תוכן עניינים…

פתיחה-כמה מילים על עצמי ועל משפחתי

שבוע 1- קצירת היבול

שבוע 2- הכנות לבר מצווה

שבוע 3- בר מצווה

שבוע 4- העבודה היחידה ליהודים

שבוע 5- בגדים ליהודים

שבוע 6- עלילות דם

שבוע 7- האנטי שמיות גוברת

שבוע 8- גירשו אותנו, פעם אחרונה שתקראו את היומן

פתיחה

שלום שמי נפתלי שיינברג ואני גר בקהילה היהודית בורמייזא

זהו היומן שלי ואני כותב בו כל יום

שם אבי הוא נחום ושם אמי הוא שרה

ושם כלבי הוא צ’ימי

ותהינו לקרוא את היומן

שבוע ראשון

יומני היקר התחלתי היום יומן!

ואני הולך לכתוב בך הכול אז בו ונתחיל.

היום יום שבת, והלכתי להתפלל בבית הכנסת ובאמצע התפילה התפרץ בחור והפסיק את התפילה, לא הצלחתי כל כך לשמוע את מה שהוא אמר, אבל הוא בשלב מסוים הציבור שמע את כל טענותיו והוא יצא שבע רצון, אני חושב שלא שמעתי אותו מרוב שעמום, ולאחר מכן המשכנו להתפלל, אחרי שסימנו להתפלל חזרנו לביתנו והמשכתי לקצור את היבול כואבות לי עדיין הידיים והרגליים מזה אחרי שסיימתי לקצור את היבול אני ואבי הלכנו לתרום כ-20 אחוז מהיבול לקופת הצדקה ופתאום נכנסה אישה לבקש מעט כסף מהקופה אך במקום שהקופה תיתן לה את הכסף תרמנו לה מעט כסף ויבול, היא ברכה אותנו והמשיכה בדרכה, חזרנו לביתנו וראינו שיש לנו עדיין פירות ירקות לקטוף מהעצים והשיחים, סיפרתי לאבי שכואבות לי הידיים והרגלים, הוא החליט לעזור לי ואמר ש”בשיתוף פעולה הכול אפשרי” (מה זה אומר?), הלכנו לתרום לנזקקים וכך הסתיים לו היום

אני יכול לומר שלמדתי היום מה המשפט הזה אומר “בשיתוף פעולה הכול אפשרי” זה אומר שביחד אפשר לעשות הכול (רק דברים שאפשריים מבחינה מציאותית) וגם למדתי למה קופת הצדקה משמשת.

שבוע שני

יומני היקר שלום,

היום יום שבת,

השבוע  הוא השבוע השני בו אני כותב יומן, וכבר התחלתי להתכונן לזה נפשית ופיזית.

אני כבר כל השבוע לומד על הפרשה שלי עם רב אין לי זמן לחברים ולמשפחתי יום וערב אני מתכונן, אבל ביום שבת אני נח סוף סוף יכול לצאת לשחק עם חברים לדבר עם המשפחה. כל הזמן שאני מתכונן אני הולך לבית כנסת שיש בו כסאות לאנשים במה קטנה מקום להתפלל בו ספר תורה וגם כל מיני צורות וקישוטים על הקיר והתקרה. התחלתי לכתוב את הדרשה ולהתכונן על הפרשה שלי “חיי שרה” מסופר בה על אישה שהיו לה 2 חיים ו… השתעממתי כבר וואי עד כמה שזה משעמם אני רוצה טיפה אקשן עם חברים אני רוצה לעשות משהו כבר כל מה שאני יכול לעשות זה לשבת לקרוא ולהתכונן… עד שפתאום חבר שלי תום הגיע להפריח את השממה הוא אמר לי שהוא גם מתכונן לבר המצווה ולמדנו ביחד עד שעה מאוחרת בערב אכלנו לחם וביצים שקנינו מהמאפייה שלנו דברנו על מה שעובר עלי ועליהם והלכנו לישון

שבוע שלישי

יומני היקר שלום,

היום יום שבת כמו שאני מזכיר אחרי כל שבוע ואני רוצה לספר לכם הפעם על הדבר הכיף ביותר שקרה לי בחיים,

בר המצווה שלי היו כל בני משפחתי והם חיבקו אותי והביאו לנו מעט כסף זה היה די מרגש כי לא תמיד אני פוגש אותם… נכנסנו לבר המצווה שלי וראינו שקישטו את הבית כנסת וגם שהרב כבר מחכה לי אז עליתי על הבמה הקטנה קראתי את הפרשה שלי ואת הדרשה המשפט האחרון שקראתי היה: אני מודה לכל מי שעזר לי להגיע לכאן (שמות של אנשים)” ואז הלכנו לרקוד רקדנו ורקדנו עד שהגישו לנו את ארוחת הערב וזה היה מאוד מרגש, בשאר השבוע אני לקחתי את הצאן שלנו לסיבוב קטן לקחנו את אחת מהכבשים שלנו לשוחט ובודק (זה היה מאוד קשה לי להיפרד כי אני קשור אל העדר שלי) אבל לפחות אכלנו ארוחה של צלי בשר כבש זה היה מאוד טעים היה לי קשה לחשוב על זה שאני אוכל כבשה מהעדר שלי אני הלכתי עם חברים לשחק בכדור שיחקנו במשחק שחברי קוראים לו חיי שרה ואמרתי להם שכבר למדתי על הפרשה הזאת.. הם הסבירו לי שמטרת המשחק היא לפסול כמה שיותר ילדים על ידי תפיסת כדור או זריקת כדור וכמובן שניצחתי הכלב שלי צ’ימי הגיע הביתה עם עוד חבר והם שיחקו בכדור הלעיסה של צ’ימי בגלל שלכלב לא היו בעלים החלטתי לעזור לו והחלטתי לקרוא לו שימי על שם צ’ימי וכך הסתיים לו השבוע

שבוע רביעי

יומני היקר שלום,

היום יום שבת ומשפחתי קיבלה עבודה חדשה ומשעממת “הלוואה בריבית” זאת העבודה היחידה שיהודים יכולים לעבוד בה…

האנטי שמיות גוברת בורמייזא והיום אנחנו יכולים לעבוד רק בהלוואה וריבית יש רבים שאין להם עבודה בגלל זה… אז אבי התחיל לעבוד כבר בעבודה הזאת והוא חוזר כל יום די מאוחר בערך זה כל כך משעמם בלי אבי אין מה לעשות אני מחכה כל יום כל כך הרבה זמן כדי לשחק, ואיך אני מעביר אותו (את הזמן) משחק עם שתי הכלבים שלי שימי וצ’ימי לימדתי אותם לעשות תרגילים וכל פעם שהם עשו נכון נתתי להם חטיף תאים לכלבים… וככה אני מאלף אותם כל יום ויום וזה כבר התחיל לשעמם אני יכול לומר שהם משחקים כמו חברים טובים כאילו הם הכירו תמיד. אבי מרוויח גרושים מהעבודה הזאת, זה אפילו לא יספיק לצרכים של נמלה (הגזמה). אני מקווה שהנוצרים יבינו שלא עשינו כלום ושיפסיקו לחשוב שאנחנו המקור לכל הבעיות שלהם כאילו אנחנו טפיל. הלכתי לפגוש חבר שיחקנו בכדור בכדורגל והוא לא הצליח להבקיע גול אבל לבסוף עשה מהפך. בקיצור בשבוע היה די משעמם ובקושי היה משהו לעשות.

שבוע חמישי

 יומני היקר שלום,

היום יום שבת עוד שבועיים פסח וקרא משהו שאף אחד מהיהודים לא חשב שיקרא זה זעזע את המשפחה כולה,

אף פעם לא חשבתי שיתחילו להבדיל בצורה מוגזמת בין יהודים לנוצרים אבל זה קרא… היום בבוקר שמעתי דפיקות על הדלת… נבהלתי, באתי לבדוק מי זה וראיתי את השליח של הדואר הוא אמר שהוא חייב להיכנס ולהביא חבילה אז הכנסתי אותו הערתי את ההורים והם שאלו אותו: “בשעה כל כך מוקדמת? מה קרה זה מקרה חרום?” והוא ענה “סוג של” הוא הסביר לנו שהוציאו חוק חדש שאומר שעל כל יהודי ללבוש בגדים שיגיעו היום בדואר כל יום אלה עם יש הוראה אחרת. ניסינו להתחמק זה אבל הוא טען שאם לא נעשה את זה יגיעו ויפרקו לנו את הבית. ועכשיו אני תקוע עם כובע מחודד וסווצ’ר חם מאוד, קשה לי לנשום בתוך התלבושת הזאת. לדעתי, הם היו יכולים להביא לנו בגדים יותר נוחים ופחות חמים כמו חולצה קצרה וכובע מסתיר שמש, אבל כמו תמיד הם התקמצנו על היהודים. זה היה היום הנורא ביותר ליהודים בורמייזא לדעתי אני מקווה שלא יקרה עוד משהו כזה.

לסיכום השבוע זה היה שבוע די עצוב ליהודים בורמייזא

שבוע שישי

 יומני היקר שלום,

היום יום שבת ועוד שבוע פסח וכמובן שקרא משהו יותר נורא ממה שקרא שבוע שעבר

עלילות דם, עלילות דם בכל מקום, לקראת פסח הנוצרים מספרים אלינו עלילות דם שאנחנו חוטפים ילדים הורגים אותם ומורחים את הדם שלהם על המצות וכמובן שהיו גם כמה משפטים שבהם אנחנו ניצחנו מפני שלא היו הוכחות שבאמת עשינו דבר נורא שכזה האפיפיור מתעב את העלילות דם והוציא אפילו חוק שאסור לפרסם אותם בארץ שלו כל פעם שאני יוצא עם צ’ימי ושימי כדי שיעשו צרכים שמים לב לכובע ולתלבושת המוזרה ואני שומע אותם מתלחששים ביניהם ואומרים “בוא לא נתקרב אל היהודי הזה, כדי שלא ישתמש בדם שלנו על מצות” כל חברי הנוצרים לא רוצים לדבר איתי כדי שאני “לא ישתמש בדם שלהם” אני מתחיל לשנוא את הנוצרים, חושבים שאנחנו השטן בהתגלמותו שאנחנו נחותים הרי אין אדם מושלם בעולם.

לסיכום אין לי חברים נוצרים בגלל מה שקרה השבוע וגם נוצרים מתחילים לפחד ממנו

שבוע שביעי

יומני היקר שלום,

היום יום שבת (פסח) ולא קרא משהו כל כך מיוחד

כמובן שהעניין של עלילות הדם עוד לא דעך אבל אנחנו פחות שומעים עליהם… אבל שמענו שאומן הוציא פסל חדש שבו יש השוואה בין היהודים לבין הנוצרים הוא קרא לו “סינגוגה ואקלזיה” הוא עכשיו מונח ליד כנסיה סיפרו לנו איך הוא נראה ולפי התיאורים שאמרו לנו זה לא נשמע כל כך ידידותי, סיפרו לנו שסינגוגה שמייצגת את היהודים היא נראית ממש נחותה ליד אקלזיה אבל כמו תמיד אנחנו מתעלמים ומקווים שזה יעלם… הלוואי שהינו יכולים לעשות משהו בנוגע לזה אבל הנוצרים לא יודעים מה זה שוויון זכויות והם עושים את זה סתם כי בא להם… בהמשך השבוע כמו תמיד אני משחק עם צ’ימי ושימי ומאלף אותם לעשות עוד ועוד דברים וזה נראה כאילו הם תלמידים מצוינים השבוע למדתי אותם איך לשמור על הבית שלנו ועל השדה מפני עופות ומזיקים והם למדו את זה תוך שעתיים בלבד.

לסיכום יש לי כלבים ממושמעים שיודעים לעשות כמעט כל דבר שהם רוצים, הם רק צריכים טיפה עזרה.

שבוע שמיני

יומני היקר (בפעם האחרונה) שלום,

היום יום שבת כמובן שבוע אחרי פסח וגם השבוע האחרון בו אני מספר לכם וליומן שלי.

בכל השבוע הזה הינו עסוקים בלהכין את הדברים לנדידה שלנו ושל כל היהודים אנחנו מקווים להגיע למקום טוב יותר, היכנו כל השבוע ציוד לדרך שלנו וגם לחיות שלנו שבאות אתנו הכנו את כל הציוד שאנחנו צריכים: מים, אוכל, כמה בדים ובגדים ואפילו כמה עצמות לכלבים. אנחנו הולכים לנדוד עם כול שאר יהודי ורמייזא, אנחנו מקווים להגיע בסופו של דבר לארץ ישראל בלי שום פגע ושריטה ולהקים שם ישובים ועוד כל מיני דברים כמו: חלקות לחקלאות, בארות, בית כנסת, בתי קברות, מקום לשחיטה ובדיקה וכמובן חברה שווה. אני פוחד, אני פוחד שמשהו יקרא לנו בדרך אני פוחד שיקרה משהו לכלבים שלנו ואני פוחד שיקרה משהו לי ולמשפחתי, היינו יכולים להקים חברה טובה בורמייזא אבל הנוצרים לא מסוגלים לחיות עם חברה טיפה שונה יותר מי הם, אני מקווה שבעתיד הכל יהיה טוב ושתהיה חברה שווה בעתיד.

לסיכום: ביי ביי

אני יודע שבדרך כלל בכל סיפור יש סוף טוב…

אבל בסיפור הזה יש סוף אחר, קשה לי לחשוב על זה שהיינו צריכים לנטוש את צ’ימי

וגם על זה שאבי לא שרד בדרך והינו צריכים לקבור אותו בדרך לכאן.

טוב אז כן הסתיים היומן מקווה שנהניתם, אני לא נהניתי בכלל.