Ain’t No Sunshine – Bill Withers

במהלך הקורס, נחשפנו לעולם המוזיקה של שנות ה-20 ואילך, תוך בחינתן של שירים וז’אנרים מוזיקליים רבים, בניסיון להבין מה הופך מוזיקה לפופולרית. אחת מההנחות הבולטות הינה כי מוזיקה פופולרית משתנה מדור לדור. כלומר, נבחין בשינוי מהותי שאינו דומה כלל לשינוי בשנים שקדמו לו.

לעניות דעתי, עצם השינוי בין הדורות הוא הסיבה לכך שהמוזיקה משפיעה וחיה יותר מתמיד. כל אחד מכניס לעולמו את המוזיקה, ללא הבדל דת, גזע וטעם מועדף. בכך מאפשר למנגינה, למילים ולמשמעות שמעבר להעניק היבט ייחודי עבור כל שומע.

אחח אין כמו הופעה חיה

בשיר, ווית’רס מדבר על השמש שנעלמת תמיד, ולוקחת איתה את החום, כשהוא תוהה לעצמו גם לאן היא הולכת. זו בעצם התרחשות יומיומית, שבו הירח יורד בשעות הבוקר המוקדמות ומחליפה אותו השמש, וכך נוצרת המחזוריות שכולנו מכירים. אך הדגש על השמש שנתן ווית’רס מעניק לה משמעות סמלית. אבחר להגדיר ולהסתכל אחרת על קרני השמש, בשונה מכפי שהוא משתמש בה, אלה כנרדפות לאושר. כלומר, אין אושר שהוא אינו פה. דגש חשוב לתשומת לב הוא בבתים, הוא קורא לשמש כ-she, אלמנט המעצים את התחושה כי השמש היא מישהי. יתכן אהבה שנעלמת ובאה, ואנו מרגישים בחסרונה כשהיא לא פה, בדיוק כמו עם תחושת האושר.

בנוסף, הבית השני מעלה תהייה “Wonder if she’s gone to stay”, תוך העצמה בהמשך הבית שאם השמש לא כאן, הבית לא אותו הדבר בלעדיה. שמש מקרינה אור, בהיעדרו הבית מרגיש אפרורי, שקט ואף בודד. אמשיך עם הקבלתי לאושר, בהיעדרו נרגיש בתחושת ריקנות, חלל המחכה להתמלא בטוב שתחושת האושר תעניק לנו בנוכחותה.

בבית השלישי של השיר יש את החזרה של המילים “אני יודע, אני יודע, אני יודע”, שם ווית’רס התכוון לכתוב יותר מילים במקום לחזור על המשפט “אני יודע” 26 פעמים. עם זאת, יעצו לו מוזיקאים מפורסמים אחרים להשאיר את זה כך. אם כך, מה גורם לנו להמשיך לשמוע את השיר למרות שאין בו הרבה מילים? יתכן שמילים אכן חשובות, אך יש שירים פופולאריים בהן מופיעות מעט מילים או לעיתים אין כלל. לכן אבחר תחילה להתייחס לקריטריון החזרתיות, המהווה חלק חשוב מתוך השיר. ישנה חזרתיות כאשר ווית’רס שר לאורך הבית את צמד המילים I Know. בנוסף, הוא מפגין יכולות שירה מדהימות ככשר ללא הפסקת נשימה אחת את הבית השלישי. שומר על מונוטון קבוע עד לרגע שבו הוא סוגר את הבית ומעלה את המודולציה בחצי אוקטבה.

חזרתיות נוספת מתרחשת בבית החמישי עם המשפט “anytime she goes away”, המציגה את חיזוק הדפוס שבו בחר ווית’רס להשתמש בשיר. ווית’רס מסיים את הבית החמישי כשאיננו יודע לאן השמש נעלת, אך גם אינו מצהיר על רצונו שהיא תחזור. משפט נוסף המחזק התייחסותי לסוף בית זה, בסוף הבית השלישי-  “Hey I oughta leave young thing alone”, שאוכל לפרש כמעין מאמץ לנטייה בוגרת להתקדם הלאה, ולא להיעצר על השברון בחסרון השמש. ,מנגד החמרת המצב, כי אינו יודע לאן היא נעלמת ומתוך הידיעה כי עליו להמשיך הלאה, היא אכן מחזקת את חוסר אמונתו שהיא לא באמת תחזור.

עבורי השיר פופולארי, וכנראה ימשיך ללוות אותי לעוד המון זמני נסיעות ארוכים, אך בעיני האחר יתכן ולא. בעיניי זה היופי בניסיון להגדיר מהו שיר פופולארי – כיוון שכל אינדיבידואל חווה אחרת את שמיעת השיר ומתוך כך שאנו שונים, השיר מקבל תפנית אחרת אצל אחרים.

השיר אמנם מונגש במילים פשוטות, אך מעניק לנו היבט נרחב על הרגשה שיש בחיינו, על אהבות והתרגשויות שבאות ומאירות את חיינו. אך כמו כל דבר, כנראה שגם סופם להיגמר ולא נדע לאן ומדוע נעלמו.

אשאיר נקודה למחשבה, האם נוכל לומר כי הבית השלישי מעיד כי הכותב אולי וכן יודע לאן השמש נעלמת? ( I Know, I Know, I Know)

שאלה שתשאיר מקום גם לדמיון שלכם להפליג.