יָאנוּשׁ קוֹרְצָ’אק- כַּאֲשֶׁר אָשׁוּב וְאֶהְיֶה קָטָן

כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל, אֶבְנֶה בַּיִת קָטָן לַהוֹרִים. וְתִהְיֶה לִי גִּנָּה, שֶׁאוּכַל לִנְטֹעַ בַּגִּנָּה עֵצִים: תַּפּוּחִים, אַגָּסִים וּשְׁזִיפִים. אֶזְרַע פְּרָחִים. כְּשֶׁיִּהְיוּ נוֹבְלִים פְּרָחִים אֲחָדִים יַתְחִילוּ נוֹצְצִים

פְּרָחִים אֲחֵרִים

אֶקְנֶה צְבָעִים, עֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִים, אֲשַׂרְטֵט, אֲצַיֵּר. כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה, אֲצַיֵּר

אֲטַפֵּל בְּגִינָהּ – אֶבְנֶה לִי סֻכָּה. בַּסֻּכָּה אַעֲמִיד כִּסֵּא, כֻּרְסָה עִם מִשְׁעָנוֹת. הַסֻּכָּה תִּהְיֶה מְגֻדֶּלֶת עִנְבֵי-בַּר, וּבְשׁוּב אַבָּא מִן הָעֲבוֹדָה, יֵשֵׁב לָנוּחַ בָּצֶל. יַרְכִּיב עַל חֹטְמוֹ מִשְׁקָּפָיִם

וְיִּקְרָא עִתּוֹן