ההודים רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד – כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה לקדש אותה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר. מכאן גם בא הביטוי “פרה קדושה”, שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם.
אגב, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה להודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי והללו משוטטות ברחובות הערים. משום כך נבנים בשנים האחרונות “בתי אבות” לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
ההינדים מחשיבים את הפרה ואת השור לקדושים. הפרה היא הסמל לאדמה ובהשאלה גם לכלל תרומותיה של האדמה לאדם, וכן נחשבת לאם כל האלים. על פי האמונה ההינדית, בגוף הפרה ישנם 330 מיליון אלים ואלות. בתאולוגיה ההינדית קדושת הפרה נקשרת גם לגלגול נשמות, כך שהנשמה לובשת דמות אנוש לאחר שהתגלגלה מהפרה. ישנה אמונה כי על המת לחצות נהר סוער, וכי תרומת בני משפחתו לפרות המקדשים ההינדים מזכה את המת בכך שיאחוז בזנב פרה כשהוא חוצה את הנהר. מתוך קדושת הפרה נובעת קדושת החיים וקדושת כל בעלי החיים. אמונה נוספת מגדירה את הפרה כאחת משבע אמהותיו של האדם,[1] ולכן על האדם לכבדה כפי שהוא מכבד את אימו, מכאן שכפי שהאדם לא הורג את אימו כך אסור לו להרוג את הפרה.
הגנה על הפרה אף עוגנה בצורה כזו או אחרת בחוקה הפדרלית של הודו, במרבית מדינות הודו. קדושת הפרה הייתה מקור למתיחות דתית-פוליטית בין ההינדים למוסלמים בתת-היבשת ההודית, ובכך הפכה הפרה לא רק לסמל דתי כי אם סמל פוליטי. בעבר היו בהודו מהומות שהונעו מסלידת ההינדים את מנהגם של מוסלמים לאכול בשר בקר. אולם כיום מוסלמים מגדלים בקר לבשר בהודו ואף מייצאים אותו לאירופה כבשר אורגני.
הסוף
Published: Mar 6, 2016
Latest Revision: Apr 17, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-110806
Copyright © 2016