המעבדה היא ביתו הטבעי של כל מדען.

אך סביבת המעבדה מכילה בתוכה סכנות לא מעטות, בין אם המעבדה היא מעבדת מכשירים או חומרים. הסכנות והפגיעות יכולות להיות בעיות בריאות קלות או סופניות.

בפרקים הבאים נלמד להבין חלק מהסכנות שטמונות בכל מעבדה.

ביסס העבודה של כל המדענים הם חומרים. יש חומרים מסוכנים פחות וחומרים מסוכנים יותר.

בפרקים הבאים נלמד לזהות ולחפש גורמי סיכון בכימיכלים שונים.

חשוב להדגיש בשלב זה, שיש למצוא את רמת הסיכון של הכימיכלים איתם אנחנו עובדים ולדעת איך לנקות ולהשתמש בהם. כמו כן, חשוב לדעת באיזה אמצעי מגן יש להשתמש על מנת להגן על עצמנו בצורה מיטבית.

לדוגמא:

1. את רוב הכלים ניתן לשטוף במים אבל יש חומרים שמגיבים עם מים כגון מתכות נתרן וליתיום. בנוכחות מים הם יוצרים פיצוץ ועלולים לגרום לנזק ראשוני או משני בכלים ובעובד המעבדה.

על מנת לנקות כלים עם חומרים כאלה יש לשים קודם כהל שהופך מתכות אלה ליונים ורק אח”כ ניתן לנקות עם מים.

מכשור מדעי נמצא בכל מעבדה.

המכשור המדעי יכול להיות חלק מניסוי או רק כמדד לתוצאות הניסוי.

בכל מקרה, המכשור המדעי הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המדען בו הוא משתמש כמעט על בסיס יום יומי.

שימוש במכשור מדעי בצורה שגויה יכול להביא גם לאסונות ולא רק שיבוש בתוצאות הניסוי.

האסונות יכולים להיות נזק למכשיר או נזק למשתמש.

נזק למכשיר מסתיים בכסף. אבל נזק למשתמש יכול להסתיים גם במוות.

לפניכם כמה דוגמאות:

תיאור:

מכשיר המשתמש בכח הצנטריפוגלי (הסיבוב) על מנת להפריד בין מוצק לנוזל. המוצק נדבק לתחתית המבחנה כתוצאה מהלחץ הצנטריפוגלי ומופרד על פי צפיפות. המכשיר מכיל תוף פנימי הנע בתנועה סיבובית במהירויות גבוהות.

• חשוב, כמו בכל מכשיר, לקרוא את הוראות השימוש ותנאי השימוש של המכשיר על מנת להכיר אותו ולעבוד נכון.

• אם יש בעיה בציר הסיבוב המבחנות והתוף הפנימי יכולים לעוף החוצה באנרגיה גבוהה מאוד מה שיכול להוביל בפגיעה בבני אדם ובסיבית הצנטריפוגה. אם יש כימיכלים בסביבת הצנטריפוגה פגיעה בהם יכולה להוביל לסכנה נוספת.

• בצנטריפוגה יש מספר זוגי של תושבות למבחנות. חשוב לשים מבחנות בצורה מאוזנת כלומר, אחד מול השני כדי שצלחת הצנטריפוגה תהיה יציבה, מינימום 2 מבחנות.

מנורה המקרינה באורך גל של UV. אורך גל זה הוא בעל אנרגיה גבוהה יחסית.

אנרגיה זאת מנוצלת ליצירת תגובות שונות ובדיקת חשיפה של חומרים שונים לרמת קרינה זאת הדומה לקרינת השמש.

האישון בעין שלנו מצטמצם כאשר אנחנו נמצאים באור על מנת שמינימום אור יכנס לעין ויפגע בה.

בקרינה זאת יש סכנה לעיניים ולכן אסור להסתכל ישירות על המנורה.

בזמן חשיפה לקרינת UV אין כאב פיסי אבל נוצר נזק לטווח ארוך.

לכלי זכוכית יתרונות רבים במעבדה, הם לא מגיבים עם כימיכלים אחרים, לא משנים צורה, לא מתקלקלים בקלות, יחסית קל לנקות אותם ולראות אם הם נקיים ולכן יעילים מאוד בעבודה עם כימיכלים.

אבל יש להם גם חסרונות. הם עלולים להתפוצץ במצבים שונים ולהשבר לרסיסים. הרסיסים פוגעים בגוף ויכולים ליצור נזק משני.

לכן חשוב מאוד לבדוק אם יש סדקים בכלים לפני השימוש בהם. בפרט אם עובדים בתנאי לחץ גבוהים.

כאשר מחברים כלי זכוכית לצינור חשוב שהתנועה תהיה תנועה סיבובית כדי למנוע חיכוך ולמנוע חדירה של כלי הזכוכית ליד.

כשעובדים במערכת ואקום יש להשתמש בכלים עגולים כיוון שחלוקת הלחץ טובה יותר בכלי עגול (בונוס למי שתתן הסבר מדעי נכון)

בנוסף, חשוב מאוד לנקות את הכלים ביסודיות כיוון שיכולים להיות שאריות של ניסוי אחד שיכולים לגרום נזק בזמן שעושים ניסוי אחר עם חומרים אחרים. יכולה להיות תגוה כימית בין שאריות של ניסוי אחד ומגיבים של ניסוי חדש. תדובות אלה יכולות לעיתים לשחרר אנרגיה גבוהה ולגרום לנזק לכלי.

חשוב להדגיש את נושא הניקיון במעבדה כי בלגן ולכלוך עלולים להביא לאסון בפני עצמו.

כפי שהסברנו בפרק הקודם כאשר יש כלים שנשארים מלוכלכים – מזוהמים, שאריות מניסוי אחד יכל להוביל לפגיעה בניסוי אחר. גם פגיעה בניסוי עצמו אבל גם פגיעה בכלים ולפעמים פגיעה בעובד המעבדה.

את רוב הכלים יש לנקות במים אלא אם כן השתמשנו בחומרים שמגיבים עם מים.

מומלץ להשתמש באצטון או אלכוהול כשלב ניקוי אחרון כיוון שהם מוציאים שאריות של חומרים שלא מתמוססים במים ומייבשים את הכלים, בפרט כלים עם חלקים דקים שקשה יותר לייבש אותם באוויר.

יש לדאוג לנקיון מכשירים הנמצאים בשימוש בזמן המעבדה על מנת לצמצם גורמי סיכון. כפי שהוסבר בכלים.

חשוב לדעת באיזה חומרי ניקוי להשתמש על מנת לא ליצור תגובות כימיות תוך כדי ניקיון.

חומצות ובסיסים הם חומרים שמגיבים יחד לעיתים עם שחרור רבה של אנרגיה.

כמו כן, חשוב לדעת איך לנקות חומצות כדי למנוע פגיעה.

לדוגמא, בניקוי של חומצות. חשוב למזוג את החומצה לתוך מיכל מים ולא ההיפך!

אם נמזוג מים לתוך חומצה מרוכזת הם יכולים להגיב יחד וחומצה יכולה להשפריץ לכיוון המוזג ולגרום לכוויות.

מדוע זה קורה: בתגובה בין חומצה למים משתחרר חום. קיבולת החום של מים גבוהה יותר ולכן החום מתפזר במים והם לא ישפריצו במגע עם חומצה.

אם מוזגים מים לחומצה, שלה קיבולת חום נמוכה יותר, החומצה יכולה להתחיל רתיחה ולהשפריץ מחוץ לכלי.

שוב חשוב להדגיש את עניין הניקיון.

אם יש כלים לא נקיים שיש בהם שאריות של חומצה זה יכול לגרום לנזק בניסוי הבא אפילו אם נכניס רק מים לכלי.

גזים ואש

מכל מה שראינו עד כה חשוב מאוד להכיר את החומרים מראש. לדעת באיזה אמצעי הגנה יש להשתמש. יש אמצעי הגנה קבועים וכלליים לכל מעבדה ויש אמצעי הגנה שספציפיים לחומרים מסויימים איתם אנחנו עובדים.

חשוב מאוד להכיר את הסמלים השונים הנמצאים על בקבוקים של חומרים ו/או על דלתות ובמקומות שונים כדי לדעת ממה יש להיזהר.

חשוב מאוד לשמור על משטח עבודה נקי!

חשוב לשמור על כלים נקיים!

כולל כלי זכוכית וכלי מעבדה שונים