ביום בהיר ונחמד שכזה

עמית ושחר נכנסו בשער היפה

הן ראו את המקום

וחשבו לעצמן

“אוי ואבוי מעניין מה יהיה לנו היום“

שחר ועמית כל יום באות

נכנסות לכיתה הזמנית של היום

הן מחכות ומחכות

לתלמידים החמודים

אך במקומם רק באים המורים המתנשאים

אז שחר ועמית, יושבות ובוכות

שחר ועמית מדברות ומדברות

מחכות להן שוב כמו כל יום שני

לברונו ודימה

לראות אם הפעם הם יחליטו להופיע