אל תירא-בין: 6 שלבים ליצחק רבין

Book Description

ליצחק רבין

“כבקרת רועה עדרו”

איזור ההרג (נכתב ב1985)

מעניין איך הוא הכדור הניתז לגופך, כמין יורה רותחת.
בשל פגיעתו אתה סב 180 מעלות על עקביך,
חסר נשימה ומחפש מקום אחיזה.
בטח מרחוק נראה שמעילך קלט אותו,
כפי שקולטים מסירה של מחניים, ברכות וללא איוושה,
על מנת להמשיך ולהשליכה הלאה
לעבר האדם העומד בטווח.
אך עתה, אתה הוא העומד בטווח ואין מלבדך איש.

אומנם יש שיעברוך עוברים ושבים וישתוממו
למראך ולמראה התפתלויותיך.

יאהבו אנשים את הדם אהבת אם.
עוד משחר ילדות עת נקרע כבל טבורם
ונותרו כבולים להורתם בכבל רוח,
כבר מאז ישחרו את הדם.

כמו במאורעות דמים, הפוקדים את אזורנו לפרקים
בהשתלהבות ההמון בכיכרות הזרות לנו,
כך אנו כמותם כאיש אחד צמאים לדם.

אין לאדם חיים ללא דם ועל כן קריאתו קצובה
– מוות לבוגד, מוות להוגה הדעות.
הדם ישבח את ההמון – יש בו משהו מסמם,
יש בו משהו ריחני וקסום. יש בו דבר מה מרווה ומשיב נפש
וההמון ילגמו בכוס שאין לה תחתית.

ונניח כי הייתי נורה עכשיו. בזמן כתיבה
ודמי בראשך, נוטף אט אט על הדף הלבן,
או בקילוח סילוני מאחד מעורקי בשצף
של צינור מכבי אש קשיח ומשפריץ.

או אולי בקצב פעימות לבך כסילון הדם,
שעלה וירד מגרונו של צב ים ענק
שניצוד כשהייתי ילד.

הושכב על גבו וגרונו נחתך בידי המציל.
הסילון שפילח את השמיים נותר אילם כזוועתו,
שלא ציפה לדבר כזה מבני האדם, בהיותו צב בר.
צב פראי ומשולח כל רסן
ולא חישב מעולם להיות מושם על גבו
ולהיחתך צווארו בסכין חדה
ועל כן היה המום ועל כן צעקתו בדמות הדם.

דמו פעפע בנחל אדירים אדום סמיך אל הים.

היה דבר מה משכר בכך,
מין תחושת כוח ועמה בבת אחת תחושת אפסות איומה.
שכן מותר האדם מן הבהמה איין
ולכן מותר לו לאדם לטבוח את הבהמה ואת עצמו עד איין.

הכדור שיפלח את גופי יכול לעבור חלק ולצאת
ממני ודרכי החוצה כעצם זר
ויכול לפצפץ ולשבר כל עצם, שבדרכו.
שבצילום הרנטגן, תופיע כמרוסקת, כמו דלתא של חוף מצריים,
בה פזורים איים של חול, שהצטבר בה בשנים והיא אדמה פורייה.
אך לא כמוה העצם, שתזדקק ודאי לאיחוי, או למעטה יקר של מתכת פלטינה
שתאחד אותה.

ויש שתעבור מילה מפי האנשים ותשבר את עצמותיך.

אך לכך אין כל סד, שיוכל לתקנך ועלייך לצלוע על ירכך הפגוע
באמצעות ידיך ורגלך הנותרת ולחפש מתקן.
יש ואתה אכן נצרך לאנשים.
מדדה עד הגיעך לאדם, אשר יוכל לתת לך מענה
לשאלות, הטורדות את גופך ומחשבתך.

אלו הם כוכבי הצפון שלך,
אשר לא רק יתירו לך להמשיך בדרכך באין מפריע,
אלא אף לא ימנעו מעמנו עזרה, כשנצטרך לה ביתר שאת
כשם שנצטרך לחמצן. באופן מוחלט.

נתיחה ידועה מראש

הרופא התורן עיסה את ליבך בידו

ובאמצעות חשמל

הכל כשל

רופא מוכה יגון, מאוזלת ידו שלו נחבל.

“כבר בדרך במסדרון החשוך

של איכילוב

חשבתי שאסור לנו לחזור על כל הטעויות

שבוצעו בנתיחה של קנדי”.

אמר הפתולוג הראשי.

“בדרך כלל אני לוקח את כל הציוד

אל הגופה

הפעם לא היה לי נעים

שמתי הכל בתוך תיק

והוצאתי בכל פעם כלי אחר”.

אמר הסטאז’ר.

“הוא שכב שם על הגב

הפכנו אותו על הבטן

ראינו שתי כניסות של כדורים

בלי פתחי יציאה.

הם ערכו ניסוי ירי על פח

למקרה שילבש אפוד –

כדורי ראש חלול.

על הבלטה הזאת ישבתי

פרסתי את החליפה על הרצפה

לבדוק את מיקום החורים

יחסית לגוף.

כששלפתי את המסור החשמלי

לפתוח את בית החזה

האחיות לא יכלו להביט

והליטו עיניהן בכפות הידיים

בדומה לברכת הנרות בשבת.

לרוב איננו מסתכלים על הפנים

הפעם הן הביטו בנו

זה היה בלתי נמנע”.

6 שלבים להיפרד ממורה דרך

שלום

תראה בסוף

הרי יבוא שלום

למרות מותך.

אבל רציתי

שתנוח.

רציתי שתשחק עוד משחק אחד

של טניס

ולא עם אלוהים.

לוויה

במסעות הארוכים

בעייפות האין-סופית.

בתוך שמן הרובים

והחלום.

פרטי הפרטים

מעלים אבק ושיכחה.

חיילים ותינוקות

תקווה

ודם.

זיכרון

בשיעור שלאחריך

אמרתי שכל קמט

בפנים שלך הוא דף

בהיסטוריה של

המדינה.

יכול להיות

שטעיתי

מה דעתך?

סתם?

היא פגשה אותך

בחדר המדרגות במשרד

הביטחון

“סתם אדם רגיל

וזקן”, אמרה.

התפלאתי

מה זה הכל?

היום אני יודע

שזו גדולה.

אדם

רגיל, זקן ומת.

יור מג’סטי

בעברית בסיסית

עם הרבה שגיאות

מתוך הצניעות התגברת.

אני עוד עומד

בדום מתוח

בכיכר.

מחכה למה שאמרת.

עדות

המילים מתות.

זו סתם דיו

אני לא יכול

להחיות אותך

להנציח אותך?

זה נראה לי

כבד מידי!

אז אני פשוט

אזכור אותך

אני, אהיה לך

מצבה.