הגשת הצעה לעבודת חקר

שאלת החקר: מהם הפתרונות האפשריים למניעת ומזעור זיהום האוויר בחיפה?

נושא החקר הוא:  איכות הסביבה

שאלות נוספות דומות:  מה המדינה ועיריית חיפה מתכוונים לעשות בנושא זיהום האוויר?

השערות: הפתרונות יכולים להיות סגירת המפעלים וטיהור האוויר.

מדוע בחרנו בנושא זה: משום שזהו נושא מאוד אקטואלי.

כלי מחקר : ניתוח נתונים מהאינטרנט
חברי הקבוצה: דנה סלם, בר חדד, שקד קציר, אורן צח, הילה רוזנטל

תוכן עניינים

מבוא

ממה נגרם זיהום האוויר

למה זיהום האוויר גורם

תגובת העירייה והמדינה לזיהום

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את זיהום האוויר

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מבוא

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא תוצאה של כמה מפעלים הפועלים בשטח קטן, וגורמים זיהום אוויר בריכוז גבוה וחריג מבחינת הכמויות וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר וכך גם זיהום של תחבורה. כמעט בכל סוגי המזהמים, זיהום האוויר בחיפה הוא מהגבוהים בישראל.                         כמו כן בחיפה קורה מצב בו זיהום זה נמצא קרוב לריכוז אוכלוסייה של מאות אלפי בני אדם, ומכיל חומרים רעילים, מסרטנים ומשבשי הורמונים.                                                                                                                                                                 

עם השנים קרתה ירידה בפליטה של מזהמים שונים באוויר עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים וכן עקב ירידת הזיהום מתחבורה בעקבות שינויים בדלקים ובמנועים, למרות זאת חיפה מובילה בסוגי פליטה של מזהמים רבים יחסית לערים אחרות בארץ.                        

מספר סוגים של מזהמי אוויר, בעיקר בתחומים של מתכות כבדות, שנפלטו לאוויר לפני כמה עשורים, גרמו לזיהום קרקע כבד באזור שעלול להשפיע על בריאותם של התושבים. חלק מזיהום זה עלול להגיע גם למים או למזון.     

ממה נגרם זיהום האוויר

זיהום האוויר במפרץ חיפה הוא תוצר של מספר מפעלים הפועלים בשטח קטן, ומייצרים זיהום אוויר בריכוז גבוה וחריג מבחינת הכמויות וסוגי הרעלים שנפלטים לאוויר. זיהום האוויר בחיפה הוא מהגבוהים בישראל.

ישנם כמה גורמים אשר מזהמים את חיפה כגון:

בתי הזיקוק – היא אחת מקבוצות האנרגיה הגדולות והמורכבות בארץ הם מקור הזיהום הגדול ביותר בחיפה.

הם מייצרים מגוון רחב של מוצרי זיקוק נפט לתעשייה, תחבורה, חקלאות, תשתיות וצריכה ביתית, פלסטיקה , כימיה, שמנים,שעווה . אך שהמפעלים עושים את עבודתם הם מזהמים מאוד את האוויר ופולטים חומרים רעילים , לדוגמא:  המפעלים פולטם הרבה פד”ח, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית , תרכובות אורגניות נדיפות, עופרת, כספית ועוד.

על פי מאיר פורמקין, עובד לשעבר באגף התכנון והפיתוח במפעלים, בשנת 2006 פלטו המפעלים כ-15,000 טון של תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בשנה. אנשי הקואליציה לבריאות הציבור טענו בעבר כי רוב הזיהום מבתי הזיקוק משחורר בשעות הלילה, כאשר איש לא רואה אותו.

מפעלי חברת חיפה כימיקלים – המפעלים עוסקים  בייצור ושיווק של מוצרי ביניים לתעשיות הכימיה, בנזין, פרמצבטיקה, חקלאות, פלסטיקה ועץ וכן מיחזור והשבת ממיסים אלו כוללים – מתנול, פורמלין ופאראפורמלדהיד, ממיסים כגון אתנול, אצטנול , בנוסף הם מייצרים חומצות חנקתיות. המפעלים מזהמים את האיזור כי יש במפעל חומרים רעילים וגם חומרי הדברה.

דשנים וחומרים כימיים

 למה גורם זיהום האוויר בחיפה

ממצאים ראשונים של מחקר זה שפורסמו בינואר 2016 מצאו כי במספר מוקדי זיהום בחיפה כ-20-30% מהתינוקות במשקל נמוך יותר ובעלי היקפי ראש קטנים נולדו ביחס לשכונות אחרות בחיפה. כמו כן יש בהם שכיחות גבוה מאד של סרטן ריאות ושל לימפומה בקרב מבוגרים. בתגובה לדיווח זה שוב הוכחשו הדברים אבל במקביל נחשפו צעדים של העירייה וגורמים נוספים לנסות להשפיע על החוקרים בצורה שתהיה טובה לתדמית העיר כמקום נקי.

מחקר שנערך בימים אלה באוניברסיטת חיפה בנוגע להשפעות הזיהום במפרץ חיפה וממצאיו הראשוניים נחשפו  בחדשות 2, מעלה כי בשנים האחרונות בשלושה מוקדי זיהום באזור – קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה – נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. במוקדי הזיהום עליהם מצביע המחקר, שנסמך על נתונים שנאספו החל משנת 2012, נמצא גם כי שכיחות התחלואה בסרטן ריאות ובלימפומה אצל מבוגרים היא עד פי חמישה מהממוצע הארצי.

מסקנות הביניים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה, שיצא לדרכו במארס 2015, צפויות להתפרסם רק במארס הקרוב. המחקר מתבסס בין היתר על מאגרי מידע מקופות חולים, בתי חולים ורישומי צה”ל – אם כי לא ברור מהו היקף הנתונים. המחקר יצא לדרך ביוזמת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, ונערך בהובלת פרופ’ בוריס פורטנוב וד”ר יוני דובנוב מאוניברסיטת חיפה. הוא אמור להתפרס על פני חמש שנים.

 מתרבות העדויות לכך שקיים קשר בין זיהום אוויר לבין פגיעה בהתפתחות העובר, שבין היתר באה לביטוי במשקל לידה נמוך”, אמר ד”ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. לדברי ד”ר לוין, לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל לסוכרת, ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת אסטמה, ולבעיות קוגנטיביות כירידה באיי-קיו.

החוקרים מאוניברסיטת חיפה בדקו את כיווני הרוחות באזור והם סבורים כי חומרים אורגניים נדיפים שנפלטים ממפעלי האזור הם האחראים או לכל הפחות התורמים לתחלואה החריגה. אחד המקורות האפשריים לסוגי התחלואה הוא פליטת חומרים אורגניים נדיפים כגון בנזן.

 לאחרונה הודיע המשרד להגנת הסביבה שיש ירידה בפליטת חומרים אלו, אולם מתברר שהפליטות עדיין חריגות ממה שהוא דורש מהמפעלים. למשל, בסוף שנת 2014 נמדדו ליד הגדר של המפעלים הפטרוכימיים ריכוזי בנזין שחרגו מהיעד שקבע המשרד, בשמונה מדידות מתוך 12 שבוצעו. בעקבות המדידות אף נדרש אחד המפעלים להציג ולבצע תוכנית לצמצום פליטות בנזין.

הממצאים החדשים חמורים אבל הם לא לגמרי מפתיעים, לנוכח מחקרי עבר באשר לתחלואה באזור. השכיחות הגבוהה של מחלת הסרטן בחיפה עלתה בהתמדה בעשור שבין 2011-2001, והיא גבוהה בכ-15% ביחס לממוצע הארצי. שכיחות סרטן הריאות בקרב נשים בחיפה גבוהה ב-26% מהממוצע הארצי, ובקרב הגברים באזור השכיחות עולה ב-16%. כמו כן, שכיחות סרטן השד גבוהה ב-6% ואילו השכיחות לחלות בסרטן הערמונית גבוהה ב-8% מהממוצע הארצי. גם בתחלואת סרטן המעי הגס חיפה מובילה, כשתחלואת הגברים גבוהה ב-15% מהממוצע הארצי, ובקרב נשים היא גבוהה ב-21% מהממוצע.

תגובת העירייה והמדינה לזיהום

בעקבות חשיפת נתוני זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה בחדשות 2, התכנסה מועצת העיר לישיבה דחופה

לדברי ראש עיריית חיפה יונה יהב “התכנית הלאומית לאוויר נקי בחיפה עושה בימים אלה את צעדיה הראשונים והדרך עוד ארוכה”

במקביל, מתנהל מחקר שאני מבקש להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – מי שקבע את מטרות המחקר הוא משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. תוצאות המחקר יהוו כלי חשוב לדעת סוף כל סוף מה המצב לאשורו כאן בחיפה ועל מה אנחנו חייבים לבסס את דרישתנו לפעולה מידית וחסרת פשרות”.

שר הבריאות יעקב ליצמן והשר להגנת הסביבה אבי גבאי נכחו בישיבה והביעו תמיכה בהמשך המחקר.

הכנסת הציעה לדון בהצעת סיעת המחנה הציוני להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת המצב הבריאותי-סביבתי במפרץ חיפה. בהצעה לוועדת החקירה נכתב בין היתר: “לפני כשנה היה זה משרד הבריאות שהתריע שכחצי ממקרי סרטן הילדים באזור מפרץ חיפה מקורם בזיהום מהתעשייה.

ממחקר נוסף שנערך באזור על מצב התחלואה רואים ש: 20-30% יותר לידות של תינוקות במשקל נמוך ובעלי היקף ראש קטן מבשאר האזורים, רמת תחלואה בסרטן הגבוהה פי 5 מהממוצע הארצי וכן עודף מחלות נשימתיות קשות בקרב ילדים ומבוגרים בנפה ביחס לאזורים אחרים בארץ”.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת הגיעה אתמול, ראשון, לאוניברסיטת חיפה לקיום דיון מעקב בנוגע לזיהום האוויר באזור.  כשנשאלו נציגי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מדוע לא יוכרז  מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום הם זכו לתשובות מעורפלות למדי.

הישיבה הוזמה על ידי הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת שהחליטה באופן מיוחד להגיע עד לאוניברסיטת חיפה בכדי לדון בנושא זיהום האוויר בשיתוף עם ח”כ אורן חזן ותמר זנדברג , תושבים, נציגי עיריות מקומיות  ופעילים סביבתיים.

בתחילת הישיבה   שאלה יו”ר הוועדה ח”כ קרין אלהרר את נציגי משרדי הבריאות והגנת הסביבה אם הם ממליצים לגור בסביבת חיפה ולא זכתה לתשובה ברורה. עוד אמרה כי  “ההתמשכות של ההזנחה מעידה על התנהלות לא סבירה של הממשלה נגד אזרחים בנוגע לזיהום אוויר.

ח”כ חזן זכה למחיאות כפיים מצד הפעילים והתושבים שנכחו במקום, באומרו כי נראה שנציגי הממשלה והעיריות דווקא בוחרים להגן על המשרד להגנת הסביבה.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה לשם הגעה ליעדי הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018.

http://<iframe width=”632″ height=”473″ src=”http://www.mako.co.il/AjaxPage?jspName=embedHTML5video.jsp&galleryChannelId=d235f642d6d92510VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=8eb605d31dbf1510VgnVCM100000290c10acRCRD&vcmid=7c05f642d6d92510VgnVCM100000290c10acRCRD” frameborder=”0″ allowfullscreen></iframe>

 ראיון עם ראש עיריית חיפה בנושא זיהום האוויר בחיפה

http://www.mako.co.il/tv-erez-nehederet/770e3d99ade16110?subChannelId=7b9e7cd0057dc410VgnVCM2000002a0c10acRCRD&vcmid=1e2ebecd738dc410VgnVCM2000002a0c10acRCRD

מערכון של ארץ נהדרת על זיהום האוויר בחיפה

מה ניתן לעשות כדי למנוע ומזער את הזיהום

יש כמה אפשריות של דברים שאפשר לעשות כדי למנוע ולמזער את זיהום האוויר:
התקנת מסננים- אחד מהגורמים המזהמים את חיפה הם מפעלים. כאשר המפעלים פולטים עשן דרך ארובות עשן אפשר להתקין מסננן מיוחד אשר יכול לסנן את האוויר כך שהחומרים המזהים לא יצאו אל האוויר של חיפה והישארו בתוך המפעל. מהחומרים שלא השתמשו אפשר להשתמש לדברים אחרים כגון למכור אותם למעבדות כימיה אשר יכולים לעשות איתם ניסויים.
לעבור להשתמש בתחבורה ציבורית- בנוסף, הגורם הנוסף שמזהם את האוויר בחיפה הוא שימוש רב ברכבים אשר פולטים הרבה דלקים לאוויר. כדי למזער זאת אפשר לעבור לשימוש רב יותר בתחבורה ציבורית כך שבמקום עשר מכוניות על הכביש למשל יהיה אוטובוס אחד.
אכיפה וניתנת דוחות- ניתן לתת דוחות על ידי העירייה למפעלים שוברים רף מסויים של זיהום אוויר וכך המפעלים לא ירצו לקבל דוחות וינסו למזער את זיהום האוויר.

לעבור להשתמש בגז טבעי – ניתן להשתמש בגז טבעי במקום דלקים שונים. הגז הטבעי מונע את זיהום האוויר לעומת דלקים שונים.

לתכנן תחנות כוח חדשות – ניתן לתכנן תחנות כוח חדשות אשר כבר בתהליך התכנון שלהם יהיה ניתן למזער את הזיהום. בעזרת תחנות כוח חדישות אשר בזמן עבודותן יזהמו פחות מהתחנות כיום וכך זיהום האוויר יפחת באופן משמעותי

עידוד רכישת כלי רכב נקיים יותר המזהמים פחות

פיקוח על מפעלים באמצעות ביצוע בדיקות פתע בארובה – ניתן לעשות בדיקת פתע במפעלים ובודקים בהם את זיהום האוויר הארובה. מפעלים שיחרגו יהיה עליהם לשלם קנס כבד ולשנות את המפעל שלהם בצורה שבה הוא יזהם פחות.

מחקר ספציפי לאיזור חיפה

פרופסור ג‘ימי קריקון, יו”ר הקואליציה לבריאות הציבור, טען כי הנתונים לגבי הזיהום ותחלואה מוגברת בחיפה קיימים מאז שנת 1992. קריקון טען כי יחידה שלמה של חוקרים שהיתה במשרד הבריאות ועוברה למשרד להגנת הסביבה פורקה. בשנת 2015 נחשף כי בשנת 2001 קריקון גילה כי משרד הבריאות הסתיר נתוני מחקר על מיפוי גאוגרפי של מחלות סרטן בישראל. המאבק שלו הביא לפרסום המחקר לראשונה ובו מובילות נפות חיפה ועכו את מפת תחלואת הסרטן בעודפי תחלואה של 21-15%. עד שנת 2006 לא נעשה שום מחקר מטעם המשרד לאיכות הסביבה או משרד הבריאות שנועד לבדוק אם יש קשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה המוגברת באיזור חיפה. בין השנים 2002-2006 משרד הבריאות לא הפיק נתוני תחלואה בסרטן. הסיבה היתה סרוב של הנהלת המשרד להעביר 300,000 ש”ח למשרד הפנים לשם קבלת רישומי התושבים. באופן זה לא ניתן היה לדעת איפה החולים גרים, מה המוצא שלהם, מתי נולדו ועוד נתונים.

פרופסור שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה מטעם משרד הבריאות, הסכים ב-2006, שיש תחלואה גבוה באיזור חיפה אך סרב לאשר שיש קשר בין תחלואה זו לבין זיהום אוויר. לטענתו גם עישון לדוגמה, שאחראי ל-90 אחוזים ממקרי התחלואה בסרטן הריאות, יכול להיות אחראי לתחלואה מוגברת זו. ממצאים מאוחרים יותר הראו כי העישון בחיפה דווקא נמוך לעומת הממוצע בישראל.

ד”ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבי”ח רמב”ם בחיפה טען בשנת 2006 כי אין שום הסבר אחר מלבד זיהום אוויר לשכיחות הגבוהה של גידולי לימפומה נון-הוצ’קינס באזור חיפה. סרטן זה מזוהה בין היתר עם גורמי סיכון סביבתיים ובמיוחד זיהום אוויר. לדבריו, רק גורמים סביבתיים יכולים לגרום לנתון זה. לכן אין טעם לחכות להוכחות נוספות בנושא, יש לפעול מייד להורדת רמות הזיהום הקיימות. וכי צעד זה הוא בגדר רפואה מונעת שתציל חיי אדם ותחסוך כספי ציבור. 

באוקטובר 2007 התפרסם דו”ח של משרד הבריאות בנוגע לתפוצה הגאוגרפית של מחלות סרטן. הסקר גילה כי באזור הערים חיפה, תל אביב ובאר שבע יש תחלואה עודפת במחלות סרטן יחסית לגורמים מסורתיים שנחשבו כהסבר לתחלואה בסרטן (כמו עישון, רקע גנטי, גיל, גילוי מוקדם ועוד).

 על פי הדו”ח, שיעורי התחלואה באוכלוסיית אזור חיפה גבוהים ב-22% מהצפוי לפי גודל האוכלוסייה (תחלואה עודפת נתגלתה גם בתל אביב ובבאר שבע); הדו”ח גילה קשר בין מגורים בערים צפופות ומזוהמות לבין תחלואה עודפת בסרטן, ויש חשד גבוה כי מקור הבעיה הוא זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב (בתל אביב ובחיפה) וממפעלים מזהמים (בחיפה ובבאר שבע). כותבי הדו”ח טענו כי הגם שאין בכוחם של הנתונים להצביע מבחינה מדעית על קשר בין מקורות מזהמים ידועים וברורים לתחלואה בסרטן, אין זה נכון להמתין עד לקבלת ההוכחות המדעיות הבלתי מתפשרות “על מנת לנקוט פעולות לצמצום החשיפות הסביבתיות בכלל ובאותם מוקדי תחלואה, במיוחד כאשר בישראל קיים ידע על זיהום האוויר באותם אזורים”.

עד שנת 2006 לא נערך מחקר שנועד לבדוק אם יש קשר בין הזיהום לתחלואה, המחקר היה אמור היה להיות ממומן על ידי בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גם בחרו את עורך המחקר, פרופסור גדי רנרט. בשנת 2008, ביצע פרופ רנרט סקר בריאותי ולפיו נמצא קשר בין ריכוז תחמוצות החנקן באוויר לשיעור התחלואה בסרטן ושיעורי הפניות למיון עקב בעיות לב ונשימה. רנרט מצא, שעלייה של 100 מיקרוגרם של תחמוצת חנקן באוויר עלולה להביא לעליה של 7% במספר המאושפזים בקרב כלל האוכלוסייה ולהכפלתה כשמדובר בגברים ונשים מעל גיל 45. 

בעקבות הסקר כתב סגן הרופא המחוזי בחיפה, ד”ר יהונתן דובנוב, ליו”ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה, כי משמעות ממצאי הסקר היא “2,650 מקרי אשפוז נוספים של מחלות נשימתיות בשש שנים עקב החשיפה לתחמוצות הגופרית”. כמו כן קבע ד”ר דובנוב כי “לראשונה אפשר לייחס את התחלואה באזור חיפה לפליטות מבתי הזיקוק”.

בספטמבר 2010, מצאו חוקרים מהטכניון, משרד הבריאות, אוניברסיטת חיפה והמרכז הרפואי רמב”ם קשר סטטיסטי מובהק בין ריכוזי פיזור חלקיקי PM10 לבין תחלואה בסרטן ריאות בקרב גברים במפרץ חיפה. פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טען במכתב משנת 2012 כי יש קשר בין זיהום האוויר בחיפה לבין התחלואה המוגברת באיזור וקרא להכריז עליו כעל איזור מוכה זיהום. במכתב של משרד הבריאות מאפריל 2015, פרופסור גרוטו, טען שוב כי יש תחלואה מוגברת בסרטן בחיפה וכי דבר זה נובע מזיהום אויר, ובמיוחד הדגיש גרוטו את התחלואה בקרב ילדים בשיעור של 50% מעל הממוצע הארצי, במכתב (שהתייחס למחקר של תמר פרץ ואחרים משנת 2013נכתב גם שהחוקרים מצאו שלתושבי נפת חיפה יחס הסיכונים לחלות בסרטן היה גבוה בהשוואה לשאר הארץ, בעבור 16 סוגי סרטן מ-18 הסוגים שנבדקו. ההבדל היה מובהק לאחר תקנון לגיל, מין, דת ומוצא בעבור שישה סוגי סרטן. החוקרים הדגישו שלא ניתן לייחס את ההבדלים שנמצאו לעישון, 

מפני ששיעור העישון בנפת חיפה אינו גבוה יותר לפי סקר של הלמ”ס והוא דומה לממוצע הארצי. לפי משרד הבריאות, במהלך 1998-2007, לאחר תקנון למשתנים סוציו-דמוגרפים, בעבור כלל סוגי הסרטן יחס הסיכונים בנפת חיפה היה גבוה ב-16% בהשוואה לשאר הנפות.

כלומר במהלך עשור זה, מתוך 4,860 מקרי סרטן ניתן להעריך כי כ-780 מקרי סרטן הנם מקרים של תחלואה עודפת בנפת חיפה כתוצאה מחשיפה לזיהום האוויר באזור מכתב זה, בניגוד לפרסומים רבים אחרים בעבר, הוביל לסערה תקשורתית וציבורית.

יותר לאחר התייעצות עם רופאים אחרים נקבע כי הקביעה לגבי עודף התחלואה בילדים היתה מוגזמת וכי אין בהכרח תחלואה מגוברת בקרב ילדים בחיפה בסרטן, אבל יש הסכמה כי יש תחלואה בסרטן מוגברת בסרטן בחיפה. תמר פרץ הבהירה כי המחקר שלהם מצא תחלואה מוגברת בקרב ילדים בסרטן בנפת חיפה(אם כי לפעמים המחלה התפרצה 10 שנים לאחר החשיפה), יש תחלואה מוגברת בסרטן בקרב כלל האוכלוסייה בחיפה, וכי זיהום אוויר בחיפה וזיהום סביבתי בנפת חיפה הם החשודים העיקריים לסיבה זו.

במרץ 2015 החל מחקר אפידמיולוגי על התחלואה באיזור והקשר שלה לזיהום אוויר. המחקר אמור להתפרס על 5 שנים וממצאי ביניים שלו אמורים להתרפסם במרץ 2016.

סיכום ומסקנות

לסיכום, לאחר כל הכנת העבודה למדנו שהזיהום בחיפה הוא גרוע מכפי שהוא נראה וגורם להרבה נזק. אך, ישנן כל כך הרבה דרכים לעזור ולסייע לצמצום הזיהום לא רק בחיפה אלא בכל הארץ.

אם כל אחד מאיתנו יתרום מעט מעצמו והממשלה תבדוק ותתרום מעצמה גם כן נוכל ביחד למנוע ומזער בהרבה את הזיהום שנוצר!

הצעת שאלת חקר חדשה בעקבות המחקר :

מדוע המדינה והעירייה לא עושה כלום בעקבות זיהום האוויר למרות שיש הרבה פתרונות?

ביבליוגרפיה

• ויקיפדיה
• כלכליסט
• מאקו
• אתר איכות הסביבהזיהום אוויר – איכות הסביבה
• חדשות 2
• גוגל
• המשרד להגנת הסביבה
• חדשות חיפה
• מחקר – ילדים בחיפה נולדים עם היקךף ראש קטן יותר
• אקו-ויקי
• חיפה טיימס
• וואלה