לזכרו של אבי ראובן גוטמן ז”ל

זֵכֶר אָבִי 

אוֹר מֵחַלּוֹן נִשְׁמָתִי 

מְרַקֵּד עַל קִירוֹת הַחֶדֶר הַשְּׂמָאלִי  

וּצְלָלִים מִתִּקְרוֹת לְבָבִי  

זוֹרְחִים מֵאָב הָעוֹרְקִים.  

וְרִידִים חֲלוֹלִים 

מַזְרִימִים נֶפֶשׁ 

בֵּין תַּחְתּוֹן  

לְבֵין עֶלְיוֹן.

זֵכֶר אָבִי נִקְרָש בָּעֲלִיָּה הַיְּמָנִית. 

רציתי לומר

רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ מִסְפַּר דְּבָרִים

אֲבָל הִתְמַהֲמַהְתִּי

וְחִכִּיתִי

בֵּינְתַיִם

נִפְטַרְתָּ

בִּרְגָעִים

נוֹסְטַלְגִּיִּים

אֲנִי

רוֹאָה אוֹתְךָ וְאָז

יוֹדֵעַ

הַדְּבָרִים שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר

אוּכַל לְהַגִּיד גַּם עַכְשָׁו.

סֻלָּם

בַּחֲלוֹמִי,

אָנוֹכִי בָּאָרֶץ

וְאַתָּה בְּשָׂמִים

וּמַחְשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת

עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת

בְּסֻלַּם הַזִּכָּרוֹן

וַחֲרָטוֹת נוֹשְׁרוֹת

כְּמִלּוּז

נֶאֱבַקְתִּי עִמָּן עַד שַׁחַר

עַד שֶׁנָּקְעָה נַפְשִׁי

מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה

וְאִיקַץ

וְאֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ.

בַּחֲלוֹמִי

בַּחֲלוֹמִי אֲנִי יָם

גּוֹעֵשׁ,

שׁוֹצֵף,

קוֹצֵף,

שׁוֹטֵף,

סוֹעֵר,

רוֹגֵשׁ.

וְאַתָּה הִשְׁקַטְתָּ בִּמְשִׁיכַת מִכְחוֹלְךָ, בְּיַד אָמָּן

כָּל גַּל,

כָּל אַדְוָה,

כָּל קֶצֶף.

וְהַיָּם תָּכֹל כְּעֵינֶיךָ.

כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ עָלַי עָבָרוּ

וְטָבְעוּ בְּלֵבָב מְצוּלָה.

עֵצִים אֵינָם בּוֹכִים

עֵצִים אֵינָם צוֹעֲקִים.  

אֵינָם בּוֹכִים.  

עוֹמְדִים דּוּמָם.  

 עָנָף נִשְׁבַּר וְהֵם שׁוֹתְקִים.  

 עָלֶה נוֹפֵל אֵינָם דּוֹמְעִים.  

 גַּם אִם יַעֲלֶה הַכּוֹרֵת עֲלֵיהֶם  

 הֵם אֵינָם זוֹעֲקִים בִּכְאֵב.  

 פַּעַם שָׁמַעְתִּי עֵץ נֶאֱנַח מִכֹּבֶד פֹּארָתוֹ  

 אוֹ שֶׁמָּא הָיָה זֶה הָרוּחַ שׁוֹרֵק בְּצַמַּרְתּוֹ.  

 פַּעַם רָאִיתִי עֵץ וּמַסְמֵר נָעוּץ בְּלִבּוֹ  

 וְהוּא הִטִּיף שָׂרָף צָרִי לְפִצְעוֹ,  

 מַרְפֵּא לְחַבּוּרָתוֹ.  

 עֵצִים אֵינָם בּוֹכִים,  

 אַךְ תָּמִיד הֵם כּוֹאֲבִים. 

יוֹנִים

הָעוֹרֵב פָּרַשׂ כָּנָף

וְעָף

עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ,

עָלָה,

נִשָּׂא

וְלֹא שָׁב.

אַךְ הַיּוֹנִים לֹא מוֹצְאוֹת מָנוֹחַ

חוֹזְרוֹת וְשָׁבוֹת

אֶל חַלּוֹנִי,

שָׁרוֹת מִבֶּטֶן

אֶת הֶמְיַת הַזִּכָּרוֹן.

שְׁבִילִים אֲפֵלִים

הַמָּוֶת אוֹרֵב בַּשְּׁבִילִים אֲפֵלִים.
נֶחְבָּא בַּמִּשְׁעוֹלִים חֲשֵׁכִים.
נִסְתָּר בְּסִמְטוֹת קֶדֶר.
לוֹט בִּנְתִיבֵי אָכֹם.

בִּתְוָאִים צָרִים
קַוַּיִם נִמְתָּחִים,
מְשׁוּחֵי עִטְרָן
זוֹרְמִים בָּעוֹרְקִים
לְקוֹל מַקְהֵלַת עוֹרְבִים.

****

שָׁחֹר שְׁחוֹר הָעוֹרֵב
וְאָפֹר אָפֹר הִיא אֶבְרַת הַיּוֹם

הַמָּוֶת אוֹרֵב בַּדְּרָכִים אֲפֵלוֹת
בְּסִמְטוֹת חֲשׂוּכוֹת נִסְתָּר
נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי אַבְנֵי הַדֶּרֶךְ
חוֹמֵק בֵּין גְּדֵרוֹת
הַמָּוֶת עוֹרֵב
שְׁחוֹר פָּנִים
מְנַקֵּר בְּרֹאשׁ
פּוֹרֵשׁ אֶבְרַת אֵפֶר
עַל צַמְּרוֹת רָאשִׁים יוֹשֵׁב
וְקוֹרֵעַ וְקוֹרֵעַ
וְקוֹרֵא
וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה.

כָּל שָׁנָה

כָּל שָׁנָה גְּשָׁמִים שׁוֹטְפִים אֶת הָאָרֶץ

מַרְוִים אֶת צִמְאוֹן הָאֲדָמָה.

כָּל שָׁנָה נוֹבְטִים צְמָחִים

מְעַטְּרִים בְּצִיצִית יֶרֶק אֶת הַקַּרְקַע הָרֵיקָה.

כָּל שָׁנָה גְּבֵהִים צְמָחִים

צוֹבְעִים אֶת הָאָרֶץ בְּיָרֹק.

כָּל שָׁנָה נִפְתָּחִים פְּרָחִים

בִּשְׁלַל צְבָעִים מַרְהִיב.

כָּל שָׁנָה פְּרָחִים הוֹפְכִים

הֶלְקֵטִים, צִיצִיּוֹת וּמַפְרֵדוֹת.

כָּל שָׁנָה נוֹפֶלֶת עֲטֶרֶת רֹאשָׁם

וְזַרְעֵי זִכָּרוֹן נִשָּׂאִים לִפְנֵי הָאֲדָמָה.

כָּל שָׁנָה מַתְחִיל מַחֲזוֹר מֵחָדָשׁ

שֶׁבְּקָמֵל נִגְמַר.

הַתְמָדַת הַזְּמַן

שְׁנִיָּה בִּשְׁנִיָּה נוֹקֶשֶׁת

דַּקָּה בְּדַקָּה חוֹלֶפֶת

שָׁעָה בְּשָׁעָה זוֹחֶלֶת

יוֹם בְּיוֹם שׁוֹקֵעַ

חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ נִתְלַשׁ

שָׁנָה תְּמִימָה מִתְפּוֹרֶרֶת.

עָפָר וָאֵפֶר צוֹנְחִים כְּשַׁלֶּכֶת

מִתְהַדְּקִים בִּנְגִינַת לֶכֶת

נִדְחָסִים בְּסִדְקֵי הַמִּדְרֶכֶת.

הַזְּמַן הַמִּתְרוֹצֵץ בְּתוֹכֵנוּ

גַּם תַּרְחִיק נְדֹד גַּם תֵּיטִיב לֶכֶת

הַזִּכָּרוֹן יַעֲמֹד מִלֶּכֶת.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי מַהֲמוֹרוֹת, קִיקָיוֹן וְצַבָּר רָשָׁע

נֶחְבָּא בֵּינוֹת לַעֲשָׂבִים שׁוֹטִים קְמֵלִים

וַחֲצִירֵי עֶרְגוֹת.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי צָרָה וּמְפֻתֶּלֶת,

מַחְסוֹם עוֹמֵד שָׁם לְרוֹעֵץ,

וְאֵין אָדָם.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי, שַׁלְוָה כַּפְרִית נִנְסֶכֶת

בִּתְנוּעָתָהּ בֵּינוֹת שָׂדוֹת פְּתוּחִים וּפַרְדֵּסִים.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי, עִם רֶדֶת הַשָּׁמַיִם

פִּרְחֵי בַּר לָהּ לְאַדֶּרֶת.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי, בְּרוֹשִׁים לָהּ לְמִשְׁמֶרֶת,

וְעֵין אָדָם בַּמֶּרְחָק

תֶּחֱזֶה בְּבָתֵּי מִדּוֹת הָעִיר.

הַדֶּרֶךְ אֶל אֲבִי ב’

הַדֶּרֶךְ אֶל אָבִי כְּבָר אֵינֶנָּה מְפֻתֶּלֶת.

מָתְחוּ פַּסֵּי עִטְרָן יְשָׁרִים רְחָבִים וַאֲרֻכִּים אֲרֻכִּים

מֵהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף.

שָׁתְלוּ פְּרָחִים, שִׂיחִים, עֵצִים וְרַמְזוֹרִים.

וְקָרְאוּ אוֹתָהּ עַל שֵׁם פּוֹלִיטִיקַאי מֵת.

רַק אֶת מִגְרַשׁ הַחֲנָיָה לֹא הִרְחִיבוּ.

הוּא נִשְׁאַר צַר

מִלְּהָכִיל אֶת הַצַּעַר.

קְרִיעָה

“עצם פעולת הזכירה משנה את הזיכרון עצמו” 

אֲבִי אֵינֶנּוּ,

הָלַךְ מֵעִמָּנוּ,

אֵינוֹ אִתָּנוּ,

נִפְרַד מִכֻּלָּנוּ,

אַךְ אָבִי נִמְצָא בֵּינֵינוּ,

מִתְהַלֵּךְ בֵּינֵינוּ,

חַי בָּנוּ:

בְּשִׁבְתֵּנוּ,

בְּלֶכְתֵּנוּ,

בְּשָׁכְבֵנוּ,

וּבְקוֹמֵנוּ,

בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל מְאוֹדֵנוּ.

אָבִי מִשְׁתַּנֶּה בְּלִי הֶרֶף.

קַדִּישׁ יָתוֹם

קְרַע, קְרַע מַסֵּכַת הַשְּׁתִיקָה.

דַּבֵּר מִפִּי:

יְהִי

שָׁלוֹם

יְהִי שָׁלוֹם עָלֶיךָ.

תֵּן בִּי כּוֹחַ

וְעֹז

מִלִּים לְשִׁמְךָ לְחַבֵּר.

מֵאֵימָתַי

מֵאֵימָתַי קוֹרִין.

מֵאֵימָתַי קוֹרְעִין.

מֵאֵימָתַי קוֹרְעִין

שְׁחֹרִים.

מֵאֵימָתַי כּוֹרְעִין.

מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם,

מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.

מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת.

מֵאֵימָתַי הִיא גְּאֻלָּתוֹ.

מֵאֵימָתַי בֶּן מְשׁוֹרֵר:

“יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ אַבָּא”.

הַאִם אֱלֹהִים בָּכָה עַל בְּנוֹ עַל הַצְּלָב

הַאִם אֱלֹהִים בָּכָה עַל בְּנוֹ עַל הַצְּלָב?

הַאִם נֶעֱצַב,

שֶׁסָּחַב קוֹרָה כְּבֵדָה עַל הַגַּב?

הַאִם דָּאַב?

שֶׁנִּגְלָב,

שֶׁנִּדְקַר בְּצִדָּיו,

שֶׁמֻּסְמַר בְּיָדָיו,

בְּרַגְלָיו,

שֶׁנִּכְזַב.

מֻתַּר הָאָדָם

לְאָדָם מֻתַּר.

שיר כאב 

אַבָּא

אַבָּא,

עִשְׂבֵי הַזְּמַן הִכּוּ בָּנוּ שֹׁרֶשׁ

אַךְ זִרְעֵי הַשִּׁכְחָה מְמָאֲנִים לִנְבֹּט.

הַזִּכְרוֹנוֹת מִשְׂתָּרְגִים

מְטַפְּסִים וְעוֹלִים

כְּשִׂיחֵי בּוּגֶנְוִילְיָה

הַכְנִיפֵנִי אַבָּא

תַּחַת כְּסוּת שְׁלוֹמְךָ

וֶהֱיֵי לִי…

כְּשֶׁמֵּת אֲבִי

כְּשֶׁמֵּת אֲבִי ,

חָשְׁרוּ עָבוֹת.

וְשָׁמַיִם דְּמָעוֹת זָלׇגוּ;

עַל לְחַיֵּי בֵּית הַחוֹלִים

הִתְגַּלְגְּלוּ אֶל סַנְטֶר פִּי חֲדַר הַמִּיּוּן

וְהִמְשִׁיכוּ וְשָׁטְפוּ

עַל צַוַּאר הָאַסְפַלְט

אֶל שַׁעֲרֵי בֵּית הַחַיִּים.

לֵב דָּקוּר

טַנְגּוֹ הַשִּׁיבָה
בַּעֲרֹב הַיּוֹם
חוֹזֵר הַבַּיְתָה
וְרוּחוֹת הֶעָבָר פּוֹרְעוֹת אֶת שְׂעָרִי.
לְאוֹרָם הַמְכַזֵּב שֶׁל פָּנָסֵי הָרְחוֹב
רְחוֹבוֹת יַלְדוּתִי הֵם סִמְטָאוֹת אֲפֵלוֹת
בָּתֵּי הַנְּפִילִים הָפְכוּ לְמִשְׁכְּנוֹת נַנָּסִים
וְהַמִּדְרָכוֹת לוֹעֲגוֹת לִפְעָמַי.
אֲנָשִׁים עוֹבְרִים עֲטוּיֵי פְּנֵי זָר
וּמַבָּטָם קַר וּמְנֻכָּר
רְחוֹב הוֹלַדְתִּי קָצָר וָצַר
בֵּיתִי אֵינוֹ קַיָּם
וְגַם אָבִי וְאִמִּי אֵינָם כְּבָר שָׁם
אֲנִי מַרְחִיב אֶת צְעָדַי
מַשְׁאִיר אוֹתוֹ מֵאֲחוֹרַי
וְרַק כֶּלֶב הָרְחוֹב מְלַוֵּנִי בִּנְבִיחַת זָר
כְּאוֹמֵר: מְקוֹמֵךְ כְּבָר אֵינֶנּוּ כָּאן.

רִשּׁוּמִים רִאשׁוֹנִים

אָבִי הָיָה אִישׁ שֶׁל קַוִּים

אֲנִי אִישׁ שֶׁל מִלִּים

אֵיכָה אֲתָאֵר אֶת אָבִי?

אָבִי הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּמִכְחוֹל

עַל הַבַּד צְבָעִים.

אֲנִי מְשַׂרְטֵט אֶת רִשּׁוּמוֹ שֶׁל אֲבִי

בְּשָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן.

כְּמוֹ אֲבִי אֲנִי

רוֹשֵׁם בְּעִפָּרוֹן

רִשּׁוּמִים רִאשׁוֹנִים.

הַכֶּלֶב הַמַּמְתִּין לַאֲדוֹנָיו

עֲנָנוֹת

עֲנָנִים מַזְכִּירִים לִי קַדְרוּת

חַשְׁרַת עָבִים

שֶׁל הַחַיִּים

כְּאִלּוּ שֶׁבַע שְׁמִינִיּוֹת שֶׁל חַיֶּיךָ

חָלְפוּ

וְהַשֶּׁמֶשׁ מִמְּךָ נִסְתְּרָה

וְהָאוֹר

נִתָּן בִּמְשׂוּרָה

וּבְךָ רַק עֲלָטָה

וְאֵין רֶגֶשׁ

רַק שָׂמִים שְׁחֹרִים

בְּלִי אַף טִפָּה.

הַזְּמַן מְרַפֵּא
אוֹמְרִים שֶׁהַזְּמַן מְרַפֵּא.
כְּכָל שֶׁהַדַּקּוֹת נוֹקְפוֹת,
שֶׁהַיָּמִים חוֹלְפִים,
שֶׁהַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת,
הַכְּאֵב דּוֹעֵךְ,
הַצַּעַר פּוֹחֵת,
הָעֶצֶב שׁוֹכֵךְ,
הָאֵבֶל שׁוֹקֵט,
אֲבָל
אֶצְלִי,
הֲגַעֲגוּעַ
פִּתַּח עֲמִידוֹת לִתְרוּפוֹת.

אֵשׁ הַתָּמִיד

נֵר הַתָּמִיד יִכְבֶּה שֶׁתִּדְעַךְ הַלֶּהָבָה  

 זִכְרוֹן הַמֵּת יָמוּת עִמּוֹ  

 בְּמוֹת זוֹכְרוֹ.  

 נֵרְךָ יָאִיר עַד יִכְבֶּה נֵרִי,  

 אַךְ שִׁירִי אֵשׁ לוֹחֵשׁ תָּמִיד לְזִכְרְךָ. 

אִי בּוֹדֵד

שׁוֹאֲלִים אוֹתִי

מָה

תִּקַּח

לָאִי

יָתוֹם.

אֲנִי מְחַיֵּךְ

וְחוֹשֵׁב

זֶה

בֶּטַח

נִפְלָא

אִי

בּוֹ

DAD.

בֹּקֶר ה’ בַּאֲדָר ב’
בֹּקֶר ה’ בַּאֲדָר ב’
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד כְּאוֹת,
רוֹשֵׁם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים
שְׁכוּל, עֶצֶב וְתֹם.

מַיִם יוֹרְדִים
וּבֹקֶר חָדָשׁ מַפְטִיר
וּבְמָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם,
דּוֹמָה
עֲלָטָה יוֹרֶדֶת.

בֹּקֶר ה’ בַּאֲדָר ב’
הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד כְּאוֹת
נְשָׁמָה
פּוֹרַחַת.

כְּתֹנֶת פַּסִּים
חִפַּשְׂתִּי אֶת הַחֻלְצָה הַלְּבָנָה.
וְהִנֵּה אֵינֶנָּה.
בִּקַּשְׁתִּיהָ וְלֹא מְצָאתִיהָ.
הֵיכָן הִיא כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַזְּהוּבִים?
טָרֹף טֹרְפָה.
הָלְכָה בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.
בְּפַח הֻשְׁלְכָה,
הַחֻלְצָה הַקְּרוּעָה
לְאַחַר הַשִּׁבְעָה.

עָלֶיהָ כְּבָר אֵינִי חוֹשֵׁב יוֹתֵר.

קֶשֶׁר

עַל הַדֻּכָּס מִוִּינְדְּזוֹר, אֶדוּאַרְד הַשְּׁמִינִי אָמְרוּ הַרְבֵּה דְּבָרִים.

אַךְ גַּם אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו יָדְעוּ

שֶׁהַדֻּכָּס מִוִּינְדְּזוֹר עַל כָּל מִגְרְעוֹתָיו יָדַע דָּבָר אֶחָד,

הוּא הִפְלִיא לִקְשֹׁר עֲנִיבָה.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הִמְצִיא אֶת הַוִּינְדְּזוֹר הַכָּפוּל.

גַּם אָבִי יָדַע לִקְשֹׁר עֲנִיבָה.

הֵיטֵב.

בְּקֶשֶׁר וִינְדְזוֹר כָּפוּל.

אֶדוּאַרְד הַשְּׁמִינִי מֵת מִזְּמַן.

וְגַם מִמּוֹת אָבִי עָבַר כְּבָר זְמַן.

וּכְשֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לִקְשֹׁר עֲנִיבָה.

אֲנִי מִתְקַשֶּׁה,

וּמִסְתַּבֵּךְ וְהוֹלֵךְ,

וְהוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ.

וּמוֹצֵא אֶת עַצְמִי

שׁוּב וָשׁוּב מְנַסֶּה לִיצֹר אֶת הַקֶּשֶׁר הַמֻּשְׁלָם.

אֱלוּל

פִּתְאוֹם עַכְשָׁו,

קָרֵב הַסְּתָו,

בַּחֲגָבִים רוּחַ נוֹשֵׁב

נוֹפֵחַ אֶת נִשְׁמַת הַסְּתָו.

וְהַקּוֹצֵר בִּמְחִי חֶרְמֵשׁ

הַכֹּל עוֹקֵר הַכֹּל תּוֹלֵשׁ.

קוֹץ חָרוּל וְדַרְדַּר

מְבַשְּׂרִים כִּי קַיִץ עָבַר.

פְּרָחִים הַמַּקְדִּימִים לִפְרֹחַ

מְמָאֲנִים לִשְׁכֹּחַ,

שֶׁפִּתְאוֹם עַכְשָׁו,

קָרֵב הַסְּתָו,

וְרוּחַ בַּחֲגָבִים נוֹשֵׁב

נוֹפֵחַ אֶת נִשְׁמַת הַסְּתָו.

צִנָּה חוֹדֶרֶת אֶל הַלֵּב

בְּמִין תְּחוּשַׁת כְּאֵב.

הַכֹּל יָבַשׁ הַכֹּל נֶחֱרַב

בְּקֵץ עוֹנַת שָׁרָב,

וּלְעִתִּים רֶגֶב נִכְזַב

יִרְוֶה טִפָּה בַּחֲלוֹף עָב

כִּי אֵלּוּ הֵם יְמֵי אֱלוּל

אַחַר שֶׁאַב הָלַךְ.