המסע של ציפי

מַעֲשֵׂה בְּצִפּוֹר וּשְׁמָהּ צִיפִּי

יוֹם אֶחָד נָדְדָה צִיפִּי לָאָרֶץ רְחוֹקָה

זֹאת הָיְתָה אֶרֶץ שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְשֶׁל אוֹר

וְצִיפִּי שִׁפְשְׁפָה אֶת הָעֵינַיִם כְּדֵי לֹא לְהִסְתַּנְוֵר.

יוֹם יוֹם הָיְתָה צִיפִּי מַשְׁכִּימָה

וּמִתְעוֹפֶפֶת לְסֵבֶב טִיּוּלִים בֵּין הַקִּנִּים הַשְּׁכֵנִים.

בַּקֵּן שֶׁל יוֹנִי הַיּוֹנָה

הִיא שָׁמְעָה כַּמָּה קָשָׁה לָהּ בַּעֲבוֹדָה

וְכַמָּה שֶׁהַבּוֹסִית שֶׁלָּהּ מַפְחִידָה…

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה.

בַּקֵּן שֶׁל זְמוֹרָה הַזְּמִירָה

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי בִּבְעָתָה

עַל הַצָּרוֹת שֶׁלָּהּ עִם חֲמוֹתָהּ…

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה.

בַּקֵּן שֶׁל חֲסִי הַחֲסִידָה

 האזינה ציפי ברעדה

עַל הַשֶּׁבֶר שֶׁהִיא קִבְּלָה

בְּרַגְלָהּ הַיְּחִידָה…

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה.

בַּקֵּן שֶׁל דיכי דּוּכִיפַת

שׁוֹמַעַת בְּצער עַל בַּעַל מְרֻחָק

שֶׁמֵּטִיל אֶת חִתָּתוֹ עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת

וְהַמֶּתַח חוֹתֵךְ אֶת בֵּיתָם הַקָּט

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה.

בַּקֵּן שֶׁל אֲוָזָה מָטִילְדָּה

יוֹשֶׁבֶת צִיפִּי לידָה

שׁוֹמַעַת שֶׁהִיא לִפְנֵי לידָה

וּכְכָל שֶׁמִּתְקָרֵב הַתַּאֲרִיךְ

גְּדֵלָה הַחֲרָדָה

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה.

בָּכָה לָהּ גַּם שַׁלִּי הַשַּׁלְדָּג

עָצוּב לוֹ, הוּא מֻבְטָל

תְּקוּפָה אָרְכָה בְּחָלָ”ת

וְאֵין כֶּסֶף אֲפִלּוּ לְפַת

הִקְשִׁיבָה צִיפִּי, הִקְשִׁיבָה בִּשְׁתִיקָה

וּמֵעֵינֶיהָ זָלְגָה דִּמְעָה שְׁקוּפָה

צִיפִּי מְדַדָּה אֶל הַקֵּן לְאִיטָה מְהַרְהֶרֶת

מַבִּיטָה בַּמַּרְאֶה וְחוֹשֶׁבֶת

גַּם הַבּוֹסִית שֶׁלִּי מְאַכְזֶבֶת

וְגַם הָרֶגֶל שֶׁלִּי – כּוֹאֶבֶת

לַחֲמוֹתִי- אֲנִי  בִּכְלָל לֹא מִתְקָרֶבֶת

וְאֶת בַּעֲלִי אֲנִי כָּל הַחַיִּים מְדוֹבֶבֶת

צִיפִּי מִתְיַשֶּׁבֶת בִּכְבֵדוּת, הִיא כּוֹאֶבֶת

תְּחוּשָׁה שֶׁל יֵאוּשׁ בִּגְרוֹנָהּ, קְצָת שׂוֹרֶפֶת

לָמָּה בִּזְמַן אֱמֶת אֲנִי לֹא מְשַׁתֶּפֶת?

לָמָּה אֶת הַדֶּלֶת אֲנִי סוֹגֶרֶת,

כָּל כָּךְ בּוֹדְדָה, כָּל כָּךְ מְסֻגֶּרֶת

הַבַּיִת ריק

הַשֶּׁקֶט נִמְשַׁךְ

צִיפִּי לְבַד, קַר לָהּ כָּל כָּךְ

פִּתְאוֹם עוֹלֶה בָּהּ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ

הִיא מַרְגִּישָׁה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ נִפְתָּח

מֵעיניה – נָהָר שֶׁל כְּאֵב נִשְׁפָּךְ

הִיא בָּכְתָה עַל הַחֲבֵרוֹת, עַל הַחַמּוֹת וְעַל כֻּלָּם

עַל הַבַּעַל הַשּׁקֶט, עַל חֹסֶר שַׁיָּכוּת בָּעוֹלָם

הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ נָטְפוּ כְּמוֹ יָם

הִיא חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ – אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה גַּם

אֲנִי רוֹצָה לְקַבֵּל חִבּוּק מְכֻלָּם

אֲנִי רוֹצֶה לַצְּרֹחַ בְּקוֹל רָם

רוֹצֶה לְרוֹקֵן כְּאֵב שֶׁנֶּעֱרַם

וְאָז כְּשֶׁקּוֹלָהּ נָדַם

וְעֵינֶיהָ יָבְשׁוּ מִדְּמָעוֹת וּמִדָּם

.אוֹר חָדָשׁ הִפְצִיעַ בָּעוֹלָם

הִיא נֶעֶמְדָה שׁוּב מוּל מַרְאָה, עִם עֵינַיִם אֲדֻמּוֹת

.וְהֵבִינָה שֶׁהִיא רוֹצָה לְשַׁנּוֹת

מָחָר הִיא תֵּלֵךְ לְיוֹנִי, לִזְמוֹרָה, לְחָסִי, מָטִילְדָּה דיכי וְשַׁלִּי

הֵם יכאבו

הֵם יַקְשִׁיבוּ

יחבקו

יֹאהֲבוּ

יָכִילוּ

וְיַרְגִּישׁוּ

כְּמוֹ שֶׁרַק חֲבֵרִים יְכוֹלִים

וְצִיפִּי תּוּכַל לְהַנִּיחַ ראש

לִהְיוֹת

לִבְכּוֹת

וְלִחְיוֹת.