יומנה של איזבלה

תוכן עיניינים:

תקציר הספר- עמ’ 2

קצת על עצמי: 16 ביולי, 839 לפנה”ס- עמ’ 3

מצאתי עבודה!: 22 ביולי, 839 לפנה”ס- עמ’ 4

יום הולדת לי!: 23 ביולי, 839 לפנה”ס- עמ’ 5

חבר חדש: 1 באוגוסט, 839 לפנה”ס- עמ’ 6

התכנונים הגדולים: 29 בינואר, 840 לפנה”ס- עמ’ 7

בא לי להתגרש: 7 במרץ, 840 לפנה”ס- עמ’ 8

יש עוד סיכויי: 9 במרץ, 840 לפנה”ס- עמ’ 9

לקח לחיים: 8 באפריל, 840 לפנה”ס- עמ’ 10

תקציר הספר:

סיפורה של איזבלה, מניקה נוצרייה שעוזרת למשפחה יהודייה ומניקה את ילדיהם, וכותבת ביומנה את היחס שלהם כלפיה, והמעשים שלהם אליה.

כמה שבועות של עבודה אצל המשפחה, ואיזבלה מתאהבת בעילאי הבן הבכור של המשפחה.

הם מתחתנים, וצוברים המון זיכרונות.

לאחר כחצי שנה איזבלה מגלה את אישיותו של עילאי, ומחליטה סופית שהיא רוצה להתגרש ממנו.

איך הגיב עילאי לזה?

כנסו וקראו את יומנה של איזבלה שלסי וגלו.

קצת על עצמי: 16 ביולי, 839 לפנה”ס.

יומני היקר,

היום מצאתי אותך בעיר מגוריי שפיירא, היית ריק ללא תוכן וללא כתוב.

איזה מזל שאתה שלי עכשיו, החלטתי שתהיה יומני.

אז, קוראים לי איזבלה, אני בת 23 בעוד שבוע יש לי יום הולדת 24.

אני ומשפחתי נוצריים, ואנחנו גאים בדת שלנו.

אני מקווה למצוא עבודה לפני יום הולדתי.

משפחתי במעמד נמוך ואני רוצה להרוויח כסף.

אמא שלי תמיד אמרה שאני אישה מיוחדת ויפה.

אני רוצה לספר קצת על משפחתי: אבא שלי, הוא חוטב עצים,

שמביא לנו עצים בלילה להבעיר את האח ולחמם את הבית.

אמא של כל היום מנקה, ומבשלת לאבא שלי ולי ובערב אנחנו אוכלים ביחד.

אני לומדת בבית, אני מחפשת עבודה כמניקה, ובינתיים לא מוצאת ממש עבודה.

אנחנו גרים בבית קטן וצנוע, ואנחנו לא צריכים יותר.

אני אוהבת את ההורים שלי ואת הבית שלי.

אוי!כבר נהיה מאוחר אני צריכה לישון, לילה טוב.

מצאתי עבודה!: 22 ביולי, 839 לפנה”ס.

יומני היקר,

איזה כיף! סוף כל סוף מצאתי עבודה בתור מניקה!

מחר אני מתחילה לעבוד.

וגם: מחר יום ההולדת שלי!

אני הולכת להיות גם בת 24 וגם מניקה, בדיוק מחר.

אני מאוד מתרגשת לקראת יומי הראשון בעבודה.

אני מקווה שיקבלו אותי יפה, אני אעבוד אצל משפחה יהודייה!

יש להם שם אמא ואבא, בן בכור בגיל שלי בשם עילאי, ילדה בת 14 ותאומים בני 5 חודשים…

אני רוצה שבנם הבכור יהיה נחמד, כי אני גם רוצה למצוא חבר בזמן הקרוב.

אה, ושחכתי לספר שאני לא רק מניקה שם, אני גם אהיה מנקה, מבשלת ומטפלת, בקיצור עוזרת.

אני הולכת להיות שם מהבוקר עד אחר הצהריים.

לילה טוב! עוד כמה שעות אני בת 24!!!

יום הולדת לי!: 23 ביולי, 839 לפנה”ס.

היום היה לי יום הולדת!

ועילאי, ממש חתיך!

רחל, אחותו של עילאי, ממש חמודה. היא דיברה איתי כל הזמן ובהפסקה שלי צחקנו…

נועם ואברהם הם התאומים הקטנים. הם חמודים מאוד, ויש להם לחיים ממש שמנות. אני אוהבת לחיים שמנות זה ממש חמוד.

עילאי נתן לי מתנת יום הולדת קטנה.

זה הייתה קופסא עם 6 קוביות שוקולד, שעל כל קוביה מצוייר כוכב, אבל כל כוכב שונה מהשני.

הוא אמר לי: כל פעם שאת אוכל קוביה אחת, תביעי משאלה, וזה יתגשם.

אכלתי קוביה אחת, והבעתי שהוא יציע לי חברות בזמן הקרוב, הוא שאל אותי מה ביקשתי, ועניתי לו שמשאלות לא מגלים עד שהן מתגשמות!

הוא אמר לי, “כדאי שזה יהיה קשור לאהבה.” אמרתי לו לא לדאוג.

לרחל סיפרתי, ואמרתי לה לא לגלות לאף אחד.

טוב, יש עכשיו הופעה במרכז העיר, אני יוצאת. להתראות!!

חבר חדש: 1 באוגוסט 839 לפנה”ס

היום עילאי הציע לי חברות, השוקולד עזר!

רחל אמרה לי שהיא אמרה לו שהם מתאימים אבל לא סיפרה שאני ביקשתי את זה.

אחר כך גיליתי לעילאי שזה מה שביקשתי, הוא ענה לי: “אמרתי לך שכדאי לך שזה יהיה קשור לאהבה, תמיד אהבות מוצאת דרך להפגש”.

הוא היה ממש נחמד אלי, ואהב את האורז שהכנתי לו עם הרוטב החדש. זה היה רוטב עם חלב וקצת שמיר.

חשבתי לכתוב את המתכון ולהכין לו ביום השנה שלנו. אורז ברוטב חלב-שמיר.

*מכינים כד אורז.

*בכד נוסף מבשלים חלב עם קצת עלי בצל ירוק.

*בכד עם החלב מוסיפים חופן של שמיר חתוך דק.

*שיש שכבה קצת סמיכה על החלב, שופכים את הרוטב לתוך האורז.

*מבשלים עד שיש בועות קטנות בחלב ומוכן!

**אם רוצים אפשר להוסיף שום.

 מחר אני אלמד את עילאי איך להכין את האורז.

היום היה יום עבודה  מקסים: יש לי חבר, והיום נועם אמר איזבלה!

היה לי יום מקסים, ומאוחר עכשיו: אז לילה טוב.

התכנונים הגדולים: 29 בינואר, 940 לפנה”ס

עילאי ואני מתכננים להתחתן! אני ממש שמחה, גם עברתי לפני שבוע לגור אצלם קבוע.

אני לא ראיתי את אמא שלי כבר 5 ימים… אני מתגעגעת אליה, ואני לא יודעת איך המשפחה שלי מסתדרים בלעדיי.

אבל אני אראה אותה מחר שנחפש איפה להתחתן… אני ממש מאושרת מהחתונה, זה חלום שהתגשם!

אני רוצה להתחתן במזרח העיר, ממש מוקדם בבוקר, שנראה את הזריחה, ועילאי מסכים!

וואי מתעייפת לי היד מלכתוב, כי אני כותבת מלא, עם כל החיפושים של המקומות לחתונה!

ביי ביי יומן יקר.

בא לי להתגרש: 7 במרץ, 840 לפנה”ס

התחתנו לפני שבועיים, יצאנו לחופשה, וכבר הוא עושה לי בעיות… הוא פשוט אמר לי לחכות לו במשך שעה שהוא יביא לשנינו קפה והוא הביא רק לעצמו… ממש לא יפה מצידו.

אחר כך הלכנו לפארק אימוץ כלבים, הוא פשוט הלך לקנות לעצמו שיריון ואמר: “מי צריך כלב?”

אני ממש מאוכזבת ממנו, הוא יודע שהחלום שלי זה שיהיה לנו כלב… והוא יודע שזה לא כיף לחכות שעה לכלום.

אני אמרתי לו שאני רוצה להתגרש. הוא לא הסכים… ועכשיו אני לא יכולה ככה להתגרש בלי שהוא יסכים יש חוקים!

רבנו בגלל זה, והוא התעצבן ואמר: “תקשיבי איזבלה! אני לא מוכן לזה! אם צריך אני יקשור אותך במרתף ולא ישחרר אותך!”

עניתי לו: מה??!!!” הוא אמר לי: “אם צריך גם בלי מים ואוכל! אני יסתום לך את הפה! ואם תמשיכי אני עוד יהרוג אותך ולא יעשו לי כלום!”

אני ממש מפחדת עכשיו, מחר בבוקר אני אדבר עם ההורים שלו, ועם אמא שלי…

לילה טוב עכשיו…. (אני בטוחה שיהיו לי עכשיו סיוטים)

יש עוד סיכויי: 9 במרץ, 840 לפנה”ס.

דיברתי עם אמא של עילאי, והיא אמרה שהיא לא יכולה לשנות את דעתו, אבל היא אמרה שזה לא בסדר שהוא דיבר ככה.

דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה: “יש סיכוי שהנישואין שלכם לא חוקיים…”

לא הבנתי למה… ואז נזכרתי! אני נוצרייה! עילאי יהודי! אנחנו לא יכולים התחתן… ואז אמרתי לאמא שלי שתגיש תלונה על נישואין לא חוקיים.

נתתי לה את הפרטים המדויקים עלינו, ואת הכתובת של הדירה כדי ששוטרים יגיעו, והיא אמרה: ” תהיי מוכנה מחר באמצע הלילה”

שזה עכשיו…

השוטרים הגיעו ולקחו את עילאי לחקירה על הנישואין, איך זה קרה שרב יהודי חיתן אותו עם נוצרייה?, אני אחכה לבוקר לראות מה יקרה…

סוף כל סוף אני יכולה לישון בלי סיוטים, לילה טוב.

לקח לחיים: 8 באפריל, 840 לפנה”ס

חזרנו עכשיו מבית המשפט, אבי היה מועמד במקומי.

בבית המשפט קבעו: שאנחנו בכלל לא נשואים! לא היה רב בחתונה, לא יכולתי להתחתן עם יהודי!

הודתי לאמי, תודה גדולה, וגם לאבי. במשפט עילאי הודה באיומים שזעק עבורי, ונכנס לכלא לתשעה שבועות.

סוף סוף אני משוחררת! אני לא נשואה עם האדם המעצבן הזה! אבל עכשיו אני מפחדת להתחתן עם כל גבר אחר, שלא יעשה לי את

הסיפור הזה…

טוב! תמיד אני יכולה להתחתן עם גבר יהודי!

התפטרתי מהעבודה בבית שלהם והלכתי למשפחה אחרת, במזרח העיר… אני מגיעה אליהם מאוד מוקדם בבוקר ורואה איתם את הזריחה.

הפעם, אין שם בן בגיל שלי: יש רק בנות: אחת בת חודשיים בשם אורלי, אחת בת 6 קוראים לה מאיה. ותאומות בנות 9 שקוראים להן: טאיו ורבקה.

ואוו! לא שמתי לב! נגמרו הדפים ביומן, עברנו כל כך הרבה…

ביי ביי!