בית כנסת החורבה

תוכן עניינים:

2-4: מושגים

5: רקע היסטורי לתקופה

6-11: קורות בית הכנסת

12: סרטון על תולדות המקום

13-14: סיפור מרגש על בית הכנסת

15: מפה של איזור בית הכנסת

16-17: פעילות הקנייה

הפרושים- כינוי לתלמידי הגר”א שעלו לארץ מליטא. בתחילה התיישבו בצפת

בעקבות החוב של האשכנזים. בשנת 1812 תקפה מגיפת חולירע את הגליל וקבוצה של תלמידי הגר”א ברחה לירושלים ושהתה בעיר מספר חודשים בחסות הספרדים. לאחר שהמצב בצפת השתפר חזרו רוב האנשים אליה. אך בשנת 1816 מנחם מנדל משקלוב, אחד ממנהיגי העדה הגיע למסקנה שהמגיפה פרצה בגלל שלא יישבו את ירושלים. הוא חזר לירושלים עם קבוצת אנשים והם הקימו את הקהילה הפרושית בירושלים. הקהילה הפרושית התבדלה מהקהילה הספרדית והקימה מחדש את “חצר האשכנזים”.

 החסידים- הקהילה החסידית הגיעה בהתחלה לצפת ובעקבות האירועים הקשים בצפת (מרד  הפאלחים ומרד הדרוזים ורעידת האדמה) חלקם עברו לירושלים. הקהילה החסידית היתה קטנה יותר מהקהילה הפרושית דבר שהוביל לעיתים למחלוקות בין הקהילות. הם התרכזו ברובע היהודי בירושלים בשטח ממזרח לחצר האשכנזים. המרכז שלהם היה תפארת ישראל על שם האדמו”ר ישראל פרידמן שכונה גם “ניסן בק”

רבי יהודה החסיד- שנת 1700 הגיעה לירושלים חבורה גדולה יחסית של אשכנזים, שבראשם עמד רבי יהודה חסיד. החבורה התיישבה בחצר האשכנזים בהסתמכה על הבטחות לסיוע כספי מקהילות באוסטריה ובארצות נוספות.

על מנת לבנות בית כנסת הם לקחו הלוואה מערביי העיר. זמן קצר לאחר הגעת החבורה לירושלים חלו רבים מחבריה במגפה ונפטרו, ובהם גם רבי יהודה חסיד עצמו. כל הניסיונות, שעשתה הקהילה האשכנזית בירושלים לגייס כספים בקהילות אירופה להחזר החובות ולהסדר עם הנושים (בעלי החוב), נכשלו .

בשנת 1720, כאשר הערבים נוכחו לדעת שלא יקבלו את כספי החוב, הם הרסו ושרפו את בית הכנסת ואת החצר האשכנזית. אירועים אלו הם שהקנו לבית הכנסת המרכזי של הקהילה האשכנזית בירושלים את הכינוי “החורבה

היהודים האשכנזים נמלטו מירושלים מאימת בעלי החוב. ממועד זה ולמשך יותר ממאה שנים ,אשכנזים נמנעו מלהגיע לירושלים – שכן כל אשכנזי שהופיע בירושלים נדרש לפרוע את החוב של הקהילה

חצר האשכנזים- כינוי למרכז של היהודים הפרושים ברובע היהודי.

במקום זה שכנו המוסדות החשובים ביותר: בית כנסת מנחם ציון שנבנה קודם לחורבה, ביתו של הרב סלנט שהיה רבה של העיר, ת”ת עץ חיים, בית הדין וכמובן בית כנסת החורבה

רקע היסטורי לתקופה-

התקופה בה אנו לומדים על קורות בית הכנסת היא המאה ה-19.

תקופה זו היינה תקופה חשובה מאוד בתולדות ירושלים, כיוון שבזמן זה החלה עלייה גדולה מאוד של יהודים לעיר מכל רחבי העולם.

כתוצאה מכך גדלה אוכלוסיית העיר היהודית בצורה דרמטית.

בנוסף לקהילה הספרדית שהתגוררה בעיר במשך מאות שנים, החלו להגיע לעירה אשכנזים- פרושים וחסידים, וכן מוגרבים, בוכרים, תימנים, ג’ורג’ים ועוד.

העדה המשמעותית ביותר הייתה העדה הפרושית שהפכה לעדה הגדולה בעיר והיא בנתה את החורבה.

מלבד החורבה היו עוד בתי כנסת מרכזיים בעיר- “תפארת ישראל” של עדת החסידים ו”ארבעת בתי הכנסת” של הספרדים

בתקופה זו היה בית הכנסת החורבה בשיא תפארתו והעיד על המעמד הגבוה אליו הגיעה הקהילה הפרושית בתקופה זו.

בתחילת התקופה היה הרובע היהודי המכרז החשוב ולכן בית הכנסת היה בשיאו. אך במהלך השנים החלה היציאה מהחומות, והמרכז היהודי נדד החוצה כך שבית הכנסת ירד מחשיבותו אך נותר כסמל חשוב.

קורות בית הכנסת

סיפורו של בית כנסת החורבה היינו סיפור בן מאות שנים אשר מבטא את הקשר של עם ישראל לארצו.

בית הכנסת הוקם שלוש פעמים ונחרב פעמיים!

כעת נכיר את ההיסטוריה של המקום עד ימינו אנו:

כזכור, פעם הראשונה שבה נבנה בית הכנסת היה בשנת 1700 על יד רבי יהודה החסיד שעלה לארץ ישראל. הוא נפטר כעבור זמן קצר והשאיר אחריו חובות רבים שלקח מהערבים על מנת לבנות את בית הכנסת. על מנת לנקום ביהודים שלא החזירו את החוב, הרסו הערבים את בית הכנסת וגרשו את כל האשכנזים מהעיר.

באמצע המאה ה-19 הצליחו מנהיגי הפרושים לקבל רישיון לשקם את בית כנסת החורבה של רבי יהודה החסיד, הם הגיעו לפשרה עם בעלי החוב המוסלמים וניגשו לבנייה.

בשנת 1856 הצליח משה מונטיפיורי, בעזרת בני משפחת רוטשילד, להשיג פירמאן (רישיון) מהשלטון העות’מאני להקים בית כנסת גדול במקום. כדי לממן את הבנייה נאספו כספים בכל רחבי העולם היהודי וגם בקרב מנהיגי מעצמות זרות. סכום כסף גדול במיוחד נתרם על ידי יחזקאל ראובן יהודי מזרחי מבגדד, תרומה שהונצחה בשלט הקדשה שהיה בבניין

לאחר מאמץ כספי רב נבנה בית הכנסת!

בית הכנסת היה בית כנסת החשוב ביותר בירושלים במאה ה19. שמו הרשמי היה- “בית יעקב” על שם הברון יעקב ג’יימס דה-רוטשילד. אולם כונה בפי כולם “החורבה” [על שם חורבת רבי יהודה החסיד] בית כנסת זה היה מרכזם של האשכנזים הפרושים בירושלים. מעניים לדעת כי בית

כנסת תוכנן בידי אדריכל מוסלמי שהגיע לירושלים לשפץ את כיפת הסלע.

מראה בית הכנסת

1.האולם היה מרובע והיו לו ארבע מגדלים מרובעים שמחוברים על ידי קשתות רחבות

2.מעל בית הכנסת היה כיפה גדולה ורחבה

3.בית כנסת היה מפואר גם מפנים. היה בו ארון קודש עם שתי קומות , ציורים על הקירות, 12 חלונות בכל קשת.

4.הבימה נבנתה בהתחלה בעץ ובהמשך הוחלפה לשיש.

בית הכנסת במלחמת העצמאות

בית כנסת “החורבה” נהרס במלחמת העצמאות בכוונה ע”י הירדנים, בזמן שכבשו את הובע היהודי, והוא הפך לתל חורבות. מטרת ההרס הייתה להראות שיהודים לא יחזרו לכאן!

בית הכנסת לאחר מלחמת ששת הימים

אחרי שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, שופצה בין החורבות קשת אחת שהייתה חלק ממבנה בית הכנסת. מטרת השיפוץ הייתה לזכור את פאר העבר ואת מה שעוללו לו הערבים.

בשנת 2010 בית הכנסת נבנה נחנך בפעם השלישית, והוא משוחזר בדיוק כפי שהיה נראה עד מלחמת העצמאות.

הסרטון שפלניכם מסכם בקצרה את קורות בית הכנסת עד ימינו

בקטע שלפניכם [לקוח מהספר ארץ חמדת אבות שכתב הרב לביא הי”ד] מובא תיאור מרגש על אופן בניית כיפת בית הכנסת.

שאלת אתגר- האם הקושי בו נתקלו בוני בית הכנסת מוכר לכם מסיפורים אחרים מתולדות הציונות?

בעמוד הבא ישנו סירטון. התבונן בו וענה על השאלות הבאות

1.באיזו שנה נחנך בית הכנסת?

2. איזה מוסד אשכנזי חשוב ישב בו?

3. באיזו מלחמה נחרב בית הכנסת?

4. פרט את הידוע לך על ארון הקודש במקום

5. רשום 3 תמונות של אתרים יהודים חשובים המופיעים בקירות המקום

6. רשום 3 אתרים שניתן לראות מתצפית בית הכנסת

צפה בסירטון וענה על שאלות הסיכום