האי ברחוב הציפורים

האי ברחוב הציפורים

הספר בקצרה:

הספר הוא ספר הרפתקה שכולל בתוכו את סיפורי השואה. 

אירועי הסיפור מתקיימים בתקופת מלחמת העולם השנייה בעת רדיפת היהודים על ידי הנאצים.

גיבור הספר אלכס הוא ילד בן 12 אשר מספר את חוויותיו ואת נקודת מבטו בתוך השואה . 

אימו של אלכס נעדרת מאז שיצאה לבקר את חברי תנועתה בגטו א’. במשך היום אלכס היה מתחבא בעליית הגג אך מעת לעת אביו היה מחבואו למטה בבונקר

באחד הימים אספו הגרמנים את תושבי הגטו לשם מיון על בסיס מי ישלח למחנות עבודה ומי לא. בעת המיון אביו של אלכס מוסר לאלכס רובה אשר בתחילת הסיפור הסופר נותן לנו רמז מתרים שבו מסביר הסופר שאלכס למד להשתמש בנשק ולתחזקו. ולאחר מכאן מזרזים אותו אביו וברוך הזקן שהיה ידיד טוב של אלכס, לברוח לעבר הבית ההרוס שמספרו 78 לשם הוא נכנס דרך פתח צר מאד שהתאים לממדי גופו הקטנים. הבית ההרוס ממוקם ברחוב הציפורים שע”פ שמו ניתן להבין שברחוב ישנן ציפורים רבות

אלכס חי בבדידות בגטו שהתרוקן מתושביו, אלכס נלחם על חיו בתוך הבדידות האיומה בגטו, הוא מוצא לעצמו פינת מסתור בבית הרוס, מפתח רגש אנושי כלפי עכבר לבן בשם שלג כלפי הציפורים החגות מעל התקרה. למרות הבידודות והקושי הרב מוצא אלכס את הכוחות לשרוד ולהלחם על חייו. 

תושייתו עומדת במבחן בכל המצבים ובכל המאבקים, כשכל אותה העת מהדהדים אימי השואה ברקע העלילה. 

עלילת הסיפור משנה את כיוונה עם פרוץ המרד. אלכס, הגאה על כך שיהודים מתקוממים, משתף עצמו במרד ואף עושה שימוש באקדחו והורג גרמני.

 בתור ילד הוא מנסה להצדיק את מעשה הרצח ואומר: ״בסך הכול הייתי כמו רובינזון קרוזו. גם רובינזון ירה בפראים, כשרצו לאכול את ששת השבוי״ (עמוד 441) הסוף מסתיים באופן משמח כאשר האב והבן אלכס נפגשים שוב בסוף דבר המעיד על כך שהטובים מנצחים בסוף. 

אלכס מסתתר במחבוא שבשטח המפעל, מהרהר לפי תומו בהתרחשויות שהוא חווה ומדמיין דרכי הצלה פלאיות. אל הסלקציה שנערכת במפעל באותה שעה הוא מתייחס כאל חלק משגרת היום-יום. היעדרותה של אמו של אלכס, שכנראה לא תשוב עוד, הוא פרט נוסף בתודעתו של אלכס, המקבל זאת כחלק מעובדות המציאות המרה. גם הפרידה של אלכס מאביו מתוארת באיפוק ובשלווה. בדרכם אל כיכר המשלוחים, דוחף ברוך המחסנאי, ידידו של האב, את אלכס אל הפרצה שבבית ההרוס, שם יהיה עליו להישאר ולשהות ככל שיוכל – ימים, חודשים ואולי אף שנה תמימה ויותר, ולצפות לשובו של האב. ראשיתה של התכנית שרקם ברוך להצלת אלכס יוצאת אל הפועל.

רגע שהיה לי מאוד קשה בספר היה כאשר נרחץ אלכס בלית ברירה לשחרר את עכברו שלג שהיה חברו הטוב ביותר.

במהלך הקריאה שלי בספר נחשפתי לילד אמיץ מלא תושייה ברגעים קשים של תבוסה ומלחמה לא צודקת כלפי היהודים.

בסוף הספר אביו של אלכס מגיע אליו בהתחלה אלכס לא זיהה אותו והוא תואר שונה לגמרי מההתחלה הקטע הזה גרם לי להרגיש אהבה למרות הקשיים אביו של אלכס הצליח לעזור לו 

זה מדהים לראות כמה המצב קשה ואיך ילדים קטנים צריכים להתמודד עם דברים כאח=לה הזויים 

לאבד אנשים שקרובים להם בלי שום יכולת לשנות את המצב 

היכולת של הילד להתמודד הייתה מדהימה איך הוא השתמש באקדח וידע למצוא מה מרגיע אותו ואיך לעודד את עצמ.

הקריאה של הספק גרמה לי להרגיש קצת יותר טוב את המקום של ילדים בשואה מה הם הרגישו ואיך הם ראו את העולם מנקוד מבטם 

קטעים מרגשים מהספר

“אבא תמיד אמר שכולנו בני אדם לא חשוב צבע העור איזה אף גדל על הפרצוף או באיזה שם מכנים את אלוהים”

אביו של אלכס ניסה ללמוד אותו שכולם שווים והמראה החיצוני של האדם אינו קובע , דבר זה היה מנוגד לעקרון תורת הגזע שהנצים בצעו שמחלק את בני האדם לפי מראהו החיצוני.

נוכחתי לדעת שאלכס הוא ילד מאוד אופטימי 

הוא קרא לעכבר שלו שלג שזה שום מאוד אופטימי במציאות מאוד אפורה, סימן נוסף לאופטימיות של אלכס היה גם בזמן המלחמה שהאמין שהמלחמה תיגמר ויתאחד עם הוריו.

 שלג תפקד כמעין בן עבור אלכס אלכס דיבר אליו כשהיה בודד טיפל ודאג לכל צרכיו כמו שהורה דואג לילד 

תנאי החיים בגטו היו קשים מאוד 

היה מחסור קשה באוכל ורעב כבד מאוד אך אלכס לא התלונן על כך במהלך הספר כלל אלא עשה בכל כדי לשרוד 

דעתי על הספר- המלצה

אני ממליצה מאוד על הספר הזה מלבד העובדה שהוא ספר מתח מעולה 

הספר מאוד חשוב, לדעתי אף הכרחי לקריאה של אדם. 

הספר כתוב בצורה שקשה מאוד לא להתחבר לדמות המרכזית אלכס. 

אני מצאתי את עצמי מתחברת לדמות בצורה שממש הרגשתי הזדהות איתה , אני חשתי את כאבו שאלכס למרות שאינה חשף אותו לרוב.

בנוסף דבר מאוד חשוב בסיפור הוא לימודו על השואה ואיך אנשים חיו בתקופה הזאת.

הספר מלמד איך הגטו בנוי ועל הבונקרים שהיהודים בנו כדי להתחבא בהם. 

הספר מראה איך באותה תקופה אנשים התייחסו בחשדנות אחד לשני כי הם לא ידעו אם אפשר לסמוך על האחר.

למדתי על הבוזזים הגרמנים והפולנים שחיפשו מזון לעצמם בשירות של היהודים שפונו מהגטו. 

הספר מראה שכדי לשרוד צריך לחשוב מחוץ לקופסא ולהיות אופטימי כמה שאפשר.

לסיכום אני חושבת שהספר האי ברחוב הציפורים הוא ספר חשוב ומרתק וחובה לקריאב בכל הגילאים