קוטפי הזיכרונות

הרגע שבו הקורונה פרצה לחיי היתה בפורים, שאי אפשר היה לחגוג כמו שאנחנו רגילים בעדלאידע המונית ובסעודה משפחתית. פתאום מצאתי את עצמי שעות בזוום והכאתי על חטא שעל אף שהכרתי את הזוום קודם, לא חשבתי לקנות מניות שלהם.
הבנתי די מהר שצריך לעשות טרנפורמציה דיגיטלית ולמצוא שגרות חדשות.
גיליתי שכיף לי לעבוד מהבית. שהעבודה מהבית מטעינה אותי. שהעובדה שאני יכולה להחליף מיקומים פיזיים שלי; חדר עבודה, סלון, ישיבה, עמידה, בפנים, בחוץ – מטעינים אותי. שאפשר לעשות את רוב העבודה מרחוק. ששעות העבודה הרבה יותר גמישות ולקח לי זמן להתרגל לזה. גיליתי את ההזדמנות שלהעצים אחרים.

גתית פלג

page 3

page 4