היציאה מהחומות

תוכן העניינים:

הקדמה: טיפים ועצות כלליות לסיור וירטואלי…………………………עמ’ 2

מגרש הרוסים- מידע ורקע לאתרים: בית חולים אביחיל, אכסניית הנשים, חצר סרגיי………………………………………………………………עמ’ 3

תרשים מגרשם הרוסים ושאלה לסיכום……………………………….עמ’ 4

שכונת נחלת שבעה- סרטון מידע על השכונה ולעל ר’ יוסף ריבלין………עמ’ 5

תרשים מבנה שכונת נחלת שבעה…………………………………….עמ’ 6

שכונת בית דוד- סרטון הממחיש את מיקום השכונה ביחס לסביבה……..עמ’ 7

השיר- “על כפיו יביא”  כדי להיכנס לאווירה הירושלמית של בניין שכונות. עמ’ 8

מידע על ר’ יוסף ריבלין ור’ דוד רייז -בוני השכונות בירושלים………….עמ’ 9-10

תמונות שכונת בית דוד……………………………………………עמ’ 11-12

הפעלה- פאזל שכונת בית דוד……………………………………..עמ’ 13

שיתוף תובנות באופן כללי:

סיור וירטואלי הוא ללא השטח לכן צריך להשקיע יותר ב”השלמת החסר” ע”י אמצעים וירטואליים:
תמונות מתאימות, מוסיקה מתאימה, חשוב לבחור סרטון ממחיש כמה שיותר.

חשוב עוד יותר להפוך את התלמיד לחלק אקטיבי ובלתי נפרד מהסיור הוירטואלי. ולחלק תפקידים- שכל תלמיד יהיה חלק מהאירוע.
חשוב ליצור התלהבות לפני האירוע.

רקע ומידע על מגרש הרוסים

.לאגודה הקיסרית יש סמל המופיע על הבניינים השונים במגרש הרוסים ובסביבתו
על הסמל מסביב מופיע הפסוק: “למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט”

(ישעיהו ס”ב א’)
במרכז הסמל: האותיות היווניות כי ו- רו (P, X )- מונוגרמה המצליבה את שתי האותיות הראשונות במילה “כריסטוֹס”, או “משיח”, וכן האותיות היווניות אלפא (α) ואומגה (ω), שהן האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני, סמל לאב ולבן על פי הפסוק בחזון יוחנן א’ 8: “אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו”. (אני ראשון ואני אחרון)

על מגרש הרוסים בשנת 1868 (ושמו בהתחלה) מספר משה ריישר בספרו”שערי ירושלים”                  י
וגם מלך רוסיא ירום הודו קנה מאת השולטאן מקום גדול מאוד כשלושים אמות רחוק מן העיר, ובנה חומה גדולה ונאה סביב ובתוכה בנה מגדלים וחצרים גדולים וחזקים מאד, כולם מאבני מחצב מפותחים פתוחים ציצים ופרחים, ובתי תפלות ומרחצאות, רחובות ושווקים הרבה, נאים אף יפים. מי יוכל לשער כל ההון אשר עלה הבניין הזה, כי אין מספר. ועושי המלאכה היו אלף וחמש מאות, והתחלת הבניין משנת תרי”ח (1868) עד הנה ועוד לא נשלם. וקורא שם העיר “נאווע ירושלים”, רוצה לומר “ירושלים החדשה”, ושולח מבני אמונתו ומושיבם בתוכו

את המבנים תכנן מרטין איוונוביץ אפינגר. תחילה נבנתה הכנסיה, אחר כך מבני איכסון הצליינים, הקונסוליה ובית החולים. בין השנים 1886 – 1890 נבנתה חצר סרגיי עבור צליינים מהמעמד הגבוה.

סמנו ברשימה הבאה את כל המבנים הקשורים למגרש הרוסים

אכסניית נוטרדאם

חצר ניקולאי

אכסניית הנשים [חצר מריה]

אכסניית הגברים [חצר אליזבטה]

בית חולים סן לואי

בית החולים הרוסי

כנסיית השילוש

חצר סרגיי

תרשים שכונת נחלת שבעה

שיר- מאת יורם טהרלב

להיכנס לאווירה בשכונות ירושלים הראשונות

ר’ יוסף ריבלין- מבוני שכונות ירושלים.

נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר במפעל היציאה מהחומות.

“דער שטעטלאך-מאכער”

ר’ דוד רייז- נדבן יהודי בן העיר יאנובה שבפולין, אשר השכונה נקראת על שמו. רייז התגורר באחרית ימיו בעיר העתיקה בירושלים, ובראשית שנת 1873 בילה את סוף השבוע בשכונת נחלת שבעה הסמוכה. במהלך השבת שמע רייז דרשה נלהבת בבית הכנסת מפיו של יוסף ריבלין, ממקימי נחלת שבעה, שקרא לציבור לתת כתף ולהשתתף בהקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות ירושלים. רייז התרשם עמוקות מן הדברים והחליט בו במקום לממן בעצמו את הקמתה של שכונה חדשה.