עבודת שורשים דניאל צורי

חלק ראשון – על עצמי

שמי הפרטי 

שמי הפרטי הוא דניאל. מקור השם הינו מהתנ”ך.

דניאל הוא דמות תנ”כית. על דניאל מסופר בספר דניאל. ספר דניאל  הוא התשיעי מהספרים בסדר הכתובים בתנ”ך. הספר נקרא ע”ש דניאל או בשמו הבבלי בלטשאצר‏‏, איש חכם מתקופת שלטונו של מלך בבל נבוכדנאצר שקורותיו וחזיונותיו מתוארים בספר. “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו: לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן-הַפַּרְתְּמִים. יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל-חָכְמָה, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים….. וַיְהִי בָהֶם, מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה.

אמא אהבה מאוד את  השם דניאל והיא בחרה אותו. אבא הסכים לשם זה וחשב גם הוא שהוא יפה.

שם משפחתי

שם משפחתי הוא צורי.

מקור שם משפחתי הוא מספרד ופירושו הכוח שלי.

סיפור הלידה שלי

נולדתי ביום ראשון ה 17.8.2008, התאריך העיברי שלי הוא ט”ז באז תשס”ח.

הייתי אמור להיוולד ביום שני ה 18.8.2008 בניתוח קיסרי מתוכנן. לא התהפכתי ולכן היה צריך לנתח את אמא. נולדתי בחיפה בבית חולים בני ציון במשקל של 2.79 קילו.

כשאמא הגיעה לבדיקה, יום לפני הניתוח המתוכנן, היא אמרה שיש לה כאבי בטן. כשהרופא בדק אותה הוא אמר לה שהיא בלידה ויש רגליים בתעלת הלידה. ככה אני, החלטתי לעשות הפתעה ולצאת יום לפני.

הזיכרון המשמעותי שלי מילדותי הוא בפעם הראשונה בה נפתח לי הראש. האירוע קרה ביום הולדת של חברה מהגן (שאיתה אני עדיין בקשר). התרגשתי מאוד מיום ההולדת והשתוללתי כמו תמיד.. ניתקעתי עם הראש בפינת השולחן. אבא בא לקחת אותי והלכנו לבית חולים כרמל שהיה למזלי צמוד לגן. וזו הצלקת הראשונה שלי בראש ולא האחרונה.

אבני דרך

עד גיל 3 הייתי בגן ליטלפיפל. בגן הזה היכרתי את חברי הטוב, גיא לכט. לאחר מכן עברתי לגן ארזים של חגית ואח”כ לגן חובה הצמוד, גן מור של מירי. בכל תקופת הגן ועד היום, אני תמיד עם גיא בגן ובבית הספר.

בכתה א’ עליתי לבית ספר פיכמן ולמדתי שם עד כתה ו’.

אני סיימתי את כתה ו’ בתקופת הקורונה ולכן מסיבת הסיום שלנו הייתה צנועה וההורים לא יכלו להגיע לצפות בה. שידרנו את המסיבה בזום.

אבל, ועד ההורים לא ויתרו ועשינו מסיבת סיום לכיתה בבית של גיא לכט.

מבית ספר היסודי זכור לי במיוחד שפתחתי את הגבה בכיתה ה. ירד לי המון דם והזמינו אמבולנס. גם מהנפילה הזו נשארה לי צלקת.

אמא אומרת שהיא יכולה לפתוח אלבום תמונות שלם מהפציעות שלי.

עכשיו אני בבית ספר אליאנס בכיתה ז’3 כיתת מצויינות מדעית. בחרתי בכיתה זו כי אני אוהב מאוד מדעים וזה מעניין אותי, בכיתה שלי אני אוהב במיוחד את השולחנות והכסאות השונים משל שאר הכיתות.

חוגים ותחביבים

אני משתתף בחוג גלישה כבר כמה שנים. בעבר רקדתי ברייקדאנס והייתי בתריאטלון.

אני אוהב לשחק במחשב במשחק רוקט ליג. במחשב אני משחק יותר ממה שאני גולש אבל בחופשים אני הולך לגלוש כל יום.

הייתי רוצה גם כשאני יהיה גדול להמשיך בגלישה.

אני אוהב לראות סרטים וסדרות הקשורות למתח בעיקר.

אני מאוד אוהב להסתובב עם חברים, להיפגש איתם ולצחוק איתם.

מקום וסביבת מגורים

אני גר ברחוב אנדה אמיר 1 בשכונת גולדה בחיפה.

עד סוף גן חובה גרתי בצוללת דקר (רוממה).

בבית גרים אני אח שלי אמא ואבא שלי והחתולה שלי.

לחתולה שלי קוראים ספל (באנגלית זה כישוף). ספל בת 5 ואימצנו אותה יום אחרי יום כיפור כשמצאנו אותה תקועה בתוך גלגל של מכונית.

ערב לפני שמצאנו את ספל, אמא אמרה שהיא רוצה חתול. ואני אמרתי שאני רוצה חתול שחור.

יום למחרת שמענו אותה מייללת, מתחת למכונית ליד הבית שלנו. והנה ראינו חתולה קטנה ושחורה. בדיוק מה שהזמנו.

אם הייתי שואל את אח שלי מה הוא היה אומר עליי שהוא אוהב אותי אבל אני מציק לו. אנחנו משחקים הרבה יחד, אבל גם רבים.. אמא אומרת שזה מה שעושים אחים.

הוריי היו אומרים עליי שאני ילדן נבון וחכם אבל לא אוהב ללמוד,

ואני חושב על עצמי שאני באמת קצת עצלן, קצת עקשן ועומד על שלי,אני חושב שאני די חכם ומאוד חברותי.

 אני ומשפחתי 

לאמא שלי קוראים ערבה ולאבא שלי קוראים רן והם התחתנו ב 7.9.2004.

יש לי שני סאבים ושתי סבתות.

מצד אמא לסבא קוראים איציק ולסבתא קוראים נורית ומצד אבא לסבא קוראים יעקב ולסבתא קוראים יעל.

סבתא יעל נולדה ב17.5.1945 ה’בסיוון תש”ה וסבא יעקב ב 23.2.1946 כ”ב באדר א’ תש”ו.

סבא איציק נולד ב 7.4.1945 כ”ד ניסן תש”ה וסבתא נורית ב 21.11.1946 ניסן תש”ו

אבא נולד ב 2.6.1975 כ”ג בסיוון תשל”ה אמא נולדה ב 16.4.1980 ל’ בניסן תש”מ.

מצד אבא אני ויהלי הנכדים היחידים, ובגלל זה יש לסבא יעקב וסבתא יעל המון זמן אלינו. סבתא יעל באה אלינו כמעט כל יום אחרי שאני מסיים בית ספר ועוזרת לנו להכין שיעורים.

אני מאוד אוהב את כל הסבים והסבתות שלי..

מצד אמא יש המון נכדים לסבא וסבתא, ואנחנו תשעה נכדים. אני מאמין שעוד מעט יהיו גם נינים כי בת הדוד שלי התחתנה כבר. הכי כיף לעשות חגים אצל סבא איציק וסבתא נורית כי אז פוגשים את כל המשפחה.

אבא שלי תזונאי ויש לו משרד בבית.

אמא מרצה במכללת רופין ויש לה דוקטורט במערכות מידע.

הוריי הכירו במסגרת עבודה משותפת בחדר כושר, אבא היה אחראי על סדנאות הרזייה ברשת מועדני כושר ואמא עבדה בסניף כרמיאל והייתה רכזת הפעילות של הסדנה.

הייחסים בינהם הפכו להיות יותר איישים, הם התחילו לצאת ובסוף התחתנו.

יש לי אח צעיר בשם יהלי, יהלי כרגע בבית ספר פיכמן בכיתה ג’. יהלי צעיר ממני ב 3 וחצי שנים. אני ויהלי אוהבים לשחק במכות, בלי באמת להרביץ אחד לשני.

יהלי כרגע עם רגל שבורה. אני זוכר מצויין את הרגע ואיך זה קרה,

היינו בסופרלנד בראשון לציון ובדיוק באנו ללכת הביתה יהלי רץ לכיוון הכביש ומכונית דרסה לו את הרגל. האישה שדרסה הזמינה אמבולנס ועזרה.

אני זוכר שנסעתי איתו על האמבולנס ועזרתי לפרמדיק למלא את כל הפרטים ובסוף גם עזרתי לסדר את האמבולנס.

גלגולו של חפץ- סידור תפילה

סבא שלי, יעקב חי צורי, קיבל ספר תפילה ישן מאביו לפני מותו והוא סיפר לי

שסבא רבא שלי, אהרון צורי, קיבל את ספר התפילה מאביו, חכם יעקב צורי, שחי בעיר טבריה, אחת מארבע ערי הקודש בארץ ישראל, בהן חיו קהילות יהודיות מעטות משך כל הדורות, גם כאשר לאחר גירוש היהודים מארץ ישראל לגלות.

והוא, סב סבי, חכם יעקב צורי מטבריה, קיבל את ספר התפילה מאביו, הרב חכם אליהו בן צורי. כלומר, ספר התפילה הזה ראה בגלגוליו ששה דורות לאחור:

אני – דניאל צורי

אבי – רן אהרון צורי

סבי – יעקב חי צורי

אבי סבי – אהרון צורי

סב סבי – חכם יעקב צורי

אביו של סב סבי – הרב אליהו בן צורי, שאיננו יודעים אם הוא רכש את ספר התפילה בעצמו או שגם הוא קיבל אותו מאביו במהלך חייו.

בגלל שעברו על ספר התפילה שנים רבות וגלגולים לא מעטים בארץ ובחו”ל,

סבי, יעקב חי צורי, מקפיד מאד לשמור עליו כדי שלא יתבלה יותר במשך השנים הבאות, ואני מצפה ליום בו ספר התפילה הזה יגיע גם לידיים שלי על מנת שאוכל לספר את סיפורו לדורות שיבואו אחרי