לך תדע

גדלנו באותה שכונה, שיחקנו באותה גינת ילדים אפילו למדנו לרכב על אופניים באותו המגרש. ובכל זאת את סופי פגשתי לראשונה בגיל 22.

זו הייתה מסיבת שחרור של חברה רחוקה, החלטתי ללכת למרות שהכרתי רק את המשתחררת הטרייה ואולי עוד מוזמן נוסף. 

סופי הייתה במסיבה, התחלנו לדבר על הטיול אחרי צבא, מוזיקה וגם קצת פיזיקה.ֿ

החיבור בנינו היה טבעי, עד שאחרים במסיבה היו בטוחים שאחנו מכירים עוד מלפני.

לסופי עיניים גדולות וסקרניות ושתי גומות חן.

האור בעיניים שלה גרם לי לרצות להכיר אותה יותר, אז הזמנתי אותה לצאת.

מאז אותה פגישה לא נפרדנו לדקה, איתה למדתי לאהוב, להיפתח ולהכיר את עצמי לעומק.

מדי פעם אני מסתכל עליה וחושב מה היה יכול להיות אם לא הייתי הולך אז לאותה מסיבה…