סיפור על גנב וג’וקר

ספר זה נכתב על השיר “All Along The Watchtower” של בוב דילן.

בספר אתרכז בעיקר על מבנה השיר והקשר בין המבנה, המילים, הלחן וכלי הנגינה בשיר. לדעתי צורת הכתיבה והמבנה ביחד עם החיבור למילים וללחן זה מה שהופך את השיר לכל כך מיוחד ויצירה מדהימה של מוזיקת שנות ה-60.

רקע

“All Along The Watchtower” נכתב והולחן על ידי בוב דילן באלבומו “John Wesley Harding” אשר יצא בשנת 1967.

בזמן יצירת האלבום דילן כבר היה אומן מוכר ומוערך לאחר שניים מאלבומיו המצליחים ביותר: “Highway 61 Revisited” ו- “Blonde on Blonde”. רבים מאמינים כי האלבום נכתב כאשר דילן נח מתאונת אופנוע שהתרחשה בשנת 1966.

קישור לביצוע המקורי של השיר: (מומלץ להקשיב אל מול המילים בעמוד הבא)

https://www.youtube.com/watch?v=bT7Hj-ea0VE

המילים

“There must be some way out of here,” said the joker to the thief
“There’s too much confusion, I can’t get no relief
Businessmen, they drink my wine, plowmen dig my earth
None of them along the line know what any of it is worth”

“No reason to get excited,” the thief, he kindly spoke
“There are many here among us who feel that life is but a joke
But you and I, we’ve been through that, and this is not our fate
So let us not talk falsely now, the hour is getting late”

All along the watchtower, princes kept the view
While all the women came and went, barefoot servants, too

Outside in the distance a wildcat did growl
Two riders were approaching, the wind began to howl

הלחן

המנגינה בשיר מורכבת מ-2 כלים מרכזיים, גיטרה אקוסטית ומפוחית. הגיטרה האקוסטית מנגנת את אותם שלושה אקורדים באופן חזרתי כך שכל תיבה מתחילה באקורד הסיום של התיבה שקדמה לה. אופן נגינה זה נותן תחושה של מאין “loop” למאזין. בנוסף ישנה המפוחית, שמנוגנת בכוונה בזיוף, דבר זה נותן כבר מהתחלת השיר הרגשה של אי נוחות, כאילו משהו עומד לקרות.

אני אוהב לחשוב שהמפוחית מייצגת מאין רוח שנושבת בחוזקה וזה נותן תחושה ממש אינטנסיבית עוד לפניי שנשמעו המילים.

התחושה המחזורית והאינטנסיבית שמעניקות הגיטרה והמפוחית תורמות בצורה רבה להבנת השיר והמבנה שלו, על כך ארחיב בהמשך.

הסיפור

“There must be some way out of here,” said the joker to the thief

השורה ראשונה בשיר זורקת את המאזין לסצנה ובה מתנהלת שיחה בין 2 דמויות לא מוכרות, ג’וקר וגנב. כבר מהשורה הראשונה עולות שאלות: מי אלו הדמויות? מאיפה הם צריכים לצאת ולמה?, שאלות אלו מקנות לשיר פן מאוד מסתורי, מאין חידה לא ברורה שצריך להקשיב אליה טוב.

השיחה בין הג’וקר לגנב נמשכת בשני הבתים הראשונים. עולה מדו השיח ביניהם שהג’וקר מרגיש לא בנוח עם כל מיני דברים ויש לו חששות, הגנב מנגד מרגיע אותו וממהר אותו להמשיך ולא לדבר על כך כי השעה נהיית מאוחרת.

לפתע בבית השלישי הסצנה של הדו שיח בין שתי הדמויות נקטעת ועוברת לסצנה שנראית כלא קשורה לשתי הבתים הראשונים:

 All along the watchtower, princes kept the view

הבית מציג לנו מאין מגדל שמירה ובו נסיכה מסתכלת על הנוף, כשלפתע שתי רוכבים מתקרבים.

Two riders were approaching, the wind began to howl

 שורה זו אף היא מעלה שאלות, איך מגדל השמירה והרוכבים קשור לסצנה בבתים הראשונים? ייתכן שהרוכבים הם אותם גנב וג’וקר ממקודם?

השיר נגמר בבית זה אך יש תחושה כבדה שמשהו עומד להתרחש בסיפור, ושהסיפור לא נגמר. אך עם זאת שנדמה שהשיר לא ברור והסיפור קטוע, אסביר איך המילים ובעיקר מבנה הבתים הגיוני לסיפור וללחן בשיר.

איך הכל מתחבר

משמיעה ראשונה ניתן לחשוב שאולי השיר לא מדבר על כלום, אולי אין חשיבות לסדר של הדברים ולבית האחרון אין קשר לבתים הראשונים. אך אני סבור שלא כך הדבר. כפי שאמרתי ישנה תחושת חזרתיות ולולאתיות שנגרמת מהגיטרה, תחושה זו גורמת לחשוב אולי יש לכך חשיבות גם במבנה השיר, ואני סבור כי השיר הוא בעצמו מאין “שיר שאינו נגמר” והוא בעצם לולאה אחת גדולה.

הבית האחרון משמש כאקספוזיציה והצגה של דמויות הג’וקר והגנב, הרי שאם היה זה הבית הראשון היה ברור כי שתי הרוכבים אלו הג’וקר והגנב. כלומר, באופן אם היינו מסתכלים על מילות השיר כאל סיפור, באופן כרונולוגי הבית האחרון אמור להיות הבית הראשון בשיר!

ובדיוק כמו הלחן, מבנה השיר זהה לתפקיד הגיטרה שמנגנת את אותם שלושה אקורדים באופן חזרתי כך שכל תיבה מתחילה באקורד הסיום של התיבה הקודמת. וכך דילן כולא את המאזינים ללופ אינסופי של שיר שאינו נגמר בסיפור פשוט על נסיכה במגדל שמירה שרואה שני רוכבים מדבר שמחפשים ללכת מהמקום שהגיעו אליו.

הקאבר של ג’ימי הנדריקס

ככל הנראה הביצוע המוכר ביותר של השיר, אף יותר מביצועו של דילן בעצמו, הוא הביצוע של ג’ימי הנדריקס באלבומו “Electric Ladyland”.

לדעתי לא ניתן לדבר על השיר הזה בלי לפחות להזכיר את הביצוע הפנומנלי של הנדריקס, בו החליף את הגיטרה האקוסטית בסאונד הכל כך אופייני של הגיטרה החשמלית והסגנון שלו.

ציטוט של דילן על ביצועו של הנדריקס לשיר:

“I liked Jimi Hendrix’s record of this and ever since he died I’ve been doing it that way. Strange how when I sing it, I always feel it’s a tribute to him in some kind of way.”

לינק לקאבר: https://www.youtube.com/watch?v=TLV4_xaYynY