שירים מן האגדות

שירה רבה נכתבת בהשראת ובהשפעת עולם האגדות שהוא המבטא מאוויים פחדים וחלומות

או געגועים לימי תום כשהתכרבלנו וקראנו או שמענו

וחלמנו

רק כשגדלנו – הבנו..

..

אוסף של שירים שפגשתי ואהבתי וצירפתי – בסדר א-ב

אפרת מישורי

ורדה אליעזר,

יערה בן-דוד

לאה צבי דובז’ינסקי

שולמית ספיר נבו

טִינְקֶר בֵּל כָּל כָּךְ קְטַנָּה
עַד שֶׁאֵינָהּ
יְכוֹלָה לְהָכִיל
אֶלָּא רֶגֶשׁ אֶחָד בְּכָל פַּעַם.

..

           מתוך “טינקרבל”, הוצאת “הקיבוץ המאוחד” 2017

שיר מן האגדות פגשתי לראשונה בספרה של מרים ארן: “לא אתמול, לא היום”

השיר על שלגיה, שיר על כיפה אדומה. רמזים מן האגדות ומן המיתולגיה הופיעו ושימחו אותי מאוד.

כמה יפה החיבור הזה בין העולמות השונים של הביטוי והיצירה.

כפה אדומה/ מרים אֹרן

כִּפָּה אֲדֻמָּה מְהַלֶּכֶת הָלוֹךְ וּפַזֵּז

וְשָׂרָה בְּקוֹל עָלֵז:

        אֵיךְ אֶפְשָׁר לִזְכֹּר

        אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר

             אֶת כָּל הַמִּצְווֹת

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְלֹא לַעֲמֹד

            וְלֹא לִקְטֹף פְּרָחִים

            וְלֹא לְשִׂיחַ עִם אָדָם..”

..

(קטע מהשיר, מתוך “לא אתמול לא היום, הוצאת ספריית הפועלים, 1988)

והנה קטע משיר של ורדה אליעזר שאומר הכל..

..

אִם אֲסַפֵּר הֲרֵי לֹא יַאֲמִינוּ

שֶׁאַגָּדוֹת הֵן רַק גְּלִימָה לִמְצִיאוּת

חוֹבֶקֶת, יְחִידָה.

..

         מתוך “תגיד לי עוד”, הוצאת עמדה, 2021.

סִפּוּרִים לִילָדִים / ורדה אליעזר

..

אֵיךְ לֹא זָכַרְתִּי

שֶׁגַּם הַזְּאֵב חִיֵּךְ אֶל כִּפָּה אֲדֻמָּה

מְפַתֶּה בְּקוֹלוֹ הַמַּרְגִּיעַ

שֶׁגַּם הַמְּכַשֵּׁפָה הִרְעִיפָה שֶׁפַע

מַחְמָאוֹת בְּטֶרֶם הִגִּישָׁה תַּפּוּחַ אָדֹם

אֵיךְ לֹא זָכַרְתִּי

מוּל קוֹלְךָ הַמְּתַעְתֵּעַ

שֶׁלְעִתִּים עוֹשֵׂי כְּשָׁפִים וּזְאֵבִים

עוֹטִים מַרְאוֹת אֱנוֹשׁ

..

               מתוך “תגיד לי עוד”, הוצאת עמדה, 2021.

יערה בן-דוד

דֶמֶטר

זֵר שִׁבֳּלִים בִּשְׂעָרָהּ מְסַמֵּן לָהּ אֶת עַצְמָהּ.

הִיא תִּפְרֹס מִלַּחְמָהּ.

הִנֵּה הִיא חוֹבֶקֶת אֶת בִּטְנָהּ כְּמוֹ עֵץ

הַחוֹבֵק אֶת פֵּרוֹתָיו מֵעֵין כֹּל.

בְּפִרְיָהּ הָאָפִיל צוֹמֵחַ יַעַר

זָהֹב וִירֹק־עַד נוֹטֵף שְׂרָף וּתְסִיסַת נָחָשׁ.

עַל סַף הַבַּיִת הִיא סוֹבֶבֶת עַל צִירֶיהָ,

לֹא תֵּלֵךְ עַל סַף.

הָאֲדָמָה רַכָּה

הַכֶּתֶם עָלֶיהָ רַךְ עוֹד יוֹתֵר.

הִיא תִּבְחַר בְּהַר הַבְּרָכָה אוֹ בְּהַר הַקְּלָלָה

לְהַטִּיל עָלָיו אֶת חַסְדָּהּ.

עקיפה / יערה בן דוד

..

בְּאוֹר מָלֵא צִפּוֹר מִתְעַטֶּפֶת בְּצֵל עַצְמָהּ

וְדוֹאָה מַעְלָה,

מַטָּה.

הִיא תַּעֲקֹף אֶת כַּנְפֵי אִיקָרוֹס הַגְּדוֹלוֹת מִמִּדּוֹתֶיהָ.

עַכְשָׁו הִיא אוֹמֶדֶת אֶת הַזְּמַן הַפְּנִימִי

בַּמֶּרְחָק הַכָּחֹל בּוֹ גּוּף מְשֻׁלָּח אֵינוֹ נִשְׂרָף בְּאִשּׁוֹ.

..

               (מתוך הספר “לובשת בגד הפוך”, הקיבוץ המאוחד 2020)   

יערה בן-דוד

מתוך המחזור “שירי כינור ילדות”

..

א. מן הילקוט

מִמַּחְבֶּרֶת הַזְּהָבִים שֶׁלִּי נִעַרְתִּי פִּסּוֹת דַּקּוֹת וּמַבְהִיקוֹת,

מְקֻלָּפוֹת מִשּׁוֹקוֹלָדִים שֶׁהִמְתִּיקוּ סוֹד.

אַטְלַנְטִיס הִזְדַּהֲרָה מִשַּׁלֶּכֶת הַזְּהָבִים עַל הַשָּׁטִיחַ בַּסָּלוֹן.

*

אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר:

שְׂרִידֵי הַמָּטוֹס שֶׁל אַנְטוּאַן דֶה סֶנְט אֶכְּזוּפֶּרִי

זֻהוּ בְּוַדָּאוּת.

צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה, שָׁב וּבִקֵּשׁ הַנָּסִיךְ הַקָּטָן,

אֶת הַסָּמוּי מִן הָעַיִן אֶשְׁמֹר תַּחַת פַּעֲמוֹן זְכוּכִית

לֹא עַל דַּשׁ הַבֶּגֶד.

צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה שֶׁאוּכַל לְהַחְלִיק בַּחֲזָרָה מִכָּאן

אֶל בֵּין דַּפֵּי סִפְרִי.

.

אָמַר וְנֶעֱלַם כְּמוֹ שֶׁבֶר כְּלִי מְפֻנֶּה בִּמְהִירוּת

מֵרְשׁוּת הָרַבִּים.

.

בְּמִשְׂחָק קֻנְדָּסִי אֲנִי מְהַרְהֶרֶת עֲדַיִן אֵיךְ

לְהַחְזִיר אוֹתוֹ אֵלַי כְּמוֹ אוֹר מִשֶּׁבֶר מַרְאָה.

ב. בִּמקום אגדה

בַּגִּנָּה הַצִבּּורִית

דַּחְלִיל מְגָרֵשׁ צִפּוֹר בַּעֲמִידַת צְלָב.

עַל הַשְּׁבִיל לְבֵית הַסֵּפֶר אִישׁ מַמְתִּין לְיַלְדּוֹ שֶׁבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא.

בְּיָדוֹ תֵּבַת זִמְרָה פְּתוּחָה בִּדְמוּת לֵב.

לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ עִם הַזְּמַן הָאוֹזֵל

כְּמוֹ בְּעִקְּבוֹת הַחֲלִילָן מֵהֶמְלִין,

שֶׁיָּדַע אֶת סוֹד הַקֶּסֶם שֶׁל שַׁרְשֶׁרֶת הָרְגָעִים.

ג. חֶמדה

הַגַּמָּדִים בְּלִילִיפּוּט חָשְׁבוּ

שֶׁהַשָּׁעוֹן שֶׁל גוּלִיבֶר הוּא הָאֱלֹהִים שֶׁלּוֹ,

בְּצִלּוֹ הוּא מִתְכַּרְבֵּל כְּכָל שֶׁעָשׂוּי גּוּף חַי לְהִתְכַּנֵּס בְּחֵיק.

בַּמֶּה אֶתְכַּרְבֵּל אִם לֹא

בִּזְמַן הַצִּפֳּרִים הַבָּאוֹת בְּעוֹנָתָן מֵעַל רֹאשִׁי,

בַּשֶּׁקַע הֶחָמִים מֵעַל לַתְּרִיס

בְּהֶמְיָה אֲפֵלָה.

              (מתוך הספר “לובשת בגד הפוך”, הקיבוץ המאוחד 2020)

יערה בן-דוד

רומיאו ויוליה, רומנסה

א.

בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל אֵיבָה עַתִּיקָה

אַהֲבָתָם נוֹלְדָה מִטְּעִימוֹת מַבָּט.

גַּרְגִּירֵי יַעַר שְׁחוֹרִים הָיוּ מְגֻלְגָּלִים עַל לָשׁוֹן

כְּשֶׁמִּדְרוֹן הַמָּוֶת שֶׁל אַהֲבָתָם חִכָּה כְּמַצָּע לָבָן.

אִלְמָלֵא מֵתוּ, הַסּוּסִים הַלְּבָנִים שֶׁהִמְתִּינוּ בִּצְנִיפָה

הָיוּ מַצְמִיחִים כָּנָף וְעוֹד כָּנָף בַּשֵּׁנָה וּבָעֵרוּת

עַל גְּדוֹת נְהַר הָאָדִיגֶ’ה.

ב.

חֶזְיוֹן לַיְלָה.

הַפֻּנְדָּק שֶׁל יוּלְיָה לֹא הָיָה, גַּם לֹא הַמִּרְפֶּסֶת.

זֶה הָיָה חַלּוֹן שֶׁנִּפְקַח אֶל

פְּרָחֶיהָ הַלְּבָנִים שֶׁל מַגְנוֹלְיָה יְרֻקַּת עַיִן.

גַּם הַנֶּאֱהָבִים וְסוֹדָם לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ.

הָיוּ אֵלֶּה קִירוֹת מְנֻמָּרִים פִּתְקֵי כְּמִיהוֹת.

וּמִי אָמַר שֶׁכְּתֹבֶת הִיא כָּזָב שֶׁל שִׁיר

נִלְחָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת הָרוּחַ הַנּוֹקֵשׁ בַּדֶּלֶת

לְמִישֶׁהוּ מֵעֶבְרָהּ הָאַחֵר –

וֶרונה, יוני 2018

     (מתוך הספר “לובשת בגד הפוך”, הקיבוץ המאוחד 2020)

לאה צבי (דובז’ינסקי)

..

הנימפות כרותות לשון

הַנִּימְפוֹת כְּרוּתוֹת לָשׁוֹן

מִשְׁתַּכְשְׁכוֹת בַּמַּיִם, נָחוֹת עַל נִימְפֵאוֹת,

גּוֹמְעוֹת צוּף שֵׁכָר, שׁוֹכְחוֹת אֶת הַמָּחָר,

עֲלָמוֹת מְשַׁחֲרוֹת לְטֶרֶף, אֶת

גּוּפָן בְּמוּשְׁק מוֹשְׁחוֹת, מְשַׁדְּלוֹת עַלְמֵי חֵן

לְהִשְׁתַּגֵּל עַד צֵאת נִשְׁמָתָם

חַיֵּיהֶן חוֹלְפִים בִּשְׁתִיקָה  

לְיַד פִּכְפּוּךְ מַעְיַן הַנְּעוּרִים.

          (מתוך “סדקים דקים” בהוצאת עתון 77, 2020)

          *

אגדת לילה/ לאה צבי (דובז’ינסקי)

מִדֵּי חֲשֵׁכָה חוֹמֵד

הַלַּיְלָה בְּתוּלָה רַכָּה

לְסַפֵּק יִצְרוֹ

לְהָפִיג רַעֲבוֹנוֹ.

אוֹחֵז אוֹתָהּ בְּשִׁנָּיו

הַקֵּהוֹת,

כְּנָפָיו הַכֵּהוֹת

מְכַסּוֹת כִּעוּרוֹ

רַק בַּשַּׁחַר מְשַׁחְרֵר

נוֹשֵׁף מַרְחִיק

שֶׁמֶשׁ שׂוֹרֶפֶת כְּנָפָיו

מְנַקֶּה בְּקֵיסָם

דָּם

מִשִּׁנָּיו.

                  (מתוך “סדקים דקים” בהוצאת עתון 77, 2020)

אגדה / שולמית ספיר-נבו.

.

תָּשִׂים פָּשׁוּט גִ’ינְס

וְחֻלְצַת טְרִיקוֹ.

נְוַתֵּר עַל הכִּרְכְּרָה

וְהַגִּנּוּנִים

אֵינִי צְרִיכָה דָּבָר

מִלְּבַד פְּעִימוֹת הַלֵּב

שֶׁאַתָּה מַחְסִיר

כְּשֶׁיָּדֶיךָ

מְדַבְּרוֹת אַהֲבָה.

אגדה -2 / שולמית ספיר-נבו

אִמָּא אֵינָהּ יוֹדַעַת

שֶׁכִּפָּה אֲדֻמָּה אוֹהֶבֶת זְאֵבִים

חַיּוֹת יַעַר תְּמִימוּת

מְשַׁעְמְמוֹת אוֹתָהּ

עַד מָוֶת

סֶנְדְוִצִ׳ים וּבַקְבּוּק יַיִן

בַּסַּל

שֶׁיָּבוֹא כְּבָר הַזְּאֵב

לִטְרֹף אוֹתָה

לְאַט.

         מתוך הספר “שפת השוקולד”, הוצאת “רמות” אוניברסיטת תל-אביב

שלגיה / שולמית ספיר-נבו

..

שִׁלְגִּיָּה חוֹלֶמֶת בְּאֶדֶן הַחֲלוֹם

עַל צָחוֹר גּוּפָהּ

הַמְּבַקֵּשׁ לִהְיוֹת וָרֹד

חוֹמֶקֶת מֵהַבַּיִת

נוֹסַעַת בְּרִכְבָּהּ

לָרַמְזוֹרִים הָאֲדֻמִּים

אֵינֶנָּה מְצַיֶּתֶת

אַיֵּה הַגַּמָּדִים הַשּׁוֹמְרִים

אֶת שַׁלְוָתָהּ

אֶת תֻּמָּתָהּ הַלְּבָנָה הַמְּכֻפְתֶּרֶת

וְהִיא בְּבָרִים חֲרִישִׁים

חוֹשֶׂפֶת טֶפַח אַחַר

טֶפַח

וּמְחַפֶּשֶׂת רַעַל

אַהֲבָה.

      מתוך הספר “שפת השוקולד” בהוצאת “רמות”, אוניברסיטת תל-אביב

מפלצות נמות בסתר/ ציפורה בראבי

..

תֵּבַת פַּנְדּוֹרָה נְעוּלָה

ואֶת עָלֶיהָ יוֹשֶׁבֶת

מַסְתִּירָה

מִפְלָצוֹת

יְפֵהפִיָּה מִתְעוֹרֶרֶת/ ציפורה בראבי

..

הַנְּשִׁיקָה הִרְדִּימָה אוֹתָךְ

הַמַּחַט שֶׁדָּקְרָה הֵעִירָה וְהִשְׁאִירָה

שׁוֹבָל

אָרֹךְ

שֶׁל

כְּאֵב