שירה מילר

התשפ”א

כיתה ז’ 3

ביה”ס “אליאנס” כי”ח

על עצמי

תעודת הזהות שלי:

 שם ושם משפחה: שירה מילר

הורים ואחים:

 אמי – עירית

 אבי – ליאור

 אח – עומר

תאריך לידה: נולדתי ביום שני בשבוע

 לועזי: 23.06.2008

 עברי: כ’ בסיוון תשס”ח

מקום לידה: בית החולים רמב”ם, חיפה, ישראל

 משקל בלידה: 3.370 ק”ג

מקום מגורים: חיפה

 לאום: יהודיה

 דת:  יהודיה

 גיל: 13

משימת חקר – משמעות השם

משמעות שמי הפרטי: שירה – זמר, מזמור, פזמון, פיוט.

 “אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ” שמות ט”ו א’.

 הורי בחרו את השם שלי כי הם אהבו אותו.

 כן, יש לי שמות חיבה.

 היחס שלי לשם שלי הוא שאני אוהבת אותו.

 לא חשבתי על לשנות את שמי.

משמעות שם המשפחה שלי: מגרמנית ופירושו ‘טוחן’.

 אין סיפור מיוחד הקשור לשם המשפחה.

 סוגי שמות משפחה שקיימים לפי: מיקום גיאוגרפי, סיומות, מקצוע ועוד…

 הכרתי את משמעות שם המשפחה שלי לפני הכנת פרוייקט “שורשים”.

אבני דרך

קורות חיים:

עד גיל 3 התחנכתי בגן “השביל הירוק”, ולאחר מכן התחנכתי בגן “רוממה”.

בגיל שש עליתי לכיתה א’ בבית הספר “רוממה – ניגונים” אותו סיימתי בגיל 12 במחזור נ”ג.

מבית הספר היסודי זכורים לי במיוחד שני דברים:

1. באמצע שנת הלימודים בכיתה ג’, התחוללה שריפה גדולה בחלק משכונות העיר, ובעיקר בשכונתי – “רוממה”, ונאלצנו להתפנות מבית הספר. אבא שלי הגיע במיוחד לאסוף את אחי ואותי ונסענו אל בית סבתי וסבי במרכז הכרמל. עד שעות הלילה, לא ידענו מה קרה לבית שלנו – האם נפגע מהשריפה? הורי נסעו ומצאו כי הבית לא נפגע. זכור לי שלאחר מספר ימים חזרנו ללמוד, אבל בבית ספר אחר, ולבית הספר “רוממה” חזרנו רק לאחר מספר ימים.

2. מסיבת הסיום של כיתה ו’, זו היתה מסיבה שונה מכל הבחינות, מאחר והיא התקיימה במהלך תקופת הקורונה. החזרות התקיימו עם מסיכות והיא צולמה מראש ושודרה בזום לכל משפחות ילדי שכבת ו’.

אני לומדת בכיתת מצויינות מדעית בכיתה ז’ בביה”ס “אליאנס”, ובחרתי ללמוד בכיתה זו כי נושאי הלימוד מעניינים אותי ואני אוהבת במיוחד את איך שהכיתה בנויה.

חוגים ותחביבים:

תנועת נוער – אני הולכת לתנועת “הצופים”.

תחביבים – לצייר, כרגע אני לא יודעת על תחביב שהייתי רוצה לפתח בעתיד.

סרטים – אני אוהבת לראות סרטים בסגנון פעולה וקומדיה.

סדרות – אני אוהבת לראות סדרות נוער.

המאכלים האהובים עלי – סושי, פלפלים ממולאים של סבתא שלי.

מקום וסביבת מגורים:

אני מתגוררת ברחוב אורן 48 בשכונת רוממה החדשה.

עד לפני כ- 6 שנים גרתי באורן 20.

אני אוהבת בשכונה …

סיפור מיוחד שקשור לסביבה שבה אני גרה …

בבית אנו 4 נפשות: הורי, אחי ואני. אין לנו חיית מחמד בבית, אבל הייתי רוצה מאוד שיהיה לנו כלב.

אם הייתם שואלים את אח שלי הוא היה אומר שאני אחות טובה, ושהוא מאחל לי בהצלחה בלימודים ובחיים – בכל דרך שאבחר.

אם היו שואלים את ההורים שלי הם היו אומרים שאני בת אהובה, חברה נאמנה לחברותיה, אוהבת לעזור לזולת ומאחלים לי שאמשיך להיות בדיוק כפי שאני – חכמה ונבונה, ושאצליח בכל מה שאני אוהבת.

אני חושבת שאני בת ואחות טובה להורי ואחי, אני מאושרת בחלקי חברת אמת לחברותי ותמיד אוהבת לעזור ולדאוג שיהיה לכולם טוב ושמח.

הורים ואחים

אמא – עירית

אמי נולדה ב- ט”ו בחשון התשל”ו, ה- 20/10/1975, בביה”ח “רמב”ם”,

חיפה, ישראל.

למדה בביה”ס היסודי “הרצל” והמשיכה לחטיבת הביניים והתיכון “עירוני ה’ “.

אחרי הצבא למדה באוניברסיטת חיפה ואת לימודי ההוראה למדה במכללת גורדון.

היום אמי מורה ומחנכת בביה”ס היסודי “הבונים”.

אבא – ליאור

אבי נולד ב- כ”ד בתשרי התשל”ה, ה- 10/10/1974 בביה”ח “רמב”ם”,

חיפה, ישראל.

למד בביה”ס היסודי “יזרעאליה” והמשיכה לחטיבת הביניים והתיכון “עירוני ג’ “.

אחרי הצבא למד הנדסאי תוכנה – מערכות מידע בטכניון והשלים לתואר ראשון

בניהול מערכות מידע במכללת עמק יזרעאל.

היום אבי עובד בחברת תוכנה שיש לה מוצר ממוחשב לניהול עסק (ERP).

עירית וליאור – החתונה:

הורי הכירו דרך ההורים שלהם, נפגשו לראשונה  ב- 12/04/2001, חוה”מ

פסח, ומאז הם יחד. הם התחתנו ב- 10/06/2003.

אח – עומר

אחי נולד ב- כ”א באב התשס”ה, ה- 26/08/2005, בביה”ח “רמב”ם”,

חיפה, ישראל.

למד בביה”ס היסודי “רוממה – ניגונים” והמשיכה לחטיבת הביניים והתיכון

“אליאנס”.

אחי אוהב ומשחק כדורסל מגיל צעיר והיום משחק במועדון הכדורסל של “מכבי חיפה”.

המשפחה:

את משפחתי מייחדים המפגשים המשפחתיים והמפגשים יחד בחגים וימי הולדת.

הפעילויות האהובות על משפחתי הן ארוחות השבת והקידוש וגם הטיולים והחופשות, בין אם של המשפחה הגרעינית או יחד עם כל בני המשפחה מצד אבי.

חוויה שזכורה לי במיוחד עם המשפחה שלי היא הטיול המשפחתי להולנד שעשינו לרגל בר המצווה של אחי, היה ממש מהנה וכיפי.

סבים וסבתות

הורי אמי

סבתא ויקי:

נולדה ב- כ”ו בתשרי התש”ד, ה- 25/10/1943 בביה”ח “הדסה”,

בהדר הכרמל, חיפה, ישראל.

סבתי למדה בקרית בנימין בבית ספר יסודי ואח”כ בתיכון קרית אתא, שנה אחת, ואז עברה לחיפה והמשיכה את לימודיה בבית הספר “במעלה” – סגירת מעגל, כי זהו אותו בניין בו היה ביה”ח “הדסה” בו נולדה.

ויקי עבדה בבנק לאומי (10 שנים) ולאחר מכן במעריב במחלקת הפרסום
(20 שנים), לאחר מכן פרשה לגמלאות.

סבא עמרי:

נולד ב- א’ אדר הת”ש, ה- 11/03/1940 בביה”ח “מולדה”,

חיפה, ישראל.

סבי למד בביה”ס היסודי “זכרון יוסף” עד כיתה ח’ ואח”כ ב”בסמ”ת”

עד כיתה י”ג במגמת בניין.

עמרי עבד בבית החרשת “שמן” (35 שנים) ומשם פרש לגמלאות.

גרינולד – החתונה:

הם נפגשו במסיבה אצל חבר של עמרי וויקי הגיעה אם חבר אחר, עמרי הזמין אותה לרקוד ויצא שלאחר כשבוע נפגשו בשכונת הדר כשויקי הלכה עם חברה לסרט ועמרי עם חברים שהתכוונו ללכת לרקוד ואחד החברים שכנע את הבנות לבוא איתם, ואף הזדכה על הכרטיסים לסרט עבורן וכולם הלכו לרקוד… לאחר כשנה וחצי התחתנו.

החתונה התקיימה ב- 02/08/1964, בחיפה ב”בית הפועל המזרחי”, בשכונת הדר הכרמל.

מהחתונה זכורה להם התזמורת הכי טובה בעיר “לה מקרנה”, הם אהבו מאוד לרקוד, כמובן קבלו בין המתנות סיפולוקסים וסטים לשתיה בלי סוף…

הורי אבי

סבתא טובה:

נולדה ב- י’ באב התש”ו, ה- 07/08/1946 במחנה עקורים בעיירה פוקינג,

ליד העיר פסאו בדרום גרמניה.

עם סיום מלחמת העולם השניה, הוריה ונסעו מערבה, ממחנה עבודה בסיביר, רוסיה, ובדרך עצרו במחנה עקורים שהיו בו כ- 2000 יהודים, שהו בו כשנה ובו נולדה.

לאחר מכן, במעבר רגלי, כשהיא נישאת בתרמיל גב, בהרי האלפים, הגיעה למחנה עקורים בדרום מזרח איטליה, ומשם בספטמבר 1948 עלתה לישראל באנייה.

סבתי למדה בביה”ס היסודי “הכרמל” בכיתות א’-ד’, אח”כ המשיכה לביה”ס “יל”ג” בכיתות ה’-ח’ וסיימה בביה”ס “עירוני ד'” בכיתות ט’-י”ב. משם המשיכה למכינות הפדגוגיות.

סבתא טובה היתה מורה, חינכה ילדים בכתות א’-ב’.

סבא ישראל:

נולד ב- ט”ו בתמוז התש”ד, ה- 06/07/1944, בביה”ח “בתר”,

אשר בהדר הכרמל.

למד בביה”ס היסודי “תל-חי” אשר בנווה שאנן, חיפה. שפת הלימודים היתה בעברית. זכור לי היטב שלמדנו בשתי משמרות, בוקר ואחר הצהריים. לאחר שסיימו התלמידים בשעות הצהריים, פינו הם את הכיתות ובמקומם באה משמרת אחר הצהריים ולמדה עד שעות אחר הצהריים. פתרון של חוסר כיתות לימוד היה הלימודים בשתי משמרות.

בית הספר התיכון שבו למד היה בית ספר מקצועי – תיכוני בשם “בסמ”ת”.

בבוקר למדו לימודים עיוניים ואחר הצהריים לימודים מקצועיים (עבודה בבתי המלאכה והסדנאות של בית הספר).

סבא ישראל עבד בחברת החשמל.

מילר – החתונה:

המפגש הראשון של סבא ישראל וסבתא טובה, היה בערב חברתי אצל חברה משותפת, בשנות העשרה שלהם. מפגש רעים ותו לא.

בשנת 1966 בחודש ינואר החלו מסיבות השחרור מצה”ל של חבריבם, סבי היה בחבורה של בנים, חיילים בחיל האוויר. סבתי וחברותיה רובן למדו בסמינר למורות וגננות. בערב שישי אחד קריר, נפגשו שוב במסיבת שחרור שכזו, שם החל החיזור של ישראל מילר אחרי טובה פרלה. בתקופה זו של חברות, ישראל השתחרר מהצבא, החל בחיפוש מקום עבודה. טובה סיימה לימודיה בסמינר, התגייסה לשרות מורות-חיילות בצה”ל. במהלך השרות התחוללה מלחמת ששת הימים. באותם ימים החליטו ישראל וטובה שהגיעה העת שאת היחסים צריך למסד, קבעו –  תהיה חתונה, בשעה טובה.

החתונה נערכה ב-“אולמי חיפה” שבחיפה ביום ראשון, 26.11.1967, הרב שחיתן אותם היה רב צבאי של חיל הים. אורחים רבים כבדו אותנו, היתה שמחה גדולה, הריקודים נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.

הקשר הרב דורי

סיפור העליה של סבתא טובה:

” ממחנה עקורים בגרמניה לחברות רבת שנים בחיפה…”

בשנת 1940 נמלטו הורי מפולין, אבי, נתן פרלה עזב את ביתו ומשפחתו בורשה. אמי, מלכה ניימן, עזבה את ביתה ומשפחתה בצ’נסטוחובה.

בזמן מלחמת העולם השניה ההורים נישאו, נדדו וחיו ברחבי ברה”מ.

בשנת 1945, עם סיום המלחמה, נסעו הורי מערבה ברכבות והגיעו לדרום -מזרח גרמניה אל מחנה עקורים בעיירה פוקינג, שליד העיר פסאו. בקיץ 1946 במחנה העקורים בפוקינג נולדתי, וקראו לי על שם סבתי – “גיטל’ה”. במחנה העקורים גרנו בצריפים, כשכל משפחה מתגוררת בחדר. במחנה זה היה מפגש של אבי – נתן עם שניים מאחיו – יעקב ורפאל.

בחדר הסמוך לנו, התגוררה משפחת הברפלד, לה שני בנים בוגרים והבת – פסיה, שנולדה שבוע לפני.

בין שתי המשפחות נוצר קשר הדוק.

לאחר שנה במחנה יצאה כל משפחה בדרכה לכיוון ארץ ישראל.

פסיה ומשפחתה נסעו לפריז. הוריי, דודי רפאל ואני חצינו את הרי האלפים בהליכה במשך שבועות לאיטליה, כשבדרך זו נשאו אותי בתרמיל גב. הגענו לדרום איטליה, שם גרנו במשך שנה במחנה עקורים בעיר הנמל ברלטה.

משם, בקיץ 1948, עלינו למדינת ישראל עם אוניית מעפילים איטלקית – “קזרטה”. כשהגענו ארצה גרנו מספר חודשים בבית עולים בנווה – חיים ליד חדרה. משם עברנו להתגורר בחיפה.

אחרי כמה שנים בחיפה נפגשנו שוב שתי המשפחות וכמובן גם שתי הבנות גיטל’ה-טובה ופסיה-פנינה. גילינו שאנו גרות קרוב מאוד. כל אחת בחרה מסלול לימוד שונה, אך החברות נשמרה כל השנים.

אני בחרתי במסלול שם מורה בישראל. למדתי במכינות הפדגוגיות ואח”כ בסמינר גורדון.

בשנת 1966 התגייסתי לצה”ל ושרתתי כמורה לעברית לעולים חדשים שלא ידעו קרוא וכתוב וגרתי במושב גורן, בכביש הצפון. במהלך שרותי התרחשה מלחמת ששת הימים.

במשך כל השנים פנינה ואני נשארנו חברות טובות ואנחנו עדיין נפגשות לעיתים קרובות. קיים גם קשר טוב בין המשפחות שלנו.