אני לא גנב פרקים 1-5

 אני לא גנב זה ספר יפהייפה. איך שהתחלתי לשמוע אותו לא רציתי להפסיק לשמוע. התחלתי לשמוע אותו כשהייתי חולה וזה העלה לי את מצב הרוח.

בספר מדובר על ילד בשם יאנק שהוריו מתו, אין לו קרובי משפחה חוץ מאחותו. הוא לא הצליח להסתדר לבד בעיר והוא נשלח לפנימייה.

בפנימייה הראשונה ששלחו אותו הוא היה רעב ואהב לקרוא אז הוא גנב אוכל ועיתונים ושתפסו אותו שברו לו את הרגליים והפכו אותו לנכה.

הוא חזר הבייתה לאחר מכן אחותו התחתנה והביאה ילד שכל הזמן בכה וזה עצבן אותו. גם הבעל של אחותו עצבן אותו כי הוא דיבר הרבה. אז אחותו שלחה אותו לפנימייה כי הוא לא הסתדר איתם. הפעם הפנימייה טובה והתייחסו אליו יפה. הוא לא הבין את טוב הלב מכיוון שגדל לא כמו שצריך הוא לא הבין את טוב הלב שלהם אבל אני מאמין שלאט לאט הוא יתרגל ויבין.

מאוד אהבתי את דמותו של יאנוש קורצ’ק שהיה מנהל הפנימייה. מאוד שנאתי את דמותו של מנהל הפנימייה הקודם ששבר לו את הרגליים. דמיינתי ששברו לו את הרגליים עם פטיש וזה אכזרי מאוד.

יאנוש קורצ’ק היה טוב אליו, התעלם מהעובדה שהוא קצת נכה, התייחס אליו כמו אל ילד רגיל, כמו שצריכים להתייחס לילד, בטוב לב.

אני סקרן לגלות מה יהיו בפרקים הבאים.

אני לא גנב פרקים 8-9

בפרקים אלו יאנק פגש את החברה של החונך שלו. התרשם ממנה לטובה. הוא חשב שהיא יפה . הוא קיבל הודעה לגבי צילום הרנטגן שלו וקיבל הודעה שיש לו תור ביום רביעי. הוא כל כך שמח שיש התקדמות עם הרגל.

אחרי כמה זמן יאנק גילה דברים על יאנוש קורצ’ק. הוא גילה למה יאנוש קורצ’אק מטפל בילדים- כדי לבדוק את מצבם הבריאותי. בהפסקת האוכל כאף אחד לא שם לב הוא גילה בפנקס של החונך שלו מה הוא חושב עליו. לא היה לו אכפת חוץ מהערה אחת שיש שמועה עליו והיא שאמא שלו הפילה אותו כשהיה תינוק בכוונה ובגלל זה הוא צולע.   יאנק ממש נפגע מההערה הזאת ולקח ללב.

בפרקים אלו גיליתי את המושג קומוניסט ומה זה קומוניזם.

מעניין אותי לדעת בפרקים הבאים מה הטיפול שיאנק יקבל ומה תוצאות הרנטגן אומרות.

אני לא גנב פרקים 13-14

לאחר הבדיקה יאנק והצלם הלכו לראות את המצלמה שהצלם מאוד מאוד אוהב.

יאנק שם לב שהמוכר לא מתנהג יפה אל הצלם ואליו אבל לאנשים אחרים הוא מתנהג למופת.יאנק התעצבן וגנב את המצלמה שהצלם חוסך עבורה כבר שנים.  הלקוחות ברחו והמוכר רדף אחריו. הוא העיף אותו אחורה. הצלם לקח את יאנק עד לבית היתומים בגרירה והגיש עליו תלונה. לאחר מכן החונך של יאנק דיבר איתו וחבריו הצטרפו לשיחה  לגבי מה שקרה. כל החברים הבינו אותו והצדיקו אותו מלבד החברה של החונך שלו. היא חושבת שלא צריך לעזור ליאנק וזו בעיה שלו.

אני חושב שיאנק צודק כי בבדיקת הרנטגן היו בשורות לא טובות ויאנק יצא ממנה עצבני ומבואס וברגע שהמוכר עצבן אותו הוא כעס מידיי ולא שלט בעצמו.

אני חושב שמישהו אחר היה עושה מעשה חמור יותר בהתחשב בעובדה שיאנק קיבל בשורה שהוא ישאר צולע והמוכר ממש התייחס אליהם בחוסר כבוד.

אני מקווה שיאנק יצליח להשתחרר מהצרה הזאת וישפר את ההתנהגות שלו בפעם הבאה שיקלע למצב דומה.

לאחר זמן מה הבינו שיאנק חולה ובסוף הפרק התעלף.

אני לא גנב פרקים 17-18

יאנק מתמודד במשפט על הגניבה. הוא יוצא בזול ולכן זוכה לבקר את משפחתו.

יאנק לא מרוגש מכל זה, אחרי הכל הוא רצה לעזוב את משפחתו.

יאנוש קורצ’ק הביא ליאנק נעל מיוחדת שבעזרתה הוא הלך רגיל וככה הוא הפסיק מהצליעה שלו.

במקום לבקר את משפחתו יאנק הוא הלך עם חברו איצ’ו לראות סרט והתחילו לבלות יחד.

איצ’ו סיפר לו על מחזמר של חנוכה. אחראית המחזמר רצתה לעשות מחזמר רציני ולא מצחיק כמו שאיצ’ו רצה. חלק מהילדים התחילו לזלזל בו ומכיוון שהתעצבן הוא לקח תפקיד ראשי כדי להראות להם שהוא יכול. הוא סיפר על הטעות שהוא עשה ליאנק ואמר לו שגם  הכריחו את חנה לקחת תפקיד ראשי ועכשיו חנה והוא בבעיה. כי הם לא רוצים.

יאנק התנדב לעזור לשניהם.

אני שמחח לשמוע על ההתפתחות של יאנק. הוא חבר טוב. שמחתי שפתרו לו את בעיית הצליעה. אני מקווה שהוא ישלים עם המשפחה שלו.

מרטין

הסיפור מספר על מרטין לותר קינג.

אני חושב שהספר “מרטין”מאוד יפה.

אני לא יכול להתאפק עד לפרק הבא.

אני רוצה לשמוע את הפרק השני כל כך.

לפי דעתי הספר הזה הולך לספר סיפור נפלא שאני מאוד שמח שאני שומע אותו.

לפי הפרק הראשון זה יהיה ספר המשך לספר “האשה ששינתה את אמריקה”.

אהבתי את הסיפור כי הוא מספר על בן אדם שחור שעושה מהפכה רק הוא כילד קטן שמדבר בלי פחד ועושה בלתי אפשרי בזמן שכולם מפחדים לפתוח פה.

ממליץ לשמוע את הפרק הראשון.

                                                                     אריאל

מרטין פרקים   6 7

ברגע שהקשבתי לשני הפרקים הבנתי שהכול אפשרי ותמיד צריך למצוא תקווה.

השחורים עשו מחאה נגד חברת האוטובוסים על זה שהם צריכים לפנות מקום ללבנים. הם הפסיקו לנסוע באוטובוסים. במשך שנה שלמה עד שחברת האוטובוסים נכנעה והפסיקו את החוקים הגזעניים. וזה בזכות העקשנות של השחורים והם לא איבדו תקווה.

 .נדהמתי לגלות על הגזענות שהייתה אז

על האוטובוסים, המזנונים שלא הגישו אוכל לשחורים, אם היו עושים טעות היה מותר להרביץ להם, לא הסכימו להשמיע שירים שלהם. וכל זה רק בגלל צבע העור.

.אני מאוד נהניתי מהסיפורים המרתקים. אני לא יכול לחכות לפרקים הבאים