פרויקט שיתופי ” במקום לפח ניצור מהפך”

“במקום לפח ניצור מהפך” 

                                               מגישה:   אמה מיכאלי  

       חלק א’:

 הנפט הגולמי 

  הנפט הגולמי הוא נוזל שחור, שמנוני וצמיגי , משאב טבע מתכלה  (קצב הניצול שלהם מהיר הרבה יותר מהזמן שלוקח להם להיווצר מחדש,. לפיכך ניצול המשאבים הללו על ידי האדם גורם לדלדולם, ובאופן מעשי הם הולכים ומתכלים. דוגמאות למשאבים כאלה: סוגי מתכות, הנפט, הפחם, הדשנים, החול ועוד). וכינויו הוא “הזהב השחור ” הוא נקרא כך מכיוון שאנשים שמצאו נפט   באדמותיהם התעשרו.

 הנפט הגולמי הוא תערובת של פחמימנים {פחמן+מימן} עם תרכובות של גופרית , חנקן וחמצן.

מצוי באזורים מסוימים ( מדינות כמו למשל : ערב הסעודית , עיראק , ונצואלה

.רוסיה ועוד) .מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ

תהליך היווצרות  הנפט הגולמי 

הנפט נוצר משרידי צמחים ובעלי חיים ימיים שהצטברו על קרקעית האוקיינוסים. יחד עם משקעי מינרלים אחרים ובשל הלחץ של שכבות הסלעים, החום הגבוה , הפך  החומר הנלחץ צמיגי וכהה. הנוזל השחור הגיע לסלעים אחרים ונאגר בהם,שם הוא התפרק לשלוש שכבות : השכבה העליונה – גז , השכבה האמצעית – נפט גולמי ובשכבה האחרונה – מים . בתהליך זה אורך מיליוני שנים .

שימושים ותוצרי הנפט 

מהנפט הגולמי מפיקים את רוב סוגי הדלקים הנוזליים כמו: דלק למנועי מכוניות ומטוסים, דלק לתעשייה, דלק ליצירת חשמל בתחנות הכוח. בנוסף מייצרים מהנפט הגולמי אספלט – לסלילת כבישים ו-לזיפות גגות, מדללי צבע וצבעים, מוצרי קוסמטיקה,, חומרי שימון, חומרי הדברה וחומרי נפ. בנוסף  מהנפט הגולמי מפיקים מוצרי פלסטיק  וכימיקלים שונים לתעשיה ולרפואה. 

: ‘חלק ב 

תהליך זיקוק הנפט 

הנפט הגולמי מגיע אל התנור נמצא בתחתית מגדל הזיקוק. שם מתאדים רוב החומרים המרכיבים את הנפט,  משנים את מצב צבירה מנוזל לגז. התערובת של גזים יחד עם הנוזלים הנותרים מוזרמים למגדל הזיקוק והגזים השונים נעים במעלה במגדל הזיקוק. בנקודות השונות במגדל  הטמפרטורות שונות וכל חומר בהתאם לנקודת האידוי-עיבוי הופך לנוזל  בנקודה המתאימה במגדל. החומרים הקלים כמו גז הבישול והבנזין מתעבים בראש המגדל,(כי נקודת העיבוי שלהם נמוכה משאר החומרים שבתערובת) במרכז המגדל מתעבים החומרים בעלי המשקל הבינוני, כמו הקרוסין (נפט) וסולר. לאחר תהליך העיבוי תוצרי הנפט (תזקיק)  נאספים בצינורות

.נפרדים 

איור/תרשים המסביר את תהליך זיקוק הנפט :

  חלק ג’ :

המושג “אפקט חממה מוגבר” 

   אפקט החממה – תהליך שבו נלכד החום שחוזר לקרקע  ע”י הפחמן הדו חמצני וגזי החממה שנמצאים באוויר. תהליך זה חשוב מאוד, כי בזכותו  הטמפרטורות  בכדור הארץ מאפשרות  חיים . ככל שבני האדם שורפים חומרים  בתעשיה , כמו מפעלי מזון, בגדים, מוצרי חשמל, אמצעי תקשורת, מזגנים ועוד, כמות גזי החממה ופחמן הדו חמצני  שניפלטים לאוויר גדלה . כתוצאה מכך כמות החום שנשארת בכדור הארץ עולה – מגבירה את אפקט החממה וההתחממות הגלובלית

   מחירים סביבתיים בארץ ובעולם בעקבות אפקט חממה מוגבר

מחיקת שטחים מאוכלסים באזורי החוף – הפשרת הקרחונים בקטבים, ובעקבותיה עליית פני הים, עלולה להבריח מבתיהם מיליוני בני אדם החיים בחופי הימים והאוקיינוסים.

פגיעה באיכות מקורות המים – המים – עליית פני הים עלולה לגרום גם להמלחת מקורות מים מתוקים כתוצאה מהמלחת אקוויפרים (אקוות).

הקצנת תופעות מזג האוויר – אסונות טבע אקלימיים, כמו סופות שעלולות לגרום לקריסת מבנים ועצים, ולנזק ברכוש ובנפש.

הִתְרַבּות גלי חום – גלי חום עלולים לגרום לשרפות יער 

התרבות מזיקים והיעלמות מינים – עלייה בטמפרטורות עלולה לגרום לשינוי מערכות אקולוגיות. מינים מסוימים שלא יוכלו לחיות בטמפרטורה הגבוהה יותר ינדדו לאזורים חמים פחות, ומינים אחרים (למשל יתושים) יוכלו להתרבות באזורים חדשים, שהטמפרטורה בהם תעלה.

הקשר בין תהליך זיקוק הנפט למושג “אפקט חממה מוגבר”

בתהליך זיקוק הנפט שורפים חומרי דלק . כתוצאה מכך משתחררים לאטמוספרה גזים כמו פחמן דו חמצני וגזי חממה . כמות גזי  החממה והפחמן הדו חמצני הנוספים לאטמוספרה מגבירים את אפקט החממה  וגורמים להתחממות גלובלית.

חלק ד’ :

טביעת הרגל האקולוגית היא מדד למערכות אקולוגיות בכדור הארץ . זהו ניסיון לכמת ולהגדיר את שטח האדמה והמים הנדרש כדי לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של האוכלוסייה . כיום היא מושג משפיע ביותר על הבעיות הסביבתיות והדרכים להתמודד אתן. טביעת הרגל הממוצע בישראל .וטביעת הרגל האקולוגית שכדור הארץ מאפשר לנו היא 17 דונם וטביעת הרגל האקולוגית העולמית היא 28 דונם.

בעבודה זו כל חבר בקבוצה מילא שאלון הבוחן את טביעת הרגל האקולוגית שלו. להלן התוצאות: 

אמה תלמידת כיתה ח’ באורט גוטמן נתניה –  45 דונם                                    

ליה תלמידת כיתה ח’ באורט גוטמן נתניה –  45 דונם                                       

נתנאל תלמיד כיתה ח’ באורט גוטמן נתניה – 45 דונם 

הממוצע של חברות הקבוצה- כ45 דונם

 הופתענו מהממצאים .  גילינו שממוצע טביעת הרגל הקבוצתית גבוהה  ממוצע של טביעת הרגל האקולוגית העולמית (28 דונם) וטביעת הרגל האקולוגית שכדור הארץ מאפשר לנו 

 לאור הממצאי הקבוצה החלטנו לשנות מספר התנהגויות:

נפסיק להשתמש בכלים מפלסטיק חד פעמיים ונשתמש בכלים רב פעמיים.

נקטין את הנסיעה במכוניות ותחבורה ציבורית ונתחיל ללכת ברגל למקומות.

נמחזר 

נמיין פסולת מתכלה ולא מתכלה  

נפחית בצריכת החשמל , למשל כיבויי אורות מזגנים לפני שאנו עוזבים את החדר

:עברית

הכלים החד פעמיים מזהמים את הסביבה . בערים רבות בארץ אסרו את השימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים, ואלו שימצאו עם כלים חד פעמיים ייקנסו בכ-730 שקלים. 

אנחנו מסכימים עם טענה זו להלן הנימוקים הבאים .

ראשית, הכלים החד פעמיים מזהמים את הים ואת מקום המחייה של היצורים החיים כגון: 

צבי ים , צבי הים בוקעים מהביצה שנמצאת בחור בחול , כאשר הם בוקעים הם זוחלים לים ובדרך מפריעים להם דברים כמו כוסות ובקבוקים מפלסטיק  שיכולים להרוג אותם.

שנית , כאשר אנחנו מלכלכים את הסביבה אנחנו מזהמים אותה ואת האוויר שבזכותו אנחנו חיים, בלעדיו אנחנו לא נחייה . 

בנוסף לכך, אנחנו גורמים לזיהום ימי בישראל . זיהום ימי בישראל הוא בעיה אקולוגית חמורה ושכיחה במקורות מים בישראל . זיהום ימי משפיע עלמי השתיה , משום מיקומם של מתקני התפלה בישראל לחופי הים התיכון על המגוון האקולוגי, תיירות , נופש ועל פרנסת הדייגים  זיהום ימי בישראל מתייחס לעיתים גם לזיהום של חוף הים עצמו, ולא רק למי הים .

לסיכום , אני מסכימה עם איסור השימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים .

: פסל סביבתי