איך שיר נולד

שירים מתוך קבוצת הכתיבה לנשים בהריון ואחרי לידה

של הספרייה האזורית מתנ”ס בנימין, ואם לאם בנימין

אביב- קיץ תשפ”א

מיכל אליה

מהישוב: מצפה יריחו

תרגיל: לאן היית נוסעת

הִיא הִסְתַּכְּלָה עָלַי, וַאֲנִי הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיהָ.

בִּזְמַן שֶׁבָּרַרְתִּי אֶת הַמִּלִּים, מָה לְהַגִּיד וְאֵיךְ, הִיא פָּשׁוּט אָמְרָה בְּפַשְׁטוּת וּבְחֵן-

“חַלּוֹן לַזְּמַן..?”

“כֵּן” הִנְהַנְתִּי בְּרֹאשִׁי. “חַלּוֹן לַזְּמַן”

“וּבָחַרְתְּ לְהַגִּיעַ, לְכָאן? דַּוְקָא לְכָאן?”

מָשַׁכְתִּי בִּכְתֵפִי.

בְּאֵלּוּ מִלִּים עָלַי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְהַסְבִּיר לָהּ כַּמָּה מַשְׁמָעוּת יֵשׁ לָהֶם, לַהַחְלָטוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל עֲתִידוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל.

“הִסְתַּכְּלִי סָבִיב” הִיא אָמְרָה לִי, “מָה יֵשׁ פֹּה? לֹא רִבּוֹנוּת, לֹא מְדִינָה, לֹא אַחְוַת רָעִים, מִתְיַחֲסִים אֵלַי כְּאֶל זָרָה וְנָכְרִיָּה…”

“וּבְכָל זֹאת, רָצִיתִי כָּל כָּךְ לִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ”

“אוֹתִי?” רָאִיתִי אֶת הַהַפְתָּעָה עַל פָּנֶיהָ. “אָז אַתְּ מִן הֶעָתִיד בָּאתָ”

“כֵּן”

“ו…?”

“וּמָה?” שָׁאַלְתִּי, עַל אַף שֶׁיָּדַעְתִּי בִּבְהִירוּת מָה הִיא רוֹצָה שֶׁאֶעֱנֶה לָהּ.

“לֹא תְּסַפְּרִי לִי מָה יִקְרֶה אִתָּנוּ?”

חִיַּכְתִּי אֵלֶיהָ חִיּוּךְ קְצָת שָׂמֵחַ קְצָת עָצוּב.

הַנַּעֲרָה הָעוֹמֶדֶת לִפְנֵי עוֹדֶנָּה חַיָּה אֶת חַיֶּיהָ בִּמְלוֹא פְּעִימָתָם. חֲדוּרָה תְּחוּשַׁת שְׁלִיחוּת וּמַטָּרָה לְיַשֵּׁב אֶת הָאָרֶץ הַשּׁוֹמֵמָה הַזּוֹ, לְשַׁקֵּם אֶת הַחֻרְבוֹת.

הִיא תִּתְחַתֵּן בְּלֹא מִשְׁפַּחְתָּהּ הַקְּרוֹבָה, לְעֶלֶם צָעִיר וַחֲדוּר שְׁלִיחוּת כָּמוֹהָ.

הֵם יָקִימוּ אֶת בֵּיתָם בֵּין בִּצּוֹת, וַעֲבוֹדַת הַכַּפַּיִם בַּשָּׂדוֹת הַצּוֹפִים לַכִּנֶּרֶת תִּהְיֶה מְיַגַּעַת וּמַתִּישָׁה.

הִיא תֵּלֵד יְלָדִים. חֲמִשָּׁה. בִּקְשָׁיִים מְרֻבִּים.

וַחֲלוֹמָם הַוָּרֹד עַל מְדִינָה יִצְבַּע בִּכְתָמִים מְכֹעָרִים שֶׁל שָׁחֹר, עֵת יִפֹּל בְּנָם עַל בִּנְיַן הַמּוֹלֶדֶת.

אִלּוּ הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת לָהּ כָּל זֹאת, הַאִם הָיְתָה מַחֲלִיטָה לְהִשָּׁאֵר אוֹ לַעֲקֹר?

הִיא קָרְאָה אֶת הַהִסּוּס עַל פְּנֵי וְאָמְרָה לִי: “אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף, עָלָיו תּוּקַם מְדִינַת הַיְּהוּדִים”

חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ. חִבּוּק אָרֹךְ, אַמִּיץ,

וְלָחַשְׁתִּי לָהּ: “בִּזְכוּתְכֶם, אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לִהְיוֹת מַגַּשׁ הַזָּהָב, עָלָיו יוּקַם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ”.

בִּפְנִים-

מוּגָן

עָטוּף

שְׁמוֹר

אָהוּב

בּוֹעֵט

מִתְפַּתֵּחַ

מִסְתּוֹבֵב

מִתְמַתֵּחַ

מִתְעַנֵּג

מִתְפַּנֵּק

מְצַפֶּה

מְחַכֶּה

שרון,

מהישוב: אלון

תרגיל: מכתב ממני אליי

 אֵלַי,

הַיּוֹלֶדֶת הַטְּרִיָּה,

חִבּוּק

וְהַבְטָחָה:

הֶחָלָל יִתְמַלֵּא,

הָרֶגֶשׁ יַעֲלֶה

אַהֲבָה, טִבְעִיּוֹת,

קַבָּלַת מַשְׁמָעוּת.

הוּמוֹר-

 יָבִיא חִיּוּךְ

הִשְׁתּוֹלְלוּת,

תַּחֲזִיר לַיַּלְדוּת

טִיּוּל מְשֻׁתָּף –

יִתֵּן שֶׁמֶשׁ וְאוֹר

חִבּוּק בִּלְתִּי מֻתְנֶה-

 יַעֲזֹר.

צְמוּדִים צְמוּדִים,

נִפְרָדִים,

הִזְדַּמְּנוּת לַמָּקוֹם.

מִמֶּנִּי,

אִמָּא שְׁנָתַיִם

וְתִכֵּף לִשְׁנַיִם

מור הרשטיק,

מהישוב: אלון.

תרגיל: לאן היית נוסעת.

הָיִיתִי נוֹסַעַת לִצְלֹל…

הָיִיתִי לוֹקַחַת אִתִּי שְׁנֵי תִּיקִים הָאֶחָד קָטָן וְהַשָּׁנִי גָּדוֹל.

בְּקָטָן הָיִיתִי שְׁמָהּ קֹמֶץ מֵהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ סְבִיבִי, אֶת כָּל הַבִּטָּחוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי וּבִמְעַט מָקוֹם שֶׁנִּשְׁאַר אָשִׂים אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁל כָּל מֶה שֶׁעָבַרְתִּי עַד

הַיּוֹם.

בַּתִּיק הַגָּדוֹל אִשִּׁים בְּאַהֲבָה אֶת כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה לִי רַע, אֶת מָה שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתִי, אֶת הַבִּקֹּרֶת הַשְּׁלִילִית וְאֶת הַקִּיצוֹנִיּוֹת.

אֶת הַתִּיק הַקָּטָן אֶשְׁמֹר קָרוֹב אֵלַי.

לֹא אֶתֵּן שֶׁאַף אֶחָד יִקַּח אוֹתוֹ,

לֹא אֶתֵּן שֶׁמַּשֶּׁהוּ מֵהַתֹּכֶן שֶׁלּוֹ יִפְגַּע,

הוּא חָשׁוּב לִי מִדַּי וַאֲנִי צְרִיכָה אוֹתוֹ אִתִּי.

 אֶת הַתִּיק הַגָּדוֹל אֶקַּח אִתִּי לִצְלִילָה,

וְרֶגַע לִפְנֵי הַיְּרִידָה לַמְּצוּלוֹת אֶזְרֹק אוֹתוֹ עָמֹק עָמֹק,

אֶסְתַּכֵּל עָלָיו עַד שֶׁיֵּעָלֵם,

וְאֹמַר לוֹ יָפֶה לְהִתְרָאוֹת.

אַחֲרָיו אֶצְלֹל גַּם אֲנִי-

 בִּשְׁלִיטָה מְלֵאָה,

בְּנַחַת, בְּרֹגַע בְּשַׁלְוָה,

אֶשְׁמַע רַק אֶת הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי

אַקְשִׁיב רַק לַמַּיִם שֶׁלּוֹקְחִים אוֹתִי

לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילִי

וּבְסוֹף הַטִּיּוּל אֶחֱזֹר כַּמּוּבָן,

אֲנִי וְהַתִּיק הַקָּטָן,

הַבַּיְתָה, לַמָּקוֹם שֶׁבָּחַרְתִּי,

לְחַיִּים שֶׁבָּנִיתִי.

אֶהְיֶה מְאֻשֶּׁרֶת עַל כָּל הַטּוֹב.

וְעוֹד אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה שׁוּב בְּקָרוֹב

נגה ברוכים

מהישוב: בית חורון

תרגיל: מילות פעולה לאורך היום

9 חֳדָשִׁים וְעוֹד חֲצִי שָׁנָה אֲנִי בְּחֻפְשָׁה

כִּי קוֹרוֹנָה וְהַחַיִּים וְכָכָה יָצָא

עַד עַכְשָׁו לֹא יָכֹלְתִּי לַחֲשֹׁב עַל יְצִירָה

רַק צִפִּיתִי וְקָרָאתִי וְשָׁמַעְתִּי

וְקִבַּלְתִּי

שֶׁפַע מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים

וְכָל מָה שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי

הָיָה רַק לִיצֹר

אוֹתְךָ

כָּל כָּךְ חִכִּיתִי שֶׁתָּבוֹא

וּכְשֶׁסּוֹף סוֹף הֵבַנְתִּי שֶׁאַתָּה בֶּאֱמֶת פֶּה

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר

מִלְּבַדְּךָ

הִתְמַסַּרְתִּי כָּל כֻּלִּי אֶל הָאוֹצָר שֶׁאַתָּה

וְזֶה הָיָה מְעַנֵּג

וּמְרַגֵּשׁ

מַתִּישׁ

וּמֵעָיֵף

וַאֲפִלּוּ מַכְאִיב לִפְעָמִים

אֲבָל גַּם כָּל כָּךְ מְשַׂמֵּחַ

וּמְסַפֵּק

וְעַכְשָׁו גָּדַלְנוּ שְׁנֵינוּ

וּפִתְאוֹם

אֲנִי מַרְגִּישָׁה

שֶׁמִּישֶׁהִי בִּי הִתְעוֹרְרָה

כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁאִבַּדְתִּי אוֹתָהּ

בְּכָל הַשָּׁנִים שֶׁחִכִּיתִי לְךָ

עדי גרשוני

מהישוב: בני אדם.

תרגיל: מילות פעולה לאורך היום

רוֹצָה

לִנְשוֹם בְּנַחַת

לְהַקְשִיב, לִרְאוֹת, לִהְיוֹת

לַחֲווֹת

לֹא אוֹהֶבֶת

לָרוּץ, לְמָהֵר, לְהִתְרוֹצֵץ

רוֹצָה

לְלַמֵד, לְחַיֵיךְ, לְהַסְבִּיר

 נֶהֱנֵית

 לְהוֹרוֹת, לִהְיוֹת

מְנָסָה

מְשַלֶבֶת, נוֹכַחַת בְּכָמָה מְקוֹמוֹת

מְבִינָה שֶהַשִילוּב נָכוֹן

מְנָסָה

לְדַיֵיק, לְאַזֵן, לְהַקְשִיב לְעַצְמִי טוֹב

אפרת מסינגר

מהיישוב: מבוא חורון

תרגיל: מילות פעולה לאורך היום

יְקִיצָה.

הַיּוֹם מֵגִיחַ

וְהַלַּיְלָה לַגּוּף לֹא הִנִּיחַ

 לְחֶלְקִיקֵי שְׁנִיּוֹת  הַתְּחוּשָׁה שֶׁהַכֹּל כָּרָגִיל

עַד שֶׁנִּזְכֶּרֶת שֶׁאֲנִי סוּג שֶׁל תַּרְגִּיל

(1+1 שָׁוֶה 2 פְּלוּס הוֹרְמוֹנִים)

הַגּוּף שׁוֹאֵל לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

הַוְּרִידִים ןַהַבְחִילוֹת עוֹנִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת .

וְאָז .

קָמָה  וּמִשְׁתַּדֶּלֶת,

 מְחַיֶּכֶת וּמִתְאַמֶּצֶת ,

מִסַּנְדְּווֹצֶ’ת וְרוֹצָה

שׁוֹלַחַת עִם נְשִׁיקָה .

מַמְשִׁיכָה,

מֵעִירָהּ וּמְאִירָה

( בְּכָל הַכֹּחַ מְנַסֶּה),

לוֹקַחַת לַמִּקְלַחַת וּכְבָר תְּשׁוּשָׁה,

הֲרֵי 8 וְחֵצִי בַּבֹּקֶר וַאֲנִי כָּמְהָה לַהֲפוּגָה.

מַמְשִׁיכָה,

נוֹסַעַת, וְעוֹנָה , מְסַכֶּמֶת תְּקוּפָה

מוֹסִיפָה עוֹד שׁוּרָה

הַמֹּחַ לֹא מַמָּשׁ נַעֲנֶה.

מִתְעַנָּה מֵהָעִכּוּב שֶׁל הַחִוּוּטִים

וְאָז מַגִּיעִים הַיְּלָדִים.

מַמְשִׁיכָה,

מְנַסֶּה לְנָכוֹחַ וְלִהְיוֹת זְמִינָה

עוֹשֶׂה מְעַט  קוֹלוֹת שֶׁל עֲשִׂיָּה

מַעֲבִירָה , מַגִּישָׁה , כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מַרְגִּישָׁה

כּוֹחַ הַהֶרְגֵּל בְּנוֹכְחוּת מְלֵאָה.

מַמְשִׁיכָה

אֶל עֵבֶר גְּאֻלָּה קְטַנָּה..

כְּשֶׁעוֹבֵר  לוֹ עוֹד יוֹם וְכִמְעַט נוֹלַד הַבָּא.