רוני והשבלול המיוחד, מאת : שרי ניאזוב ובר עברון

רוני התרגשה מאוד, מחר יומה הראשון בגן “שטוזים”.

לפני שהלכה לישון הניחה ליד המיטה את החצאית הכחולה עם הנקודות הלבנות, את החולצה האדומה ואת מכשירי השמיעה שלה ובדקה עם אמא שהחליפה סוללות חדשות למכשיר, בשביל שהכל יהיה מושלם למחר.

“אמא, הכל מוכן למחר” אמרה רוני התרגשות.

בבוקר, רוני התעוררה בהתרגשות “היום הולכים לגן” קראה לאמא ואבא.

רוני לבשה את הבגדים שהכינה אתמול, נעלה את הנעליים האדומות החדשות שקנתה עם אבא, ואמא עזרה לה לשים על כל אוזן את מכשירי השמיעה שלה.

“איזה כיף!!!! הולכים לגן” אמרה רוני בשמחה.

רוני ואבא הגיעו לגן, אבא נפרד מרוני לשלום ואיחל לה יום נהדר.

רוני נכנסה וראתה שכל הילדים כבר הגיעו לגן, היו שם יואב, שירלי, אלון, מירב ומיקה.

שלומית הגננת הזמינה את כל הילדים לשבת במעגל וביקשה שכל אחד מהילדים יציג את עצמו ויגיד מהו הצבע שהוא הכי אוהב.

רוני ידעה מה היא הולכת להגיד, קוראים לי רוני ואני אוהבת אדום.

אבל כל הילדים דיברו ביחד, והיה הרבה רעש ולכן לא הצליחה להבין מתי תורה לדבר.

לפתע, כולם השתתקו והסתכלו עליה. אז רוני אמרה במהירות ” רוני אדום” ומיד השתתקה.

יואב שישב ליד רוני, הסתכל עליה והבחין במשהו על האוזן שלה, ומיד שאל ” מה יש לך ליד האוזן?”

רוני רצה לתיק שלה והוציאה את הספר שלה : “הסיפור של רוני”. 

הסיפור של רוני, הסיפור שלי.

נולדתי בבית החולים, הייתי תינוקת קטנה קטנה ויפה.

בבדיקת השמיעה שעושים לכל התינוקות אחרי שהם נולדים גילו שאני לא שומעת טוב.

“אם אתם משחקים עם חבר וקוראים לכם, אתם שומעים? נכון?” שאלה רוני את הילדים.

“כן” כולם ענו, “אז לי קשה לשמוע כשמדברים ביחד ויש הרבה רעש” הסבירה רוני.

בשביל לשמוע אני צריכה עזרה, המכשירים שעל האוזניים שלי עוזרים לי לשמוע, ואם אמא ואבא קצת מעצבנים אז אני פשוט מורידה את המכשירים ולא שומעת אותם. צחקה רוני, וגם הילדים.

רוני העבירה דף בספר שלה.

בדף השני הייתה תמונה של אוזן, אבל אוזן מוזרה.

“מה זה?” שאלו הילדים.

“האוזן שלנו” ענתה רוני ,”אבל מבפנים.”

“אתם רואים את העיגול הכחול הזה?” שאלה רוני, קוראים לזה שבלול.

“איך יש לך שבלול באוזן?” שאלה שירלי, “שבלולים חיים בגינה!”

“קוראים לאיבר הזה שבלול, כי הוא דומה לשבלול שבגינה” הסבירה שלומית הגננת, “זה לא שבלול אמיתי”.

“בגלל שלי יש בעיה בשבלול, המכשיר עוזר לי לשמוע”, אמרה רוני.

“כמו שהמשקפיים של אבא שלי עוזרות לו לראות כי יש לו בעיה בעיניים?” שאל אלון.

“כן”, ענתה שלומית. אתה צודק, מכשיר השמיעה עוזר לרוני לשמוע, כמו שמשקפיים עוזרות לאבא שלך לראות.

“וכמו שאמא שלי הייתה עם קביים כששברה את הרגל?” אמרה מיקה.

“נכון” ענתה וחיזקה שלומית.

המכשיר עוזר לרוני לשמוע, אבל גם אנחנו יכולים לעזור לה ולהיות חברים טובים.

“איך?” שאלו הילדים את שלומית.

“אנחנו יכולים לדבר כשאנחנו מסתכלים על רוני והפנים שלנו מופנות אליה, לא לדבר כולם ביחד, ואם רוני מבקשת תוכלו לעזור לה ולחזור על הדברים שאמרתם, שוב.”

את הסיפור כתבנו ממבטה של רוני, הילדה בעלת הליקוי שמיעה. היה לנו חשוב שהסיפור והמידע יבוא ממנה, מהילדה עם הלקות. לדעתנו ידע זה חוזקה, ברגע שהילד בא ומספר על מהי הבעיה שלו, כל ילד בהתאם לגילו ויכולתו זה נותן לו את הכוח והשליטה. היכולת להסביר לילדים האחרים, להיות בעל הכוח והידע.

נתייחס לכמה נקודות שהביאו אותנו לכתוב את הסיפור בצורה זאת.

תיאום ושיתוף בין ההורים, הילד והגננת- הסיפור שרוני כתבה נכתב עם הוריה, כלומר נעשה תיאום לפני זה בין הגננת להורים של רוני כיצד להסביר לילדים על לקות השמיעה של רוני. חשוב שההסברה תיהיה בתיאום ההורים של הילד ובשיתוף והסכמה של הילד עצמו (האגף לחינוך מיוחד- המנהל הפדגוגי במשרד החינוך) ולכן בחרנו שאת הסיפור היא תכתוב עם הוריה.

הסברה בתחילת השנה- חשוב שההסברה תערך בשלב מוקדם של השנה תוך התייחסות טבעית לנושא.

הקבלה בין לקות ראיה ללקות שמיעה- ניתן לעשות הקבלה למשקפי ראיה המייסעות לראות (האגף לחינוך מיוחד- המנהל הפדגוגי במשרד החינוך)

כתיבת הסיפור עם הילד- המחקר שבדרך את הקשר בין פעילות אוריינות הורה- ילד לניצני אוריינות אצל ילדים נמצא כי כתיבה משותפת של הורים עם ילדיהם תורמים למודעות פונולוגית, ידע כללי ואוצר מילים אצל הילדים בעלי הלקות שמיעה. כל אלו חשובים ביותר לרכישת הקריאה והכתיבה, ידוע כבר כי שליטה בהם בגן יכולה לנבא הישגים גבוהים האוריינות בבית הספר. ידוע כי ליקויי שמיעה, אפילו קלים עלולים להשפיעה על רכישת שפה אצל ילדים (מוסט, ט’. ארם, ד’. אנדורן, ת’. בן סימון, ע’. ומה יפית, ח’) חשוב לתת להם כמה שניתן כלים ועזרה על מנת שיגיעו לאותה רמת מיומנות קריאה וכתיבה כמו ילדים ללא לקות שמיעה.

הבחירה בפגיעה באוזן הפנימית הייתה משתי סיבות. הראשונה כי פגיעה כזאת יכולה להיות מולדת או נרכשת וההממלצה לתת הגברה בעזרת שתל שבלול או מכשירי שמיעה. (בית מיחא.2016). שתי  סיבות אלו היו מתאימות לנו לסיפור, זאת משום שהתבקשנו לכתוב סיפור על ילדה המרכיבה שתי מכשירי שמיעה. בנוסף צורת האוזן הפנימית, השבלול התאימה לנו מבחינת הסיפור והיכולת לתאר אותו לילדים.

רמת השפה של ילדים בעלי לקות שמיעה והבנה נמוכה ביחס לבני גילם. למרות זאת חשוב לציין כי רמת השפה של ילד בעל לקות שמיעה איננה מעידה על הפוטנציאל הקוגנטיבי שלו, ולכן ייתכן שהשפה תהייה משובשת אך היכולת השכלית גבוהה. (קארין אנדרסון)

כתיבת הספר בשפה ברמה בינונית הייתה מכוונת. רצינו שהספר ידבר בצורה ישירה על הקשיים של לקות השמיעה, ובצד השני על מה יכול לעזור לילדה בעלת הלקות. אלו שני הדברים שהובילו אותנו בכתיבה בצורה בהירה שילדים יוכלו להתחבר ולהנות ממנו. הלמידה החשובה היא איננה השפה פה, אלא השיח על הנושא, אם כפתיחת השיח או המשכיות לשיח שכבר מתקיים בגן.

להורים

ספר זה נכתב מתוך מחשבה כי על הילד להיות שותף לשיח. כמובן בהתאם לגילו ורמת ההבנה שלו אך חשוב לתת לו את ההרגשה שלא מדברים עליו אלא איתו. במהלך הקריאה שעשינו על מנת לכתוב את הספר עלתה שוב ושוב החשיבות של שיתוף הילד, הסתכלות על חוזקותיו והקשיים שעלולים להתפתח עקב הלקות. רוב הקשיים שעלו ממחקרים אלו קשורים לקשיים בתקשורת, שפה ודיבור וכיוצא בזה יחסים חברתיים. ולכן כדאי לכן כהורים לילדים עם לקות שמיעה להבין כיצד אתם יכולים בדרך פשוטה כמו הקראת סיפור כל לילה, שיח עם הילד ועוד. כמובן כל אלו ועוד בליווי איש מקצוע היכול להתאים את התוכנית לילדיכם.

מקווים שתהנו מהספר, ואולי אפילו לשבת עם ילדיכם לכתוב ספר משלכם.

לגננות

כאשר נודע לכן שיכנס ילד בעל לקות שמיעה לגן אנו ממליצות ללמוד על הנושא, כיצד ואיך ניתן לשלב אותו בצורה הטובה והמטיבה ביותר. איזה סוג לקות יש לילד וכיצד הלקות הזאת מתבטאת, מה הצרכים שלו מבחינת אמצעים כמו מכשיר שמיעה, שינויים אקוסטיים שיש לערוך בגן ועוד.

דבר נוסף שכדאי ללמוד ולהבין מה המשמעות של הלקות על התפקוד והלמידה של הילד, כיצד ניתן לשנות ולהתאים את תוכן ודרך הלימוד שלנו על מנת לאפשר למידה משמעותית וטובה.

רשימת אתרים ומאמרים שיכולים לעזור בהבנה ולמידה על הנושא:

מדריך לגננת בגן רגיל- כולנו שווים ושונים, קבלת הנכים ובעלי הלקויות כשווים בחברה.

https://meyda.education.gov.il/files/PreSchool/CulanuShavimVeShonim.pdf

בית מיחא- מסגרת חינוכית שיקומית המעניקה מענה טיפולי/ חינוכי לילדים עם לקות שמיעה מגיל הלידה ועד כניסה לבית הספר.

https://www.beitmicha.org.il/%d7%90%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa/

הדרכה לגננות וצוותי גנים בחינוך הרגיל בהם לומדים ילדים כבדי שמיעה וחירשים

https://sites.google.com/a/lakash.tzafonet.org.il/gan/home

ביביליוגרפיה

1.אנדרסון, ק’. (אין תאריך) השלכות לקות שמיעה. מרכז חינוכי לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים משרד החינוך מחוז צפון. השלכות לקות השמיעה – Lakashtzafon (lakash-tzafon.co.il)
2.האגף לחינוך מיוחד- המנהל הפדגוגי במשרד החינוך. (אין תאריך). הדרכה לילדי הגן. הדרכה לגננות וצוותי גנים בחינוך הרגיל בהם לומדים כבדי שמיעה וחירשים. הדרכה לילדי הגן – אתר הדרכה לגננות ולצוותי גנים בהם לומדים ילדים כבדי שמיעה וחירשים (google.com)
3.בית מיחא (2016). מהי לקות שמיעה. מהי לקות שמיעה – בית מיחא (beitmicha.org.il)
4.מוסט, ט’. ארם, ד’. אנדורן, ת’. בן סימון, ע’. ומה יפית, ח’ (אין תאריך) ניצני אוריינות של ילדים לקויי שמיעה והקשר שלהם למסגרת החינוכית של הילד ולפעילות האוריינות הורה- ילד. בתוך ע. קורת וד. ארם (עורכות). אוריינת ושפה- יחסי גומלים, דו- לשוניים וקשיים. ירושלים: מאגנס- האוניברסיטה העברית.