קיצוני ימני סופה – מאיר טוביאש

לשכני מגורדון 3 ב’

בניין של קיבוץ כל הגלויות

בסוכת שלום.

תתחבר לעצמך, רק אח”כ תוכל להתחבר אלינו.

כל אדם צריך להיות הבעלים של סיפורי שכניו

ואהבת לשכנך כמוך.

מתוך: זיכרון צילומי. נבחרת הפועל ישראל ומרלין מונרו חוגגים תשע שנים למדינה. מאי1957

מאת: אשר גולדברג 2/2/2003

המאמן ג’ק גיבונס ניצל את ההפסקה כדי לערוך כמה חילופים, ושילב את מאיר טוביאש * מהפועל כפ”ס וזכריה רצאבי מהפועל פ”ת. השחקנים הישראלים שלא ירדו לחדר ההלבשה, עסקו במתן…

* השחקן המצולם משמאל למרלין מונרו

מתוך: מאי 1969 – דובי אטינגר: זמן רחובות

מאת: מנחם כהן 21/9/2012

באחד מימיה הסוערים של שנת 1968, בדרכו משם לאי שם, עצר בצומת רעננה כדי לשתות משהו. כשסיים, זרק את הבקבוק בקשת לפח הרחוק וקלע בול. מאיר טוביאש, מאמן קבוצת הכדורגל של הפועל רעננה, שחצה את הצומת רכוב על אופניו, הבחין בכישרון המבוזבז, עצר את הבייסיקל והציע לאטינגר לבוא ולהתאמן בקבוצתו.

מה אתה משחק? שאל האפסנאי את דובי כשהגיע וביקש נעליים. חלוץ מרכזי, ענה כלאחר יד. אז לא באת למקום הנכון, הפטיר האפסנאי, יש לנו בצנטרפוריה את חיימק’ה צ’יריק, הוא זרק את הפועל ירושלים מהגביע, ואת בני יהודה גם. ככה, מלמל לעצמו הצעיר שתלה את נעליו בגיל 14 ועמד לחדש ימיו בעיר השרונית.

באימון של יום רביעי שיחק אטינגר עם קבוצת המילואים. בשבת הייתה אמורה הפועל רעננה לארח את המוליכה הפועל חדרה. חיים צ’יריק קיבל כדור כ~30 מטרים מהשער והחל לדהור, אטינגר חתך אלכסונית, נכנס בו עם הכתף (דחיפה חוקית) ושלח את חיימקה אל מעבר לגדר.

טוביאש עצר את האימון, קרא אליו את ה”טאלנט” ובישר לו חגיגית: בשבת אתה שומר על שולם שוורץ ואבי ארגז, שני הקאנונים של חדרה. יהיה לי קשה לשמור על שניהם, הייתה התשובה. לא על שניהם, הסביר לו המאמן, תשמור על שוורץ ואחרי רבע שעה על ארגז, האמבולנס עליי.

מתוך: אברהם גינזבורג מלך השערים של הפועל חיפה בכל הזמנים

‘הר הגעש באדום’, מאת: אדם להב

“עד מהרה משך החלוץ הרחובותי גינזבורג את עינו של מאמן הנבחרת אז, ג’רי בית הלוי, שזימן אותו לסגל שהתכונן למשחקים מול יוון ויוגוסלביה לקראת הגביע העולמי של 1954.

לטובת הקוראים הצעירים, נציין שהימים היו ימי ה”פיפטי – פיפטי”, כאשר ה – 11 של הנבחרת הורכבו מחמישה שחקני מכבי ת”א, חמישה מהפועל ת”א ופ”ת ואחד מבית”ר ת”א.
מי שפרץ את הטאבו היו שני שחקני הפועל רחובות, אברהם גינזבורג ובן זוגו מאיר טוביאש”.

מתןך: מכבי חיפה מול הפועל כפר סבא

מתוך: ‘הפועל כפר-סבא’ האתר הרישמי: סטטיסטיקה – שנות ה-60
עונת 1960/1. מקום 4 מ-14 בליגה א’. מאמן: משה וארון

שחקנים (בסוגריים שערים): מאיר טוביאש (16), מרדכי לוטוטובסקי (6), מיכה וידרא (6), יגאל מולדצ’סקי (4), עמי צחובל (4), דוד רץ (3), ישראל רוזמרין (2), אבנר כהן (2), דני באומן (2), ישראל סדובסקי (1), צבי בונין (1), שאול כהן (1), יאיר נוסובסקי, יוסי דהאן, אריה סגל, משה ששון, שלמה שרף, יאיר לרס, יצחק שיינפיין, אורי ווהל

1 (8.10) מכבי שעריים – כפר־סבא 2:2 (יגאל מולצ’דסקי 2)
2 (15.10) כפר־סבא – הפועל ר”ג 3:5 (לוטוטובסקי 2, טוביאש 2, רוזמרין)
3 (22.10) הפועל טבריה – כפר־סבא 1:0 (לוטוטובסקי)
4 (29.10) כפר־סבא – הפועל הרצליה 0:5 (טוביאש 3, לוטוטובסקי 2)
5 (5.11) קריית־חיים – כפר־סבא 1:0 (וידרא)
6 (19.11) הפועל רחובות – כפר־סבא 4:1 (טוביאש 3, אבנר כהן)
7 (26.11) כפר־סבא – הכח ת”א 1:0
8 (3.12) הפועל רמלה – כפר־סבא 0:3
9 (10.12) כפר־סבא – באר־שבע 3:3 (טוביאש, עמי צחובל, וידרא)

נפגשתי עם טוביאש לשיחה בבריכת גלי השרון

למה לא מגיעים היום למקסיקו 70?

“אז היה את שפר, שהגיע מקורס מאמנים בגרמניה, משם כל אחד חוזר פרופסור של כדורגל. קפדן שלא וויתר על פסיק. אמר להם תתאמנו 3 פעמים,

אמרו “יופי 3 פעמים בשבוע”,

אמר 3 אימונים ביום: בבוקר-כושר, בצהריים- טקטי, בערב- קצת נגיעות בכדור.

היה מרים אותם ב 6:00 בבוקר מהמיטה. היום בורחים איפה שאפשר לברוח ומשקרים איפה שאפשר לשקר.

הייתי אצלו בקורס מאמנים הראשון בווינגייט, הוא הביא את וייסוויילר מהגדולים ידעתי גרמנית והייתי מתורגמן שלו הוא הסתכל על דוויד שוייצר ואומר “זה בחודש תשיעי ורוצה להיות מאמן”.

אי אפשר להביא מאמן ולזרוק אותו אחרי 3 חודשים אם לא הביא את התוצאה, צריך לתת לו אורך נשימה.

גרנט:

עזוב, היה לו מטבע של מזל. במלחמת ששת הימים היה אחראי על נערים. המאמן גויס ומונה כמאמן מחליף משם עבר לחיפה וסוכן השחקנים מס’ 1 בעולם הוא החבר של הבעלים. התיידד איתו והוא הגיש את השם שלו באנגליה ודחף ומאז הוא בליגה האנגלית, אם לא בקבוצה הזו אז באחרת.

מי שלא היה שחקן לא יכול להיות מאמן, מסתכל עליו בטלוויזיה זה הכל דאווין.

שרף:

הלך לו המזל, לאביו היה מזנון באזור תעשייה קטן מול שיכון וותיקים. ילד מוזנח בלי בית, אכל אצלנו בבית. ללוייטה הבוס של הפועל כפר סבא הייתה מאפיה של עוגיות מאחורי המזנון של אביו והיה אוכל שם כל בוקר וכנראה מתעסק… הוא פגש בו שם, לקח אותו כשחקן כושל להפועל כפר סבא ומשם לאמן את בני יהודה, גנב ניצחון וזהו הוא כבר היה במערכת.

אבא שלו היה אומר לי “ראית אותו בטלוויזיה, הוא מדבר יותר מידי”.

מסלול:

הייתי חיה רעה, לא הייתה לי בעיה, בבית הספר הרגשתי שאני טוב. קודם כל הייתי אתלט התאמנתי במשקל הגוף, לא מחזיק ממכונות. אם אתה חזק, אתלט וטכני תהיה כוכב בכל קבוצה. הייתי קודם כל אתלט. דויד טבק ממושב בית עובד, היה אומר לי בוא נלך להתאמן, היה מעמיד אותי מאה מטר לפניו צועק “דיוש”, ועובר אותי כמו רוח. רציתי להראות לו וככה פיתחתי מהירות.

– “והצלחת לעבור אותו”?

בחיים לא, הוא עשה במאה מטר בעשר שניות, השיאים האלה החזיקו שנים.

הייתי מהיר, הייתי מהיר, מס’ 7 קיצוני ימני סופה, השומר ראה רק את המספר על הגב שלי.

עם טכניקה טבעית, ושתי מחשבות קדימה. טכניקה מורכבת מכושר ומהירות אותם תקבל אם תתאמן נכון. עם ראיית משחק נולדים. אני ואתה רואים את אותה תמונת משחק אבל מה שהוא ידע להוציא מזה, זה הרבה יותר. רץ לאורך הקו ומרים למרכז השדה ומי שהיה שם עשה מזה גול.

עד היום אני צועד שעה כל יום לקאנטרי, מתקלח, מביא סנדוויץ’ וכוס קפה ויושב בפרלמנט.

רחובות:

בחבר’ה היינו משחקים כדורגל ואברהם גינזבורג הכיר אותי. הוא היה חלוץ מרכזי, חזק, הייתה לו נגיחה כמו בעיטה. ואני קיצוני ימני, עם הרמה למרכז תוך כדי סיבוב.

גינזבורג הלך למנהל הפועל רחובות, צבי ברים שהיה גם גזבר ההתאחדות ואמר

“קח אותו עלי לא תתחרט, אחרי 3 חודשים הפועל חיפה לקחה אותי כשחקן חיזוק”.

51-52 צנע, בשביל לקנות נעליים, היית צריך לקנות תלושים כדי לקנות נעליים.

נסענו למשחק בחוץ לארץ, חזרתי עם תיק מלא כל טוב, גבינה צהובה, נקניקים –

חצי שנה חגגנו על זה. וזו הייתה נסיעה קצרה לקפריסין. הכדורגל פתח לי את העולם. זה לא כמו היום שהבעלים נותן לכל שחקן מפתחות של וולבו.

ב”תנובה” רחובות הייתי מנהל פירות וירקות. שעתיים עבודה ביום. ב 7:30 הגיעו מזכירי הקיבוצים והמושבים הביאו פתק: אשכול בננות, אבטיח, עגבניות ובדרך

הביתה עברו ולקחו את הארגז. זו הייתה עבודה של שעתיים ביום.

היה לנו משחק עליה מליגה ב’ לליגה א’ נגד בית”ר ירושלים. בימק”א. משטרת ירושלים אמרו שיש התרעה לחטוף אותי. הביאו לי את הנהג של הנשיא הסיעו אותי לזיכרון יעקוב לבית הארחה במכונית עם זכוכית משוריינת והוציאו אותי ישר למשחק. נתתי גול 1:0, במחצית היה 1:1 מבעיטת עונשין שלא הייתה. איימו על השופט והפסדנו 2:1. אחרי המשחק צבי אומר לי אני חותם לך על השחרור.

גינזבורג שמע את זה ובא לצבי ואמר גם אני רוצה שיחרור כמו טוביאש  ברים אומר לו אבל הוא עבר דירה אז גינזבורג בא עם משאית, הנה גם אני עובר תחתום לי.

הוא עבר לשחק בהפועל חיפה.

הפועל רחובות נגמר כשטוביאש וגינזבורג עזבו.

יצאתי מהפועל רחובות רצו אחריי הפועל ת”א, לקחו אותי כשחקן חיזוק.

הפועל פתח תקווה אלופת המדינה, הציעו לי לשחק אצלם. מנהל סניף ההנהלה של  הפועל פתח תקווה, בוס עמידר, סגן יו”ר ההתאחדות, אמר לי תביא 500 לירות ואני נותן לך דירה, אז הרוויחו 15 לירות בחודש. מיקה אלמוג, סגן ראש העיר כפר סבא וראש העיר רבו עלי. זימנו אותי לשיחות שוב ושוב ובסוף גנבו אותי לכפר סבא, עוד לא שיחקתי משחק אחד בפתח תיקווה, רק התאמנתי.

אז לא היה דבר כזה לקבל כסף על כדורגל, היום הם מקבלים גם בליגה ב’. אז היינו חובבניים, מהעבודה הייתי עושה שמיניות כדי להגיע לאימון.

ארגנו לי הלוואה של 5,000 לירות, הוספתי 500 וקניתי בית בשיכון וותיקים. הזמינו אותי לישיבה עם מנהל מפעל המים, מנהל בנק פועלים – היה אז סניף אחד. הביאו לי שטרות לחתום אמרתי “אני לא פרחח שיגיד אין לי לשלם, העבודה בתנובה זה לאוכל, אבל כדי לחיות אני צריך מקום עבודה לאשתי”.

סורקיס מרים טלפון לכץ מנהל ביטוח לאומי, כתב ראשי של הספורט ואומר לו לקבל את ורדה וההוא אומר “לא יכול, יש לי הוראות מהלשכה. צריך פתק וסורקיס אומר “אני אביא לך פתק”.

בלולו וזיתוני בנו בגורדון, באתי ביקשתי עוד נקודות חשמל, אז נתנו 5 אמרו לי תוסיף כסף, אמרתי בסדר הלכתי לסורקיס המזכירה אומרת לי לאן זה אמרתי “עוד מילה ואת מפוטרת”, ההוא הרים טלפון תגיעו מיד לכאן. אתם רואים את זה תנו לו מה שהוא רוצה.

איש ניגש ושואל אותי: אתה מאמין לסיפורים שלו?

ג’ק גיבונס אימן את הפועל פתח תיקווה, 5 שנים היו אלופים. המאמן בכפ”ס התפטר ומיקה אלמוג יו”ר ההתאחדות ביקש שפעם בשבוע יבוא לאמן, מצאתי חן בעיניו קרא לי טייגר – “לך קדימה טייגר לא לפחד”. נגמר האימון אסף אותנו בחדר הלבשה מדבר ונותן לי מנה ולא ידעתי למה. בסוף אומר לי בוא נלך למכונית, אני בא לבית שלך”

אמרתי: “ורדה בבקשה תות שדה עם שמנת”. אהב תות שדה.

אמר: “אני אוהב אותך כמו הבן שלי, אתה שחקן מצוין ואין לי אליך שום דבר רציתי שהשחקנים יראו מה קיבל הכוכב, שיבינו מה הם יכולים לקבל”.

הבנתי את הפסיכוזה של הדרך שלו. מאמן יוצא מהכלל.

“אם אתה בשנתיים יותר צעיר אני דואג שתשחק בטוטנהם, איפה שאני שיחקתי”.

איך אני יכול לסובב בחזרה את הבורג?

נבחרת:

ארתור בר מ”כוח וינה”, קבוצת הפאר היהודית הגדולה בעולם זימן אותי למבחנים לנבחרת. כולם הכירו אותי מהתמונות של הוופלים, שהילדים היו עושים החלפות ביניהם.

שיחקתי בנבחרת הלאומית עם: חודורוב, גלזר, גולדשטיין, סטובינסקי, ויסוקר, קויפמן, סטלמך.

פרישה:

ב 64 בגיל 30 הרגשתי שזה כבר לא אני, אמרתי חבר’ה “זהו ניגמר”. עדיף לגמור כמו גיבור ולא כמו טיפש. בכבוד. שלא יבואו ויגידו לך שב על הספסל.

לויטה שהיה רע ורשע אמר “כשיצמחו לי כאן שערות על כף היד תקבל שחרור”. בהרצליה רצו שאשחק ואאמן. לא רציתי לשחק, שיחקו כמו חיות אתה יכול לקבל פליק ולצאת נכה מזה.

אז זה יצא לטובתי אמרתי חבר’ה אין לי שחרור מכפר-סבא אני יכול רק לאמן.

שום ניכנס לנעליים של טוביאש. עשו לי נעליים בהזמנה. הלכתי ליפו שמתי את הרגל על קרטון ציירו ואמר תבוא עוד שבוע. נעליים במידה, כשאני רואה את הנעליים של היום אני מקנא, אז היו פקקים והמסמר היה דוקר לך בראש לא רק ברגל.

אז עוד לא היה ברצלונה, גם היום הם לא כאלה טובים אילו שחקנים שמשחקים יחד הרבה שנים ויודעים בעיניים עצומות איפה השני יעמוד ולאן למסור. אז היו “ריאל מדריד” וכדורגל אנגלי. אהבתי לראות את הליגה האנגלית כי הם שיחקו חזק כמוני.

לא פחדתי בכניסה, הייתה לי בעיטה בשתי הרגליים.

התארחנו באנגליה מאמנים טובים קהל מושבע, אינטליגנטי, חליפות עניבות כמו בקונצרט. יש לך את המקום שלך, אם ישבת לא במקום בא סדרן ואומר אדוני תראה לי את הכרטיס. לא הגעתי כאדם פרטי, אלא כקבוצה, זה תואם מראש על ידי ההנהלה.

קאנטרי ת”א:

לא היה קנטרי כזה בכל המזרח התיכון. כל ההיי-סוסייטי היו שם, שופטים, אנשי עסקים. היית צריך להביא 3 ערבים בשביל להיכנס.

הייתי שם אחראי ענף כדורגל אימנו אצלי ויסוקר ובכר ועוד שחקני נבחרת. כל יום שישי הייתי מקבל טלפון משופטים בכירים, שרצו לבוא לשפוט אצלנו בשביל להיכנס חינם.

באתי למוסך פולקסוואגן ואמרתי לו בואו תעשו יום כיף אצלנו, תכינו חולצות עם הדפסה שלכם הכנתי להם 30 הזמנות בשער. עלו שיחקו 10 דקות והיה להם יום כיף. כל האומנים הכי גדולים הופיעו אצלי צביקה פיק ביקש מוורדה 10 שקל לקנות ארטיק, תבין לאן הגיע.

וורדה אישתי:

הם מיבניאל, סבוטניקים, אנשי עבודה, עמל ממש,: לחרוש, לזרוע, לקצור, לדוש. היה להם תנור לאפיה. לא קנו מעולם לא בשר, לא לחם, לא ביצים, לא ירקות. פעם בשבוע נסעו 3 שעות בעגלה לטבריה לקנות שמן, סוכר ומלח.

3 בנות, הגדולה בלח”י, הבינונית עברה לנהלל וורד הקטנה נשאר לעזור לאבא להחזיק משק של 40 דונם עם 40 פרות.

בת 8 קמה ב 4:00 בבוקר לקטוף מלפפונים בגודל 4 ס”מ. למפעל “לפטה” ברעננה. הם היו אורזים מלפפונים לפי הגודל וכל שעה המלפפון היה גודל בס”מ.

היא הייתה עובדת כמו 3 גברים. בבוקר הולכת לבית הספר ברגל, אז לא היו הפרייווטים האלה שהסיעו את הילדים לשם וחזרה.

ב10:00 חזרה כי היה 40 מעלות חום ואי אפשר ללמוד. האבא היה צריך בן ממשיך, לא יכול להחזיק את המשק לבד, אז מכרו ועברו להרצליה, שם היה לו לול את זה הוא יכול להחזיק ומכל הסביבה באו לקנות ביצים טריות. אז עשו מסיבה והגענו כל הכנופיה עם 4 ג’יפים ושם הכרנו.

לא אופנוע, אני תמיד עם ג’יפ מהצבא.

בגיל 80 לא רצתה מסיבה, לקחה את כל המשפחה באוטובוס לטיול שורשים “חיים שכאלה”, הילדים והנכדים שמעו את הסיפורים ממקור ראשון. הצעירים ראו איפה גרו ההורים שלה ולא האמינו שמישהו יכול לגור שם. כל ההגנה התחבאו אצלם, גולומב האקטיביסט, מייסד ההגנה היה אצלם בן בית.

טיול עם ארוחת צהריים בטבריה. תענוג.

הסבתא שלה קוזאקית בגיל 90 עוד רקדה קזצ’וק בחתונה שלנו בת”א. אנשים חזקים עושים גרעפס הבית רועד. הרבה היו בשין ב’ עשו באירופה את מה שעשו עם הנאצים אחרי המלחמה. חבל שלא חיסלו יותר. המשפחה שלה זה השמנת של העם הזה, באחריות של מחלק בתנובה.

צבא:

אז הכול היה חיבור אחד, הייתי בנוער העובד ברחובות המדריך שלי היה מוטה גור, סחבתי אקדחים בגרביים, משם המשכתי להגנה,. גויסתי בגיל 17 ושלושה חודשים לגדוד 52, גבעתי המקורי של שמעון אבידן. עלינו לירושלים לעזור לפלמ”ח שנתקעו שם, מנשייה, לטרון, חטפתי כדור – שפשף את הבשר ברגל נכנס כאן ויצא מכאן ולא שבר את העצם. קרע את השריר, בניתי אותו מחדש מסביב לפציעה.

הייתי בנבחרת צה”ל בכדורגל, השתתפתי באליפות צה”ל. מכל פיקוד הייתה קבוצה

הייתי בפיקוד מרכז מי שזכו היו הדרכה, כי רק היה להם מגרש בצריפין.

הייתי גם קרבי וגם ספורטאי מצטיין. אני עממי, הינו יושבים בדשא גב אל גב עם אקורדיון. חונכנו על עבודה, מלחמה ושלום. החבר’ה התל אביביים היו סנובים עם קשרים ופרוטקציה. צחקו עלי שהייתי קרבי, חודורוב היה ש.ג.

במילואים הייתי מגויס 8 חודשים, לילה אחד עשו רעש, עברו בית בית אמרו אם לא תביאו את טוביאש אנחנו הופכים את השיכון. הייתי בסיירת שהובילה שריוניות.

שכבנו על הגדר ימים ולילות באמבושים בצאלים, נירים, איפה לא. לא היו לוקחים לשם חיילים סתם. היית חותם וחותם… על ג’יפ, מיקלע, מישקפת ואם איבדת נרתיק של משקפת היית משלם כסף, לא כמו היום לוקח ציוד צבאי ומוכר.

טיול:

דיברתי עם סא”ל מפקד כנף שדה תעופה בנואיבה. הזמנתי אותם ליום כיף, מתנה ארוחת צהריים במלון, היו ברקיע. הגיעו מכל האבק לקנטרי. הכל מסודר, נקי.

בסוף היום אומר לי רוצה להזמין אתכם למחנה בסיני. לקחתי את כל החבר’ה מענף הכדורגל בקאנטרי ועשינו טיול שעד היום לא שוכחים לי.

שלח לנו מטוס ספיישל לשדה דוב משם אוטובוס צמוד לשלושה ימים, עם 4 חיילות, דיילות עם פירות ושתייה באוטובוס. פנסיון נייד. חדר האוכל של המחנה. חדרים מסודרים. החבר’ה תרמו וקנינו להם שעון ענק מטר על מטר.

אמריקה:

בעקבות מלחמת ששת הימים נסענו לאמריקה להתרים כסף למדינה.יצאנו מהמטוס להוליווד. הביאו לנו חליפות ותלבושות של שחקנים

כשיצאנו משם המטוס לא יכול להמריא מהמתנות. גדודים של מעריצים מחוץ לבית המלון, שרבו על האצבע שלך. הציעו לך מקרר חדש מהמפעל רק תבוא לאכול אצלם ארוחת ערב והמקרר יחכה לך בארץ ארוז. הביאו בחורות למלון והיו כאלה שעשו זה נעים וגם לא מתבזבז.

עלינו על הדשא באצטדיון של היאנקיז למשחק נגד האולסטארז. 60,000 צופים ששילמו 2,000 דולאר לכרטיס.

“מחמם את הלב שבאו לראות אותכם” אמרתי.

באו לראות את מרלין מונרו. כשהיא נתנה את בעיטת הפתיחה 2,000 צלמים נשכבו על הדשא כדי לצלם לה את התחת. רצתי חיבקתי אותה במותניים וגנבתי איתה תמונה.

וגיבנס צועק לי “טייגר עמוד כאן”. הביאו לי צילום של התמונה ממוזיאון שמתחת לאצטדיון ה “קמפ-נואו” בברצלונה

“יפה?” שאלתי.

פצצה מתקתקת, אז התחילו השחקניות ללכת בלי חזיות. היא היתה יפה שהיה לא נסבל להסתכל עליה.

קיבלנו שי פטפון ארוז מהבית חרושת עם 20 תקליטי וניל של ג’וני קש ופט בון, היום זה חוזר”.

מדהים!! לא ידעתי על זה. אתה מפרסם רק את ספריך

(אבהתי את הספר על טוביאש, חלוץ הסופה מהפועל כפר סבא)

של מי הטכנולוגיה? האם אתה פועל מסחרית? תודה.

Eliezer Yaari

Wow!!!

אמנון יקר, איזה יופי!!!
אפשר לראות את השמחה שלך ולשמוח איתך גם.

שיהיה המשך יצירה פורה, במיוחד עכשיו שיש בית חם לכל היצירות.
תודה רבה לך.

Shuli Sapir-Nevo