עורכים:

שאי אוקרופ

חוברת זו גובשה במאמץ משותף של כל צוות הקורסים המתודולוגים של הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל בשומרון, תודתנו נתונה לכל העוזרים במלאכה ובמיוחד לרכזת הקורס דר’ ורד נאמן-חביב וסגניתה הגברת שלי סורקראוט.

גילוי נאות:

– חלק מהרעיונות בחוברת זו מתבססים על תרגילים מחוברות קודמות שחוברו על ידי גברת שלי סורקראוט ואבינח בר-לוי.

– חלק מהסרטונים בחוברת נלקחו מאתר היוטיוב של פרופסור תפארת סיגל, מרצה וחוקרת בכירה בפקולטה לכלכה ומנהל עסקים במרכז האקדמי רופין.

הערה חשובה:

הבחנים והתרגילים המופיעים בחוברת הינם לשם תרגול בלבד והציון בהם לא יחושב או ייכלל במבחן או בציון הסופי שלכם בקורס, ולכן אנו ממליצים לחזור ולבצע אותם מספר פעמים על פי הצורך.

סרטון: הכרות ראשונה עם התוכנה

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

סיווג משתנים (חזרה על החומר)

בכדי לבחון את השערת המחקר שלנו אלינו קודם לקבוע מה הוא המבחן הסטטיסטי המתאים והיכן למקם את המשתנים שלנו בתוך המבחן הסטטיסטי.

לשם כך עלינו ראשית לסווג את המשתנים שלנו נכון.

סיווג המשתנים שלנו כולל:

1. קביעת כייוון המשתנה: בלתי תלוי/תלוי.
2. קביעת סולם המשתנה:

כמותי

• מנה

• רווח

• קווזי רווח/סדר משופר

     איכותי

   סדר .   

   . שמי

   3. קביעת אופי המשתנה: כמותי רציף/ כמותי בדיד

הסרטון הבא מציג רענון וחזרה כללית (הסרטון מהווה רק רענון וחזרה כללית, ללמידה עמוקה יותר יש לחזור על החומר הנלמד בקורס סטטיסיקה א’ ובקורס שיטות מחקר)

בסרטון נלמד על אופן הסיווג על פי שלושת הקריטריונים הללו.

סרטון: סיווג משתנים (חזרה וריענון)

תרגיל

לפנייך שאלון עמדות הורים כלפי שעורי בית:

פתח/י קובץ דתה הזן והגדר/י את המשתנים המופיעים כאן כפי שנלמד בשיעור ובסרטון

1. הגדירו את המשתנים הבאים בגיליון תחת לשונית ה- Variable View

שאלון עמדות הורים שלום רב,

מרכז מהות במכללת לוינסקי לחינוך עורך סקר בקרב הורים לילדים בבית הספר על עמדות בנוגע לשיעורי בית וחוגים. נודה לכם על מילוי השאלון. השאלון הוא אנונימי ומשמש לצרכי מחקר בלבד.

תודה על שיתוף הפעולה ד”ר ענת כורם ופרופ’ איציק גילת

מין:

א. זכר

ב. נקבה

גיל:____

מספר שנות לימוד:_____

דתיות:

א. חרדי

ב. דתי

ג. מסורתי

ד. חילוני

כמה ילדים יש במשפחתך (עד גיל 18)____

במידה ואתם מתקשים בחלק של הזנת השאלון לתוכנת ה SPSS ניתן לצפות בסרטון ההסבר המוצג כאן:

סרטון הסבר: כיצד ממירים קובץ אקסל לקובץ נתונים בתוכנת ה -SPSS

בסרטון זה נלמד כיצד להמיר קובץ אקסל לקובץ דתה בתוכנת ה-SPSS באופן החוסך הקלדה ידנית של נתוני המחקר בקובץ הנתונים.

סרטון הסבר: כיצד למספר משתתפים בקובץ נתונים בתוכנת ה -SPSS

בסרטון זה תלמדו כיצד להקצות מספר זיהוי ייחודי לכל משתתף באמצעות פקודת Casesnum היוצרת עמודת משתנה חדש בקובץ הנתונים. במהלך המחקר שלכם תגלו כי פעולה זו הינה שימושית מאוד.

סרטון: פקודת RECODE

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

תרגיל

השאלות הבאות מתייחסות לקובץ הנתונים שבניתם עבור תרגיל 1 : קובץ Homework

1. צרו משתנה חדש למשתנה “דתיות” (religiosity) על ידי צמצום הקטגוריות לשלוש קטגוריות בלבד. לשם כך צמצמו את הקטגוריות 2 (דתי) ו-3 (מסורתי) לקטגוריה אחת. יש לקרא למשתנה החדש religiosity.cat.

2. זהו את השאלה ההפוכה והפכו את סולם התשובות.

3. לגבי שאלות Q1 עד Q6 , צמצמו את סולם התשובות לסולם בעל 5 רמות על ידי מיזוג של תשובה ” 2 ” עם ” 3 ” לכדי קטגוריה אחת’ שימו לב עליכם לבצע זאת עבור כל השאלות (יש אפשרות לקבץ את כל 5 השאלות בפקודה אחת).

במידה ואתם מתקשים בחלק של זיהוי והיפוך קידוד לשאלות הפוכות בתוכנת ה SPSS ניתן לצפות בסרטון ההסבר המוצג כאן:

בעמוד הבא מוצג לכם בוחן מסכם קצר

על החומרים שלמדנו עד כה.

עקבו אחר ההוראות וענו על השאלות

לאחר שביצעתם את התרגיל בעמוד הקודם,

ענו על השאלות בבוחן המוצג כאן למטה.

(בסיום ולחיצה על שליחה, תקבלו מיד משוב וציון)

סרטון: פקודת COMPUTE

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

השאלות הבאות מתייחסות לקובץ הנתונים שבניתם עבור תרגיל 1 : קובץ Homework

1. צרו משתנה חדש המשקף את שנת הלידה של כל משתתף. יש לקרא למשתנה החדש Birth.y.

2. צרו משתנה חדש לכל משתתף המשקף את ממוצע ההיגדים “עמדות כלפי שעורי בית” (הגדים 1 – 6)

שימו לב:

יש לכלול את השאלות שהפכתם בתרגיל הקודם.

3. צרו משתנה חדש לכל משתתף המשקף את גיל המשתתפים בחודשים, בחרו בעצמכם את שם המשתנה (לא לשכוח להוסיף לו תיאור בתווית ה- LABEL).

תרגיל

1. מה היה סדר הפקודות הנכון בכדי ליצור את המשתנה Birth.y?

2.מה ממוצע ההגדים של משתף מספר 4

3. באיזו פקודה יש להשתמש בכדי ליצור את המשתנה גיל בחודשים?

4.מתוך קובץ הנתונים לאיזה מהמשתתפים יש את ערך של ממוצע ההיגדים הנמוך ביותר? מהו?

5. מתוך קובץ הנתונים, למשתתף ששנת לידתו 1969 ממוצע ההיגדים הוא…?

לתשובות יש לגלול מטה

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1. מה היה סדר הפקודות הנכון בכדי ליצור את המשתנה Birth.y?

Transform -> Compute Variable

2.מה ממוצע ההגדים של משתף מספר 4?

3.50

3. באיזו פקודה יש להשתמש בכדי ליצור את המשתנה גיל בחודשים?

Compute

4.מתוך קובץ הנתונים לאיזה מהמשתתפים יש את ערך של ממוצע ההיגדים הנמוך ביותר? מהו?

משתתף 6, הערך הוא 1.83

5. מתוך קובץ הנתונים, למשתתף ששנת לידתו 1969 ממוצע ההיגדים הוא…?

5

לאחר שביצעתם את התרגיל בעמוד הקודם, היכנסו לבוחן הדיגיטלי  המוצג כאן וענו על השאלות.

משפחת פקודות Analyze מתאפיינת בכך כי כל פעולה שנבצע תחת לשונית זו תתקבל בפלט נפרד – Out put – ולא כמו במקרים הקודמים (בהם הפעולות קיבלו ביטוי בקובץ הנתונים).

לפני שנלמד את הפקודות שמשתייכות למשפחת פקודות זו נלמד על 2 קבצים נוספים המאפיינים את תוכנת ה – SPSS:

עד כה הכרנו את קובץ הדתה (קובץ הנתונים), אולם תוכנת ה- SPSS מפיקה 2 סוגי קבצים נוספים, חשובים:

– קובץ פקודות Syntax

– פלט Out put

בסרטון הבא נלמד על קבצים אלו ומה תפקידם.

סרטון: סוגי קבצים בתוכנת ה-SPSS

סרטון: פקודת frequencies

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

לשם תרגול פקודת frequencies צפו בסרטון המופיע כאן, , וענו על השאלות שיופיעו במהלכו:

תרגיל

תרגיל 2 בנושא Frequencies:

הורידו את קובץ הנתונים “Scores” מהקישור המצורף וענו על השאלות:

Scores קובץ נתונים

1.הפיקו התפלגות שכיחויות למשתנה מגדר והשלימו את המשפט:

א.  אחוז הגברים___  ואחוז הנשים____ בהתפלגות.

2.הפיקו התפלגות שכיחויות למשתנה “bagrut” כמו גם מדדי רבעון, ממוצע, וחציון. השיבו:

א. מה הוא ממוצע הציונים בבגרות______.

ב. מה הוא הציון של 25% מהציונים נמוכים ממנו______

ג. מה הוא הציון של 25% מהציונים גבוהים ממנו______

ד. מה החציון של ציוני הבגרות____

ה. מה מספר הנבדקים שחסר להם נתונים על ציון הבגרות שלהם_____

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.הפיקו התפלגות שכיחויות למשתנה מגדר והשלימו את המשפט:

א.  אחוז הגברים__48.3%_  ואחוז הנשים__51.7%__ בהתפלגות.

2.הפיקו התפלגות שכיחויות למשתנה “bagrut” כמו גם מדדי רבעון, ממוצע, וחציון. השיבו:

א. מה הוא ממוצע הציונים בבגרות___8.43__.

ב. מה הוא הציון של 25% מהציונים נמוכים ממנו_7.83___

ג. מה הוא הציון של 25% מהציונים גבוהים ממנו___8.98___

ד. מה החציון של ציוני הבגרות__8.40__

ה. מה מספר הנבדקים שחסר להם נתונים על ציון הבגרות שלהם__8___

לחצו על הקישור המצורף (כאן למטה) ובצעו בוחן קצר

בנושא: סטטיסטיקה תיאורית- frequencies

עקבו אחר ההוראות וענו על השאלות

שימו לב:

 השאלות בבוחן מתייחסות לקובץ הנתונים Homework אשר בניתם בשיעורים הקודמים.

בכדי לענות על השאלות יש לפתוח את הקובץ במקביל לבוחן ולבצע את התרגילים ורק לאחר מכן לענות על השאלות.

סרטון: מדד מהימנות אלפא קרונבך

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

תרגיל: מדד מהימנות אלפא קרונבך

צפו בסרטון וענו על השאלות המופיעות במהלכו

דיווח כמקובל:

המדד עמדות כלפי שיעורי בית מידת ההסכמה עם מתן שיעורי בית לתלמידים, נבדק באמצעות 6 פריטים. דוגמא לשאלות  שנשאלו: “שיעורי בית תורמים מאד לאיכות הלמידה ולהישגים של התלמידים”, “חשוב שהורים יקראו ספרים יחד עם ילדים (בכיתות נמוכות ביסודי)” וכד’.

סולם התשובות בכל הפריטים נע בין 1 (כלל לא נכון) לבין 5 (נכון מאוד). בבדיקת מהימנות כעקביות פנימית, התקבל α של קרונבאך  0.85 על 6 פריטים. על סמך תוצאות הבדיקה נבנה מדד עמדות כלפי שיעורי בית על ידי חישוב ממוצע של כל 6 הפריטים לכל משיב.  למדד סולם ליקרט בן 5 דרגות.

תרגיל

השאלות הבאות מתייחסות לקובץ הנתונים “Scores” (בעמוד 28 בחוברת):

בדקו מהימנות לשלושת השאלות sr3, sr2, sr1.

א. ערך האלפא שהתקבל הוא____

ב. מה הפעולה הראשונה שיש לבצע בכדי לשפר את ערך האלפא קרונבך?

_____________________________.

ג. איזהו ההיגד בעל ערך המתאם הנמוך ביותר?______

ד. מה הוא ההסבר האפשרי לקבלת מתאם שלילי להיגד sr2?

_____________________________

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

בדקו מהימנות לשלושת השאלות sr3, sr2, sr1.

א. ערך האלפא שהתקבל הוא__64.-__

ב. מה הפעולה הראשונה שיש לבצע בכדי לשפר את ערך האלפא קרונבך?

_______יש לבצע היפוך קידוד להיגד sr2__.

ג. איזהו ההיגד בעל ערך המתאם הנמוך ביותר?___sr1___

ד. מה הוא ההסבר האפשרי לקבלת מתאם שלילי להיגד sr2?

________ההיגד זוהה כשאלה הפוכה___________

בוחן לסיכום נושא מהימנות אלפא קרונבך

1.הורידו את קובץ הנתונים (בקישור הבא), באמצעותו תענו על הבוחן: 

קישור להורדת קובץ הנתונים

2.ענו על הבוחן המצורף כאן למטה (שימו לב לשם המענה על הבוחן יש לבצע פקודות בקובץ ועל סמך פקודות אלו יש לענות על השאלות בבוחן).

3. הבוחן מתייחס לשאלון שליטה על רגשות אשר ההיגדים שלו בקובץ הנתונים מסומנים באנגלית PC1 עד PC18.

בהצלחה!

סרטון: פקודת Exploratory factor analysis

סרטון: פקודת Exploratory factor analysis

מתאם בין משתנים:

מדדי קשר בוחנים את עוצמתו, כיוונו ומובהקותו של קשר בין שני משתנים. ההבדל העיקרי בין קורלציית פירסון לקורלציית ספירמן היא בסולם המדידה של המשתנים. פירסון מתאים למשתנים הנמדדים בסולם קווזי-רווח ומעלה ומדד ספירמן מתאים למשתנים הנמדדים בסולם סדר.

מקדם המתאם הינו מספר המתאר את עוצמת הקשר בין המשתנים ואת כיוון הקשר. הערכים של מקדם המתאם נעים בין ( 1) ל- ( 1-)

סימן המתאם מעיד על כיוונו:

 r>0  = מתאם חיובי (ככל ש X גדל כך גם Y גדל או ככל ש X קטן Y קטן)

 r<0  = מתאם שלילי (ככל ש X גדל כך Y קטן או ככל ש X קטן Y גדל).

  r=0 = אין קשר בין המשתנים.

עוצמת המבחן נמדדת על פי ערכו של המתאם בערך מוחלט (ללא הסימנים). זאת אומרת, ללא קשר לכיוון הקשר , ככל ש ( r) גדול יותר, כך הקשר בין המשתנים חזק יותר.

 r=0 אין קשר לינארי

 r=±1 קיים קשר מלא/ מושלם בין המשתנים.

0-0.25 –  קשר חלש

0.25-0.5 –  קשר בינוני

0.5-1 – קשר חזק

סרטון: סרטון חזרה כללי קצר בנושא מתאם בין משתנים

לפני שלמד על הפקודה ואופן קריאת הפלט, ניתן לצפות בסרטון זה (לא חובה) המיועד לספק רקע מקדים, חזרה והבנה כללית של מבחן מתאם. להבנה מעמיקה יותר מומלץ לחזור על החומר הנלמד בנושא זה בקורס סטטיסטיקה.

סרטון: פקודת BIVARIATE CORRELATE

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

דיווח כמקובל:

על מנת לבחון את ההשערה לפיה קיים קשר בין ממוצע ציוני הבגרות לבין הציון בפסיכומטרי בקרב סטודנטים חישבנו את מקדם המתאם של פירסון. בהתאם להשערה נמצא קשר מובהק בעל עוצמה חזקה ובכיוון חיובי בין המשתנים

 (r= 0.74, p<0.01). כך ככל שממוצע הבגרות גבוה יותר, כך בהתאמה הציון במבחן הפסיכומטרי עולה.

תרגיל

1.מה הוא ערכו של המתאם בין ממוצע שאלות שביעות הרצון (sr.mean)לבין ניקוד במבחן פסיכומטרי?

2.בין אלו מהמשתנים המוצגים קיים המתאם הגבוה ביותר ומה הוא?

3.מה היא רמת המובהקות של המתאם בין ממוצע ציוני בגרות למגדר?

4.השלימו את החסר:

בכדי לבחון האם קיים קשר בין ממוצע ציני הבגרות לבין ניקוד במבחן הפסיכומטרי, חושב מתאם_____ שהעלה כי_____ (קיים/לא קיים) קשר _____(חיובי/שלילי)______(מובהק/לא מובהק) בין המשתנים(r=__, p___)

מכאן ש________.

5.ציינו מה רמת הקשר, ומה רמת המובהקות בין המשתנים גיל ו – sr.mean?

6.מה הם המשתנים שרמת המתאם בניהם היא הנמוכה ביותר? ציינו את רמת המתאם ורמת המובהקות.

7. בכדי לבצע מבחן קשר, בין משתנים מסולם סדר, יש לבחור במבחן….?

תשובות

1.מה הוא ערכו של המתאם בין ממוצע שאלות שביעות הרצון (sr.mean)לבין ניקוד במבחן פסיכומטרי? 0.535

2.בין אלו מהמשתנים המוצגים קיים המתאם הגבוה ביותר ומה הוא?

המתאם הגבוה יותר נמצא בין המשתנים ניקוד במבחן פסיכומטרי וממוצע ציוני בגרות 0.739

3.מה היא רמת המובהקות של המתאם בין ממוצע ציוני בגרות למגדר?

0.022=p

4.

השלימו את החסר:

בכדי לבחון האם קיים קשר בין ממוצע ציוני הבגרות לבין ניקוד במבחן הפסיכומטרי, חושב מתאם__פירסון___ שהעלה כי__קיים___ (קיים/לא קיים) קשר __חיובי___(חיובי/שלילי)___מובהק___(מובהק/לא מובהק) בין המשתנים

(r=_0.739_, p<0.01_)

מכאן שככל שציוונו של התלמיד בבגרות גבוה, כך עולה הניקוד שלו במבחן הפסיכומטרי.

5.ציינו מה רמת הקשר ומה רמת המובהקות בין המשתנים גיל ו – sr.mean?

לא ניתן לדווח על קשר בין המשתנים מאחר ורמת המובהקות גבוה מ 0.05

6.מה הם המשתנים שרמת המתאם בניהם היא הנמוכה ביותר? ציינו את רמת המתאם ורמת המובהקות.

המשתנים שרמת המתאם בניהם היא הנמוכה ביותר הם ממוצע ציוני הבגרות ומגדר (Gender) 

r=0.317; p<0.05

7. בכדי לבצע מבחן קשר, בין משתנים מסולם סדר, יש לבחור במבחן….?

ספירמן.

בוחן מסכם בנושא קשר בין משתנים

פירסון/ספירמן

(כתב וערך דוקטור חגי זילברברג)

 ענו על הבוחן המצורף כאן למטה (בסיום הבוחן תקבלו מיד ציון):

בהצלחה!

לאחר שמצאנו מתאם ליניארי בין שני משתנים, נרצה להמשיך ולבנות קו ניבוי שיאפשר לנו לנבא משתנה אחד על סמך המשתנה השני. הקו הטוב ביותר משלל הקווים האפשריים הינו הקו המבטיח כי סכום הטעויות הריבועיות הוא הקטן ביותר – נקרא גם “עיקרון הריבועים הפחותים”.

לפניכם סרטון קצר המהווה חזרה כללית על קו רגרסייה (לא חובה):

סרטון: פקודת Regression

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

דיווח כמקובל:

כדי לבדוק את תרומתה של רמת האופטימיות על שביעות רצון מהחיים, נערכה רגרסיה פשוטה חד משתנית. מודל הרגרסיה נמצא מובהק(f=135.24, df=1,432, p<0.001). מן הממצאים עולה כי אחוזי השונות של רמת שביעות הרצון של המשתתף, המוסברים על ידי השונות של רמת האופטימיות שלו הם: (R^{2 = 23% , p<0.01).} מכאן כי, ככל שרמת האופטימיות עולה כך בהתאמה עולה רמת שביעות הרצון מהחיים.

תרגיל

1.על פי המוצג בפלט  מהו אחוז השונות המוסברת למדד שביעות רצון מהחיים מתוך מדד האופטימיות?

2.על פי הפלט כל עלייה ביחידה אחת במדד האופטימיות יעלה את ממוצע שביעות הרצון מהחיים ב…..?

3.על פי הפלט לאדם שלו רמת אופטימיות של 17 נקודות ננבא ערך של ____ במדד שביעות הרצון מהחיים.

4. על פי גרף הנקודות המוצג מה ניתן לומר על הקשר בין מספר הילדים ורמת ההכנסה?

5.על פי המוצג בפלט מה הוא מקדם הרגרסיה המתוקנן של המשתנה הבלתי תלוי?

6.על פי הפלט מה הוא המשתנה התלוי ומהו המשתנה הבלתי תלוי?

7.על פי הפלט האם מודל הרגרסיה מובהק?

8.מה היא רמת המובהקות של המודל?

9.כיצד נדווח על רמת המובהקות של קו הרגרסיה?

10.כתוב את נוסחת קו הרגרסיה על פי הפלט המוצג.

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.על פי המוצג בפלט  מהו אחוז השונות המוסברת למדד שביעות רצון מהחיים מתוך מדד האופטימיות? 0.23

2.על פי הפלט כל עלייה ביחידה אחת במדד האופטימיות יעלה את ממוצע שביעות הרצון מהחיים ב…..? 0.74

3.על פי הפלט לאדם שלו רמת אופטימיות של 17 נקודות ננבא ערך של ___18.68_ במדד שביעות הרצון מהחיים.

4. על פי גרף הנקודות המוצג מה ניתן לומר על הקשר בין מספר הילדים ורמת ההכנסה? ככל שרמת ההכנסה עולה כך עולה בהתאמה מספר הילדים במשפחה

5.על פי המוצג בפלט מה הוא מקדם הרגרסיה המתוקנן של המשתנה הבלתי תלוי?

0.483

6.על פי הפלט מה הוא המשתנה התלוי ומהו המשתנה הבלתי תלוי?

תלוי = שביעות רצון מהחיים

בלתי תלוי = רמת אופטימיות

7.על פי הפלט האם מודל הרגרסיה מובהק? כן

8.מה היא רמת המובהקות של המודל? 0.01>p 

9.כיצד נדווח על רמת המובהקות של קו הרגרסיה?

(f(1,433)=131.83; p<0.01)

10.כתוב את נוסחת קו הרגרסיה על פי הפלט המוצג.

–

y=6.10+0.74x

טבלת צילווח וחי בריבוע לאי תלות-CROSSTABS

מטרת המבחן לבדוק האם קיימת תלות סטטיסטית בין 2 משתנים אשר נמדדו בסולם שמי (או סולם גבוה יותר אך בעל “מעט” ערכים).  במילים אחרות, האם קיים קשר סטטיסטי בין שני משתנים.

הפקודה מציגה שכיחות משותפת של שתי משתנים קטגוריאליים גם במספרים וגם באחוזים, ובודקת האם שכיחות זו תואמת לשכיחות הצפויה במידה ואין תלות (קשר) בין המשתנים. הפער בין השכיחות הצפויה (expected) במידה שאין תלות/קשר בין המשתנים לבין השכיחות בפועל (הניצפית-Observed), מקבלת ביטוי בערך החי (χ²), כך ככל שערך החי גדול יותר כך גדול הפער בין השכיחות הצפויה (ללא תלות בין המשתנים) לשכיחות הנצפית, המגביר את הסבירות לתלות/קשר בין המשתנים.

בניגוד לערכי הקשר פירסון וספירמן, מדד חי אינו מספק אינפורמציה לגבי עוצמתו ו/או כיוונו של הקשר, כך מובהקות ערך החי מציינת רק האם קיים או לא קיים קשר/תלות בין המשתנים.

ניתן להפיק מדד נוסף (בנוסף לערך החי בריבוע) המספק מידע לגבי עוצמת הקשר, מדד זה נקרא מדד קרמר, (הנוסחא שלו מתבססת על ערך החי). מדד זה בדומה למדדי פירסון וספירמן מספק מידע לגבי עוצמת הקשר בין 0 (אין קשר) ל- 1 (קשר מושלם).

סרטון: פקודת crosstabs

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

דיווח כמקובל:

תוצאה מובהקת:

על מנת לבדוק האם קיים קשר בין מגדר הנבדק ותחום עיסוקו חושב מדד חי  בריבוע ונמצא קשר מובהק (χ^{2  =}16.79, df=4, p<0.01) בעוצמה חזקה (Vc=0.66).

במקרה של תוצאה לא מובהקת:

על מנת לבדוק האם קיים קשר בין מגדר הנבדק ותחום עיסוקו חושב מדד חי  בריבוע ולא נמצא קשר מובהק (χ^{2  =}16.79, df=4, p>0.05).

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

שאלות

1.מטרת העיבוד שמוצג בפלט היא:

א. לחשב את העוצמה וכיוון הקשר בין מגדר לבין תחום עיסוק.

ב. לחשב מובהקות ועוצמת הקשר בין מגדר לבין תחום עיסוק.

ג. לחשב הבדלים בין גברים לנשים בתחום עיסוק.

ד. לחשב ממוצע וסטיית תקן של תחום עיסוק בקרב גברים ובקרב נשים.

2. על פי הפלט  מה משמעות המספר 33.3?

3. מה נכון להסיק מהפלט?

4. מהו אחוז התאים הפגומים בפלט?

5. מה היא עוצמת הקשר בין המשתנים?

6. מתוך כלל הגברים כמה אחוז עובדים בתחום הכלכלה?

7. מתוך כלל המדגם מה אחוז הנשים העובדות בהייטק?

8. מתוך כלל המדגם כמה עובדים בהייטק?

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.מטרת העיבוד שמוצג בפלט היא:

א. לחשב את העוצמה וכיוון הקשר בין מגדר לבין תחום עיסוק.

ב. לחשב מובהקות ועוצמת הקשר בין מגדר לבין תחום עיסוק. זו התשובה הנכונה.

ג. לחשב הבדלים בין גברים לנשים בתחום עיסוק.

ד. לחשב ממוצע וסטיית תקן של תחום עיסוק בקרב גברים ובקרב נשים.

2. על פי הפלט  מה משמעות המספר 33.3?

מתוך כלל העובדים בהייטק 33.3% הן נשים.

3. מה נכון להסיק מהפלט?

לא ניתן להגיד שום דבר על הקשר מכיוון שאחוז התאים הפגומים גבוה מדי.

4. מהו אחוז התאים הפגומים בפלט?

80%

5. מה היא עוצמת הקשר בין המשתנים?

0.55 = חזקה

6. מתוך כלל הגברים כמה אחוז עובדים בתחום הכלכלה?

22.2%

7. מתוך כלל המדגם מה אחוז הנשים העובדות בהייטק?

10.3%

8. מתוך כלל המדגם כמה עובדים בהייטק?

30.8%

בדיקת הבדלים בין שתי קבוצות: מבחן t למדגמים בלתי תלויים

עד כה בדקנו מבחנים קשר בין שתי משתנים, במבחן זה נרצה לבדוק הבדלים בין שתי רמות הנמצאות בתוך המשתנה הבלתי תלויי, בממוצעים של המשתנה התלוי. הנחת המוצא היא כי אנו משווים בין שתי רמות של אוכלוסיות שונות שאינן תלויות אחת בשנייה – כלומר בעלות ממוצע שונה, סטיית תקן שונה ומספר משתתפים שעלול להיות שונה גם הוא.

הערה חשובה:

-במבחן זה המשתנה הבלתי תלוי הוא משתנה קטגוריאלי אם שתי קבוצות/רמות בלבד.

-המשתנה התלוי הוא משתנה כמותי.

סרטון: פקודתIndependent-Samples t test

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

שאלות

1.מה יכולה להיות השערת המחקר החד כיוונית?

2.על אילו תוצאות נדווח למתן תשובה לשאלת מחקר?

3.מה נכון לגבי הממצאים שעולים מהפלט?

4.על פי הפלט, האם עיקרון שוויון השוניות מתקיים?

5.מה מספר המשתתפים במדגם?

6.מה הן דרגות החופש עליהן נדווח במבחן זה?

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.מה יכולה להיות השערת המחקר החד כיוונית?

גברים משתכרים משכורת התחלתית גבוה יותר מנשים.

2.על אילו תוצאות נדווח למתן תשובה לשאלת מחקר?

המשכורת ההתחלתית של גברים (M=20269.34, Sd=9172.72) גבוה מהמשכורת ההתחלתית של נשים (M=13097.05, Sd=2941.50) באופן מובהק (t_(320.79)=11.94, p<0.01).

3.מה נכון לגבי הממצאים שעולים מהפלט?

גברים מקבלים משכורת התחלתית גבוה יותר בהשוואה למשכורת התחלתית של נשים.

4.על פי הפלט, האם עיקרון שוויון השוניות מתקיים?

עקרון שיוון השוניות על פי הפלט אינו מתקיים.

5.מה מספר המשתתפים במדגם?

474

6.מה הן דרגות החופש עליהן נדווח במבחן זה?

320.79

בדיקת הבדלים בין שתי קבוצות תלויות: מבחן t למדגמים תלויים

מבחן זה משווה בין ממוצעים של שתי רמות תלויות של המשתנה הבלתי תלוי, ובוחן האם קיים הבדל בניהם. תלות זו מתקיימת כאשר ישנו קשר בין המשתנים משני הרמות לדוגמה הבדלים בין אחים לאחיות או במקרים בהם הנבדק בקבוצה אחת הוא נבדק לפני התערבות והנבדק בקבוצה השנייה הוא אותו נבדק שנמדד לאחר התערבות. גם כאן המשתנה הבלתי תלוי הימו משתנה קטגוריאלי בעל שתי רמות בלבד והמשתנה התלוי הוא משתנה כמותי.

בניגוד למבחן טי לבלתי תלויים מספר המשתתפים ברמה אחת חייב להיות שווה למספר המשתתפים ברמה השנייה.

סרטון: פקודת-PAIRED-SAMPLES T TEST

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

שאלות

1.בהתבסס על הפלט, מה נכון?

א. הקשר בין שכר התחלתי ושכר כיום שלילי וחזק.

ב. מספר המשתתפים במדגם הוא 430.

ג. ההבדל בין השכר ההתחלתי לשכר כיום מובהק ברמת מובהקות של

p<0.001.

ד. השכר ההתחלתי גבוה יותר באופן מובהק מהשכר כיום.

2.בהתבסס על הפלט, מהו הדיווח המספרי במתן תשובה לשאלת המחקר?

3.איזה מבין הבאות יכולה להיות השערת המחקר הדו צדדית  שהניעה את החוקר לבצע את העיבוד שמוצג בפלט?

4.מהו מספר המשתתפים במדגם?

5.מה הן דרגות החופש שיש לדווח?

6.מה עוצמת וכיוון הקשר בין המשתנים

7. האם הקשר בין המשתנים מובהק ומה היא רמת המובהקות שלו?

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.בהתבסס על הפלט, מה נכון?

א. הקשר בין שכר התחלתי ושכר כיום שלילי וחזק.

ב. מספר המשתתפים במדגם הוא 430.

ג. ההבדל בין השכר ההתחלתי לשכר כיום מובהק ברמת מובהקות של

p<0.001. זו התשובה הנכונה

ד. השכר ההתחלתי גבוה יותר באופן מובהק מהשכר כיום.

2.בהתבסס על הפלט, מהו הדיווח המספרי במתן תשובה לשאלת המחקר?

t₍₂₁₄₎ = 33.51, p<0.001

3.איזה מבין הבאות יכולה להיות השערת המחקר הדו צדדית שהניעה את החוקר לבצע את העיבוד שמוצג בפלט?

ימצא הבדל מובהק בין השכר ההתחלתי לשכר כיום של משתתפי המדגם.

4.מהו מספר המשתתפים במדגם?

215

5.מה הן דרגות החופש שיש לדווח?

214

6.מה עוצמת וכיוון הקשר בין המשתנים

קשר חיובי וחזק.

7. האם הקשר בין המשתנים מובהק ומה היא רמת המובהקות שלו?

הקשר בין המשתנים מובהק ברמת מובהקות של p<0.001

סרטון: פקודת-one-way anova

צפו בסרטון ולאחר מכן בצעו את התרגיל על פי ההוראות:

דיווח כמקובל:

בכדי לבחון את ההשערה בדבר הבדלים מובהקים בשכרם של עובדים בעלי תפקידים שונים בבנק, ערכנו  ניתוח שונות חד כיווני (One way ANOVA). בניתוח נמצא כי כמשוער קיימים הבדלים מובהקים בשכר, על פי סוג התפקיד

(F= 434.48; df= 2,  471; p< 0.01). בניתוח המשך מסוג שפה, נמצא כי ממוצע השכר בקרב מנהלים (M= 63,977.80, sd= 18,244.77) ) גבוה באופן מובהק  מזה של הטכנאים (M= 30,938.89, sd= 2,114.616) (p<0.01), וגם מזו של  הפקידים (M= 27,838.54, sd= 7,567.99 ) (p<0.01). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השכר של הטכנאים ושל הפקידים.

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

שאלות

1. מה המשתנה התלוי ומה המשתנה הבלתי תלוי?

2. על פי הפלט נסחו שתי השערות מחקר אפשריות: פעם השערת מחקר חד-כיוונית, ופעם השערת מחקר דו-כיוונית.

3. מה נכון לגבי ממצאי המחקר?

4. מה היא הקבוצה בעלת הממוצע הגבוה ביותר?

5. האם ניתן לומר על פי הממצאים בפלט כי סטודנטים בשנה הראשונה לתואר ישנים בממוצע יותר שעות מסטודנטים בשנה השנייה לתואר?

6. מהי רמת המובהקות של המבחן?

7. מה היא סטיית התקן הכללית של המבחן?

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1. מה המשתנה התלוי ומה המשתנה הבלתי תלוי?

משתנה תלוי= שעות השינה שהסטודנט ישן בלילה.

משתנה בלתי תלוי= שנת הלימודים בתואר של הסטודנט.

2. על פי הפלט נסחו שתי השערות מחקר אפשריות: פעם השערת מחקר חד-כיוונית, ופעם השערת מחקר דו-כיוונית.

השערת מחקר חד כיוונית:

סטודנטים בשנה השנייה לתואר ישנים יותר שעות שינה מסטודנטים בשנה שניה וסטודנטים בשנה אחרונה לתואר.

השערת מחקר דו-כיוונית:

קיים הבדל מובהק בכמות שעות השינה בין סטודנטים הנמצאים בשלב שונה של לימודי התואר.

3. מה נכון לגבי ממצאי המחקר?

סטודנטים בשנה האחרונה לתואר, ישנים בממוצע פחות שעות מסטודנטים בשנה הראשונה והשנייה לתואר.

4. מה היא הקבוצה בעלת הממוצע הגבוה ביותר?

סטודנטים הנמצאים בשנה השנייה לתואר (mean=6.29).

5. האם ניתן לומר על פי הממצאים בפלט כי סטודנטים בשנה הראשונה לתואר ישנים בממוצע יותר שעות מסטודנטים בשנה השנייה לתואר?

לא (p>0.05).

6. מהי רמת המובהקות של המבחן?

p<0.001

7. מה היא סטיית התקן הכללית של המבחן?

sd Total=2.43

בוחן חזרה על פקודת

One Way Anova

שונות דו כיוונית Two-Way ANOVA

ניתוח שונות דו-כיוונית מהווה הרחבה לניתוח שונות חד כיווני.

כל המבחנים שלמדנו עד כה עסקו בניתוח של משתנה בלתי תלוי קטגוריאלי/שמי אחד והשפעתו על משתנה תלוי כמותי רציף.

בניתוח שונות דו כיווני יש לנו שלושה משתנים: שני משתנים בלתי תלויים (קטגוריאלים/שמים) ומשתנה תלוי (כמותי רציף). לכן בניתוח שונות דו-כיוונית אנו מנסחים שלוש השערות:

1) אפקט עיקרי לבל”ת הראשון על המשתנה התלוי: השפעה של X1 על Y

2)אפקט עיקרי לבל”ת השני על המשתנה התלוי: השפעה של X2 על Y

3) אפקט האינטראקציה: ההשפעה המשותפת של X1 ו X2 על Y

בסרטון נסביר באופן תיאורטי אינטואיטיבי את מבחן השונות הדו-כיווני, נלמד לנתח ולהבין את הנתונים בשלוש פורמטים (טבלה, עמודות, גרף). ולאחר מכן נלמד כיצד לבצע מבחן שונות דו כיוונית בתוכנת ה-SPSS כמו גם כיצד לקרא ולהבין את פלט הנתונים.

סרטון: פקודת-Two-Way ANOVA

דיווח כמקובל

בכדי לבחון את השפעתם הייחודית והמשולבת של מגדר (זכר/נקבה) ועישון (כן/לא) על המשתנה רצייה חברתית, ערכנו ניתוח שונות דו-כיווני. נמצא כי לקבוצות המגדר יש אפקט עיקרי על המשתנה רציה חברתית (F _{(1, 426)} =6.23, P<0.05), לא נמצא אפקט עיקרי למשתנה עישון (F _{(1, 426)} =2.51, P>0.05), ולא נמצא אפקט משולב (אינטראקציה) למשתנים מגדר ועישון על רציה חברתית (F _{(1, 426)} =1.02, P>0.05).

*במידה ואחד מהמשתנים הבלתי תלויים מכיל יותר משתי קטגוריות יש לדווח בהמשך גם על מבחן פוסט הוק.

דוגמה לדיווח על פוסט הוק:

בניתוח המשך מסוג scheffe נמצאו הבדלים מובהקים ברציה חברתית בין ____ (__=Mean) לבין ____ (__=Mean) P<0.05.

בוחן חזרה על פקודת

Two Way Anova

במשפחת פקודות DATA נכיר פקודות סינון וארגון העוזרות לנו להכין את קובץ הנתונים שלנו לקראת ביצוע פעולות סטטיסטיות שונות.

בפרק זה נכיר פקודות שיאפשרו לנו למיין או לחלק את קובץ הנתונים שלנו, לבחור חלק מהמדגם עליו נרצה לבצע פעולות ועוד.

סרטון: פקודת Sort cases

סרטון: פקודת SELECT CASES

סרטון: פקודת Split File

העמוד הבא מכיל תרגילים על כל נושא

 פקודות סינון וארגון ממשפחת הפקודות DATA אותם למדנו בתרגיל 4 

לאחר ביצוע ומתן מענה לשאלות ניתן לגלול מטה (בעזרת העכבר) לצפייה בפתרון התרגילים

תרגיל

הוראות כלליות:

הורידו את הקובץ נתונים sleep מהקישור כאן:

קישור לקובץ נתונים sleep

הקובץ מציג מחקר שבחן בעיות שינה של אנשים שונים על בסיס תנאים כגון מגדר, כושר גופני, גיל משקל, מצב בריאותי וכדומה. כמו כן , הנבדקים מסרו מגוון פרטים דמוגרפים.

1.סדרו את הקובץ על פי משתנה הגיל מהמבוגר לצעיר.

-מה גילו של המשתתף המבוגר ביותר

-מה מינו (מגדר) של המשתתף המבוגר ביותר

2.חשבו את ממוצע סולם איכות השינה הכללי (qualsleeprec) בין נבדקים גברים לנבדקות נשים.

-ממוצע הגברים הוא?

-ממוצע הנשים הוא?

3. מה הממוצע וסטיית התקן של סולם איכות השינה הכללי (qualsleeprec) בקרב נשים מעשנות?

4. חשב הבדלים מגדריים בממוצע איכות השינה (qualsleeprec) בקרב מעשנים בלבד:

-איזה ניתוח סטטיסטי יש לבצע?

-באיזו פקודת סינון יש להשתמש לביצוע ניתוח זה?

-האם נמצאו הבדלים מובהקים?

-מה הדיווח הנכון?

-האם עקרון שיוויון השונויות מתקיים?

-מה הוא ערך ה-F של מבחן שיויון השונויות?

5.מהו אחוז הגברים:

– הרווקים?

-הנשואים?

-הגרושים?

-האלמנים?

6. חשב האם קיים הבדל מובהק במצב הבריאות הכללי (healthrate) בקרב גברים בעלי סטטוס משפחתי (רווקים, נשואים, גרושים, אלמנים) שונה?

7. מה הוא ממוצע הבריאות הכללי של גברים גרושים?

8. כמה גברים רווקים יש במדגם?

-מהי סטיית התקן של מצב הבריאות הכללי שלהם?

לתשובות יש לגלול מטה:

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

|

1.סדרו את הקובץ על פי משתנה הגיל מהמבוגר לצעיר.

-מה גילו של המשתתף המבוגר ביותר 84

-מה מינו (מגדר) של המשתתף המבוגר ביותר אישה

2.חשבו את ממוצע סולם איכות השינה הכללי (qualsleeprec) בין נבדקים גברים לנבדקות נשים.

-ממוצע הגברים הוא? 2.75

-ממוצע הנשים הוא? 2.67

3. מה הממוצע וסטיית התקן של סולם איכות השינה הכללי (qualsleeprec) בקרב נשים מעשנות?

ממוצע = 2.53

סטיית התקן = 1.02

4. חשב הבדלים מגדריים בממוצע איכות השינה (qualsleeprec) בקרב מעשנים בלבד:

-איזה ניתוח סטטיסטי יש לבצע? מבחן טי למדגמים בלתי תלויים.

-באיזו פקודת סינון יש להשתמש לביצוע ניתוח זה? Select Cases

-האם נמצאו הבדלים מובהקים? אין הבדל מובהק

-מה הדיווח הנכון?

(t=0.95, df=32, p>0.05)

-האם עקרון שיוויון השונויות מתקיים? כן

-מה הוא ערך ה-F של מבחן שיויון השונויות?

F=0.01

5.מהו אחוז הגברים:

– הרווקים? 22.3%

-הנשואים? 71.9%

-הגרושים? 5%

-האלמנים? 0.8%

6. חשב האם קיים הבדל מובהק במצב הבריאות הכללי (healthrate) בקרב גברים בעלי סטטוס משפחתי (רווקים, נשואים, גרושים, אלמנים) שונה?

לא קיים הבדל מובהק

7. מה הוא ממוצע הבריאות הכללי של גברים גרושים? 6.33

8. כמה גברים רווקים יש במדגם? 27

-מהי סטיית התקן של מצב הבריאות הכללי שלהם? 1.43

הערות כלליות

המבחנים המוצגים בפרק זה הינם מבחנים המסכמים את כל החומר שנלמד עד כה

המבחנים הם לשם חזרה על החומר אשר נכתבו במיוחד לשם מטרה זו ואינם  מבחני עבר משנים קודמות.

המבחנים נועדו לצורך תרגול, הבנת מבנה המבחן וסגנון השאלות בקורס.

מבחן לדוגמא מספר 1

לפניכם בוחן מדמה מבחן, ניתן לעבור בין חלקים במבחן באמצעות לחיצה על הכפתור “הבא” הממוקם בתחתית הימנית בקובץ:

בסיום המענה על המבחן תוכלו לקבל מידע מפורט על מידת הביצוע שלכם במבחן.

בהצלחה!!!

מבחן לדוגמא מספר 2

לפניכם בוחן מדמה מבחן, ניתן לעבור בין חלקים במבחן באמצעות לחיצה על הכפתור “הבא” הממוקם בתחתית הימנית בקובץ:

בסיום המענה על המבחן תוכלו לקבל מידע מפורט על מידת הביצוע שלכם במבחן.

בהצלחה!!!

רגרסיה מרובה

רגרסיה מרובה היא הרחבה של אותם העקרונות של הרגרסיה הפשוטה. גם כאן,

ברצוננו לנבא משתנה תלוי באמצעות משתנים מנבאים (משתנים בלתי תלויים)

אולם, הפעם, נשתמש בכמה משתנים מנבאים, שיסומנו:(X1) ערכו של משתנה

מנבא אחד, (X2)ערכו של משתנה מנבא שני וכן הלאה.

היתרון ברגרסיה מרובה הוא דיוק: ככל שמשתמשים במשתנים רבים  יותר

לניבוי, כך הניבוי יהיה מדויק יותר.

למשל: אם ברצוננו לנבא את השכר הנוכחי של העובד(salary), אנו נדייק יותר

בניבוי אם נדע גם את השכר ההתחלתי שלו (salbegin)  וגם את מספר חודשי

ההעסקה שלו (jobtime). במצב זה הניבוי שלנו יהיה מדויק יותר מאשר ניבוי

שכרו הנוכחי על פי השכר ההתחלתי בלבד.

באופן עקרוני, ברגרסיה מרובה, אין מגבלה על מספר המשתנים המנבאים.

ברגרסיה מרובה, מאחר וקיימים כמה מנבאים יהיה לכל אחד מהם שיפוע רגרסיה

(מקדם המתאם B) משלו.

כך הופכת המשוואה להראות כך:

Y = bX + bX + bX + … + a

במשוואה זו יהיה B נפרד עבור כל מנבא, וקבוע a אחד בלבד.

סרטון: פקודת רגרסיה מרובה

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

מטרת מבחן מסוג ANCOVA חד כיוונית:

• במבחן זה אנו מבצעים השוואת ממוצעים בין הרמות של משתנה בלתי תלוי אחד תוך נטרול/ניכוי של השפעתו של משתנה מסוים (משתנה מפוקח) מהתוצאות.

-משתנה בלתי תלוי = קטגוריאלי (בעל רמות)אחד.

-משתנה מפוקח = (לפחות) אחד.

– משתנה תלוי = כמותי אחד.

במבחן זה אנו בודקים:

אפקט (Main Effect) – הבדלים בין הרמות של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי, בפיקוח על משתנה מתערב.

הליך הביצוע בתוכנת ה-SPSS:

ANALYZE > GENERAL LINEAR MODEL > UNIVARIATE

1.מעבירים את המשתנה התלויי לחלונית DEPENDENT VARIABLES

2.מעבירים את המשתנה הבלתי תלוי לחלונית FIXED FACTOR(S)

3.מעבירים את המשתנה המפוקח לחלונית ה- COVARIATE(S)

4.לוחצים על כפתו ה – OPTIONS ומסמנים את DESCRIPTIVE STATISTICS  ולאחר מכן לוחצים Continue

5.חוזרים לחלון הראשי בוחרים ולוחצים על  EM Means  ומעבירים את המשתנים מחלונית ה FACTOR(S) AND FACTOR INTERACTIONS  לחלונית ה DISPLAY MEANS FOR  מסמנים וי בתיבת ה COMPARE MAIN EFFECTS ובחלון ה- CONFIDENCE INTERVAL ADJUSTMENT בוחרים במבחן מסוג Bonferroni (מבחן לזיהוי מקור ההבדלים) ולוחצים על CONTINUE.

לסיום, בחלון הראשי לוחצים על PASTE או על OK.

סרטון: פקודת ANCOVA

תרגיל

עיינו בפלט וענו על השאלות

שאלות

1.מהו המשתנה הבלתי תלוי?

2.מהו המשתנה התלוי?

3.מהו המשתנה המפוקח?

4.מהם הממוצע וסטיית התקן של התנהגות בריאותית שלישית לאחר ניקוי השפעת המשתנה המפוקח?

5.מהו הדיווח הנכון למשתנה המפוקח?

6.מהו הדיווח הנכון למבחן זה?

7.מהי רמת המובהקות של המשתנה המפוקח?

8.מה ניתן להסיק ממבחן זה?

9.מהו ממוצע הידע של התנהגות ראשונה לפני ניקוי ההשפעה של המשתנה המפוקח?

10.כמה אנשים השתתפו בניתוח זה?

11.על פי פלט זה מה יכולה להיות השערת המחקר?

12.מהי רמת המובהקות (המדויקת) של ההבדלים ( בממוצע הידע)  בין התנהגות ראשונה להתנהגות שנייה?

תשובות

1.המשתנה הבלתי תלוי?

התנהגויות בריאות

2.מהו המשתנה התלוי?

ידע

3.מהו המשתנה המפוקח?

תרבות ארגונית

4.מהם הממוצע וסטיית התקן של התנהגות בריאותית שלישית לאחר ניקוי השפעת המשתנה המפוקח?

ממוצע: 11.606

סטיית התקן: 0.478

5.מהו הדיווח הנכון למשתנה המפוקח?

(F_(1,75)=5.646, p<0.05)

6.מהו הדיווח הנכון למבחן זה?

(F_(3,75)=3.109, p<0.05)

7.מהי רמת המובהקות של המשתנה המפוקח?

0.042

8.מה ניתן להסיק ממבחן זה?

קיים הבדל מובהק ברמת הידע בין סוגי ההתנהגות הבריאה לאחר ניקוי ההשפעה של המשתנה תרבות ארגונית (F_(3,75)=3.109, p<0.05)

בניתוח עוקב מסוג שפה לבחינת מקור ההבדלים, נמצא כי קיים הבדל מובהק בין ממוצע הידע בהתנהגות הבריאה מסוג ראשון לבין ממוצע הידע בהתנהגות בריאה מסוג שלישי ורביעי.

כך ניתן לומר כי ממוצע הידע בהתנהגות מסוג ראשון נמוכה יותר (M=9.360, SD=0.675) באופן מובהק מממוצע הידע של התנהגות מסוג רביעי (M=11.803, SD=0.611) וממוצע הידע של התנהגות בריאה מסוג שלישי (M=11.606, SD=0.478).

9.מהו ממוצע הידע של התנהגות ראשונה לפני ניקוי ההשפעה של המשתנה המפוקח?

10.3846

10.כמה אנשים השתתפו בניתוח זה?

N=80

11.על פי פלט זה מה יכולה להיות השערת המחקר?

ימצא הבדל ברמת הידע של עובדים בארגון (על אורח חיים בריא) בין סוגי ההתנהגות בריאה [אורח חיים לא בריא כלל (ראשונה), אורח חיים רגיל (שנייה), אורח חיים בריא (שלישית), אורח חיים בריא מאוד (רביעית)]. לאחר ניקוי ההשפעה של המשתנה תרבות ארגונית.

12.מהי רמת המובהקות (המדויקת) של ההבדלים ( בממוצע הידע)  בין התנהגות ראשונה להתנהגות שנייה?

0.090