חֵיפָה 

 (בערבית: حيفا) היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזהּ של מטרופולין חיפה, בירת מחוז חיפה, ונחשבת בירת הצפון והמרכז העירוני הגדול בו. חיפה היא מרכז תחבורה, תעשייה ותרבות חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל ואחד ממרכזי הסחר הימי של ישראל. מראשית ימיה, הייתה עיר נמל. גם בשנות האלפיים, אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, שהוא אחד משני נמלי המסחר הגדולים של ישראל.

הבהאים 

המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית. הוא שוכן בצפון ישראל – בערים חיפה ועכו ובסביבותיהן, וכולל את אתרי העלייה לרגל הבהאיים העיקריים ואת המבנים המשמשים משכן למוסדות הבינלאומיים של הדת, ובהם מבני משרדים, בתים לעולי רגל, ספריות, ארכיונים, מרכזי מבקרים, מקדשים וגנים רחבי ידיים. שורשיו של המרכז הבהאי העולמי בשהותו של בהאא אללה בארץ ישראל בתקופת השלטון העות’מאני, במחצית השנייה של המאה ה-19.

כל הפעילות הבהאית במישור הבינלאומי מרוכזת על ידי המרכז הבהאי העולמי, ובכלל זה ניתוב משאבים וקבלת החלטות המשליכות על הדת הבהאית כולה. בית הצדק העולמי השוכן בחיפה הוא הסמכות העליונה של הדת, והוא נעזר בפעולותיו במרכז ההוראה הבינלאומי הסמוך ובמוסדות הבהאיים האחרים.

מבני המרכז הבהאי העולמי וסביבותיהם, ובמיוחד המתחם הבהאי על הר הכרמל ומתחם אל-באהג’ה בעכו, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי, הנחשבים לעיקרון חשוב בדת הבהאית. הם מהווים מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, ויעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.

המושבה הגרמנית

היא שכונה במערב העיר התחתית בחיפה.

המושבה נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים בשנת 1868 לפני שהוקמה המדינה הגרמנית, והייתה הראשונה בגל השני של המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. גבולות השכונה הם דרך העצמאות וחוף הים בצפון, שדרות הציונות – עין-דור ותחנת הרכבת חיפה מרכז במזרח, רחוב הגפן והגנים הבהאיים בדרום ורחוב יצחק שדה במערב. מרכז המושבה בשדרות בן-גוריון.

בתי זיקוק לנפט בע”מ”, הידועה גם כקבוצת בזן (ראשי התיבות “בז”ן” ), היא חברה ציבורית העוסקת בתחום זיקוק נפט גולמי ובייצור וייצוא מוצרי דלק בישראל.

לבתי זיקוק לנפט שתי חברות בנות: “כרמל אולפינים” ו”גדיב – תעשיות פטרוכימיות“. בנוסף, החברה מחזיקה בבעלויות חלקיות בגופים עסקיים נוספים. ברבעון 4 לשנת 2018, הגיע דירקטוריון החברה להחלטה על הפסקת פעילות “שמנים בסיסיים חיפה” לאור ירידה בערך פעילות החברה^[2].

החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית וחומרים ארומטיים. תוצרי המפעל כוללים, בין היתר, דלק להנעת כלי רכב, חומרי גלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז, ולהכנת אספלט לסלילת כבישים.

עד שנת 1972 היה שמם של בתי הזיקוק “בתי זיקוק חיפה” ואז שונה ל”בתי זיקוק לנפט”, או בראשי תיבות “בז”ן”. בהמשך, מותגו כל חברות הקבוצה כ”קבוצת בזן”.

ב-2006, עם מכירתו של בית הזיקוק שהחזיקה באשדוד לחברת פז פורק המונופול של בז”ן על תחום זיקוק הנפט בישראל. שטחם הכולל של בתי הזיקוק, ללא המפעלים הסמוכים, הוא כ-1,700 דונם. כושר הזיקוק: כ-9 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, בז”ן היא המפעל המזהם ביותר בישראל נכון ל־2014^[3], ויחד עם מפעלים נוספים בסמוך יוצרת מוקד זיהום נרחב באזור מפרץ חיפה, עד שירד למקום שני בשנת 2018 בעקבות אסון נחל אשלים^[4].