש ההר שהחזיקו בתנאים קשים את הר הצופים במשך 19 שנה של העיר המחולקת

ועדת שביתת הנשק-

ועדת נציגים ישראלים וירדנים אשר דנו בבעיות שנוצרו בקו הגבול המורכב בעיר.

הגבול היה רצוף בעיות ולעיתים נעזרו במפה המקורית להבין את הגבול במדוייק.

עם השנים עפרון השעווה שאיתו סמנו את הגבול נמס ונזל והקשה על הבנת הגבול המקורי.

בתמונה:

ישיבה של ועדת שביתת הנשק בסמוך למעבר מנדלבאום

מפת ירושלים ומיקום מעבר מנדלבאום

בנקודת המפגש ליד שיח גארח.

האפיפיור פאולוס השישי עובר במעבר מנדלבאום בשנת 1963

הקניה:

מעבר מנדבאום היה מקום מפגש סוער והומה. לעיתים באוירת טובה ועלעיתים בסערת רוחות.

דמיינו כי אתם זבוב על הקיר ממש בראש שער המעבר.

הציגו את הדמויות שעוברות מתחתכם.

בחרו לפחות 3 דמויות:

מה הם לובשות?

באיזה שפה הם מדברות?

מה הרגשות שהם מביעים במעבר?

לאן פניהם מועדות?

שאלה יצירתית:

בשעה טובה נבחרתם לייצג את מדינת ישראל בועדת שביתת הנשק.

1. הסבירו מה תפקידם כנציגי הועדה.

2. תארו באילו בעיות אתם עוסקים.

3. היכן אתם מתכנסים ועם מי.

4. תארו מה תחושתכם בזמן המפגש.

סיכום אישי:

זכיתי להיות צאצאית למשפחת מנדלבאום. סבתי גדלה בבית מנדלבאום ובזכות סיפורה חקרתי לעומק את סיפור הבית, קשריו עם המרחב ומשמעות הבית  בעבודתי באונברסיטה.

שמחה שיוצא לי לפגוש שוב נושא זה גם בהוראת המקצוע.

בתמונה סב סבתי-שמחה מנדלבוים שהקים את בית מנדלבוים ועל שמו נקרא המעבר.