אריק איינשטיין והאביב של פראג

נדיר למצוא במוזיקה הישראלית שירי מחאה העוסקים באירועים שהתרחשו במדינות אחרות, בוודאי במוזיקה הפופולרית ובוודאי בשנות ה- 60. אך השיר “פראג”, שנכתב והולחן על ידי שלום חנוך ובוצע על ידי אריק איינשטיין, הוא חריג בהקשר זה. כדי להבין את השיר הזה, ראשית עלינו להבין את הרקע לכתיבתו.

רקע – האביב של פראג

מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה נשלטה צ’כוסלובקיה, כמו מרבית מדינות מזרח אירופה, על ידי שלטון קומוניסטי דיקטטורי שנתמך על ידי ברית המועצות. בעקבות משבר כלכלי שפקד אותה בשנות השישים בוצעו במדינה מספר רפורמות שהביאו לביקורת גוברת על השלטון במדינה.

בינואר 1968 עלה לשלטון אלכסנדר דובצ’ק שהבטיח להפוך את המדינה לחופשית ודמוקרטית יותר. בחודשים שלאחר מכן ממשלתו הגדילה משמעותית את חופש הביטוי של הציבור והתקשורת, שחררה אסירים פוליטיים ושיפרה את יחסיה עם מדינות המערב. בעקבות זאת, פלשה ברית המועצות באוגוסט 1968 לצ’כוסלובקיה והחזירה את המשטר הקודם אשר ביטל את תהליכי הדמוקרטיזציה במדינה.

דובצ’ק קרא לציבור להתנגד במחאה לא אלימה להתערבות הזרה ולהחזרת המשטר הקודם, והדבר הוביל לגל של הפגנות בפראג, במסגרת אחת מהן יאן פאלאך, סטודנט בן 20, הצית את עצמו במחאה בכיכר ואצלב במרכז העיר. הלווייתו הפכה לאחת מהפגנות המחאה הגדולות נגד הכיבוש הסובייטי.

מילות השיר

הבתים של השיר חוזרים ומתארים באופן אפל וקודר את התרחשות האירועים: הפלישה הסובייטית (“אל העיר שבוית החלום צל כבד וזר הגיח”), את ההתנגדות הבלתי אלימה לפלישה (“דומית כניעה בלי קרב איש את נשקו נצר עד מוות”) ואת התאבדותו של יאן פאלאך בהצתה (“איש צעיר חומק בפתח אז עלה לו אור מוזר שם בכיכר העיר שמתה”).

מנגד, הפזמון של השיר מדגיש את התקווה לשינוי ולחופש וחוזר על המילים “שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע”). תקווה זו התממשה כעבור כ-20 שנה, עם נפילת הגוש הקומוניסטי וכינונה של דמוקרטיה בצ’כוסלובקיה ב1989.

 (מילות השיר המלאות מופיעות בסוף הספר)

פרסום והצלחה

השיר התפרסם באלבומו של איינשטיין “פוזי”, שרבים מגדירים כאלבום הרוק העברי הראשון. איינשטיין התחרה עם השיר בפסטיבל הזמר העברי של 1969, והגיע למקום השביעי. לפני כן, איינשטיין זכה פעמיים בפסטיבל הזמר (יחד עם יפה ירקוני) בשנים 1965 ו-1966.

על פי מספר חברים של איינשטיין, העובדה שהשיר “פראג” הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל תסכלה את איינשטיין שאמנם ידע כי השיר אינו מתאים לאירוע כזה אך האמין שהאמירה בשיר חשובה ועליו להשמיע אותה.

בהמשך ביצעו איינשטיין וחנוך את השיר בעצרת מחאה שהתקיימה באוגוסט 1969 בתל אביב, לציון שנה לפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה.

אחרית דבר

עם התפרקות הגוש הקומוניסטי ב-1989 התקיימו הפגנות ענק בצ’כוסלובקיה בנובמבר-דצמבר 1989 שהובילו לאימוץ הדמוקרטיה במדינה. ביוני 1990 התקיימו בחירות דמוקרטיות ראשונות להנהגת המדינה.

אני מאמין כי המאבק למען הדמוקרטיה בצ’כוסלובקיה והשיר של חנוך ואיינשטיין מתמצתים סיפור וכמיהה אנושית עמוקה ובסיסית להיאבק על החירות ולכן יהיו מעניינים ורלוונטיים תמיד ובכל מקום.

מילות השיר המלאות

מילים ולחן: שלום חנוך

אל העיר שבוית החלום
צל כבד וזר הגיח
וירח באדום
את מלכותו טבל בפיח

מי שלא עצם את עיניו
את לילו המר כאב הוא,
דומית כניעה בלי קרב
איש את נשקו נצר עד מוות.

איך על פראג שחר לא בקע
בשלישית כלה כוחו
איך נדם קול כיכר הומה בחג.
שיר שחלמתי על פראג –
שם השחר עוד יבקע.

כמו תצלום ישן מצהיב
עיר של רפאים מטלת
לרגלי דובים חרשים
ובצוארה המאכלת.

את פתחו איש לא יוצא
ריח גטאות מלוח
מקצה ועד קצה
על פני העיר נישא ברוח

איך על פראג…

רק השקט בה נותר
איש צעיר חומק בפתח
אז עלה לו אור מוזר
שם בכיכר העיר שמתה.

שיר שחלמתי על פראג
שם השחר עוד יבקע
שם השחר עוד יבקע