Janis Joplin

הברווזון המכוער
אחרי ילדות אומללה במשפחה מהמעמד הבינוני בדרום מזרח טקסס, ג’ופלין נשרה מהלימודים שלה בכדי לשיר שירי עם ובעיקר בלוז במועדונים בטקסס.
לאחר שהות ארוכה בסן פרנסיסקו (במהלכה השתמשה בסמים ואלכוהול) היא חזרה לטקסס, בכדי להפוך לסולנית של “Big Brother and the Holding Company”.

הלהקה הדהימה את הקהל בפסטיבל הפופ של מונטריי בשנת 1967 עם הופעה אגדית שהודגשה על ידי ביצועו של ג’ופלין ל“Ball and Chain”.

האלבום הראשון שלהם הגיע למקום הראשון וג’ופלין הפכה מהברווזון המכוער לסמל מיני, רוקיסטי ופראי בתעשיית המוזיקה.

כמו כל אדם בעל תלות, ג’ופלין מכרה לעצמה אשליית שליטה. השימוש שלה בסמים היה תחליף להתמכרות לאלכוהול, שתחת השפעתו לא יכלה לתפקד.

זו הייתה התנהגות טיפוסית עבורה לעבור מאורח חיים שמרני בחזרה לשימוש. והיא אמרה שהסיבה שהיא חזרה לצרוך הרואין הייתה מכיוון שכאשר היא לא השתמשה היא הייתה שותה הרבה יותר וזה לא היה טוב לקול שלה.

השיר “Summertime” שנכתב על ידי George Gershwin זכה ליותר מ25,000 קאברים. אחד מהמפורסמים הוא של ג’ניס ג’ופלין. עם הסגנון הקולני הבלוזי שלה, ‘Summertime’ הייתה בחירה טבעית עבור ג’ניס ג’ופלין ולהקתה, “The Big Brother”. האלבום בו הופיע הרצועה, Cheap Thrills, היה אחד האלבומים המצליחים ביותר של שנת 1968.

את קולה המחוספס של ג’ופלין לא ניתן לפספס. הגוון קול המיוחד שלה והאנרגיה שהביאה איתה לבמה הפכה אותה לסמל אייקוני מוזיקלי שמהדהד עד היום.

בין השירים המפורסמים שלה:

Piece of My Heart,

“I Need A Man To Love”

“Cry Baby”

“Down On Me” 

“Kozmic Blues”

ועוד..

מועדון ה-27
האלבום החדש היה כמעט גמור בליל ה-3 באוקטובר 1970. לאחר שעזבה את האולפן באותו היום ג’ופלין שתתה מספר משקאות בבר בשדרות סנטה מוניקה בלוס אנג’לס, בטרם חזרה לחדרה, שם הזריקה לעצמה הרואין והמשיכה לשתות. היא שתתה כמות גדולה של טקילה ולקחה שני כדורי ואליום, ובהמשך ירדה ללובי המלון וקנתה חפיסת סיגריות מרלבורו. בחדר היא נותרה בטי-שירט ותחתונים וכשהיא תחת השפעה איבדה את הכרתה וראשה נחבט בשידה שליד המיטה.

כשמצאו אותה בוקר למחרת, בכף ידה עוד אחזה בארבעה שטרות של דולר. על פניה כתם דם יבש, מהחבטה בשידה. במגירה היו מונחות מחט וכפית. שבועיים בלבד לאחר מותו של ג’ימי הנדריקס, גם ג’ניס גופלין נכנסה למועדון ה-27 המפוקפק. בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן יצטרף אליהם גם ג’ים מוריסון. סיבת מותה של ג’ניס נקבעה, באופן לא מפתיע, כמנת יתר.

נימה אישית,
אני בתור ילדה גדלתי על השירים של ג’ניס ג’ופלין והם מלווים אותי עד היום.
אני חושבת שאין בעולם קול ייחודי כמו שלה. צפייה בהופעות שלה גורמות לי לצמרמורת.
ג’ניס ג’ופלין (1943-1970),
יהי זכרה ברוך