טיולים בתוואי רכבת העמק-בי”ס תומר בית שאן

שם האתר : פארק המעיינות 

מגישות:  דניאל דביר  ואגם אזולאי

מידע על האתר:

פארק המעיינות השוכן בסמוך לגן השלושה (סחנה), מציע למטיילים בו מגוון רחב של אפשרויות טיול ובילוי. בפארק המעיינות שלושה מעיינות יפהפיים הנובעים כל ימות השנה, נחל רחב ידיים -נחל הקבוצים, בריכות דגים, אתרי מורשת, שטחים חקלאיים, ציפורים נודדות ועוד… על השטח כולו משקיף הר הגלבוע הנותן לפארק את חסותו היפה. ניתן להנות בפארק מטיול באמצעות רכבים מסוגים שונים, להשתכשך במעיינות ולהנות מפיקניק ומיום טיול מלא חוויות ומקסים! את רכבכם הפרטי תחנו בחניית הפארק ומשם תוכלו להגיע למעיינות באמצעות אפניים מסוגים שונים, רכבי שטח ירוקים (חשמליים) שמתאימים ל 4-6 אנשים, שאטל חשמלי (13 מקומות) הנוסע ברחבי הפארק וניתן לעלות ולרדת ממנו בתחנות אטרקטיביות.

הגעה: מכביש 669 פנייה לכיוון גן השלושה (סחנה), במעגל התנועה הראשון ימינה עד לחנייה.

שעות פתיחה ביולי אוגוסט:

ימים א-ה  9:00-19:30

יום ו’  9:00-16:00

שבת  9:00-19:30

*השכרה אחרונה שעה לפני שעת הסגירה

חוויה נוספת לקבוצות –

טיול למעיינות באמצעות בר אופן – אופניים משותפים ל- 17 איש, תוך כדי דיווש באופניים – המוזיקה קולחת הבירה צוננת וחופשית ואתם שותים נוהגים ונהנים מכל שנייה. מומלץ  לעצור ליד אחד מהמעיינות ולהשתכשך במים הנעימים, לפרוש שמיכת פיקניק בחורשות המוצלות ופשוט ליהנות.

מחירי השכרת רכב גולף: 4 אנשים: 190 ₪, 6 אנשים: 270 ₪ (השכרת הרכבים היא לשעתיים)

השכרת אופניים: 50 ₪ ל – 3 שעות.

נסיעה בשאטל: 25 ₪ (יוצא מ 9:00 כל שעה וחצי עפ”י ביקוש)

לינה באזור:  אירוח בקיבוץ ניר דוד

אטרקציות באזור:  פארק אוסטרלי גן גורו

סוגי אטרקציות ופעילויות

טיולים רגליים

פארק לאומי

זמני פעילות

8:00-16:00 כל ימות השבוע

   שם האתרהאזור:עין חרוד  מגישה  נויה דוד כיתה ו 

איך מגיעים?: בין עפולה לבית שאן, על כביש 71. כעשרה ק”מ מעפולה יש לפנות לכיוון גדעונה. אפשרות נוספת לנסוע בכביש 675 מצומת הסרגל (התענכים) לצומת נבות ולאחר קילומטר נוסף לפנות למעיין חרוד

אורך המסלול:כשעה

סיפורים הסטורים סביב האתר:עין חרוד הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי “השומר“, שעלו לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד בי”ח באלול תרפ”א 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד פתח תקוה.‏[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: “פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל”. מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית “הקבוצה הגדולה” אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: “הפועל הצעיר” ו”אחדות העבודה“.

בקיץ תרפ”ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ”גדוד העבודה”. הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל”קיבוץ ארצי” שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את “הקיבוץ המאוחד“. בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל “הקיבוץ המאוחד”: כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי “גדוד העבודה” שהתפרק.

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת “קומי”. (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי”ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו “ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות”.‏[2]

ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.‏[3]

המשך מעיין חרוד

איך מגיעים?: בין עפולה לבית שאן, על כביש 71. כעשרה ק”מ מעפולה יש לפנות לכיוון גדעונה. אפשרות נוספת לנסוע בכביש 675 מצומת הסרגל (התענכים) לצומת נבות ולאחר קילומטר נוסף לפנות למעיין חרוד

אורך המסלול:כשעה

סיפורים הסטורים סביב האתר:עין חרוד הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי “השומר“, שעלו לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד בי”ח באלול תרפ”א 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד פתח תקוה.‏[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: “פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל”. מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית “הקבוצה הגדולה” אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: “הפועל הצעיר” ו”אחדות העבודה“.

בקיץ תרפ”ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ”גדוד העבודה”. הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל”קיבוץ ארצי” שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את “הקיבוץ המאוחד“. בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל “הקיבוץ המאוחד”: כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי “גדוד העבודה” שהתפרק.

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת “קומי”. (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי”ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו “ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות”.‏[2]

ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.‏[

סרטון :  https://www.youtube.com/watch?v=Mi3ldC_60NA

-שחר טורקמן הסקי בגלבוע!

האתר נמצא בין צומת יזרעאל לבין צומת נבות על כביש 675 במעלה הגלבוע

תחבורה ציבורית

קו 52 (סופרבוס) מתחנה מרכזית עפולה

רכב פרטי

לבאים מכיוון עפולה: בצומת יזרעאל יש לפנות שמאלה ולאחר מכן פנייה ראשונה ימינה לאתר

לבאים מכיוון מועצה אזורית גלבוע: בצומת נבות יש לפנות שמאלה ולאחר מכן פנייה ראשונה שמאלה לאתר

בייסיק – מסלול לימודי, למתחילים באורך כ 100 מטר, יחסית מתון, מעט אלמנטים, שימוש במסוע כאמצעי חזרה לראש ההר, יש לפרק מגלשיים טרם עלייה למסוע.

פרימיום – מסלול מתקדמים, באורך כ 280 מטר, שיפוע פחות מתון, יותר אלמנטים במדרון, מהיר יותר, שימוש .ברכבל לצורך חזרה לראש ההר, אין צורך לפרק ציוד.

היסטוריה-גלבוע

הגלבוע מוזכר בתנ”ך בספר שמואל, בסיפור על נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלשתים כמקום שבו נפלו הבנים והתאבד שאול ובקינתו של דוד. בתנ”ך לא נזכרים יישובים על ההר.

בתקופה הביזנטית התקיים יישוב קטן בחלקו הדרום מזרחי, שאת חורבותיו ניתן לראות גם כיום.

לפני מלחמת העצמאות היו בגלבוע כ-15 כפרים ערבים, כפרים אלו שימשו בסיסים לכנופיות בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, במלחמת העצמאות כבש צה”ל את מחציתו הצפונית של הגלבוע עד שולי הרכס ובמלחמת ששת הימים נכבש גם יתר הגלבוע. כיום מצויים על ההר 12 כפרים ערביים ו-4 יישובים יהודיים: מלכישוע, מירב, מעלה גלבוע וגן נר, בעבר הייתה תוכנית להקמת יישוב חמישי בשם “מיכל” אולם תוכנית זו נגנזה לאחר שהחברה להגנת .הטבע התנגדה להקמה בגלל הפגיעה הסביבתית שתיגרם.

גן לאומי גן השלושה (הסחנה)

הראל בן ברוך וזורי גלוסטיאן

נקודת מוצא וסיום: חניון גן השלושה, סמוך לקיבוץ ניר דוד.

   אופי הבילוי: מתאים לקבוצות גדולות וקטנות או למשפחות, לבילוי ארוך.

  עונה מועדפת: מתאים לכל עונות השנה.

  מרחק מהרכב: כמה עשרות מטרים.  

זמן הליכה: כדקה.

  אופי ההליכה: הליכה מתונה בשבילים רחבים ובין המדשאות, בכל רחבי שטח הגן הלאומי.     שעות פתיחת הגן הלאומי: בקיץ 17:00-08:00, בחורף 16:00-08:00. הכניסה לגן מותרת עד   מפת סימון שבילים: מספר 3 – הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.  

https://www.youtube.com/watch?v=83IOCTnugxA

https://www.youtube.com/watch?v=-iUFjQzls-I

נחל חרוד :

אתרים מיוחדים בפארק:  שביל הנחל, תל יזרעאל, עין יזרעאל, בית העלמין של גדוד העבודה, תל יוסף הישנה, נחל עמק קדום, הגשר הרומי המערבי, גשר הקנטרה, גני חוגה, קניון הבזלת

למי מתאים? מתאים לכל המשפחה והגילאים השונים

הכניסה ללא תשלום
אתרים נוספים בסביבה:  אתרים בתשלום: משכן לאומנות בעין חרוד, בית חיים שטורמן, בית הכנסת העתיק בבית אלפא, הגן היפני בחפציבה, גן לאומי בית שאן, אתר גשר הישנה וחווית נהריים, הרפת הרובטית בכפר יחזקאל.

מסלול מעיין אלרואי-:תומר בלייס ורון בוגנים  

מסלול הטיול ממוקם בתפר בין הכרמל והגליל התחתון, בשולי קריית טבעון.

הגישה הנוחה למסלול היא מכביש 722, המקשר את צומת התשבי עם צומת השומרים (האזור שבין יקנעם עילית וצומת אלונים).

בצומת התשבי נפנה לכביש 722, וברמזור הבא, אחרי הגשר מעל נחל קישון, נפנה שמאלה (במקום מתבצעות כיום עבודות להקמת הפרדה מפלסית בתוואי רכבת העמק).

טיול לאורך הקישון, בתפר שבין הכרמל והגליל – מעיין ייחודי, צמחיית נחלים ותוואי רכבת העמק.

• מסלול טיול
• אזור:הגליל התחתון
• מפת סימון שבילים: 4 – הכרמל
• מיקום: מערבית לקריית טבעון
• גישה:רגלית, אופניים
• שבילי טיול:לא מסומן
• עונות ביקור:כל השנה
• שמורת טבע:לא
• רמת קושי:לכל המשפחה
• סוג מסלול:קווי ארוך
• כניסה: חינם

 מעיין אלרואי-המשך

. ניתן לקבל פרטים נוספים על הדרכה באתר בטלפון 052-8239248. עם זאת, ניתן להתרשם מהקרונות גם

מבחוץ.מכאן ניתן ללכת (או לנסוע) לתחנה הבאה הנמצאת במרחק כחצי ק”מ בלבד – מעיין אלרואי.מי שמעדיף לוותר על הביקור במתחם התחנה – יש להמשיך עם הכביש הראשי המתעקל לאורך גדר מתחם מיכלי הדלק, ולאחר 1.5 ק”מ נוספים נפנה שמאלה ובכיכר נפנה ימינה. אחרי כ- 150 מטרים נוספים נפנה לרח’ עמלים, (רחוב חד-סטרי). נחפש חנייה ואחרי כ- 100 מטרים נרד רגלית לפי שילוט למעיין אלרואי. הירידה קצרה אך כרוכה במעבר גרם מדרגות.מעיין אלרואי הוא אחד המעיינות האחרונים באזור זה של הקישון שנותרו לזרום כטבעם. המעיין סיפק את תצרוכת מי השתייה של היישוב אלרואי בין השנים 1952-1936. המעיין נובע ממש מתחת לתוואי מסילת הרכבת, והמים זורמים לבריכה מלאכותית – בריכת זאב שנחפרה במקור לצרכי השקייה חקלאית (שם הבריכה מנציח את זאב שורקי ז”ל, שיזם את חפירתה בשנות ה- 1960). במקום מתקיימים מיני חי וצומח נדירים. האתר מנוהל בידי רשות נחל הקישון, המבקשת מהמבקרים להימנע מרחצה במקום. בגלל התשתית הבוצית של הבריכה, כניסת מתרחצים למעיין מעכירה את המים ופוגעת בבעלי החיים.אנשי רשות נחל הקישון שיחררו בבריכת המעיין דגים ממין נדיר, לבנון ליסנר, הנמצא בסכנת הכחדה בישראל. המקום היחיד באגן הקישון בו שרד הדג באופן טבעי הוא נחל קיני. לאחר ביסוס אוכלוסיית לבנון ליסנר במעיין אלרואי, הכוונה היא לשחררו גם לקישון עצמו במקטע אלרואי – כפר חסידים.

                                          קישור לסרטון מעין אלרואי אבות וילדים

טיולי ג’יפים בגלבוע

חוויה לכל המשפחה והחברים, טיול ג’יפים מיוחד עם נהג מקצועי שייקח

אתכם לכל המקומות החשובים והמעניינים בחוויית נסיעה מאתגרת ושונה

ובליווי מדריך טיולים מנוסה ואיכותי שיסביר לכם על הסביבה ועל הנוף

שאתם רואים.

מחיר טיול ג’יפים:

מחיר רגיל 500 ₪ ל- 1-4 נוסעים

.מחיר מבצע לנופשים באחוזת גלבוע 400 ₪ ל- 1-4 נוסעים.

מיקום: בין עפולה לבית שאן

איך מגיעים לשם:נוסעים על כביש 675, בין צומת נבות לצומת יזרעאל. כ-1 ק”מ ממזרח לצומת יזרעאל פונים דרומה אל כביש 667 שמכונה דרך נוף גלבוע. מיד אחרי הפנייה יש בקתת עץ ובה תחנת מידע הפועלת בעונת הפריחה.

.מה האטרקציה:האטרקציה היא לנסוע בג’יפים לעלות מכשולים כגון: רמפות , הרים , סלעים וירידות.