מבוא

השכלה נתפסת משחר ילדותנו כמשאב שעשוי לקדם ולשפר הישגים חברתיים וכלכליים ועל כן אנשים רבים בוחרים לטפח ערוץ זה בתקווה שבכך הם יתבססו כלכלית ויזכו למעמד חברתי גבוה. יחד עם זאת,  ישנם אנשים בחברה שהשיגו הון ומעמד חברתי גבוה גם ללא משאב ההשכלה (לדג’ רמי לוי). לפיכך, נשאלת השאלה האם שני אנשים שונים, בעלי השכלה זהה יגיעו לאותו מעמד חברתי וכלכלי? או במילים אחרות, האם רמת חייהם תהא זהה?
בעבודה הנוכחית ביקשנו לבחון סוגיה זו. לצורך זאת, נסקור גורמים המשפיעים על רמת החיים, וכאלו הקובעים את רמת ההשכלה. בהתאם נשער השערות וננסה לאוששן או להפריכן.

שאלת חקר:

מה הקשר בין רמת ההשכלה לרמת החיים של אדם בישראל?

נושא/תחום: אוכלוסיה

שאלות נוספות דומות: 

*מה הקשר בין המצב הכלכלי של אדם בישראל לבין רמת השכלתו?

*מה הקשר בין איזור מגורים של אדם בישראל לבין רמת השכלתו?

השערות: ככל שהשכלתו של הפרט גבוהה יותר, כך רמת חייו תהייה גבוהה. כלומר, קיים יחס ישר בין רמת ההשכלה לרמת החיים של אדם בישראל. כנ”ל לגבי מצב כלכלי ואיזור המגורים של אדם בישראל.

שיטות מחקר: מחקר כמותי – מתבסס על סקרים וגרפים אשר נחקרו בנושא

מדוע בחרנו בשאלה זו? בחרנו בשאלה זו מפני שהיא עוסקת בתחום המעניין את כל חברי הקבוצה. להערכתנו נושא זה משמעותי בשלב ההתפתחותי בו אנו מצויים- השקעה בלימודנו מתוך אמונה שזו תפתח לנו דלתות בעתיד. מן המחקר נוכל ללמוד על הנושאים המשפיעים על רמת ההשכלה של אדם בישראל, על ההשפעה של השכלת אדם על הצלחתו, ומהי חשיבותה של ההשכלה במדינת ישראל במאה ה-21.

• רמת חיים-הגדרה

רמת חיים הוא מונח אשר מתייחס לרמת הרווחה הכלכלית של אנשים בודדים או אוכלוסייה שלמה, הנמדדת באיכות ובכמות הסחורות והשירותים אותם הם יכולים להרשות לעצמם.

רמת החיים מורכבת מסדרה של מדדים מתחומים שונים כמו: רמת ההכנסה וההוצאות לחודש לנפש; תנאי הדיור; קיומם של מכשירים שונים בבית; צריכת מזון; שיעור ההוצאות לתרבות, בידור וספורט; הזמן והמשאבים המוקדשים לפנאי, טיולים ונסיעות לחו”ל.

מה קובע את רמת ההשכלה של אדם בישראל?

:רמת ההשכלה של אדם בישראל מושפעת ממספר גורמים, ובהם

.מצב כלכלי– הורים שמצבם הכלכלי טוב יכולים להרשות לעצמם לרכוש השכלה לילדיהם, ובכך לדאוג להשכלת ילדיהם כבר מגיל צעיר

השקעת המדינה בחינוך– השקעתה של מדינת ישראל בתחום החינוך משפיעה רבות על רמת ההשכלה. כך למשל, בין השנים 2005-2016 סך הוצאת משרד החינוך לתלמיד גדלה באופן מגמתי, כאשר בשנת 2015 חל גידול של כ9% ובשנת 2016 חל גידול נוסף של 1%

לולאה אינסופית של מעגל העוני / לא ידוע

מעשה בשני ילדים שנולדו באותו יום, באותה שנה, באותה מדינה.

ילד א’ וילד ב’.

לילד א’ יש אבא עורך דין ואמא מהנדסת חשמל

לילד ב’ יש אמא עוזרת לגננת ואבא פועל טקסטיל במפעל.

לילד א’ יש מלא צעצועים ומשחקים.

לילד ב’ יש חדר עם עוד 4 אחים.

לילד א’ יש מחשב, לילד ב’ אין.

לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א’.

 וילד א’ מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית.

וילד ב’… לילד ב’ אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית.

ילד א’ מגיש למורה את כל עבודות הבית מודפסות.ילד ב’ מכין שיעורים כמעט תמיד לאור נרות.

לילד א’ יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר.

וילד ב’, כשהוא שומע את אבא צועק שאין כסף, הוא בורח לחבר’ה בחצר.

ולמרות הכל, ילד ב’ מתאמץ בכל כוחו לסגור את הפער כי אבא שלו אמר שרק השכלה מנצחת את העוני, כי רק חינוך יוציא אותו מהכפר.

וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו’ והנה הם מחולקים להקבצות .

 וילד א’ הולך להקבצה א’ וילד ב’ הולך להקבצה ב’.

 לילד א’ יש מורה פרטית ולילד ב’ אין.

לילד א’ אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה מה זה טוב.

 וגם לילד ב’ אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.

והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון.

 וילד א’ הולך ל – 5 יחידות לימוד מתמטיקה, ו -פיסיקה, ו – 5 אנגלית. וילד ב’ רק ל – 3 ול – 4. ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים וממש לרגע קצר שניהם מבינים שמשהו פה חרא, שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.

 21 שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא.

ילד א’ קיבל מאבא מתנת שחרור – טיול מסביב לעולם.

ילד ב’ בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד, מלצר באולם.

והם נכנסים לאוניברסיטה… באותו יום באותה שנה.

וילד ב’ חש שהוא ניצח. למרות הכל הוא ניצח. הוא הגשים את חלום אביו, חלום ההשכלה הגבוהה.

ילד א’ שילם מראש את שכר הלימוד ל- 4 שנים. וילד ב’ עובד בלילות מלצרות וממשיך ללמוד בימים. וככל שהאוברדראפט גדל, כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים.. ילד ב’ נשבר. (אחרי 22 ימי מילואים) “נלך לעבוד שנתיים שלוש” הוא אומר לעצמו, “נעשה קצת כסף ואח”כ נחזור ללמוד”.ילד ב’ נוטש את ספסל הלימודים.. והוא לא חוזר יותר לעולם. אחרי 30 שנה, שני הילדים כבר בני 30. באותו יום, באותה שנה, באותה מדינה, נולדים לשניהם ילדים.

לילד א’ נולד ילד א’ ולילד ב’ נולד ילד ב’.

סיפור זה עונה על שאלת החקר שלנו- נמצא קשר ישיר והדוק בין השכלתו של אדם לבין רמת חייו. כלומר, ככל שהשכלתו של האדם גבוהה יותר כך רמת חייו עולה והוא יכול לאפשר לעצמו או לתלויים בו (לדג’ ילדיו) לרכוש השכלה גבוהה ולהבטיח גם להם רמת חיים גבוהה . זאת ועוד, ככל שרמת ההשכלה של אדם גבוהה יותר, כך עבודתו רווחית יותר. כך לדג’ נמצא בדו”ח מחקר של בנק ישראל משנת 2007 כי היחס שבין התעודה הגבוהה ביותר שהשיג הפרט לבין שכרו היא עבור השגת תעודת בגרות ובעבור לימודי תואר ראשון. נראה אם כן, כי מעגל העוני כולל בתוכו גם את הקושי לפרוץ את מחסום ההשכלה הגבוהה כפי שנטען ע”י בן חמו (TheMarker) : ״לאדם העני יש קושי רב להחלץ ממעגל העוני. הסוג המוכר ביותר של מלכודת עוני מתייחס למנגנון השיעתוק הבין דורי. הוא נובע מכך שאנשים עניים יכולים בד”כ להשיג חינוך פחות טוב מאנשים עשירים היות והשכלה עולה כסף רב״ (שבירת מעגל העוני- מעיין בן חמו-TheMarker).

“התכונות הכלכליות של הפרט מתואמות עם רמת השכלתו, אולם הקשר הסיבתי בין שני הגורמים – השכלה ומצב כלכלי – הינו דו-כיווני. כלומר, רכישת ההשכלה, מצד אחד, דורשת משאבים אשר לא בהכרח עומדים לרשות אוכלוסיות חלשות ובעלי שכר נמוך, ומצד שני, כפי שצוין ברקע לעבודה זו, ההשכלה מאפשרת רווחה כלכלית. על קשרים אלה משפיע הרקע התרבותי של הפרט ולכן, ההסתכלות הבין-דורית יכולה להסביר משהו במעגל שתיארתי”.
(*נורית דוברין, שוויון הזדמנויות בהשכלה וחסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים, 2015)

*הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף המדען הראשי

נורית דוברין מתארת את אותו מעגל המתואר בסיפור “ילד א וילד ב”, לפיו כדי להיות חופשי כלכלית עליך לרכוש השכלה נאותה, ובשביל השכלה נאותה עליך להיוולד למשפחה בעלת אמצעים.

הכתבה המיצ”ב: הפערים בחינוך נשמרים כי מישהו שומר עליהם שנכתבה ע”י גיל גרטל ופורסמה בעיתון “שיחה מקומית” בתאריך 20.11.2015 עוסקת בפערים בציוני המיצ”ב בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה. בכתבה רואיינה מנכ”לית משרד החינוך. לטענתה, הענקת שעות לימוד נוספות לתלמידים בבתי הספר תצמצם את הפערים, שכן ביותר זמן התלמידים יצליחו ללמוד יותר. היא אומרת כי מושקעים בכך משאבים רבים ותוך פחות מחמש שנים הפערים יצטמצמו. אך לטענת כותב הכתבה, אין קשר בין מספר שעות הלימוד לבין ההצלחה. תלמידים שהוריהם לא מצליחים ולא הישגיים, אלו הערכים שהילדים מקבלים, ואין להם בסיס שנדרש להצלחה בלימודים.

לסיכום, מהכתבה ניתן להסיק כי למצב הכלכלי חוברים גורמים נוספים אשר משפיעים על מוטיבציית הילד לפרוץ את מעגל העוני ולנתק את ההעברה הבינדורית. במילים אחרות, המצב חברתי וכלכלי של ההורים משליך על הערכים המוקנים בבית וכפי הנראה משפיע בעקיפין גם על הצלחת הילדים בלימודים.
דוגמא נוספת לקשר בין השכלה למצב כלכלי ניתן לראות בגרף הבא:

מהגרף שלעיל עולה כי יש קשר חיובי בין רמת השכלה לבין מדרג הכלכלי חברתי המבטא את רמת החיים של האדם. לאמור, ניתן לראות שילדים שמצבם הכלכלי- חברתי של הוריהם גבוה יותר, מגלים הצלחה טובה יותר בבחינות המיצ”ב באנגלית ובחשבון. ניתן להניח שההצלחה בבחינות המיצ”ב נובעת מכך שלהורים במצב כלכלי- חברתי טוב יש יותר יכולות לממן עזרה לילדיהם במקצועות אלה.

גרף נוסף המבטא את הקשר השכלה לתעסוקה עולה מתוך דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעסק בפני החברה (2011)

מהגרף שמובא למעלה ניתן ללמוד כי ההשכלה משפיעה בצורה חיובית על אפשרויות התעסוקה. לאמור, נראה כי בעלי השכלה נמוכה מתקשים יותר במציאת תעסוקה, כפי הנראה משום שהמעסיקים מעדיפים עובדים עם השכלה מתקדמת על פני השכלה בסיסית. זאת ועוד, השכלה גבוהה יותר יכולה להצביע על יכולות למידה, מוטיבציה וערכים שמביא עמו העובד למקום תעסוקתו.

בדפים הבאים נציג שתי כתבות התומכות בביסוס הקשר שבין השכלה לרמת חיים 

http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st08_24x.pdf
המסמך מציג את הקשר בין תכונות מסוימות של קבוצת תלמידי כיתה ח׳ לבין ממוצע ציוניהם במיצ”ב של שנה״ל תשע״ב.

אחד הפרמטרים הרלוונטיים הוא חלוקה לאשכולות חברתיים-כלכליים. ככל שהתלמידים הם מאשכול גבוה יותר, ציוניהם גבוהים יותר. כך למשל, הציון הממוצע של תלמידי החינוך העברי המשתייכים לאשכולות 3-4 הוא 64.6, ו מנגד, הציון הממוצע של התלמידים מאשכולות 9-10 (הגבוהים ביותר) הוא 70.9.

פרמטר לבדיקת הציון הממוצע של התלמידים לפי תכונות הוא חלוקה לעשירונים על פי הכנסת ההורים. גם כאן, ככל שהתלמידים משתייכים לעשירון גבוה יותר, כך גם ציונם הממוצע במיצ״ב גבוה יותר. ציונם הממוצע של תלמידי החינוך העברי המשתייכים לעשירונים 1-2 (הנמוכים ביותר) הוא 62.5. לעומת זאת, הציון הממוצע של התלמידים המשתייכים לעשירונים 9-10 (הגבוהים ביותר) הוא 76.1.

המסמך מראה על פרמטר נוסף המשפיע על רמת השכלה של אדם בישראל-רמת ההשכלה של ההורים. ככל שרמת ההשכלה של ההורים גבוהה יותר, כך גם השכלת ילדיהם. ציונם הממוצע במיצ״ב של תלמידי החינוך העברי שלאמם יש עד 8 שנות השכלה הוא 60.5, והציון הממוצע של התלמידים שלאמם יש 16 שנות השכלה לכל הפחות הוא 76.3.                                                                                 

לסיכום, המסמך מראה מגמה ברורה מבחינת ציוני המיצ”ב-קיים יחס ישר בין ציוני התלמידים למצב הסוציו-אקונומי של הוריהם ובין רמת ההשכלה של ההורים לציוני התלמידים במיצ״ב.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/226054

הכתבה “הקשר בין השכלה לתעסוקה״ שהתפרסמה בספטמבר 2011 ע”י שמעון כהן באתר האינטרנט של ערוץ שבע, עוסקת במפגש בין חוקרים מובילים בעולם בתחום הכלכלה והחינוך במרכז טאוב שבירושלים. מטרת המפגש היא להעלות תוצאות מחקרים העוסקים בקשר שבין השכלה לתעסוקה ולדון בהם.

לפי הכתבה, בישראל כמו במקומות רבים בעולם, קיים קשר הדוק בין רמת ההשכלה לבין תעסוקה והכנסה. רמת האבטלה נמוכה יותר בקרב אנשים שרמת השכלתם גבוהה, ומנגד, רמת האבטלה גבוהה בקרב אנשים שהשכלתם נמוכה. כך למשל, בישראל, רמת האבטלה בקרב אנשים שיש להם עד שמונה שנות לימוד הוא 63%. לעומת זאת, רמת האבטלה בקרב אנשים בעלי השכלה אקדמאית עומד על 13% בלבד.

ממצאי המחקר מראים גם על קשר בין  ההשכלה להכנסה. בישראל, השכר החודשי הממוצע של אנשים ששיש להם עד 8 שנות לימוד הוא 4827 ש״ח, והשכר החודשי הממוצע של בעלי השכלה אקדמאית הוא 11,857 ש״ח.

בכתבה מצויין כי מלבד כמות ההשכלה, גם איכות ההשכלה חשובה. כוח אדם, שיטות הוראה וגודל הכיתות, הם חלק מהגורמים המשפיעים על איכות רכישת ההשכלה כבר בתחלית הדרך-בבתי הספר. בישראל, מצבם הגורמים המשפיעים על רכישת ההשכלה בבתי הספר עגום למדי, ולכן מדינת ישראל נמצאת בתחתי טבלת המדינות המפותחות בהישגי תלמידים.

לסיכום, הכתבה מתארת השפעה הדוקה של רמת ההשכלה על רמת התעסוקה ועל ההכנסה שקובעים את רמת החיים של הפרט. ככל שכמות ואיכות ההשכלה טובות יותר, כך שיעור התעסוקה גבוה יותר וההכנסה גבוהה יותר.

סיכום ומסקנות

לאחר מחקר משמעותי ולמידה רבה הגענו למספר מסקנות:

1. בישראל, ישנו קשר הדוק בין רמת החיים לרמת ההשכלה של אדם.

2. רמת החיים משפיעה על רמת ההשכלה של אדם בישראל. אדם שמצבו הכלכלי טוב יכול לרכוש השכלה ולהגיע לרמת השכלה גבוהה, לעומת אדם שמצבו הכלכלי ירוד ואינו יכול לרכוש השכלה. רמת השכלה של אדם כזה תהיה לרוב נמוכה.

• רמת ההשכלה משפיעה על רמת החיים של אדם בישראל. אנשים שהשכלתם גבוהה מצליחים יותר מבחינה כלכלית. ההשכלה מאפשרת קבלה למקומות תעסוקה רבים יותר ומגדילה את ההכנסה. מכאן, שיעור האבטלה בקרב אנשים שרמת השכלתם גבוהה נמוכה מזו של אנשים שרמת השכלתם נמוכה, וההכנסה של אנשים שרמת השכלתם גבוהה תהיה לרוב גבוהה מזו של אנשים שרמת השכלתם נמוכה.

רמת ההשכלה של ההורים משפיעה על רמת ההשכלה של ילדיהם. אם להורים רמת השכלה גבוהה, גם לילדיהם תהיה לרוב רמת השכלה גבוהה.

ניתן לראות לפי המחקר הנ”ל כי “קיים קשר חיובי בין רמת ההשכלה באוכלוסייה לקצב הצמיחה הכלכלית שלה” – כלומר, קיים קשר ישיר בין רמת ההשכלה לקצב הצמיחה הכלכלית, ומפני שאחד המרכיבים המגדירים רמת חיים הוא מצבו הסוציואקונומי של אדם, קיים גם קשר בין רמת החיים של אדם לרמת השכלתו

ביבליוגרפיה:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/226054

http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st08_24x.pdf

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

http://www.cbs.gov.il/publications/pw91.pdf

https://faculty.biu.ac.il/~levyda/makorrishonfeb162006.pdf

https://www.youtube.com/watch?v=S2_i0WoT78w