סיפורו של עט

היה היה עט קטן, בשם “פרקר”, עט שחור, עט מלא, עט חביב

,מונח לו על מדף בתוך קופסא

יושב וחושב על המילים שמסביב,

ומחפש את הגיבור שיצא איתו למסע

הימים עברו ואבק כיסה את המדף,

חלומות על רבי מכר שיכתוב נשארו רק בדימיון

פרקר רצה כבר לקרוע את הדף,

אך מי יכוון את הכידון?

ולפתע יום בהיר אחד נשמע צלצול שונה בכניסה לחנות,

ילד העולה לכיתה א’ ואמו פסעו פנימה,

הילד הסתכל סביב סביב בסקרנות,

“הרים את העט וצעק : “את זה אמא

פרקר והילד למדו הרבה ולא הפסיקו לכתוב

, קשקוש, ציור, מילה  ופסקה

את פרקר היד לא רצתה לעזוב

הילד כתב בלי הפסקה

והנה כבר הילד הפך לבוגר ותכף עולה על מדים,

הרבה עבר מאז החנות ועד הלום,

מבחנים, עבודות, שיעורים ובחנים,

אך פרקר ימתין בסבלנות עד שהילד יחזור בשלום