שירה לתפארת מדינת ישראל

,שלום לך

:הוראות לקריאת הספר
כנסו את כל בני המשפחה בסלון הבית *

חייכו חיוך רחב *

התכוננו ליהנות *

!צאו לדרך

על הספר

בספר תמצאו סקירה ספרותית וניתוח של שני שירים מוצלחים ומעוררי השראה משנות ה-60 מאת דודו ברק

 “למה ככה לא יודעת”

בביצועם של אבי טולדנו ועירית ענבי, לחן שייקה פייקוב

“פרחים בקנה”

בביצועם של להקת חיל התותחנים, לחן אפי נצר

נקודה אישית ומעניינת לפני שנתחיל…
בטקס סיום התיכון שבו למדתי, “תיכון חדרה”, רקדנו לצלילי השירים הללו.

מכאן, למעשה, החיבור האישי שלי והבחירה לכתוב אודותיהם.

בסרטון שלפניכם מוצג קטע נבחר ממחרוזת הטקס

“למה ככה לא יודעת”

מילות השיר:

על השיר:

 השיר כיכב בפסטיבל שירי הילדים אותה העת, ואף זכה במקום הראשון בפסטיבל הראשון בשנת 1970.

 השיר מתייחס לשני רבדים, ובפרט לשני מסרים. מחד גיסא, רצון הילדים לחיות את החיים כהווייתם וליהנות, ומאידך גיסא, המודעות העצמית להתנהגותם.

משתקפת בשיר ביקורת על שני הצדדים – הן ההורים והן הילדים.

חשוב לציין שהביקורת נעשית מצד הילדים.

עבור ההורים – מעין קריאה לחדול מלנדנד לילדים ולאפשר להם פשוט לחיות (“למה ככה הגדולים שואלים ושואלים ונורא מבלבלים לי את המוח”).

עבור הילדים – יצירת עמוד תווך שיזכיר להם להיות פחות נוקשים בלי סיבה (“למה ברוגז – לא יודעת”).

היופי והחן שבשיר גלומים באותנטיות שבו, ובפשטות להעברת מסרים תוך שמירה

על אווירה של חגיגה. השיר, אף אם מעט בוטה, מקרין אור ועוטף אותנו בשמחה.

“פרחים בקנה”

מילות השיר:

כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.

השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש ידם בין עזה לרפיח…

החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.

השמש ידם בין עזה לרפיח…

על השיר:

השיר נכתב בעקבות ניצחון מלחמת ששת הימים. הוא הפך פופולרי ביותר ועל כן, במרוצת השנים, בוצעו לשיר “קאברים” רבים על ידי זמרים דגולים, כדוגמת

סאבלימינל.

עובדה נוצצת היא שהשיר זכה במצעד בערוץ 2 ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים ביותר.

ובכן, השיר מבטא את תחושת האופטימיות שאפפה את האזרחים בתום המלחמה (“בשדות האש ייתם הקרב האחרון”).

הייתה אז ציפייה, ובעיקר תקווה, לתחילת עידן חדש ועתיד בהיר יותר, נטול מלחמות.

תחושות אלו באות לידי ביטוי בצביון השיר כשמח, על אף המילים הקשות. הלחן מקל את כבדות התוכן ויוצר אווירה המבשרת טובות.

על המשורר דודו ברק:

ברק, בן 73 נכון למועד כתיבת הספר, יליד ירושלים ואדם מעורר השראה המהווה אבן .יסוד בשירה העברית

ברק כתב שירים רבים ללהקות הצבאיות, ולצד זה גם שירי ילדים, שירי ירושלים ואף שירי פופ. בבד בד עבד בקול ישראל.

הוא זכה בפסטיבלים רבים ובגולת הכותרת, זכה בשנת 2009 בפרס אקו”ם על .מפעל חיים, ובאות הוקרה בגין הזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר אילן

ברק מייצג את השירה הישראלית ולולא פועלו, למעשה, לא יכולתם כעת לשבת

בסלון ולזמר.

*המידע לקוח מתוך ויקיפדיה

מקווה שנהניתם, השכלתם, והכי חשוב- שרתם!