ככל הנראה אם תבקשו מאדם שם של שיר של בוב דילן הוא ידע לתת לכם מיד שם כמו: “knocking on heaven’s door” ו- “blowing in the wind“.

אולם “All along the watchtower“הוא אחד השירים המוצלחים של דילן. השיר הגיע להיות אחד מ-Top 20 השירים של שנת 1968, נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול ב2001 ואף דורג מקום 47 במגזין הרולינג סטונס מתוך 500 השירים הגדולים בכל הזמנים. לכן, השאלה המתבקשת היא מדוע איננו מזהים את השיר כאחד המוכרים והגדולים של דילן?

התשובה היא פשוטה. בשנת 1968, כשנה לאחר שדילן שחרר את השיר לעולם, הגיטריסט המהולל ג’ימי הנדריקס ביצע קאבר לשיר. מדובר בביצוע המוכר לנו, הביצוע שזכה בכל התשבוחות שציינתי.

למרות שהגרסה של הנדריקס מצויינת, כלכך מצויינת שאף דילן בעצמו אמר שהוא שיפר את השיר ברמה שאף אחד אחר לא יכל, עדיין דילן כתב את השיר.

בעבודתי אנסה לזקוף לזכותו של דילן קרדיט עבור גאוניות המילים, עומקן והסיפור הגדול שמאחוריהן.

בית ראשון:

השיר נפתח בדו-שיח בין גנב לאדם שמכונה “הג’וקר”. הג’וקר אומר שחייבת להיות דרך לברוח מכאן. לדעתו, יש יותר מידי בלבול אשר מונע ממנו להגיע לקלות דעת. הוא מספר שאנשי עסקים שותים את היין שלו וחרשים חופרים את אדמתו אך אף אחד מהם לא יודע מהו השווי האמיתי שלהם.

לדעתי, הג’וקר והגנב מייצגים “אאוטסיידרים” בחברה. כלומר, אנשים בעלי נקודת מבט שונה מרוב החברה. הג’וקר מוטרד מאוד מהמצב הקיים, וכי מילותיו מציגות רגשות סלידה מן העולם החומרני ומן המרדף הבלתי פוסק להשאת הרווח אישי על פני ההסתכלות החברתית.

הג’וקר משתמש במילה “כאן” כיוון שהוא רואה את העולם כארץ “שלו”. כנראה הוא מאמין שהוא אחד המעטים שאינם רואים את כדור הארץ כמקור כסף וצמיחה אישית.

בית שני:

הגנב עונה לגוקר:” אין סיבה להתרגש. יש רבים בינינו שהחיים עבורם הם אינם אלא בדיחה. אך אני ואתה עברנו את זה כבר, זהו לא גורלנו. ג’וקר בוא לא נדבר עכשיו כיוון שכבר נהיה מאוחר”.

הגנב מנסה להרגיע את הג’וקר הנבהל. אירוני לגלות שהגנב מייצג כאן סוג של קול תבונה, כי הרי אנחנו רואים מסתכלים על גנבים כשפל המדרגה של החברה האנושית. הנקודה באה להדגיש שהשיר מדבר על פרספקטיבה, כשם לא כל האנשים  הם אותו הדבר כך גם הגנבים.

לדעתי, הסתכלות על החיים כבדיחה מייצגת הסתכלות שטחית שלא רואה את היופי האמיתי של החיים, שדווקא מכולם מזהים אותה הג’וקר והגנב. הגנב יודע שלא מדובא בגורל שלהם, הם יודעים מה נכון ולכן אין צורך לדבר על כך. הם יודעים שזהו המצב האנושי.בנוסף, השעה המאוחרת אולי מייצגת שמשהו גדול הולך לקרות בהמשך.

בית שלישי ואחרון:

“לכל אורך מגדל השמירה הנסיכים שמרו על הנוף בזמן שכל הנשים באו והלכו, וכך גם המשרתים היחפים. בחוץ, מרחוק חתול בר נהם. שני רוכבים התקרבו והרוח החלה ליילל.”

בהפתעה מוחלטת אנחנו לפתע מתנתקים מן העלילה הקודמת. בנוסף, פעם ראשונה בשיר מדובר על מגדר השמירה משם השיר. בעצם, כל הרקע משתנה למיקום חיצוני של קצה העיירה ששם נמצאים מגדילה השמירה.

ניתן לזהות הבדלים במעמדות אנשי המגדל. המעמד העליון, הנסיכים בטוחים לחלוטין על המגדל השמירה. הנשים באזור, ואפילו המשרתים כאן. אני מניח שדילן מדגיש את הבדלי המעמדות על מנת להראות שהשינוי שהג’וקר והגנב מדברים עליו יגיע והוא יהיה מלמעלה למטה. כולם יהיו בהלם כאשר הם מבינים שהחיים הם יותר מבדיחה.

ואכן משום מקום אנו שומעים חתול נוהם ומשב הרוח משתנה. מרגישים שינוי באוויר ורואים שני רוכבים מתקרבים. לא ידוע מי הם הרוכבים אך לדעתי מדובר בג’וקר והגנב שבאים לייצג את עמדתם ולהודיע כי העוול והניצול מצאו סוף. אין תשובה כיצד השיר נגמר, אלא יש “רוח שינוי ותקווה” לחיים חדשים.

סיכום:

השיר הוא יותר מאשר אוסף צלילים ומילים, אלא מסר חברתי חשוב.

עלינו לחשוב יותר בצורה חברתית, קהילתית עם ערבות הדדית. וכמובן, לא יזיק קצת מינימליזם במקום רדיפה אחר כסף.

אין דרך טובה יותר לסיים מאשר עם אדי ודר.