פיליפוק

שמי : גינא סרחאן

כיתה : “3”ח

למורה : זוהרה אחמד

תעודת זהות לספר

שם הספר: פיליפוק

שם הסופר : לב טולסטוי

שם המאירת:גנדי סירין

זמן ומקום

הזמן בו מתרחשת העלילה: באחד הימים מוקדם בבוקר אבא יצא ליער, אמא
יצאה ליום העבודה שלה. בחדר נשאר פיליפוק עם סבתא.

המקום בו מתרחשת העלילה : בחדר הבית נשאר פיליפוק עם סבתא, בית הספר היה בכנסייה מחוץ לכפר. 

הוא הלך לבית הספר בסתר ללא הסכמת אמו. 

הדמות הראשית בספר

הדמות הראשית בספר היא: פיליפ

תאור הדמות 

תכונות אופי:

.עקשן , ביישן , טוב הלב , פחדן

מראה חיצוני:

.הוא לובש מעיל,כובע , מגפיים וכפפות

הקטע שהכי הרגיש אותי בספר :

כשהלך פיליפוק בסביבת ביתו,
הכלבים, שהכירו אותו, לא הטרידו
אותו.
אבל כשעבר ליד בתים זרים קפצה
ז’וצ’קה ונבחה, ואחריה כלב גדול,
בולצ’וק.
פיליפוק התחיל לרוץ והכלבים
אחריו. הוא התחיל לצעוק, מעד
ונפל.
יצא איש, גירש את הכלבים ושאל
“לאן אתה הולך, ילד קטן?”
פיליפוק לא אמר דבר, רק הרים את
שולי הבגדים והתחיל לרוץ בכל
כוחותיו.

דמויות המשנה 

דמות 1 : אמא

דמות 2 : אבא

דמות 3 : אחיו

דמות 4 : איש מוזר

דמות 5 : המורה

דמות 6: סבתא

דמות המשנה שהכי אהבתי היא : המורה מפני שהוא מצחיק ואוהב את התלמידים שלו.

 הדמות שהכי אהבתי היא:

פיליפוק מפני שהוא מאוד עקשן כמוני והוא עושה מה שהוא רוצה

בחרתי בספר הזה כי : אהבתי את הכריכה

והכותרת של הספר

.תקציר האירועים: היה פעם ילד שקראו לו פיליפ ובשם חיבה קראו לו פיליפוק

הוא תמיד רצה ללכת לבית הספר אמא אמרה: “אתה עוד קטן” .. מוקדם בבוקר אבא יצא ליער ואמא יצאה ליום העבודה שלה בחדר נשאר פיליפוק עם סבתא, פיליפוק יצא בסתר לבית הספר .. הוא הביט על המורה והתחיל לבכות .. המורה ריחם עליו , הוא לטף את ראשו ושאל את הילדים : “מי הוא הילד הקטן” הם אמרו שזה אחיו של קוסטיושקה .. ושאמא שלו לא מסכימה שיבוא לבית הספר והוא יצא לכאן בהתגנבות, המורה אמר : “שב על הספסל, לי האח שלך ואני אבקש מאמא שלך שתסכים לך לבוא לבית הספר” אחר כך המורה התחיל להראות אותיות לפיליפ , אבל זה ידע כבר לקרוא .”טוב. אז תקרא את השם שלך.”
פיליפוק קרא “קחבי-י קחבי. לאי-לי. פאוק-פוק.”
כולם צחקו.
“כל הכבוד” אמר המורא ,מי לימד אותך לקרוא?”
פיליפוק אזר אומץ ואמר “קוסטיה. אני נבון מאוד. למדתי
את הכל בבת אחת.”
המורה צחק ושאל “ואת התפילה אתה יודע?”
פיליפוק אמר כן, והתחיל להקריא את “אווה מריה” אבל
לא הצליח לומר כל מילה כמו שצריך.
המורה הפסיק אותו ואמר “אינך צריך להתרברב. אלמד
אותך.”
מאז פיליפוק התחיל ללכת עם כל הילדים לבית הספר.

 הקטע הכי מצחיק בספר :כשהמורה התחיל להראות אותיות
לפיליפ, אבל זה ידע כבר קצת
לקרוא.
“טוב, אז תאיית את שמך.”
פיליפוק אמר “חוו-י חבי, לא-י לי,
פה-אוק פוק.”
כולם צחקו.
“יפה” אמר המורה “ומי לימד אותך
לקרוא?”
פיליפוק התעודד ואמר “קוסטישקה!
אני חריף, ומיד הבנתי הכל. מאוד
מוכשר!”
המורה צחק ואמר “אל תתפאר אלא
תלמד.”

הקטע הכי מותח בספר: כשיצא פיליפוק ללא הסכמת אמו (בסתר) זה היה ממש מותח

הסיום והצעת סיום אחר לסיפור

תארו כיצד הסתיים הספור : אמא הסכימה שפיליפוק יתחיל ללכת עם כל הילדים לבית הספר

הציעו סיום אחר לסיפור : אני מציעה סוף אחר .. שאמא לא תסכים שפיליפוק ילך לבית הספר כי הוא הלך ללא הסכמתה ותסביר לא שזה לא נכון ואנחנו צריכים .לשמוע לאמא ולא נעשה דברים  בהתגנבות וכשהיא רואה שהוא הבין היא תסכים .לו ללכת לבית הספר

מכתב אישי לסופר

23-1-2023

,ללב טולסטוי היקר

..שלום מה שלומך , מה העניינים .. אני מקווה שהכל יהיה בסדר

קראתי את הספר שלך “פיליפוק” אני אהבתי אותו מאוד .. אהבתי הדמויות וההתחלה כיצד התחלת בהצגת הדמויות , הסיום לא היה ממש יפה אני מציעה שתסיים סיום אחר לסיפור כמו : שאמא לא תסכים לפיליפוק ללכת לבית הספר כי  הוא לא הקשיב לדיבריה ..

 בסך הכל הסיפור היה ממש יפה ואהבתי אותו מאוד

בכבוד רב , גינא