סיפורו של בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס ע”ש פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים – אוגדן ג’
Copyright © 2021
מה באוגדן ג’
נפתח בסקירת החזנים ושליחי הציבור שפעלו בבית הכנסת והיכן שניתן שילבנו פסי קול וסרטונים. גם מתפללים ששימשו כשליחי ציבור בעיר בימי חול, מתועדים בסקירה זו להנצחתם. לאחר מכן נתאר ביקורים של קבוצות ויחידים שבאו במשכננו ושמעו סקירות היסטוריות על המקום, על פועלם של פועלי הנמל הסלוניקאים בנמל ובבית הכנסת. בקבוצות, נמנו תלמידים, חיילים, קבוצות מקצועיות ויחידים והכל, בהתנדבות וללא תשלום למען האדרת המקום.
המשובים והתגובות שקיבלמו, מדברים בעד עצמם והללו שובצו באיורים שובי עיין באוגדן. מיד לאחר מכן נתאר בקצרה את בנייתו של נמל תל-אביב, היסטוריה צרופה של העיר הלבנה אותה נהג לספר ותיק ביה”כ אפריים ברוך, נתאר את הנמל בסרטים, בשירה ובציורים ומיד לאחר מכן אנו מתארים את הקשר בל ינתק בין הנמל לבית הכנסת.
נקנח בכתבות עיתונות וטלויזיה שנכתבו אודות משכננו ובסיום מספר מילים אודותיי כעורך האוגדנים.
תקוה אנו שתהנו ותתמכו.
חזנות וחזנים בבית הכנסת
במשך שנים רבות היה סגנון התפילה בבית הכנסת סגנון
תפילה ירושלמי בבלי. במרוצת השנים ועם תחלופת חזנים
ומתפללים השתנה סגנון התפילה והוא נע בין סגנון תפילה
ירושלמי בבלי וסגנון תפילה של יהודי המגרב. נביא דמויות
החזנים ששרתו בקודש ונספר מעט על כל אחד ואחד.
היה קושי לאתר ולשחזר את ראשוני החזנים והקוראים בתורה
ומראש אנו מתנצלים אם נשמט שם זה או אחר מהרשימה.
נתנאל הכהן פריבה ז”ל
נתנאל, נידב את הקרקע להקמת בית הכנסת והיה מבין מייסדיו ואף שימש בו חזן שנים רבות. כל השבוע הכין את קריאת הפרשה השבועית ואכן עלה בידו לבצעה באיכות שתמיד זכתה למחמאות מכל באי בית הכנסת. נתנאל הקדיש את כל מירצו לניהולו המסודר והתקין של המקום היקר הזה. יהי זכרו ברוך.
. .
החזן אהרון לוי ע”ה
חזן נוסף שיוזכר הוא החזן אהרון לוי ע”ה. זכור לעורך האתר היטב שאהרון שימש כחזן במשך שנים רבות והנעים ובקולו הדק והערב הנעים את התפילות בבית הכנסת וכך גם מעיד וותיק בית הכנסת אהרון ארוך נ”י. אנו מפרסמים את תמונתו וקוראים לכל מי שיודע פרטים נוספים עליו, לכתוב לנו על מנת שנכבד את זיכרו.
. . 
החזן משה אריאלי ע”ה
משה ורעייתו התגוררו ברחוב ז’בוטינסקי בסמוך לגן העצמאות ונהגו להתפלל בבית הכנסת על אף שבסמוך למקום מגוריו עמד בית כנסת קטן ודל בצריף. משה וחברים נוספים ובהם סלמן גרג’י ע”ה ויהושע זיתוני ע”ה ערכו מגבית אספו כספים והצריף הדל הפך לבית כנסת ספרדי מפואר “אוהל ישראל” העומד היום על תילו כמצב זיכרון חיה למפעל חייהם.
“אבי היה נוהג מדי פעם להתפלל תפילת מנחה של שבת בבית הכנסת אוהל ישראל. זכור לי היטב קולו הערב של משה ע”ה בעת שערך את ההבדלה בירך על הבשמים, מאורי האש ועל היין והלכנו הביתה ובידינו עלי בשמים ריחניים” כך מספר עורך האתר מזיכרונות ילדותו.
. .
החזן משה אריאלי ע”ה
פיוט “אל אדון על כל המעשיים”, מתוך תפילת שחרית ליום השבת
החזן משה אריאלי ע”ה
עת שערי רצון להיפתח. מתוך תפילת שחרית של ראש השנה לפני תקיעת השופר
. .
החזן רחמים מזרחי ע”ה
רחמים בן טובה ודוד מזרחי ע”ה היה במשך עשרות שנים חזן וקורא בתורה בבית הכנסת. איש, נעים הליכות, חייכן, תמיד שמח בחלקו, בעל קול ייחודי בתפילותיו ובעת הקריאה בתורה. הטביע חותמו על מתפללי בית הכנסת במשך שנים רבות בהם שימש בתפקידיו. היות ולא מצאנו תמונות של רחמים, גזרנו תמונתו מאירועי בר המצוה בהם השתתף כחזן. הלך לעולמו יח’ תמוז תשנ”ח.
. .
החזן רחמים מזרחי ע”ה – קריאת מגילה תשנ”ד
החזן רחמים מזרחי ע”ה – לקט משנות השמונים
החזן יוסף הררי ע”ה
הררי, יליד מצרים התפלל בבית הכנסת ושימש כחזן וקורא בתורה בסוף שנות השישים עד אמצע שנות השבעים. נודע בקולו הערב, בזמירותיו ופיוטיו וכן בדיבורו עם הדגשים “ח” ו”ע” . איש נעים הליכות היה, תמיד חיוך נסוך על פניו עת דיבר עם הסובבים אותו. לפרנסתו עסק במכירת כלי מטבח ברח’ הגדוד העברי בתל-אביב. הלך לעולמו יג’ אייר תשס”ט.
. .
.
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
נשמת כל חי
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
קטע מקריאת התורה לראש השנה
וה’ פקד את שרה
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
את קרבני לחמי לישי
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
עשרת הדברות בטעם עליון
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
ורוח כל בשר תפאר ותרומם
החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
פרשת דברים
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
מזרחי, משמש כחזן בבית הכנסת וקורא בתורה כבר משנות השבעים המוקדמות. מזרחי, שימש כמורה בבית הספר לחזנות בירושלים וידוע בארץ ובארצות מעבר לים בזכות פייטנותו והמאקמות השזורים בפיו בטעמי המקרא. הכשיר תלמידי בר-מצוה רבים לקרוא בתורה. רבים היו מגיעים לבית הכנסת ממרחקים על מנת לשמוע ולהנות מחזנות ראויה ומעולה. די בשיטוט קצר בין שולי האוגדנים ובאתר האינטרנט של בית הכנסת בכדי להבין שמזרחי הטביע חותמו על בית הכנסת, בשמחות השונות, בר מצוה, הכנסת ספר תורה ועוד.
. .
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“ה’ שמעתי שמעך יראתי, ה'”. מתוך התפילה לראש השנה.
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“חיזקו וגילו”. מתוך התפילה לראש השנה.
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“לך אלי”. מתוך פתיחת התפילה לערב יום הכיפורים
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“אחות קטנה”. מתוך פתיחת התפילה לערב ראש השנה
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“עת שערי רצון”. מתוך פתיחת התפילה לתקיעת השופר בראש השנה
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
“קדושה”
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
עם הגיע ר’ יעקב מזרחי לגבורות, ערכנו סרטון משעשע בן 27 דקות, עתיר ברכות לחזן שלנו וגם לרגל חמישה עשורים של חזנות ופייטנות
החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
עם הגיע ר’ יעקב מזרחי לגבורות, הוענק לר’ יעקב בטקס מרשים מגן מרשים לעדות על פועלו רב השנים בבית הכנסת
מתפללים ששמשו בקודש כחזנים
במרוצת השנים ובמהלך כל שבוע ושבוע עלו מתפללים נוספים
ושימשו כחזנים בעיקר בתפילות מנחה וערבית בימי חול ובימי
שבת וחג.
נביא בפניכם מספר דמויות ששמשו בקודש בהקשר זה. מטבע
הדברים, עורך האוגדן פועל מתוך זיכרון כך שיתכן ופרטים
מהעבר הרחוק נשמטו מזכרונו. היה ומי מהמעיינים באוגדן יש
בליבו להעיר או להאיר בהקשר הזה, נשמח לשמוע את
הערותיו והארותיו.
אריה (ליאון) גביוס ז”ל
מוותיקי פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים וממייסדי בית הכנסת. היה בין המתפללים הקבועים, שימש כחזן בתפילות מנחה וערבית ופעל רבות למען בית הכנסת. עד היום פוקדים צאצאיו ובני משפחתו את בית הכנסת ועורכים את שמחותיהם במקום אותו הוא ייסד. הלך לעולמו כיום ג’ אייר תשמ”ג.
. .
אריה (ליאון) גביוס ז”ל
בסרטון מתוך התכנית עמוד האש, מספר ליאון גביוס על הקמת הנמל
שמואל בן יעיש ע”ה
שמואל נולד בסלוניקי ועלה לארץ בשנת 1933 ונישא למטי בשנת 1945 ולהם נולדו שני ילדים, רחל ויום טוב יבל”א. לפרנסתו הקים בית חרושת ליצור נעלים ברחוב עמק יזרעאל בשכונת פלורנטין. תכונותיו, היה נדיב ביותר, שקט ונעים הליכות. היה מסור מאוד למשפחתו ואהבתו היית לפקוד ולהתפלל בבית הכנסת של חבריו הסלוניקאים פועלי הנמל ונמנה על ראשוני המתפללים בביה”כ.
הוא ניחן בקול מיוחד, נעים מאוד, היה פייטן נעים זמירות ישראל בסגנון יהודי סלוניקי ולכן הוצע לו מס’ פעמים לשמש כחזן. בנדיבותו הרבה הסכים לשמש כחזן אולם בהתנדבות וללא תמורה למען קהל המתפללים בביה”כ אותו אהב.
אשר האיש……
. .
עימנואל (מנולי) אהרון בן שמואל ורחל ע”ה
מנולי נמנה על יוצאי יוון, היה חבר וותיק ושימש שנים רבות כגבאי בית הכנסת. שימש כשליח ציבור וסיפורי חז”ל ומדרשי האגדה אותם סיפר בסעודה שלישית זכורים לרבים מהמתפללים עד היום. היה נעים הליכות ותמיד תמיד חיוך של טוב לב היה נסוך על פניו. עימנואל הלך לעולמו ב ז’ מנחם אב תשנ”ו.
. .
עימנואל אהרון בן שמואל ורחל ע”ה
עימנואל (מנולי) אהרון עם אברהם בן אדרת ע”ה. 1992
עימנואל אהרון בן שמואל ורחל ע”ה
לשם יחוד קודשא בריך הוא
עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה
זהו ספר תהילים שנתרם לבית הכנסת על ידי הגבאי הוותיק עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה אח למוטקה ולפפו ע”ה גם הם היו מבאי בית הכנסת. מנולי שהיה מיוצאי יוון, היה מוותיקי המתפללים, איש נאמן ומסור למקום בצורה יוצאת דופן.
תכונה בולטת באופיו הייתה התמימות, סוג של ביישנות כאשר דיבר עם עמיתיו לבית הכנסת, תכונה מופלאה של אדם צנוע. משפר מרדכי אבולעפיה חבר עמותת ביה”כ :”זכרוני, לפני כ 35 שנים, לאחר ימים נוראים בהם שימשתי כ”בעל תוקע”, דפק בדלת ביתי מנולי ובחיוך מבויש הושיט את ידו בה היה שי קטן וצנוע, שני בקבוקי יין באריזת קרטון. זכורני היטב את השמחה שמילאה את ליבי ברגעים אלה על המחווה שמנולי הביע בפני בצורה פשוטה ותמימה – תודה והערכה”.
את אהבתו לבית הכנסת ביטא בעושר ביטוי המתבטא במילים מועטות, “מתנה מכל הלב, באהבה, מנולי”.
עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה
מכל הלב באהבה
. .
עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה
שני אחיו של מנולי, פפו ומוטקה היו גם הם מבאי בית הכנסת. בסרטון, מרדכי מוטקה אהרון ע”ה מספר על אחיו עימנואל (מנולי) ע”ה
משה טבע ע”ה
משה נולד בחודש אפריל 1916 בעיר סלוניקי שביוון. עלה לארץ בשנת 1933 לאחר תקריות אנטישמיות בעיר הולדתו. היה חבר באצל ובלח”י ולחם נגד הברטים. כינויו במחתרת היה “ראובן”. בבית הכנסת, שימש משה כגבאי, היה פעיל במשך שנים רבות ועסק בחיזוק המקום וביסוסו. לעיתים שימש גם כחזן לעת מצוא וקולו הערב הדהד בין כתלי בית הכנסת לעיתים קרובות. רבים מילדי בית הכנסת זוכרים אותו היטב, הממתקים שחילק להם היו מהמשובחים שבדוכני השוק. מספר חבר עמותת בית הכנסת מרדכי אבולעפיה:”טבע, התגורר בבנין השוכן ממש מול ביתי. בבית הכנסת תמיד פינק את בני יצחק במיני מתיקה מהמשובחים ביותר…”
הלך לעולמו – י”ד באלול תשנ”ט (26.8.1999 ) בגיל 83 ונטמן בבית־העלמין ירקון בחלקת לח”י.
. .
עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
עזרא, בנו של מייסד בית הכנסת, גבאי וותיק נמנה עם באי המשכן הקבועים. פעל רבות והכשיר תלמידים רבים לבר מצווה, לימד הנחת תפילין וטעמי המקרא רבים מיוצאי בית הכנסת. עזרא היה משתתף פעיל בעריכת שמחות, חרוזיו ונאומיו בחגיגות חתנים היו יוצאי דופן בטעמיהם המתוקים והנעימים. שימש כחזן בעיקר בתפילות מנחה וערבית ובתפילת מוסף של שבת. בנו אהרון, רס”ר (מיל’) בצנחנים, נהרג במלחמת לבנון השניה והוא בן 32 שנים בלבד. מאז השתנו חייו של עזרא והפכו להלומי צער ויגון. מספר חברו מרדכי אבולעפיה: הייתי נפגש עם עזרא כמעט מדי יום עת טיילנו בנמל. הוא נשא כאבו בעוז וכך אמר לי מס’ חודשים לפני פטירתו – אין לי דבר וחצי דבר נגד המדינה שהחזירה לי את בני בארון, הוא נפל למען המולדת, יש בליבי על שלא מסייעים לי מספיק לרכש תרופות”. בטקס זיכרון לחללי הצנחנים בשנה השניה לנפילת בנו, אמר לשר הביטחון שבא לנחמו –
“לך תנחם את המשפחות החדשות שהצטרפו למשפחת השכול, אותי ניחמת בשנה שעברה”. כך אמר כך הוא סיפר. עזרא הלך לעולמו בערב שבת בין השמשות יח’ טבת תשע”א. איש יקר. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
. .
עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
תפילת מנחה
עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
מספר עזרא, הילדות שלי….בנמל
עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
עזרא חונך תלמיד בר מצוה, 1992
עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
חרוזים לתלמיד בר מצוה, 15/6/96
מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה הי”ו – בעל תוקע
מספר חבר עמותת בית הכנסת מרדכי אבולעפיה: “הימים, תחילת שנות ה 80. בעל התוקע הקבוע של ביה”כ עקר למקום מגורים בעיר אחרת וביה”כ נותר לקראת הימים הנוראים בחסר. פנה אלי גבאי ביה”כ מרדכי מורדוך גבאי ע”ה וביקש ממני למלא את התפקיד. אני? שאלתי, בעל תוקע חייב להיות נשוי עם ילדים ואילו אני רווק. מורדוך חיבק אותי ושאל במבטא היווני שאיפיין אותו, תראה אבולעפיה, וכשהוא מצביע לקהל שאל אותי, תגיד לי, מי יתקע? מי? רק אתה”. ובלית בררה קיבלתי את התפקיד ומאש ועד היום אני משמש בתפקיד זה.
. . 
מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה הי”ו – בעל תוקע
תקיעת שופר ביום העצמאות ה 70 למדינת ישראל
מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה הי”ו – בעל תוקע
סיפורו של מרדכי אבולעפיה
“הימים, ימי מלחמת לבנון הראשונה. שירתתי כק.קשר חטיבת החי”ר של בית הספר לקצינים בדרגת סרן. חדשות לבקרים היינו מוקפצים ממצפה רמון ללבנון להשתתף בלחימה. ערב ימים נוראים תשמ”ג, השופר היה איתי בבסיס על מנת להתאמן וללמוד הלכות התקיעה. ב 2 לפנות בוקר העירו את כל החטיבה והורו לנו להתארגן להטסה לנמל התעופה של ביירות לכניסה רגלית לעיר. ההתארגנות הייתה בנוה”ק בזק, ציוד קשר, זיווד נגמשים, חלוקת הוראות קשר וברקע, מציקה לי עובדת היעדרותי הצפויה מתפילות ראש השנה וכמובן הבעיה שתיווצר בבית הכנסת מהיעדרות זו. בשעת בוקר מוקדמת כשמסביבי חיילי הפלוגה אצים רצים ומתארגנים, זימנתי את הפקידה הפלוגתית וביקשתי ממנה לצאת בבוקרו של יום, לסור לביתי ולמסור את השופר לאימי ולבקש ממנה למסור אותו לעימנואל מנולי אהרון ע”ה ולספר לו על היעדרותי הצפויה עקב האירועים. עוד באותו הבוקר, הסיעו את החטיבה לשדה התעופה הצבאי רמון ומשם הוטסנו ללחימה בביירות.
הדבר נשכח מליבי למשך מספר שנים עד אשר בשיחה אקראית עם זקן המתפללים ומייסד המקום אהרון יחזקאל ע”ה נודע לי הסיפור המדהים הבא.
הפקידה הפלוגתית הגיעה לפאתי רחוב יורדי הסירה ופנתה מערבה לעבר הבית בו התגוררתי. בדרכה, פגישה את אהרון וג’מילה יחזקאל ע”ה כשהם כדרכם
. .
סיפורו של מרדכי אבולעפיה – המשך
יושבים בבלקון (מרפסת) ביתם הצנוע ופנתה אליהם בשאלה:
“האם תוכלו לעזור לי ולומר היכן מתגורר מרדכי אבולעפיה”? והימים, ימי לחמה עזה בלבנון כשמדי יום נופלים חיילים. אהרון וג’מילה, היו המומים ונרעשים. הם חשבו שהחיילת באה לבשר לאימי את הבשורה המרה על נפילתי בקרבות. הוא גר ממול אמר אהרון והצביע בידו הרועדת לעבר ביתי. החייל פנתה לעבר הבית ודפקה בדלת ביתי אימי ע”ה, שהעברית לא הייתה שגורה בפיה.אימי, לא הבינה בדיוק מה סיפרה החייל פרט לעובדה שהיא מסרה בידה את השופר. בבכי מר הוא עזבה את פתח הבית ורצה ריצת עמוק לעבר…. ביתם של אהרון וג’מילה כשהיא צווחת ומיבבת. אהרון וג’מילה, שאך לפני מספר דקות פגשו את החיילת, ראו לפתע מיד את אימי רצה לקראתם כשהיא זועקת ובוכה ועינהם התמלאו דמעות צער. הם היו בטוחים בנפילתי. רק לאחר ששמעו מאימי על מטרת בואה של החיילת, הם פרצו בצחוק, הרגיעו את אמי שנשמה לרווחה כשהבינה את אשר אירע. ומי היה בעל התוקע באותה השנה בבית הכנסת, זאת לא אדע”.
עד כאן סיפורו של מרדכי אבולעפיה הי”ו.
מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה הי”ו – בעל תוקע
תקיעת שופר ביום העצמאות ה 71 למדינת ישראל
בעקבות הספר “מרפסת על הים”. 21/2/2011
רמי בר-אדון אשר התגורר בסמוך לבית הכנסת מספר על ילדותו בקרבת הנמל ובסביבותיו ועל רקע ספרו “מרפסת מול הים”. המטיילים שמעו גם סקירה על בית הכנסת לרבות זיקתו לסיפורי הנמל לאחר מכן הקריאו המדריך ורמי בר-אדון מקצת מספורי ילדותו בשכונה שהייתה בשנות החמישים והשישים, שכונת פועלים, אנשי כפיים צבעוניים שהיו וברובם אינם. רמי, הוא בנו של יעקב בר אדון ע”ה מבאי ומתפללי בית הכנסת.
. .
בעקבות הספר “מרפסת על הים”. 25/3/2011
רמי בר-אדון אשר התגורר בסמוך לבית הכנסת מספר על ילדותו בקרבת הנמל ובסביבותיו ועל רקע ספרו “מרפסת מול הים”. בפתח הדברים שמעו האורחים את סיפור בית הכנסת הקשור והשזור בסיפורי הנמל לאחר מכן הקריא רמי בר-אדון מקצת מספורי ילדותו בשכונה שהייתה בשנות החמישים והשישים, שכונת פועלים, אנשי כפיים צבעוניים שהיו וברובם אינם. רמי, הוא בנו של יעקב בר אדון ע”ה מבאי ומתפללי בית הכנסת.
. .
31/3/2011 ביקור מורים
ביקור מורים ומורות בבית הכנסת בעקבות ספרו של רמי-בר אדון “מרפסת על הים”. אפרים ברוך ע”ה מספר את סיפור הנמל וסיפורו של בית הכנסת בערב מרתק המשחזר את ההיסטוריה של הנמל ובית הכנסת כמו גם את סיפורי ילדותו של רמי בר אדון ברח’ כג’ יורדי הסירה בואכה נמל תל-אביב.
. .
19/4/2012 ביקור מורים
ביום ה’ 19.4.2012 ערכה קבוצת מורים ביקור בבית הכנסת. הביקור נערך במסגרת סיור בנמל ובסביבתו בראשות רמי-בר אדון אדון ואחיו שלמה. מרדכי אבולעפיה סקר בפני המורים את תולדות בית הכנסת, זיקתו לנמל תל-אביב וסיפור ייסודו של בית הכנסת בידי פועלי נמל תל-אביב. בתום הביקור הוגשה לאורחים שתיה חמה וכיבוד קל.
. .
וועד בית הכנסת מברך את קבוצת המורים, ברוכים אתם בבואכם וברוכים אתם בצאתכם.
ביקור תושבי אורנית. 10.7.2012
במסגרת סיורים שעורך רמי בר-אדון בנמל ובסביבותיו ועל רקע ספרו “מרפסת מול הים” ביקרו תושבי אורנית גם בבית הכנסת. בפתח הדברים שמעו האורחים את סיפור בית הכנסת המשתלב והשזור בסיפורי הנמל. לאחר מכן הקריא רמי בר-אדון מקצת מספורי ילדותו בשכונה שהייתה בשנות החמישים והשישים, שכונת פועלים, אנשי כפיים צבעוניים שהיו וברובם אינם. רמי, הוא בנו של יעקב בר אדון ע”ה מבאי ומתפללי בית הכנסת.
. .
ביקור חיילי חה”א מחצור. 2.8.2012
ביום ה’ 2/8/2012 ביקרו בביה”כ חיילי חיל האויר מבסיס חצור. החייל שמעו סקירה אודות המקום וזיקתו לנמל, אודות התקופה בה הנמל היה פעיל וביה”כ היווה מוקד לפעילות רוחשת וגועשת של פועלי הנמל, שהמקום היווה עבורם מוקד להתכנסות ולתפילה. הביקור נערך במסגרת סיור בעקבות הספר “מרפסת מול הים” בו מספר רמי בר אדון מסיפורי ילדותו בסמוך לבית הכנסת ולנמל.
. .
ביקור שמיניסטים. 9/9/12
ביום א’ 9/9/2012 ביקרו בבית הכנסת תלמידי תיכון מכיתה יב’ בביה”ס תיכון עירוני ה’ בתל-אביב. התלמידים שמעו אודות בית הכנסת מיום הקמתו, זיקתו לנמל תל-אביב, שמעו מעט היסטוריה על הנמל ואף צפו בשני סרטים, האחד לכבוד מקימי הנמל והשני, “בואו לבית הכנסת של הסבא”. בסיום, זכו התלמידים לשמוע קול שופר לכבוד ראש השנה. פעילות זו נעשית בהתנדבות מלאה ולשביעות רצון התלמידים וצוות המורים והמורות.שנה טובה ומבורכת.
. .
ביקור שמיניסטים. 9/9/12
ביקור תלמידי כיתה י’. תיכון עירוני ה’. תל אביב. 13/9/2012
ביום ה’ 13/9/2012 נערך ביקור תלמידי כיתה י’ מתיכון עירוני ה’ בתל אביב. גמלאי הנמל וותיק ביה”כ אפרים ברוך, סיפר על תחילתו של הנמל, סיפורים פיקנטיים אישיים וציבוריים הנוגעים לנמל, הברחות הנשק מתחת לאפם של הבריטים, בניית שולות המוקשים לצי הבריטי ואודות חייהם של פועלי הנמל באותה העת. בנוסף, שמעו התלמידים אקטואליה של ביה”כ, פעילותו כיום, התפילות, האירועים וכל מה שנעשה היום, כ 80 שנה מיום הקמתו.לסיום, שמעו התלמידים מפי מרדכי אבולעפיה על רה”ש וכן תקיעת שופר בימים הנוראים.
. .
ביקור תלמידי כיתה י’. תיכון עירוני ה’. תל אביב. 13/9/2012
10.6.2013 ביקור מורים גימלאים בהדרכת אפרים ברוך
שעתיים מרתקות בהם סופרו פרשיות מרתקות מהתקופה לפני קום המדינה. מצוקת הישוב העברי עם חסימת נמל יפו, הפתרונות שהישוב העברי מצא בהקמת הנמל תל אביב, פריקת שקי המלט, משלוח תפוזים לכתר הבריטי, מכתב תודה מארמון המלך, פועלי הנמל שהקימו את שולות המוקשים לצי המלכותי הבריטי, אורח חייהם של פועלי הנמל, דמויות ססגוניות מהעבר הרחוק ובהם זאב הים, פועלי הנמל שייסדו את בית הכנסת ופרפראות משעשעות שטובלו בקורטוב של הומור והכל בהדרכת וותיק בית הכנסת וגמלאי הנמל אפריים ברוך שסיפר את הסיפורים בלשון קולחת ומרתקת. אפרים, יליד 1920 סיפר גם את סיפור חייו, נעוריו בירושלים, ההחלטה לעקור לתל אביב והגורל שהביאו לעבודה בנמל תל אביב.
10.6.2013 ביקור מורים גימלאים בהדרכת אפרים ברוך
. .
ביקור יחידה צבאית מסווגת. 7/9/15
לקראת ימים נוראים תשע”ה ביקרה בבית הכנסת יחידה צבאית מסווגת. הביקור נעשה במסגרת יום יום חינוך בה ביקרו החיילים גם בנמל , תל-אביב. את הביקור ליוותה מדריכת חוי”ה נכדתו של מאיר טהורי, עמית זיגל. החיילי שמעו סקירה היסטורית על בניית הנמל, על קבוצת הפועלים מסלוניקי שבאה במיוחד לארץ על מנת לסייע בבניית הנמל וכמובן על בנייה וייסוד בית הכנסת. כמו כן שמעו החיילים מפי מרדכי אבולעפיה מקצת מסגנונות התפילה, האוכלוסיה המרכיבה את מתפללי בית הכנס ואקטואליה. מטעמים מובנים אנו מסתירים את פני החיילים.
ביקור קבוצת מטיילים ממוצא רוסי 12/7/16
ערב אחד, לאחר תפילת ערבית הציצה נערה צעירה מבעד לדלת ושאלה אם אפשר להכנס. “בודאי” ענה לה ליאור בקולו הרועם, “ברוכה הבאה” עניתי ולהפתעתנו נכנסו אחרי הנערה קבוצת מטיילים כשברקע נשמעה שיחה ערה ב…רוסית. בו במקום ליאור הגיש להם כמיטב המסורת ומנהג הכנסת אורחים שלנו, שתיה קרה ופתחנו ב”סיפורו של מקום”. ניכר, שהאורחים נהנו מכל רקע במיוחד לאור השיח הקולח והשוטף אודות המקום, ההיסטוריה, האקטואליה וההלצות שנשמעו ברוח טובה. השארנו חותמנו אצל המבקרים ושכרינו יהיה במבקרים נוספים….גם מתפללים ו..מתפללות.
ביקור יחידה צבאית 25/9/16
ביום א’ 25/9/16 ביקרו בבית הכנסת שתי קבוצות חיילים האחת מהן מיחידה צבאית של צה”ל. הביקור היה במסגרת סיור בנמל תל-אביב. החיילים שמעו הסברים על בית הכנסת, זיקתו לנמל, העל ההסטוריה שלו, על מייסדיו ועל יהודי סלוניקי שהיו עובדי נמל, על ההווה, אקטואליה ועל עתידו על רקע התביעה לפינוי שהוגשה נגד בית הכנסת. בין היתר קיבלו החיילים הסברים וסקירה על מהותו של בית כנסת במסורת ישראל, תולדותיו, התפתחותו, על השוני בין בית כנסת ספרדי לזה האשכנזי. החיילים התכבדו בשתיה קרה וההרצאה לוותה בתמונות וסרטונים מאז הקמת הנמל. הכל, בהתנדבות, בחיבוק ובאהבה לחיילי וחיילות צה”ל ומפקדיהם. תחזקנה ידיהם.
ביקור יחידה צבאית 25/9/16
ביקור מורים מארגון המורים. 12/12/16
מספר מרדכי אבולעפיה חבר עמותת ביה”כ: “הבוקר, עת דיוושתי על אופניים בנמל תל אביב כמצוות חז”ל ל”חילוץ עצמות” הבחנתי בהתגודדות נשים ומהר מאוד הבנתי שמדובר בסיור מקצועי. לא עברו מס’ דקות וקבוצה זו התייצבה בבית הכנסת כמצוות “עבדכם הנאמן”, התיישבו במושבים והאזינו ל”סיפורו של מקום”. חזרנו במנהרת הזמן לשנת 1936 בארץ וביוון. החל מהמאורעות דרך המשבר הכלכלי שביון שהביא לארץ את הפועלים שבנו את נמל תל-אביב והקימו וייסדו את בית הכנסת יחד עם קבוצה נוספת של יהודים ספרדים. הפלגנו בשיח מרתק על בית הכנסת, ההבדלים בין ביה”כ ספרדי לזה האשכנזי, על מאפייני המקום, האקטואליה, התביעה לפינוי וקינחנו בפרפראות ואנקדוטות משעשעות מבית הכנסת. המשובים היו נלהבים והאורחות והאורחים היו נרגשים מ”הפינה החמה והמרגשת” (כך לדבריהם). בטוחני שייצרנו עוד שגרירים טובים למקום
25/1/17 ביקור וותיקים ממכון אבשלום בראשות רמי בר-אדון
קבוצת וותיקים ממכון אבשלום בראשות רמי בר אדון ערכה סיור במחוזות ילדותו של רמי בר אדון בעקבות הספר מרפסת מול הים. הקובצה בקרה בביה”כ שהיה חלק מהווייתו של רמי ושמעו סיפורים ופרפראות מביה”כ וכמובן מהוויית הרחוב של שנות השישים והשבעים עת הנמל היה פעיל. המשובים שהתקבלו מהביקור היו מרשימים וחברי המכון מוזמנים לבא ולבקר בכל עת שירצו.
. .
ביקור הגן העירוני השכן, ערב ראש השנה תשע”ח 18/9/17
ביום שני 18/9/17 ביקרו בבית הכנסת שתי כיתות גן עירוני מהגן השכן. את הילדים קיבלו רחמים שמאי ומוטי אבולעפיה. ילדי הן הרכים קיבלו הסברים מהו בית הכנסת, כיצד הוא בנוי, מהו ארון הקודש, ספרי התורה ושאר תשמישי הקדושה. מארון הקודש הוצא ספר תורה והילדים עמדו על מבנהו, מהו מכיל, אילו פרשות כתובות בו ואודות הקלף עליו כתובים הפרשות. היות ועומדים אנו ערב ראש השנה הוקדש חלק נכבד מהזמן להסביר על מהות החג, מקורו, מנהגי החג, התפילות בחג וכיו”ב. הודגמו לילדים תקיעות שופר, סוגי התקיעות מתי תוקעים וכיו”ב. ההשתתפות הייתה ערה ביותר וסקרנות הילדים הייתה גבוהה ונשאלו שאלות מעניינות ומרתקות (“כיצד הופכים דף בספר התורה?”) והתשובות היו בלשון פשוטה וברורה. המשוב שהתקבל מהגננות היה חיובי ביותר והעיד על הצלחת הביקור ובכך יהיה שכרנו. שנה טובה לילדי הגן, לגננות ולסייעות. היות וחל איסור לפרסם את פני תלמידי הגן לא הובאו תמונות ילדים.
. .
ביקור הגן העירוני השכן, ערב ראש השנה תשע”ח 14/9/18
ביום שישי 14.9.18 ה’ תשרי ביקרו בביה”כ ילדי הגן השכן, גן כד’. הילדים הרכים קיבלו שיעור על ימים נוראים, התעניינו בספר התורה ובעיקר התעניינו וביקשו לשמוע קול שופר. השתתפות הילדים בשיח הייתה גדולה מאוד ושביעות הרצון ניכרה על פניהם. אנו מאחלים לצוות הגננות ולילדים ובני משפחותיהן שנה טובה ומבורכת. * היות וחל איסור לפרסם את פני תלמידי הגן התמונות צולמו מאחור על מנת שפני הילדים לא יהיו גלויות.
ביקור ילדי הגן ערב חג הסוכות תש”פ, 11/10/19
ביום שישי 11/10/19 ה’ תשרי תש”פ ביקרו ילדי גן כד’ בסוכה. הילדים הרכים קישטו את הסוכה, שמעו הסברים על ראש השנה ויום הכיפורים התעניינו בספר התורה ובעיקר התעניינו וביקשו לשמוע קול שופר.מקצתם ניסו לתקוע בשופר ומקצתם באו לראות מקרוב את ספר התורה והכל, בשמחה גדולה ובאוירה נעימה. * היות וחל איסור לפרסם את פני תלמידי הגן התמונות צולמו מאחור על מנת שפני הילדים לא יהיו גלויות.
. .
ביקור קשישים בסיוע המשטרה, א’ דחול המועד סוכות תש”פ 15/10/19
ביום שלישי א’ דחול המועד סוכות 15/10/19 ביקרו בסוכה קבוצת קשישים לסעודה. ארגון הביקור והסעודה נעשה על ידי תחנת המשטרה הקהילתית בצפון הישן בשילוב מחלקת הרווחה של עיריית תל-אביב. השוטרים דאגו להסעת הקשישים, לארגון הסעודה וחלקנו בביקור היה בתמיכה הלוגיסטית בשטח ביה”כ. פלטות שבת הוכנו לחימום המזון והמקרר קלט את בקבוקי השתייה והכל ערוך היה להגעת האורחים. בשעה 18:00 התיישבו הקשישים סביב שולחנות ערוכים בסעודת מלכים שכללה, שניצלים, לשונות בקר, קציצות ברוטב טעים, שעועית ירוקה ועוד מני מעדנים לכבוד החג. הסעודה, כיד המלך. בתום הסעודה הודו השוטרים על התמיכה שקיבלו, מליאור , מרחמים וממוטי והצלחת הביקור באה לידי ביטוי בתמונות המדברות ביד עצמם. וכמובן תודה על משטרת ישראל שהוכיחה והפגינה את פעילותה למען הקהילה. * התבקשנו לא לפרסם את פני הקשישים ולפיכך הוסתרו פניהם פרט לאלה שהסכימו לחשיפה.
. .
ביקורים של עוברי אורח
הבאים בשערי הנמל מתעכבים קמעא ליד בית הכנסת. יש וממשיכי בדרכם, יש ומתעכבים ויש שנכנסים פנימה מש ום ש…כאן מונים המבקרים את הסיבות לכניסתם פנימה. יש והם יוונים, יש ואבותיהם עבדו בנמל ויש גם אלה שאביהם נהג לפקוד ולהתפלל בבית הכנסת.
החלטנו לתעד ביקורים אלה בתמונות.
בית הכנסת הסלוניקאי ליד נמל תל-אביב/תודה והערכה אלקנה סיני
דברי תודה / הנחת תפילין יואב קפלן / בית הכנסת הסלוניקאי ליד נמל תל-אביב
טיפול מסור באדניות ע”י מאיר טהורי הי”ו 14/4/16, 18/4/16
סיפורו של נמל תל-אביב
כפי שסיפר וותיק בית הכנסת וגימלאי הנמל אפרים ברוך ע”ה
אפריים נהג להדריך קבוצות מטיילים ולספר את סיפור הנמל . לשם כך השתמש בעזרים תמונות ומסמכים שונים ולהלן אביא את עיקרי דבריו כפי ששמעתים ממנו בהרצאותיו בבית הכנסת
רקע
נמל תל אביב הוא הנמל העברי הראשון אשר הוקם בעת המאורעות ובלשון הערבים, בעת מרד הערבי הגדול (מאורעות 1929-1936). באותה העת, נמל יפו היה הנמל דרכו הוכנסו סחורות לארץ ישראל והערבים השביתו אותו מידי פעם על מנת לפגוע בישוב העברי. ההשבתה הארוכה ביותר החלה באפריל 1936 ונמשכה 6 חודשים ונועדה לפגוע ביישוב העברי ובבריטים. היות ולישוב העברי באזור המרכז מרכז הארץ לא נותר מוצא לים, הבריטים נאלצו למצוא פיתרון ואישרו ליישוב היהודי לפרוק סחורות בחוף תל אביב ומדובר היה בצעד ראשון לבנייתו של הנמל שהיווה סמל במאבק של היישוב העברי כנגד שלטון המנדט הבריטי .
כך התחיל להיבנות הנמל – הקמת מזח עץ זמני
מאורעות תרפ”ט-תרצ”ו היוו נקודת מפנה משום שאז התברר לבריטים הצורך וההכרח לאפשר מוצא לים ליישוב העברי התרכז במרכז הארץ בתל אביב, מוצא ללא תלות בנמל יפו. במאי 1936, התקבל האישור ומייד החלו בבניית מזח עץ במקום שנקרא עד היום יריד המזרח משום שהיה קרוב לשפך הירקון והחוף באותו המקום היה נרחב .
פריקת שק המלט הראשון
האניה הראשונה שפרקה סחורה באמצעות מזח העץ הייתה האניה “צ’טוורטי” שהפליגה תחת דגל יוגוסלבי שנשאה מטען 1,000 טון מלט. פריקת מטען המלט נעשה דרך מזח העץ שנבנה. על החוף, צפה נרגש המון נרגש שניצב בשפת הים, על גגות הבתים ובית הקפה גלינה כשהם מריעים ושרים. נושא שק המלט הראשון נמנה על ותיקי ביה”כ יעקב טבוך ע”ה.
יעקב טבוך ע”ה פורק את שק המלט הראשון
ראשון היורדים לחוף היה הקברניט היוגוסלבי שזכה לתשואות הקהל. סבלים הסלוניקאים סייעו בפריקת שקי המלט, כששק המלט הראשון נישא על כתפיו החסונות של יעקב טבוך ע”ה שנמנה גם על מתפללי בית הכנסת.
אנו בונים פה נמל – מניית אוצר מפעלי ים
מזח העץ עשה את שלו אולם הצורך למסד ולבנות את רעיון הנמל התעצם וחלה מלאכת הבניה. מלאכת התכנון הוטלה על מהנדס העיר, יעקב שיפמן (בן-סירה) שנעזר בין היתר בעובדי מחלקת הביוב של העירייה. על ההסתדרות העובדים הכללית הוטל להקים מזח עשוי ברזל ובסמוך לו מעגן ספינות. היישוב העברי ראה בבניית נמל מפעל ברמה הלאומית וכולו התגייס למשימה זו.
המנדט הבריטי סירב להשתתף במימון הקמת הנמל ולכן מימון והקמת הנמל הוטל על חברה מניות ציבורית בשם “אוצר מפעלי ים בע”מ”. החברה הנפיקה מניות לציבור הרחב שרכש אותם בהתלהבות וברחבי הארץ החלו לפרסם מודעות גיוס של היישוב העברי למען הנמל שהקמתו החלה.
. .
דצמבר 1936 – משלוח התפוזים הראשון
ההשבתות החוזרות והנשנות של נמל יפו, פגעו בעיקר ביצוא התפוזים וההדרים של היישוב העברי. מטעים אלה גדלו בעיקר במישור החוף ובשרון וגם ההתנכלויות החוזרות והנשנות על תחבורת היישוב מתל-אביב לחיפה ומחיפה לתל-אביב הקשו עוד יותר על שינוע משלוחים אלה. מכאן, קבוצות הפרדסנים העבריים היו המעוניינים ביותר בהקמתו של נמל והם שהשקיעו בפיתוח התשתית להקמתו .
בדצמבר 1936 הושלם משלוח התפוזים הראשון על הרציף המזרחי במעגן. המשלוח אוחסן במחסן שהוסב כיום ל”אנגר 9″. ב 24 בדצמבר נשלח לאנגליה משלוח התפוזים הראשון באמצעות האניה “הר תבור”. אליעזר הופיין, ששימש כיו”ר חברת “אוצר מפעלי ים” התכבד בטעינת תיבת התפוזים הראשונה שנשלחה למלך אנגליה באותה העת ג’ורג’ השישי. תיבות אחרות נשלחו לרבנים באנגליה ובהם הרב הראשי של מדינה זו וכן, לראש ממשלת אנגליה, לשר המושבות ולמנהל הכללי של חברת האוניות.
דצמבר 1936 – משלוח התפוזים הראשון
מכתב התודה של מלך אנגליה נמצא אצל אפרים ברוך ע”ה וותיק בית הכנסת
סיפורו של הנמל – – אפרים ברוך ע”ה
המשך סיפורו של הנמל מרתק, הוא הפך לנמל נוסעים דרכו עלו עולים ארצה, הוא שימש להברחת נשק מתחת לאפו של הצבא הבריטי ובהמשך נבנו שתי שולות מוקשים אשר שימשו את הצבא הבריטי לשביעות רצונו המלאה.
הנמל שפעל ברציפות, נסגר עם פתיחתו של נמל אשדוד בשנת 1966. הנמל היה שמם שנים רבות כששלדות ספינות הגרר והדוברות העלו חלודה על הרציפים. עדנה לגרוטאות אלה הגיעה במלחמת יום הכיפורים. הללו שוגרו על ידי הצבא לתעלת סואץ שם הוטבעו ועליהם נבנו גשרים עליהם חצה צה”ל את התעלה בדרכו לקרבות מעבר לתעלה.
כיום משמש הנמל למתחם בילוי ופנאי, מתחם הומה אדם וסואן בו נפגשים המבקרים עם המציאות הישנה לעומת המציאות החדשה בה חלק מהמורשת ההיסטורית המרתקת של הנמל העברי הראשון בעיר העברית הראשונה.
סיפורו של הנמל – – אפרים ברוך ע”ה
סיפורו של מנוף הפטיש בנמל תל-אביב – – אפרים ברוך ע”ה
נמל תל-אביב תרצ”ו-תש”ן – עשור לנמל תל-אביב
במלאת עשור לנמל תל-אביב הוציאה לאור חברת אוצר מפעלי ים ספר, “נמל תל-אביב תרצ”ו-תשן” ובאנגלית, Tel-Aviv Harbour 1956-1946. בספר, תיאור פעילות הנמל, פירוט סחורות שעברו בשעריו, תיאור בניית שולות המוקשים לחיל הים הבריטי ועוד. את הספר ניתן למצוא בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל-אביב במיקום: (5694)387.1 נמל (השאלה לשבועיים בלבד). הספר מרכז נתונים היסטוריים ומומלץ ביותר לקריאה .
. .
חצי יובל לנמל תל-אביב
במלאת 25 שנים לנמל תל-אביב, הוציאה חברת אוצר מפעלי ים לאור ספר ונשלחו מיטב הברכות והאיחולים למפעילי הנמל. גם ספר מרכז נתונים היסטוריים וכן ברכות שונות וגם הוא ומומלץ ביותר לקריאה .
. .
יובל לנמל תל-אביב
נמל תל-אביב הגיע לגיל 50 שנים ורשות הנמלים בשיתוף עיריית תל-אביב ומכון לבון לחקר תנועת העבודה הוציא ספר מרתק ומומלץ ביותר לקריאה לכבוד אירוע זה. בספר, ברכות, ונתונים על הנמל.
הנמל בראי העיתונות
העיתונות של אותה העת הייתה מלאה בכתבות, הודעות וברכות לנמל תל-אביב. בנוסף לכך, יומני כרמל, אותם יומנים מקדימים באולמות הקולנוע של אותה העת, הקדישו פינה לנמל. מובא בפניכם מקבץ קטעי עיתונים, בעיקר מעיתון “דבר” שמקורם באוסף הנמצא בספריה הלאומית בירושלים וכן מספר סרטונים מיומני כרמל. “רבותי ההיסטוריה חוזרת”.
. .
הנמל בראי סרטי יומני הקולנוע
נמל תל אביב ביום חורף.
מתוך יומני כרמל ארכיון המדינה 9 ינואר 1938
הנמל בראי סרטי יומני הקולנוע
הרחבת נמל תל אביב
מתוך ארכיון המדינה יומני כרמל
יומן כרמל 085-2 נובמבר 9 1951 – ארכיון המדינה
הנמל בראי סרטי יומני הקולנוע
דר’ חיים ויצמן מבקר בנמל תל-אביב
מתוך ארכיון המדינה יומני כרמל
20/11/1936
הנמל בראי סרטי יומני הקולנוע
ביקור הנציב העליון בנמל תל אביב וייצוא פרי הדר
מתוך יומני כרמל 6/12/36 ארכיון המדינה
הנמל בראי סרטי יומני הקולנוע
הורדת סירה חדשה למעגן.
מתוך יומני כרמל 125-1 פברואר 1937 ארכיון המדינה
נמל בראי סרטי יומני הקולנוע
הסטוריה פריקת שקי המלט הראשונים בניית הנמל 1936
נמל בראי סרטי יומני הקולנוע
טעינה ופריקה נמל תל-אביב 1946
מתוך יומני כרמל 2431
נמל בראי סרטי יומני הקולנוע
עבודות שיפור בנמל תל-אביב 1937
מתוך יומני כרמל
112-1
מקבץ סרטוני הנמל
לזכר מייסדי בית הכנסת הסלוניקאי ליד נמל תל-אביב
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
הזיקה של הנמל לבית הכנסת היא עובדה היסטורית עליה יעידו מצבות האבן המכריזות שבית הכנסת נבנה “בהשתדלות פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים” וכן סיפורי החיים שסיפרו המתפללים שנמנו על עובדיו.
נביא בפניכם מספר גזירים מפרסומים המעידים על הקשר והזיקה ההדוקה בין ביה”כ לנמל שנעשה דרך אנשים שעבדו בנמל שהיה עולמם והתפללו בביה”כ שהיה ביתם.
האבן הראשונה שהותקנה בכניסה למבואת ביה”כ שהייתה עשויה עשויה אבן גרניט העידה על המקום ועל יושביו.
. .
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
האבן השניה היא אבן מקורית שהתקינו מייסדי ביה”כ והיא מעידה על מלאכתם בנמל תל-אביב
. .
האבן השלישית המציינת את עשרת מייסדי ביה”כ, כולם עובדי נמל תל-אביב
. .
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
בספר שהופץ במלאות יובל שנים לנמל תל-אביב מופיעה רשימת עובדי נמל שנכנסו לעבודה עד פרוץ מלחמת העולם השניה וממשיכים לעבוד בנמל תל-אביב. בין השמות מופיעות שמות משפחה ממוצא ספרדי יווני וכן שמות חלק ממייסדי בית הכנסת. ממתפללי ביה”כ מוצאים אנו את: אברהם ארינוס, אפריים ברוך, ליאון גביוס, ישראל חלבה, אהרון יחזקאל ואליהו פרנטי(ה) ומהמתפללים הקבועים של ביה”כ מוצאים אנו ברשימה את יעקב טבוך
שהיה הראשון לשאת את שק המלט הראשון שנפרק מהאניה היגוסלבית שעגנה מול מזח העץ הישן בשנת ואת דוד רומנו.1936.
. .
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
ליאון גביוס ע”ה מוותיקי פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים וממייסדי בית הכנסת מספר בסרטון מתוך התכנית עמוד האש על הקשיים בהקמת הנמל ועל חדוות העבודה על אף קשיים אלה.
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
סיפורו של אפריים ברוך ה”ע מוותיקי ומייסדי ביה”כ, נמל תל-אביב
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
סיפורו של עזרא יחזקאל ע”ה מוותיקי ומעצביו של ביה”כ, עבד שנים רבות
בנמל תל-אביב
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
סיפורו של עזרא יחזקאל ע”ה – “בואו לבית הכנסת של הסבא”
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת – יעקב טבוך ע”ה
טבוך , נולד בשנת1911 בסלוניקי שביוון , היה ממייסדי וותיקי בית הכנסת “רבי מאיר בעל הנס” בת”א ותרם רבות לבית הכנסת , כמו כן היה ממייסדי ומקימי נמל תל אביב. ניתן לראות אותו רוקד בתוך הים עם שק מלט כבד על כתפיו ביום פתיחתו של נמל ת”א, כמו כן נשא על גבו את שק המלט הראשון שנפרק בנמל ת”א.
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
אהרון יחזקאל (באבא אהרון) ז”ל
יליד ירושלים, היה שומר הראש של הנציב העליון הבריטי של ארץ ישראל
Arthur Grenfell Wauchope. במהלך המאורעות, עם הקמת נמל תל אביב בשנת 1936 עזב את ירושלים עם משפחתו ועבר להתגורר בבית קטן ברח’ כג’ יורדי הסירה בסמוך לנמל תל-אביב והצטרף לפועלים הסלוניקאים בבניית הנמל. נמנה עם עשרת מייסדי בית הכנסת שליד הנמל שם התפלל עד ליומו האחרון.
. .
על הקשר והזיקה בין נמל תל-אביב לבית הכנסת
סיפורו של אהרון יחזקאל באבא אהרון
מצגת – על הקשר בין נמל תל אביב לבית הכנסת שהוצגה
בערב הפרידה ממשכנו הישן של ביה”כ ביום 15/5/17
סרט על בית הכנסת שהופק על ידי תלמידי תיכון עירוני ה’ במגמת קולנוע. 7/7/15
כותבים ומספרים עלינו
בשיאו של המאבק המשפטי נגד האחים חג’ג’ שביקשו לפנות את ביה”כ שודרה כתבה אודות פרשה זו בערוץ הראשון של הטלויזיה
הדחפורים כפי שאבולעפיה זוכר, הגיעו להרוס והרסו
בסרטון, הרס ביה”כ על רקע קינת תשעה באב
העורך – מרדכי אבולעפיה, מספר על עצמו
. .
נולדתי בשנת 1956 במרחק “שתי אצבעות מסלוניקי”, בקהיר מצרים ושנה לאחר מכן כבר עלו הורי עם בני משפחתי ארצה. בשנת 1958 ולאחר נדודים במקומות יישוב שונים ברחבי הארץ עברו הורי להתגורר בבית צנוע ברחוב המשיק לנמל תל-אביב הלא הוא רחוב הושע מספר 19(הבית מסומן בחץ אדום) , בשכנות ממש לאחד ממתפללי בית הכנסת שלמה נוני ע”ה. ברחוב שקט זה עברה עלי ילדותי חסרת הדאגות וחלומותי נסובו הרחק מעבר לאופק שהתגלה מפתח הדלת האחורית של ביתי הדל ומעבר לגדר הנמל והים הכחול הבוהק ולעיתים גם גילו עיניי ספינות באופק.
מספר שנים לאחר מכן עברה משפחתי להתגורר ברחוב כג’ יורדי הסירה 14, בסמוך לבית בו התגורר מייסד בית הכנסת אהרון יחזקאל ע”ה. לאבי הייתה חנות קטנה לממכר פירות וירקות אותם סיפק לדיירי השכונה וכך גם לאותם בעלי ספינות דייג שהצטיידו בצידה עת יצאו למסעותיהם במרחבי הים .
יוצא, ששנות ילדותי עברו חלפו להם בהרפתקאות ובחוויות הנמל, בחוויות שפת הים של שכונת הצפון הישן. באותה העת (שנות השישים) נמל תל-אביב היה פעיל ורחוב כג’ יורדי הסירה המה במשאיות שבאו ונסעו כשהם נושאות סחורה אותם הטעינו בנמל. הרחוב היה מלא במסעדות דייגים וריחות הדגים הצלויים והבשרים מילאו את חלל האוויר שהתערבב עם ריח הים המלוח וברקע, התנגנה לה מוסיקה יוונית מעורבת בבליל שיחות בלאדינו, ספניולית, יוונית ועברית במבטא יווני ובאופק שטו להם ה”לנצ’ים”, אותן גוררות שגררו את האסדות העמוסות מטענים שפרקו מהאניות שעגנו בלב ים ממול לנמל. באווירה ים-תיכונית זו עברה עלי ילדותי עד גיל התיכון.
אבי ע”ה נהג לקחתני לבית הכנסת מאז התגוררנו ברחוב הושע, למעשה, גם סבי מורד ע”ה הספיק עוד להתפלל בביה”כ מס’ שנים עד שעלה בסערה השמיימה. יוצא, שההיכרות שלי עם מתפללי בית הכנסת החלה מאז שנות ילדותי המוקדמות והייתה לי הזכות להכיר את מרבית הוותיקים והמייסדים של בית הכנסת וכך את החזנים שבאו ועברו בין כתלי המקום ואת חגיגת הבר-מצוה שלי ערכתי בבית הכנסת. היכרות זו נתנה בי את הכוחות לאתר חומרים על אותם אנשים, ליצור קשר עם משפחותיהם, לתעד את הדברים ולשבת, לצלם, לכתוב ולערוך.
כשבאה העת ללמוד בביה”ס התיכון, נשלחתי על ידי הורי ללמוד בפנימייה בירושלים, בקרית נוער בשכונת בית וגן. ארבע שנות התיכון עברו חלפו להם בלימודי אלקטרוניקה ובחוויות לימודים והרפתקאות שרק תלמיד פנימייה יבין ויידע אותם.
הכרתי את רחובותיה וסמטאותיה של העיר ונשמתי וספגתי את ירושלים של פעם, שכונת הבוכרים לעומת שכונת בית ישראל ובשכונת מאה שערים שוטטתי כהלום יין
מרוב קסם המקום ושם הייתה לי הזכות לחוות את חוויית ה”טיש” החסידי בחסידויות “תולדות אהרון” המכונים “הזברות”על שום בגדיהם הלבנים המעוטרים בפסים מוזהבים, חסידויות “בעלזא” ו”גור” . ספגתי את האוירה של חודש אלול בשכונות הספרדיות הישנות, נחלאות, אהל משה, אבן ישראל, שכונת הבוכרים ובית ישראל וזכיתי לשמוע את ניגוני הסליחות מבתי הכנסת הקטנים, וכך גם להסתובב ולטייל בעיר העתיקה ברובעים השונים לאחר מלחמת ששת הימים וכמובן לנשום את אויר פסגות ההרים בשכונת בית וגן השכונה בה שכן בית הספר והיותר חשוב, זכיתי ב”חברות אמת” עם עמיתי לפנימיה. בארבע שנות לימודי התיכון נחשפתי באופנים שלא הכרתי קודם את לימודי הדינים, המשנה והתלמוד וכך גם את מדרשי האגדה וההלכה. בתום לימודי התיכון, המשכתי ללמוד שנתיים נוספות וסיימתי מסלול הנדסאי אלקטרוניקה ו”על הדרך” השלמתי לימודי הוראה של מקצועות טכנולוגים.
בכל אותה העת, הקשר עם משפחתי וכך גם עם בית הכנסת בתקופה זו היה “עיתי”, אחת לתקופה בשעה שיצאתי לחופשות שלאו דווקא היו תדיר .
התגייסתי לצה”ל בשנת 1976 בגיל 20 (משום לימודי שנתיים הנדסאות) ולאחר קורס טכנאים בחיל הקשר שובצתי במפקדת פיקוד הדרום בבאר-שבע. את חוויותיי ואת שעברתי בתקופה זו קשה לתאר במלים. חוויתי וטעמתי מחצי האי סיני (איזה מקום מדהים), מהמוצבים ומפקדות האוגדות והחטיבות נותרו לי זיכרונות וחוויות שלא אשכח לעולם. כשנה לאחר מכן כבר מצאתי את עצמי בקורס קציני קשר. עברתי מספר תפקידים כקצין ובהם, סמ”פ קשר, קצין קשר בית הספר לקצינים (בה”ד 1). בתפקיד זה עברתי את מלחמת לבנון הראשונה כקצין קשר חטיבה תחת פיקודו של אל”מ (לימים אלוף) שמואל ארד ואל”מ (לימים אלוף) אילן בירן, בה הפך ביה”ס לקצינים חטיבת חי”ר שלחמה בפתיחת המלחמה בגזרה המזרחית מול הצבא הסורי ובהמשך בגזרה המערבית עד הגעה לבירת לבנון ביירות. בין התפקידים הנוספים שעברתי, מדריך בקורסי קשר לזרים, רע”ן טכנאים בביה”ס לקשר וקצין טכני ועוד.
ממש בתקופה זו של תחילת שנות השמונים “גוייסתי” על ידי גבאי בית הכנסת של אותה העת לשמש כ”בעל תוקע” בימים נוראים משום שבעל התפקיד עד אותה עת עקר עם משפחתו לעיר אחרת.
מייד עם שחרורי מצה”ל בנובמבר 1997 עבדתי כמהנדס החשמל ראשי במשרד רוה”מ במשך כ 19 שנים עד פרישתי לגימלאות באוגוסט 2015.
במישור האקדמי, במקביל ותוך כדי תקופה זו עברתי באוניברסיטת תל-אביב את המסלול האקדמי הבא:
סיימתי לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (Bsc) ובלימודי תואר שני (MA) בהוראת המדעים המדויקים במגמה למתמטיקה נושא התיזה היה, השפעת התערבות סמויה על הליכי החשיבה המתמטיים והפיסיקליים. בהמשך סיימתי גם את המסלול הדו שנתי של לימודי ההמשך “בתר מוסמכים” במערכות תקשו”ב בהוראה. את לימודי התואר השני הנוסף (MA) בספרות העת העתיקה במגמה לתלמוד בחרתי לסיים גם אותם באוניברסיטת תל-אביב ונושא התיזה בתחום זה היה, סוגיות מתמטיות בתלמוד במבט השוואתי עם המתמטיקה בעת העתיקה (המצרית, הבבלית והיוונית). בנוסף השתלמתי בקורסים והשתלמויות שונות בתחומי דעת שונים ולאו דווקא הטכניים. אני נושא שתי תעודות הוראה ורישיון הוראה מטעם משרד החינוך והתרבות וכן רשיונות לעיסוק בתחום ההנדסה .
כגימלאי עוסק אני להנאתי במתן הרצאות ושיעורים לתלמידים, לארגונים ולמקומות עבודה בתחומי הדעת ההנדסיים, המדעיים בזיקה לספרות חז”ל והכל, מתוך אהבת הנושאים הללו ומתוך חיבה ואהבת מסורת ישראל סבא וספרות חז”ל הענפה אותה אני ממשיל ל”סופר מרקט” ענק שמדפיו עמוסים מיני מטעמים ודנים וכל שיש לעשות הוא לשוטט ולקחת מכל הבא ליד והכל, זמין ונגיש ובגישה שבמרחבי הדעת של חז”ל דומים אנו לגמד קטן המשוטט בין ענקים ומנסה ללמוד, להבין ולחקות. הוה אומר, לא מתוך נקודת הנחה של “בר אוריין” אלא מתוך נקודת הנחה של הדיוט הבא ללמוד מתוך עיסוק זה.
את בית הכנסת הכרתי היטב ולא נותר אלא לצלם, לאתר ולאסוף פרטים, תמונות, מסמכים ועוד כהנה דברים הקשורים לבית הכנסת. עשיתי מאמצים כבירים ובהצלחה, לאתר משפחות של וותיקים שהיו ואינם, צאצאים –בנים ונכדים וב”ה עלה בידי להשיג חומרים רבים אותם בודאי ראיתם באתר. אולם אין זה מספיק והמלאכה בנושא זה עוד רבה.
כך גם היכרותי את נמל תל-אביב ואת זיקתו לבית הכנסת. כילד שנהג לבוא בשעריו ובשערי הנמל עוצבה בתודעתו המולת הנמל שהתערבבה עם קולות התפילה שעלו מפי החזנים. החוויות והזיכרונות רבים ולא נותר אלא לשחזרם.
את ההיבטים הקשורים למסורת ישראל סבא קניתי בהשכלתי הפורמאלית בעת לימודי בפנימיה בירושלים עת ישבתי וחסיתי בצילם של רבנים וכך גם באוניברסיטת תל-אביב שם שתיתי בצמא את דברי הפרופסורים והדוקטורים שבצילם ישבתי וחימדתי ופריים היה ערב לחיכי.
יוצא אם כן, שהחיבור בין היכרותי את הוויית בית הכנסת, היכרות עם הותיקים וחלק ממייסדיו, ההיכרות עם הנמל של שנות השישים והיכרות ולימודים פורמאליים של מסורת ישראל, ספרות חז”ל ולימודי ההנדסה, כל אלה סכום חלקיהם גדול יותר מאחד והתוצר שהתקבל מוגש לפניכם.
תקוה אני שהיטבתי לתאר את אשר על ליבי ואת הריאליה בביה”כ.
יחד עם זאת, במידה ומצאתם אי דיוקים ו/או שגיאות, הנכם מוזמנים לכתוב אלי ([email protected]) ואשמח להתייחס ולתקן .
מה בהמשך
ממש בימים אלה נמצאים בעריכה 2 אוגדנים.
האוגדן הרביעי יהיה לזכר מתפללים וחיילי צה”ל המונצחים בבית הכנסת.
האוגדן החמישי יהיה ייחודי. הגבאי הותיק שלנו, עזרא יחזקאל ע”ה, נהג לחזרוז חרוזים ולנאום בטוב טעם ובמתק שפתיים בשמחות בבית הכנסת ובראירועים שונים.
את שחרז הוא נהג להעלות על הכתב ע”ג פתקאות.
בתו יפה תבל”א העבירה באמצעות ורדה סבן פתקאות אלה ומשימתינו היא לסרוק את החומר ולהעלותו באוגדן ייעודי ולהפיצו לציבור הרחב. יהי הדבר לזיכרו.
Published: May 22, 2021
Latest Revision: Jul 10, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-1145722
Copyright © 2021
Skip to content