דברים שיוצאים מלבי
Copyright © 2014
מתכנס בפרוותך/גיא רגב
את חוששת
וזה כל כך טבעי
ששערך ינשור
בטיפול הכימי.
אני אאסוף כל שערה
אצרור ואשמור
כדי שתדעי
שיום אחד אם תרצי
אחזירם לראשך
ויפה תחזרי
כבימי בחרותך.
מתכנס בפרוותך
והיא רכה ונעימה
חיבוקך
כצפור מגינה…
כל הזכויות שמורות לגיא רגב(C)
משדייך ינקתי/גיא רגב
————————–
נוצר אותם
רגעי ינקות
איך נצמדתי אלייך
דרשתי את שדייך
אכלתי ברכות.
זוהי דרכה של אם
להעניק לך שייכות
גם אם רחקה היא ממך
בליבך אתה מכור
לאהבת ינקות.
משדייך ינקתי אמא
אבדה להן השלמות
נוצר את מראן
זוכר טעמן
בשיא הבשלות.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב(C)
“כשאני רואה מה שלפני רוצה להביט לאחור אבל אני יודע ששום דבר לא יעצור”.
מתוך מסע לפריז שיר נוסף
עד הרגע האחרון/גיא רגב
____________________
מי שזוכה ליהיות צלול
עד סוף ימיו
יודע שהמחר משתנה
הזמן זה שהוקצב
משמיע את תקתוקו
הוא עוצם את עיניו
שלם שלו ורגוע
כי השלים את מסלולו.
לכך אני שואף להגיע באחריתי.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב(C)
עַנָנָהשֶּׁל דְמָעוֹת/גיא רגב
בדיוק לפני שנה
כשבבוקר עוד השמש זרחה
וענן מצויר
לבן עם הילה
נגלה
ופקחת את עינייך
ואמרת לנו
עייפה אני
מהמסע
חוויתי
זכיתי
בכיתי
ועכשיו
אני שלמה.
ועכשיו
שנה אחרי
מופיע לו ענן
דמעותיי
ודמעות משפחתך
ומכרייך
נאגרו
וזרם המים
חזק ואדיר
ניתך אפיים
ואנחנו
עירומים
ורועדים
וממתינים
לדברייך.
ואת שותקת…
לזכרה של מלכה בת אליהו רזינסקי.
יהי זכרה ברוך.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב©
לאט זה מחלחל/גיא רגב
טיפה אחר טיפה
לאט זה מחלחל
במחזור הדם
הוא לא נדם
הוא ממשיך לזרום.
לאט זה מחלחל
פורץ לו כול מחסום
את הסכר הרגשי
את הסכר השכלי
והוא מתקרב.
טיפה אחר טיפה
לאט זה מחלחל
ערמונית לוחצת
זיעה ניגרת
במורד הגוף.
לאט זה מחלחל
נמלט נרדף
ואני במרדף
לעצור הכול
את כול הטירוף.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב©
אנקת גבהים/גיא רגב
רק עוצם את עיניי לרגע
מניח לפגעי הגוף
הנפש פועלת דרוכה
נכנסת לנתיב המואר
אל העולם המוביל
את הרוח לריפוי.
אנקת גבהים היא משמיעה
קולה היטב נשמע
מתקרבת בשעטה
אל השער
חודרת את חור המנעול
והרוח פרוצה.
תפסו אותה זועקת הנפש
זקוקה היא לריפוי
השקו אותה במילות השיקוי
אמונה
מרפא
תביא,
אהבה
נפש
תבריא.
פוקח את עיניי
הגוף עוד לא בריא
אבל הרוח והנפש
חסונים וחזקים
אנקת גבהים
מגופי מוציאים
בדרך המוליכה
עד אלייך.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב(C)
|
אומרים על הגלגול הבא/גיא רגב אומרים על הגלגול הבא שאיך שלא נסתכל הוא לא יכול להיות רע שבעה מדורים כבר עברנו ואחד עוד נשאר.
בחלומי חוויתי את העתיד או העבר דמויות מתחלפות פנים שמות יצורים מתעופפים בעלי כנף חסרי גף ואני ביניהם כמו עלה נידף נשחק עד דק.
אומרים על הגלגול הבא שמי שראוי אין לו סיבה לדאגה . כל הזכויות שמורות לגיא רגב© |
בוערת בי תשוקה/גיא רגב
א
כבר זמן רב היא רדומה
דבר אותה לא מעיר
ספוגה היא בדיו
שואפת בכול נחיר.
פזמון
בוערת בי תשוקה
למילה הכתובה
שוב היא נעורה
תוססת בכול שורה
מתפרצת בלי סימן שאלה
ב
המגע עם הדף
הדיו הנרדף
זורם בדמי מחדש
עופי מילה עופי
המריאי כנף.
פזמון
בוערת בי תשוקה…
ג
עכשיו כשהתעוררת
לא אתן לך להירדם
על פלגי דמעותיי
שוטי ספינה שוטי
הפליגי ליעדך.
פ
בוערת בי תשוקה….
ד
משאיר את הכול מאחורי
כמו אוד יבערו מילותיי
על הענן הרטוב
הן יגיעו
אל מושא תפילותיי.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב©
משהו בי נקרע/גיא רגב
א
יודעת היא הערכתי אליה
מחוברת לגופי יובל שנים
עצמאית היא בדעותיה
מנוגדת לצד השני.
פזמון
משהו בי נקרע
זאת אני יודע
לא תשוב להיות כשהייתה
משהו בי נקרע
זאת אני שומע
אף אחד לא מבין אותה.
ב
כול דבר ידעה היא לעשות
ללטף לחבק לתקן בלי סוף
עכשיו רפה היא
זועקת חורקת מבקשת עזרה.
פזמון
משהו בי נקרע…
ג
אל תתייאשי הוא רץ אחריה
את טובי המומחים שולח אליה
מה הבעיה אותה לחבר
אולי עם בורג דבק או משהו אחר.
פזמון
משהו בי נקרע
זאת אני יודע
לא תחזור היא להיות כשהייתה
משהו בי נקרע
ואין איש שומע
את הכאב בנשמה.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב©
04.01.2012
מלאכים בפנים חתמות/גיא רגב
הלילה בו הופיעו בפעם הראשונה
היה ליל ירח מלא
בשחור הליל שמעתי
קריאת עורב
שנתי נדדה
הבטתי מהחלון
והם הגיעו
אחוזים בידיהם
ופניהם חתומות
ללא מבע
ללא צליל
קול לא יצא
ועיניים לבנות
בלי שביל אדמדם
תמונה כל כך נוגה.
רוח קרה חדרה
נשאה עימה
שובל זעיר
של נשר עלים
ועל עלה אחד
היה חרוט
לא נצח
ולא עד
ושורה אחת מחוקה
ואותיות בפזורה
ג
א
ו
ל,ה
מלאכים בפנים חתומות
מביטים
מחפשים
נשמות.
כל הזכויות שמורות לגיא רגב(C)
Published: Jun 14, 2014
Latest Revision: Aug 20, 2014
Ourboox Unique Identifier: OB-10521
Copyright © 2014
Skip to content
אי אפשר לקרוא את הקובץ השירים הזה מבלי שתהיה לך לחלוחית בעיניים.
“משהו בי נקרע…
לא תשוב להיות כשהייתה”.
שירים לאמא, מינקות ועד פרידה, צובט אותך בבטן.
האהבה הכי ראשונה, הכי טהורה, הכי אחרונה. זו שמתגעגעים אליה כל החיים – אהבה של אמא , אהבה לאמא.
“נוצר אותם
רגעי ינקות
איך נצמדתי אליך”.
שירים של רוך , עצב וגעגוע . ושירים של חוסר אונים והשלמה.
זהו מעגל החיים והפרידה הנצחית שאין לה שיכחה.
“מי שזוכה להיות צלול
עד סוף ימיו
יודע שהמחר משתנה”.
דברים שיוצאים מהלב ונכנסים ללב.
שולי יקרה ריגשת אותי בתגובתך העמוקה אכן יש המון בדברייך צימררת אותי