בעולם העתיק נדרשו ארבעה תנאים בסיסיים לבניית יישוב:
מיקום אסטרטגי המאפשר הגנה
מים
עורף כלכלי
דרך
הגנה – מיקום אסטרטגי
היה חשוב לבנות יישוב במקום שניתן להגן עליו.
מים
המים הם הצורך הבסיסי לחיים ולכן הישוב היה חייב להיות בסמוך למקור המים
עורף כלכלי
עורף כלכלי הוא כל דבר שממנו התפרנסו בישוב: חקלאות, דיג, מסחר ועוד
הערים בעת העתיקה התבססו בעיקר על חקלאות,
והיה צורך להקים אותן בשטח שהיה אפשר לעבד אותו
דרך
הדרך היתה חשובה ביותר, קודם כל, בכדי להגיע לישוב ולצאת ממנו.
שנית, לצורכי מסחר ותקשורת עם ישובים אחרים
ירושלים התחילה כמו כל ישוב קדום
היה לה מקור מים גדול – מעיין הגיחון
והמעין השקה את תושבי העיר ואת השדות שמחוץ לעיר
הגנה
העיר היתה בנויה על שלוחה של הר והיתה מוגנת משלושה כיוונים
ממזרח – נחל הקדרון
ממערב- הגיא
מדרום – גיא בן הינום
בצפון היתה נקודת התורפה ולכן נבנתה שם מצודת העיר
דרך
ירושלים לא היתה ממוקמת על דרך מרכזית.
בגלל תלותה במקור המים, הגיחון, היא נבנתה קרוב למעין.
הדרך הראשית עברה על ההרים שממערב לה
התעודות הראשונות שבהם מוצאים את שמה של ירושלים הם כתבי המארות המצריים, מן המאות ה-19 וה-18 לפנה”ס.
כתבי המארות הם טקסטים מאגיים מצריים, שנועדו לפגוע באויבי פרעה, מלך מצרים. לפני מלחמה היו כותבים קללה עם שם העיר ושם המלך שלה על-גבי חרס, שוברים אותו וקוברים אותו.
כך קיוו לגייס את האלים לניצחון פרעה על אויביו.
העובדה שירושלים מופיעה בכתבי המארות מלמדת שהיתה אויבת של מצרים, שהיה צריך לקלל אותה לפני הקרב.
מאותה תקופה התגלה בירושלים מפעל מים מפותח מאוד.
המערכת אפשרה מעבר מוגן בעת מצור, מתוך העיר המבוצרת אל מעין הגיחון, שזרם מחוץ לחומות.
המים זרמו לתוך בריכת אגירה, שממנה יצאה תעלת השקיה לשדות בעמק הקדרון.
סביב הבריכה נבנו מגדלים לשמירה על המים.
במאה ה-14 לפנה”ס מצרים שולטת על ארץ-ישראל. פרעה אמנחותפ הרביעי ואשתו נפרטיטי עורכים מהפיכה דתית במצרים ומתחילים לעבוד לאל השמש. הם מעבירים את עיר הבירה שלהם למקום חדש המכונה כיום אל-עמרנה.
בחפירות תל אל-עמרנה התגלה ארכיון מכתבים עשיר ובו מכתבים ממלכי ארץ-ישראל הכפופים לפרעה. בין הכתבים בולט שמו של עבד-חבה מלך ירושלים
כשדוד עלה למלוכה לאחר מותו של שאול המלך ובניו בהר הגלבוע, הוא חיפש עיר בירה חדשה ונטרלית, שלא היתה שייכת לאף שבט מישראל.
ירושלים היתה על הגבול בין נחלת שבט בנימין, שבטו של שאול, ובין נחלת שבט יהודה, שבטו של דוד.
בירושלים היו היבוסים, עם שאינו קשור לשבטי ישראל.
דוד כבש את ירושלים ושינה את שמה לעיר דוד.
וכך נראתה העיר בימי דוד המלך
Published: Jan 24, 2016
Latest Revision: Feb 27, 2016
Ourboox Unique Identifier: OB-100601
Copyright © 2016