מקור שמי ושם משפחתי

שמי

משמעות שמי היא תכשיט, הוריי מאוד אוהבים את השם ואומרים שאני התכשיט השלישי של המשפחה. אני לא נקראתי על שם אדם מסויים, אני אוהבת את שמי  ולא הייתי מחליפה אותו באחר.

שמות החיבה שלי הם: דידי, דידוש, דוש, דוץ’ ודילי, חלק מהחברות שלי קוראות לי דידי וגם חלק מהמשפחה, המשפחה שלי קוראת לי דידוש, דוש ודוץ’. בני דודים שלי קוראים לי דילי.

שם משפחתי

שם המשפחה של סבי היה סנטו שמשמעותו – חורש וקשור לטבע ולאדמה

עם קום המדינה בשנות ה-50 היה נהוג לתת שמות עבריים ולא שמות לועזיים. סבא בחר בשם המשפחה שרון בגלל שבזמנו השרון היה אזור חקלאי ופורה מאוד.

המשפחה שלי

אמי- מירי

מירי נולדה בתאריך 5.6.1969 (י”ט בסיון תשל”ט) בביה”ח רמב”ם בחיפה.

שם משפחתה היה עינב, תרגום מלועזית לשם ויינמן.

המשפחה של אמי התגוררה בקרית מוצקין ברחוב הזית, סבתי גרה שם עד היום, לאמי שני אחים, האח הבכור- אורי ואחות צעירה- רות.

בילדותה למדה אימי בביה”ס היסודי ויצמן בקרית מוצקין ולאחר מכן למדה אדריכלות באורט קריית מוצקין, אמא הייתה בתנועת נוער השומר הצעיר.

ב- 15.8.1981 חגגו יחד אימי ואחיה את חגיגות בר – בת מצווה שלהם מכיוון שאחיה גדול מאימי ב- 10 חודשים.

האירוע התקיים במלון חוף התמרים בעכו והכיבוד כולו היה מבוסס על גבינות ויין.

אימי התגייסה לצבא ושירתה כשרטטת בחיל המודיעין בבסיס בבקעת הירדן. לאחר שסיימה את השירות הסדיר למדה אדריכלות בביה”ס להנדסאים בטכניון וכיום עובדת בתחום.

אבי- עמי

אבי נולד ב- 19.4.1966 ( כ”ט בניסן תשכ”ו ) בבית החולים רוטשילד בחיפה.

בילדותו למד אבי בבית ספר יסודי בנווה שאנן- “יזרעאליה” ולאחר מכן בתיכון עירוני, לבית הספר היו הולכים 30- 15 דקות או נוסעים באוטובוס (כיוון וסבא היה חבר אגד המשפחה נסעה בחינם באוטובוס), אבי היה בתנועת הנוער המחנות העולים.

אבא זוכר שבבית היה כבוד ומשמעת, ארוחת ערב בדיוק בשעה 7, ומי שמאחר נשאר רעב…

הם גרו בדירה ברחוב נתיב- חן בחיפה. הבית שלהם היה בית חדש שנבנה בקצה הרחוב ובאותה תקופה היו משחקים בחוץ כל היום בכביש ובשדה הסמוך, היום המשיכו והאריכו את הרחוב ואין יותר שדה סמוך לשחק בו רק בתים…

בתאריך 27.5.1978 כשהיה אבי בן 12 נסעו הוא, הוריו ואחיו הקטן שהיה אז בן 6 לתל אביב לקנות אוהל מיוחד לקראת טיול גדול שתכננו באיטליה. בנסיעה אירעה תאונת דרכים שבמהלכה נהרגו אביו יונה ואימו עלמה, אבי ואחיו יוסי נפצעו קל.

בבית החולים הילל יפה שם היו מאושפזים אבי ואחיו, הציעה אחת האחיות שהייתה מקיבוץ עין שמר לאמץ את שלושת האחים ולגדל אותם בקיבוץ, אבל למרות הסביבה הקוסמת של הקיבוץ העדיפו אחיו הגדול של אבי וסבתא שלהם לשמר את מסגרת המשפחה ולא לעבור לקיבוץ. אירמה סבתא של אבי עברה לגור עם שלושת האחים, גידלה אותם וחיה איתם עד מותה בשנת 1998.

השפה בבית אבי הייתה עברית אבל סבתו של אבי לא שלטה בשפה העברית ולכן הם דיברו איתה בשפה הגרמנית. אבי התגייס לצבא בשנת 1984 ושירת בחיל השריון בבסיס שיזפון שבדרום. ולאחר מכן  בגדוד טנקים במילואים עד השחרור בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה.

לאחר שסיים את השירות הסדיר למד אבי בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית והיום הוא מהנדס אזרחי שמתמחה בתשתיות ומתקני מים.

ב- 1.2.2000 הוריי התחתנו בחתונה אזרחית שהתקיימה בלרנקה קפריסין.

כשבועיים לאחר מכן ב- 18.2.2000 ביום שישי בצהריים במזג אויר שמשי וקר התקיים טקס החופה הרפורמי בקיבוץ בית אורן.

אחותי- ענבל

משמעות שמה היא לשון הפעמון המקישה על דפנות הפעמון מבפנים.

ענבל נולדה בבית החולים רמב”ם שבחיפה בתאריך 29.6.2003 בכ”ט בסיון תשס”ג.

ענבל בת 17, היא לומדת בתיכון המושבה בכיתה י”ב,

ענבל היא האחות האמצעית במשפחה.

ב- 30.5.2015 ענבל חגגה בת מצווה יחד עם רון בת דודה שלנו, שגדולה ממנה בשבועיים.

אחי- גילעד

גילעד נולד ב- 23.9.2001

משמעות שמו היא שמחה לעד,

גילעד התגייס השנה לצה”ל ומשרת בחיל השיריון.

טקס בר המצווה של גילעד היה מיוחד ונערך בבית הכנסת העתיק בציפורי, אחרי בר המצווה של גילעד טסנו להולנד לשבוע.

הוא אוהב לשחק במחשב, לראות טלויזיה ולטייל בטבע.

גלגולו של חפץ

מפת הקבר של סולומון רובין וורצל

כפי שאבי סיפר לי, בין התמונות והמסמכים שהיו לסבתו (אירמה וורצל) היה ציור מוזר עם כיתוב באותיות קירליות (רוסית) וכל מיני סימונים, סבתא שלו סיפרה לו שזו מפת הקבר של בעלה סולומון וורצל.

בשנת 1939 בראשון לספטמבר אחה”צ הפציצו מטוסים גרמניים את שדה התעופה ואת מפעל הגומי הגדול “וודטה” בעיר התעשייה קורסנו שבפולין, העשן הכבד שעלה מהמפעל ניראה למרחקים וגרם לפאניקה בסביבה.

סולומון הבין שהסיכוי הטוב ביותר להינצל היה לברוח מזרחה, לכיוון ברית המועצות, הם עשו את דרכם לגבול עם ברית המועצות תחילה במכונית שלו, ולאחר מכן בעגלות סוסים וברגל.

כאשר הגיעו לברית המועצות שלחו אותם השלטונות הקומוניסטיים למחנות עבודה לפליטים והם התגלגלו והגיעו למקום שנקרא “קוזמודמיאנסק” ליד העיר קאזאן שעל גדות הוולגה.

יחד איתם הגיעו פליטים יהודים רבים, ממקומות שונים באירופה הכבושה ובשלב מסויים היו שם כ- 3,000 נפש, במקום פעל אף בית ספר יהודי אבל תנאי

המחייה היו מאוד קשים. סולומון חלה ולבסוף התנאים וחוסר בתרופות הכניעו אותו בתאריך 14.1.1944

סולומון ניקבר בחלקת יער, אירמה ביקשה לתעד את מקום הקבר וביקשה ממהנדס שהיה איתם שיכין לה מפה, המהנדס הכין רשים עם הוראות מדויקות איך להגיע לקבר כמו במפות אוצר וכן איור של הקבר עצמו. המפה וההוראות היו בשפה הרוסית.