שנים בארון

כבר כילד הרגשתי קצת שונה מכולם. אני בן הזקונים במשפחה, בן שנולד אחריי שני אחים לאחר 15 שנה. תמיד הייתי הנסיך של הבית, הילד היפה שכולם אהבו וגם בבית הספר תמיד הייתי החבר האהוב של כולם. לכיתה א’ עליתי עם המון חברים מהגן כך ששום דבר לא היה קשה מבחינה חברתית. עם השנים התחברתי יותר לחבורת הבנות וזה הרגיש לי טבעי לגמרי. אהבתי לשחק איתן בהפסקות, להיפגש איתן אחר הצהריים, לעשות איתן שיעורים ועוד.

יש האומרים שכבר בשנים אלו הן הבינו שאני קצת שונה, אף אחד לא אמר על זה משהו על מנת לא לפגוע בי, ואני מבין אותם.

כשהגעתי לתיכון עדיין הייתי חלק בלתי נפרד מחבורת הבנות אבל השכבה שלנו הייתה כל כך מגובשת שלא תמיד היו שמים לב. בכיתה ט’ התחלתי לדבר עם אישה פעם ראשונה בחיי בקטע זוגי ורציתי לחוות את מה שכולם מדברים, הפרפרים בבטן והאהבה הגדולה אך לא הרגשתי. חשבתי שמשהו בי לא בסדר ולמה אני לא מצליח להתאהב וכאן התחילו השאלות שכנראה נלחמתי בהן המון שנים.

בין כל השאלות ששאלתי את עצמי, עלתה השאלה שאולי זה לא נכון ואולי אני כן אצליח להתאהב באישה כמו כולם. כשהגעתי לכיתה י”א החלטתי לנסות שוב ויצאתי עם בחורה נוספת שנה שלמה. בשנה הזו השאלות התחילו לרוץ בראש בקצב מטורף ולא עזבו אותי. בזמן הזה כבר הבנתי שאני השונה כאן אך עדיין לא הייתי מוכן לקבל את זה, לא ידעתי איך אפשר להתמודד עם דבר כזה, איך ההורים שלי יקבלו את זה, איך אני יודע שזה באמת זה ועוד הרבה תהיות.

את בית הספר סיימתי עם חברותיי הטובות והמשכנו כולנו לצבא ותמיד דאגנו לשמור על קשר אך לא סיפרתי להן שאני מתחיל לנסות לצאת עם גברים.

בשנת 2014 התגייסתי לצה”ל ושם צץ השד הגדול מכולם, אני אתקלח בטירונות עם כולם? אני עדיין לא סגור על הזהות המינית שלי, לא אמרתי עלייה לאף אחד, ואם יקרה לי משהו שם מה אני אמור לעשות?

בשלב זה הלכתי לבקש אישור למקלחת אחרי שעת הת”ש ובדיעבד זוהי הייתה הבקשה ששינתה את חיי.

בזמן הטירונות, אחריי שכולם הלכו לישון ואני נכנסתי להתקלח יצא מהמקלחת גבר נוסף, זה היה מוזר כי לא ראיתי אותו קודם לכן ולא שמעתי על עוד מישהו שקיבל אישור למקלחת מאוחרת.

מאחר והיה שעת מאוחרת וכולם כבר הלכו לישון היה לנו זמן לדבר. הוא סיפר לי שיש לו אישור מאחר והוא הומו, ואני? אני ישר רציתי לשאול אותו מלא שאלות אך עצרתי את עצמי.

כל יום היינו רואים אחד את השני ויושבים ומדברים, עם הזמן הבנתי שאני מרגיש אליו משהו שלא הרגתי עם אף אחד. השיחות התפתחו והחלטנו יום אחד לצאת. לאחר מספר דייטים הבנתי שהוא הגבר שלי ושזה הזמן שלי לצאת מהארון, ידעתי שיש לי אהבת אמת ושאין לי מה להפסיד.

לפני שסיפרתי להוריי החלטתי לספר לאחותי הגדולה שהיא החברה הכי טובה שלי ואיתה ביחד חשבנו איך אספר להורים.

אחריי שיחות רבות עם אחותי, ישבנו כולם בסלון, אני, אחים שלי והוריי והחלטתי לספר להם. הם היו קצת מופתעים אבל ישר חיבקו אותי והבטיחו שיהיו לצידי.

לאחר זמן קצר החלטתי לספר לחבריי הקרובים, הקשר החברי הטוב שלנו גרם לי להרגיש “מוגן”, ידעתי שהן יקבלו אותי כמו שאני, וכך היה.

כיום, אני גר עם אותו הגבר שפגשתי בצבא ואני שמח ומאושר.

*זהו סיפור על ידיד טוב שלי. אנחנו ביחד מגיל שלוש ועברנו המון, גן, בית ספר יסודי, תיכון, צבא, לימודים. אני הייתי בחברה השנייה שהוא סיפר לה על היציאה שלו מהארון ועל דרך התמודדות שלו וכל היוצא מזה.

כיום, ידיד שלי בזוגיות מאושרת כבר 7 שנים ויש לו את הסביבה הכי תומכת, מחבקת ואוהבת שיש.